‏הצגת רשומות עם תוויות עוגיות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עוגיות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 11 ביולי 2016

שוקולד, מנטה, אבקת סוכר.

עוד חודש עבר במהירות. רק מצמצתי והופ, כבר אמצע הקיץ. ובמנטקה יש לנו חומר גלם קייצי ומרענן במיוחד - נענע. נכון שחודש קודם הכנתי טארט שוקולד לבן ונענע? אז ממש הקדמתי את זמני. היה אתגר שוקולד לבן, ואני שילבתי אותו שילוב מושלם עם נענע. וקיבלתי חודש אחר כך את נענע כחומר הגלם הנבחר. לא הייתה לי שום בעיה להכין הפעם טארט נענע ושוקולד לבן, אבל החלטתי לגוון. גם השילוב הקלאסי של נענע ולימון כבר היה כאן (מי אמר עוגת לימונענע ולא קיבל?). אז הפעם שידכתי לזר הנענע שלי שוקולד מריר. הרבה שוקולד מריר. וגם קצת חמאה. והרבה סוכר. יצא טעים במיוחד.

תציצו גם למה אחרים הכינו. זה המרענן הרשמי של הקיץ, כדאי לכם.


עוגיות פאדג' שוקולד ונענע.



מצרכים:

270 גרם קמח לבן רגיל
1 כפית אבקת אפיה
270 גר' סוכר לבן
45 גרם קקאו
1/2 כפית מלח
100 גרם חמאה
2 כפות שמן
200 גרם שוקולד מריר
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל
10 גרם עלי נענע

אבקת סוכר - כ-50 גרם

הכנה:

לערבב בקערה את הקמח עם אבקת האפייה. להוסיף מלח, קקאו ו-100 גרם סוכר.

בקערה נפרדת להמיס במיקרו את החמאה יחד עם השמן והשוקולד. לערבב להמסה מלאה. להוסיף לקמח ולערבב יחד. להוסיף את הוניל ואת הביצים ולערבב לתערובת אחידה.

בעזרת בלנדר מרסקים את עלי הנענע יחד עם הסוכר שנותר. להוסיף את הסוכר הירוק לתערובת ולערבב לבצק אחיד.

לכסות את התערובת ולהניח במקרר בערך לשעה.

לגלגל מהבצק הקר כדורי שוקולד קטנים, לשטח ולטבול באבקת סוכר. לסדר בתבנית אפיה מרופדת בנייר אפייה במרווחים.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות 15 דקות.

טעים טעים ושוקולדי במיוחד:



לא היה כל כך מה לצלם בתהליך ההכנה. זה סוכר ירוק שהבלנדר שלי הפיק. המצאה מצוינת, אני לגמרי חושבת לשלב בקינוחים נוספים:



תכינו תה. הנענע כבר בפנים:




יום שבת, 6 בפברואר 2016

יש לי יום יום חג. עוגיות מרנג עם אגוזי לוז ושוקולד מריר.

יש לי יום יום חג. איזה חג היום? יום הנוטלה הבינלאומי. טוב, בסדר, נדייק בפרטים - זה היה אתמול. אך למרות שהכנתי את העוגיות עוד לפני שבוע (עכשיו נשאר מהם רק זיכרון מתוק...) רק הרגע הצלחתי לגייס קצת זמן פנוי לכבוד הרשומה. מה זה זמן פנוי של אמא לשלושה העובדת משרה מלאה וחצי? בשבת, כמובן. תוך כדי שילד אחד מבקש "אמא, בואי נשחק", הילדה מבקשת "אמא, בואי לצייר" והקטן כרגע ישן בחדר עם המוצץ בפה, וכשהמוצץ ייפול והקטנצ'יק יבקש, כבר לא אוכל להגיד לו "עוד רגע".... לכן הרשומות שלי מתקצרות, הזמן בין רשומה לרשומה מתארך, וגם המתכונים עצמם מתקצרים. רק עכשיו שמתי לב שלכבוד האתגר החודשי של מנטקה כבר פעם שנייה ברציפת אני מכינה עוגיות. כי זה הכי מהיר, הכי זמין. בעוד שלושים שנה, בפנסיה, יהיו כאן עוגות שכבות. stay tuned. בינתיים אני אמא ע/אובדת שבזמן האחרון אני כבר לא יודעת איפה לשים את הדגש, ב"ע" או ב"א"....

ומעבר (או בנוסף) למרכיב הזמן, יש לי כאן גם את עניין הדיאטה. לא יודעת מה יותר קשה לי בדיאטה - לא לאכול או לא לאפות. כל כך מדגדג לי לאפות, הבעיה שאם אופים  - אז גם רוצים לטעום ו...שם הבעיות מתחילות. לכן הורדתי דרסטית את כמות האפייה בבית. מלאי הסוכר והקמח בסופר הקבוע שלנו החל להצטבר, דרישה לחמאה ירדה והשוקולד... אחחח, נהרות של שוקולד שזרמו כאן ואינם עוד... פלפל קלוי בתנור זה טעים מאוד, אך יש משהו שיכול להשתוות לעונג בהמסת 200 גר' שוקולד (וליקוק הכפית אחר כך)?..

הבנתי שהגזמתי כשהילדים חזרו מביקור אצל גיסתי עם צלחת חד פעמית עטופה היטב בניילון נצמד ובה כמה פרוסות עוגה בחושה ביתית. "כי אין לנו עוגות בבית, אז לקחנו". אוי לבושה. יותר גרוע מזה - רק אם ברשימת קניות הבאה תופיע "עוגת הבית" הקנויה... באותו רגע קמתי והכנתי עוגיות עם אגוזי לוז ושוקולד מריר (כי אגוזי לוז בכלל ונוטלה בפרט - זה חומר הגלם החודשי במנטקה), מאפין שוקולד נוטלה (כי אם כבר אני ב"מוד" של נוטלה", אז עד הסוף. מתכון מתישהו בהמשך) ועוגיות לימון פריכות (כי מעוגיות מרנג נשארו חלמונים מיותמים להם חיפשתי בית חם ואוהב, מתכון שמצריך עוד עיבוד, אז איפה שהוא בהמשך הרחוק יותר...)

התבססתי על מתכון של עוגיות מרנג איטלקיות, שבמקור באות רק עם אגוזי לוז, אני החלטתי שאיפה שיש אגוזי לוז - חייב להיות גם שוקולד. ולא טעיתי. קוראים להם "brutti", כלומר, מכוערות. כי הן באמת... איך נומר בעדינות... לא שיא היופי. אך מלמדים אותנו שיופי זה לא הכל, כשתתנו ביס ב"מכוערות" האלה, תבינו שהעיקר זה האופי.  אגוזי לוז ושוקולד מריר, יש הרבה משניהם כאן, בווריאציות שונות, בביצוע של חברי הפרויקט. אז לא משנה מתי באמת היה יום הנוטלה הבינלאומי, תעשו לכם יום יום חג.

עוגיות מרנג עם אגוזי לוז ושוקולד מריר




מצרכים:

3 חלבונים
1/4 כפית מלח
100 גר' סוכר
150 גר' אגוזי לוז קלויים ונקיים מהקליפה
70 גר' שוקולד מריר
1 כפית קורנפלור

הכנה:

בקערת מיקסר נקייה ויבשה לחלוטי ן להקציף את החלבונים ביחד עם המלח כדקה. להוסיף את הסוכ בהדרגה - ככף כל חצי דקה בערך. לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כ-4 דקות נוספות לקבלת קצף יציב אך לא נוקשה.

במעבד מזון מצוייד עם סכין פלדה להניח את האגוזים, את השוקולד המריר ואת הקורנפלור. להפעיל בפולסים קצרים עד לקבלת תערובת פירורית גסה, לא לשבור לאבקה.

להוסיף את תערובת האגוזים לקצף חלבונים ולקפל בעדינות לפיזור שווה.

ליצור תלוליות של עוגיות (בעזרת שתי כפיות) ע"ג תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, לשמור על מרווחים.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20-25 דקות, עד שהעוגיות מתחילות להזהיב. לכבות את התנור ולהשאיר את העוגיות בתנור מכובה ל-5 דקות נוספות. העוגיות צריכות להיות יבשות לגמרי מלמטה.



קצת מהתהליך:

מקפלים את תערובת האגוזים לתוף הקצף:


ומסדרים תלוליות של עוגיות ע"ג התבנית, עם מרווחים:



יום נוטלה שמח!



יום שני, 4 בינואר 2016

מסיבת תה - עוגיות ארל גריי

במסגרת חזרתי המחודשת לבלוג, חזרתי גם לפרויקט מנטקה. כבר כמה חודשים לא השתתפתי. פספסתי אתגרים אדירים ומעניינים. אתגר קינמון כבר לא יהיה כאן, וגם לא אתגר קשיו. אבל החודש - החודש הספקתי, בהחלטה של רגע אחרון הספקתי להכין עוגיות תה פשוט אדירות. טעימות ברמות קשות. חבל, או בעצם מזל, שהכנתי רק חצי כמות. כי בבית היה רק 80 גרם חמאה. אתם מדמיינים לעצמכם - בית של מכורת אפייה, ובו רק 80 גרם חמאה? דיאטה זה כאן, גם אם חטפתי עוגייה אחת בדרך. או שתיים - היה קשה לעקוב כי הן נעלמו כלא היו....

תכינו תה. תראו מה בלוגרים אחרים אפו בשבילכם. כדאי לכם. זאת מסיבת תה אמיתית. ואז רוצו להכין את העוגיות. בדיוק ככה, לא ללכת - לרוץ. ואז בדרך אפשר לשרוף עוד קלוריה.

עוגיות חמאה וארל גריי




מצרכים (לכ-25 עוגיות, מומלץ להכפיל כמויות...)

75 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
תוכן של 2 שקיות תה ארל גריי (כן, האבקה)
קליפה מגוררת של לימון אחד
2/3 כוסות קמח רגיל
1/2 כפית אבקת אפייה
1/3 כוסות סוכר לבן
כ-30 גרם קליפות הדרים מסוכרות
1 חלמון ביצה

הכנה:

להכניס למעבד מזון מצויד בלהב פלדה את כל המצרכים, למעט החלמון. לעבד בפולסים לקבלת פירורי בצק.

להוסיף את החלמון ולעבד בפולסים קצרים לקבלת גושי בצק גדולים - להיזהר בעיבוד יתר.

להעביר את הבצק על נייר אפייה, לאסוף לכדור ולעצב "נקניק" ארוך וצר, לגלגל אותו בנייר אפייה (תוך כדי הגלגול עיצבתי אותו למלבן כדי לקבל צורה מגניבה שדומה יותר לשקיות תה, כמובן אפשר להשאיר עגול).

להכניס את הבצק בתוך נייר אפייה למקפיא לחצי שעה. להוציא ולפרוס לדיסקיות דקות, בעובי כחצי ס"מ.

לסדר ע"ג תבנית מרופדת בנייר אפייה, לשמור על המרווחים.

לאפות כ-10-14 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות קלות. הן נשארות רכות יחסית ומתקשות לאחר הקירור והופכות לפריכות.


הע/ארות:

אין. כמה פשוט, ככה טעים. עוגיות חמאה, מה יכול להיות יותר משולם מזה....




טוב, אני מודה, יש פה מלא תמונות יחסית למתכון כל כך קצר והקדמה קצרה עוד יותר (לא אופייני לי...). פשוט התלהבתי נורא. עוגיות זה בכלל דבר פוטוגני. ועוגיות חמאה בפרט. ובמיוחד מיוחד עוגיות חמאה שעושים בהם חור קטן בעזרת קיסם כשהעוגייה עוד חמה ורכה, מרחיבים אותו בעדינות שיהיה נוח להכניס חוט. וכשהעוגייה מתקררת להשחיל חוט ששמרנו מתיון ו-וואלה, יש פה דבר סופר מגניב בלי מאמץ.



אפשר אפילו לארוז את העוגייה בתוך שקית התה. כי התה כבר בפנים. אני גאון! :)


יום שני, 3 באוגוסט 2015

מתוק מתוק ועוגיות תמרים מגולגלות

כשהייתי בהריון ראשון עם גילעד, איפה שהוא בחודש רביעי הלכנו לכנס הריון. דבר מאוד מהנה וכדאי - כי מקבלים שם המון מתנות, וגם לומדים הרבה דברים על ההריון ומה שצפוי בהמשך. זאת הייתה פעם ראשונה ואחרונה שהשתתפתי בדבר כזה, מסוג הפינוקים שאפשר להרשות לעצמך כנראה רק בהריון ראשון... מה שהכי זכור לי משם - באחת ההרצאות הסבירה מישהי שהריון בעצם נמשך שנה ושמונה חודשים. יש שמונה חודשי הריון, והחודש התשיעי נמשך כמו שנה... צחקתי מהבדיחה. כמה חודשים אחרי הגעתי לחודש תשיעי והבנתי שזאת לא הייתה בדיחה בכלל. או לפחות - ממש לא מצחיקה. זה באמת לא נגמר!! כל לילה הולכת לישון עם מחשבה: "אולי הלילה". כל בוקר קמה (יותר נכון, מתגלגלת) מהמיטה עם מחשבה: "אולי היום". ושום דבר לא קורה. לקראת שבוע 39 התחלתי להאמין שאהיה האישה הראשונה בהיסטוריה שנשארה בהיריון לנצח. "עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן" - אמר לי בעלי את המשפט הצבאי הידוע. "נראה לי שזה המניאק שעצר את הזמן" - עניתי והצבעתי על הבטן. בשבוע 39 ו-4 ימים זה סוף סוף קרה. 16 שעות של צירים וגילעד נולד. הללויה. עם כרמל כבר ידעתי למה לצפות. ידעתי שצפויה לי שנה ארוכה ובלתי נגמרת של חודש תשיעי, וצלחתי (יותר נכון, צלעתי) אותה בלית ברירה עד שבוע 39 ושלושה ימים. 40 דקות של צירים והיא נולדה. אפילו לא הספיקו לתת לי אפידורל. יש דברים שנגמרים מהר וכואב....

בפעם השלישית - גלידה. היה הריון הכי קשה, איפה שהוא מהאמצע שלו כבר הסתכלתי ביאוש על תאריך הסיום המיוחל אי שם בחודש יוני וספרתי כל שעה, כל יום, כל שבוע. באמצע חודש שמיני קיבלתי הצעה מ"אבנט" להתנסות במוצצים חדשים ובקבוקים שלהם לניו-בורן שיישלחו אליי לקראת הלידה. הסכמתי במיידי ובהתלהבות יתרה בלי כל קשר לתוכן השיווקי, כי זה בישר לי שהסוף קרוב, ותיכף נחזיק בייבי מושלם ואהוב על הידיים. רק שזה עוד ממש הרבה זמן - עניתי להם, - יש לי עוד שנה שלמה של חודש תשיעי לפניי. אך הבייבי המושלם שלנו החליט אחרת. אז נכון שאומרים שהם מתפתחים הכי טוב בבטן וכל יום שנשאר בפנים - מבורך. אני דווקא נורא שמחתי לוותר על החודש התשיעי הפעם - שחר נולד ביום הראשון של החודש התשיעי. מושלם לחלוטין.

חודש וחצי אחרי הגיעה המתנה מ"אבנט" שנורא שעשע אותי - קודם כל כי כבר שכחתי מכל העניין. אבל מתנות זה דבר חיובי - ומתנות לבייבי החדש זה דבר חיובי עוד יותר. במיוחד שזה אבנט, מותג שאנחנו מכירים ואוהבים עוד משני הילדים הגדולים. מה גם, זה גם מדרבן אותי עכשיו לכתוב רשומות חדשות בבלוגי המוזנח. הרווחנו כפליים. כולל חשיפה של דוגמן הבית עם המוצץ האורטודנטי החדש של אבנט המיועד במיוחד לתינוקות ניו בורן (אבל גם תינוקות שנולדו קצת לפני הזמן ועכשיו כבר בני חודשיים - אוהבים מאוד את המוצצים). כבונוס חביב, המוצצים בצבעי פסטל עדינים מהממים - תכלת וירוק, מאוד אסתטיים, וזה חשוב גם לאמא שהמצלמה שלה עובדת נון סטופ סביב הניו בורן שלה... קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות - שחר שלנו :)



וממתוק למתוק, כי תוכן שיווקי זה מצוין, אבל צריך גם לאכול בבית הזה. ולשתות. כוס קפה. עם עוגייה ליד. כי אחרת לא נשרוד. שחר, השעה רק חמש בבוקר, זאת שעה לא חוקית בעליל! אבל הוא עוד לא יודע את זה ואני מוצאת את עצמי מכינה  עוד כוס קפה. עם עוגייה...

עוגיות עם כמות גדולה של חמאה מלחיצות אותי. לשים 200 גר' חמאה על תבנית וחצי של עוגיות זה טעים לאללה, אך הרבה ייסורי מצפון בתחום הקלורי והכולסטרולי בדרכה של כל עוגייה לכוס התה או הקפה שלי. אל תבינו לא נכון, זה ממש לא עוצר את העוגייה בדרך. אך עם ייסורי מצפון תוך כדי. מעדיפה מתכונים על בסיס שמן. ולא, זה לא הופך עוגייה לדבר דיאטטי. אבל קצת עוזר בנושא של ייסורי מצפון...

מצאתי מאגר יפה של עוגיות על בסיס שמן בבלוג של "בישול בזול". כבר נוסו משם, עם שינויים קלים, עוגיות שוקולד טעימות מאוד ועוגיות ג'ינג'ר טעימות עוד יותר. הפעם (בעצם, הכנתי כבר יותר מפעם אחת...) מצאתי חלופה על בסיס שמן לעוגיות תמרים מגולגלות. למילוי אפשר להשתמש בממרח תמרים קנוי מוכן, אני מעדיפה להכין ממרח תמרים בבית. מינימום טרחה - רק צריך לשטוף את מעבד המזון אחר כך... ולעניות דעתי יוצא הרבה יותר טעים (וגם מרגיש "טבעי" יותר, אם כבר בפחות ייסורי מצפון עסקינו). ניסיתי אותו לקרואסונים עם תמרים שהכנתי לפני מספר חודשים, מאז אריזה של תמרים בווקאום היא אורחת קבועה אצלי במטבח.

ממרח תמרים


מצרכים:

500 גר' תמרים בוואקום
1 כוס מים רותחים
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית קינמון
קליפת לימון מגוררת - מחצי לימון גדול
50 גר' אגוזי מלך

הכנה:

לשים בקערה את התמרים יחד עם סודה לשתייה (שמוסיפים לריכוך) ולהוסיף מים רותחים. לערבב עם המזלג - כדי לפורר קצת את העיסה. להניח בצד לכחצי שעה לקירור. להעביר למעבד מזון, להוסיף את שאר החומרים ולעבד למחית חלקה.

עוגיות תמרים מגוגלות 



מצרכים:

3/4 1 כוסות קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/4 כוס סוכר
1 ביצה
1/3 כוס שמן
2 כפות מים

למילוי: חצי מכמות ממרח תמרים לפי המתכון מעלה או ממרח תמרים קנוי

הכנה:

לערבב בקערה את כל חומרי הבצק רק עד לקבלת תערובת אחידה. לחלק את הבצק לשתיים. לרדד כל חלק למלבן דק על משטח עבודה מקומח.

למרוח חצי מכמות המילוי על כל עלה בצורה אחידה ולגלגל את העלה לרולדה.

להניח את הרולדות על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה ולסמן פרוסות עם סכין חדה - לא לחתוך עד הסוף, רק כחצי דרך, כדי להקל על החיתוך אחר כך. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20 דקות, עד שהעוגיות משחימות טיפה.

להוציא מהתנור ולחתוך מיד לעוגיות לפי החריצים.


הע/ארות:

- לעוגיות השתמשתי בכחצי כמות, את השאר ניתן לשמור זמן ארוך יחסית (ניסיתי עד חודש) במקרר מכוסה היטב. ואם קרואסונים במילוי ממרח תמרים זה קצת מורכב מדי לשלב זה בחיים (אך טעים ומומלץ...) אפשר להכין  עוגת ממרח תמרים נהדרת ומהירת הכנה (גם מאוד טעימה ומומלצת).



- כמות העוגיות לא גדולה. אפשר (ומומלץ) להכפיל את הכמות. אם כבר אנחנו בקטע "ללא ייסורי מצפון" ;)



יום שבת, 9 באוגוסט 2014

לתבל את החיים. עוגיות חמאה וג'ינג'ר

התגעגעתי.

התגעגעתי לנסוע ברכב ולשמוע דיסקים. נמאס כבר מהפליי ליסט של גלגל"צ. אבל אחרת לא אדע על האזעקות המתקרבות אלינו. לפני שבועיים בדרך חזרה מסוף שבוע רגוע בצפון, בכביש 6 באזור רמלה-לוד היינו אמיצים ושמענו דיסק של אריק איינשטיין כשהגיעה האזעקה. לא עושים דברים כאלה בזמן מלחמה. מזל ששם היה לנו מלא זמן להתחבא בין הקוצים בשולי הכביש.

התגעגעתי לנעלי עקב שלי. בקצב כזה ייגמר הקיץ ואני עוד לא שלפתי את הסנדלים האדומות החדשות שלי עם עקב 10 ס"מ. גיבורת אקשן בסרט הוליוודי הייתה רצה איתם 2 ק"מ, קופצת מגורדי שחקים ישירות לתוך בריכה קטנה ואז תוקעת את העקב בגרון של האויב. אני כולה צריכה לעצור את האוטו, להרים את בלם היד ולתפוס מחסה תוך 40 שניות, ואני מעדיפה לעשות את כל הפעולות האלה עם נעליים שטוחות.

התגעגעתי לצרחות של ילדים בפארק למטה. אפילו לצרחות של הערסים שצועקים על הספסלים עד 3 לפנות בוקר קצת התגעגעתי. למרות שאתמול בלילה כבר כמעט והתחננתי לחמאס שישלחו איזו אזעקונת קטנה ולא מזיקה להבריח אותם לבתים. אבל פארק עזוב עם מתקני שעשועים מיותמים באמצע חופשת הקיץ - זה אחד הדברים העצובים שראיתי.

התגעגעתי לבלוג שלנו, להעלות כאן רשומות ולדבר על המתכונים בלי נימה של התנצלות: "זה לצורך הפוגה, זה מה שמרגיע אותי וצריך קצת אסקפיזם". לא שלא אוכלים כאן, חלילה. אוכלים ועוד איך ובעיקר פחמימות. כי זה לצורך הפוגה, זה מה שמרגיע אותי וצריך קצת אסקפיזם (זה הזמן לכתוב גם שאפילו התגעגעתי לדיאטה שלי...). אך לא היה לי מצב רוח לכתוב בבלוג. מזל שיש לנו את פרויקט מנטקה שהחזיר אותי לשורות. למרות שגם כאן החודש תכננתי לא להשתתף. מחוסר זמן, חוסר מצב הרוח כאמור, וגם חוסר אהדה גדולה לכוכב החודשי - ג'ינג'ר. אני אוהבת ג'ינג'ר בעיקר במרקים. אבל מרק זה מחוץ לתחום בפרויקט (וגם ככה חם מדי כאן, תרתי משמע).

ואז במקרה, לפני כמה ימים בגלל (או בזכות) צה"ל יצא לי בוקר פנוי בבית. בעלי הוקפץ שוב בצו שמונה. לשמחתי הרבה והאגואיסטית ביותר, לאחרונה ירד לו פרופיל רפואי (ועלה הגיל, אבל על זה לא מדברים...). מספיק בוץ לבנוני בו היה בסדיר, יותר מדי בוץ עזתי בו היה במבצעים קודמים. התפקיד שלו כעת בעורף, ולכן כשהוא יוצא עכשיו אני יותר מודאגת מהכבישים בהם נוסע ללא שעות שינה ובעיקר משטחים פתוחים סביב כבישים שכידוע "סופגים" את עיקר האש. נשארתי עם הילדים. מנסה לעבוד תוך כדי מהבית. ופתאום חשבתי על עוגייה. טעימה כזאת. עדינה. פריכה. בטעם חמאה. ליד הקפה שלי. אז עוגייה תהיה כאן, ואפילו עם ג'ינג'ר.

כשטעמתי אחת (טוב, ארבע), הבנתי שזה הזמן לשקול מחדש את יחסיי עם הג'ינג'ר. עוגייה מהטעימות שאכלתי. טעם הג'ינג'ר ולא משתלט ורק מדגיש את העדינות של העוגייה. ולפני שאני מפליגה למחוזות של אייל שני ועולם המטאפורות הקולינריות בהשראת מוזת המטבח, הנה קישור לפרויקט של החודש במנטקה. כדאי להציץ, אם אתם מאוהבי ג'ינג'ר. ובמיוחד כדאי להציץ אם אתם לא מאוהבי ג'ינג'ר, כי זה יגרום לכם לשנות את דעתכם.

ועכשיו קוריוז קטן. כששמרתי את התמונות של העוגיות וניסיתי לקרוא להן :עוגיות ג'ינג'ר", גיליתי להפתעתי הרבה שלפני כמה חודשים כבר פרסמתי מתכון לעוגיות נפלאות מתובלות עם ג'ינג'ר וקינמון. איך יכולתי לשכוח, איך יכולתי לטעון שאני לא אוהבת ג'ינג'ר באפייה...

ולגבי הכותרת: לתבל את החיים. קצת פלפל שחור. קצת מלח. אולי גם ג'ינג'ר. שזה יהיה התיבול שלהם. לא צריך יותר. מחכים לשגרה.

עוגיות חמאה וג'ינג'ר


מצרכים:

125 גר' חמאה רכה
200 גר' (1 כוס) סוכר
10 גר' (1 שקית) סוכר וניל
2 ביצים
1 כפית קליפת לימון מגוררת לימון (בערך מחצי לימון)
1/2 כפית ג'ינג'ר טחון (אפשר גם יותר לטעם מודגש יותר)
200 גר' (1/2 1 כוסות פחות כף) קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
100 גר' (2/3 כוס) קורנפלור

הכנה:

בקערת מיקסר להקציף את החמאה, להוסיף בהדרגה סוכר, סוכר וניל, ג'ינג'ר וקליפת לימון מגוררת. להקציף לקבלת תערובת חלקה.

להוסיף את הביצים אחד - אחד, להקציף כחצי דקה בין הוספה להוספה.

בקערה נפרדת לערבב יחד קמח, אבקת אפייה וקורנפלור. להוסיף כחצי לתערובת החמאה, לערבל יחד לתערובת חלקה ולהוסיף את השאר. לערבל לתערובת חלקה.

את העוגיות אפשר להניח על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה בעזרת כפית או לקבלת עוגיות מושקעות יותר להעביר את הבצק לשקית זילוף ולהזליף עוגיות בעזרת צנתר עם פתח גדול.

יוצאות הרבה עוגיות טעימות. כרמל שעזרה לי קראה לעוגיות הנמוכות "עוגיות סיבוב" ולגבוהות עם השפיץ - "עוגיות ארמון". ואלה שהשפיץ שלהן יצאה ארוך במיוחד היו "ארמון עם דגל"...


לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-15 דקות. העוגיות נשארות בהירות יחסית וקצת רכות. לא לאפות יותר מדי, אפשר להרים עוגייה אחת ולראות לפי התחתית היבשה שמוכן.



עם כוס קפה כזאת בוקר הוא הרבה יותר מחויך...





הע/ארות:

אין. עוגייה פשוטה וטעימה. אבל מה זה פוטוגנית...



טוב, מודה, נסחפתי עם התמונות. אך זה לצורך הפוגה, זה מה שמרגיע אותי וצריך קצת אסקפיזם... אחרונה ודי:


יום ראשון, 9 במרץ 2014

עוגיות קקאו ושוקולד צ'פס ועוגיות ג'נג'ר קינמון

פורים באוויר. כל הסממנים כבר כאן: ברקים, רעמים, צפי לגשם ביום בו מתחפשים ומבצעים על תחפושות בכל הרשתות. אני הזמנתי את התחפושות כבר לפני חודש, כל הכבוד לאי-ביי. מזמן עברתי לעשות קניות בגדים לילדים דרך אינטרנט. הרבה יותר זול, הרבה יותר מגוון, וגם ככה כל הדברים מיוצרים בסין. הפערים בעלויות הם מטורפים. לדוגמא, הזמנתי שקיות חד פעמיות לזילוף. הזמנתי אריזה של 100 שקיות גדולות ואיכותיות בעלות של 7.99$. כאן בחנויות המתמחות ראיתי שמוכרים 10 שקיות ב-17 ש"ח. בחישוב זריז, פער של בערך פי 6. אז נכון, יש מיסוי שיבואנים משלמים, דמי שכירות, ארנונה ושכר שצריך לשלם לעובדים. כל זה אני חוסכת ביבוא אישי. אך עדיין, פער של עד פי 6 פשוט בלתי נתפס, ובמיוחד כי ליבואנים גם העלות לפריט יותר נמוכה כאשר רוכשים בסיטונאות...

אם כבר הזכרתי שקיות זילוף - זה מה שאני עושה איתן.



גיליתי תחביב חדש. זילופי קצפת. כיף לא נורמלי. עוגה זו עשיתי ליום הולדת לבת של חברה. ללא מתכון מסודר (והתמונות מהאייפון...), מראה אותה בעיקר רק כדי להשוויץ. נכון, זה עדיין לא מושלם ויש לי מה ללמוד, אבל אני מתלהבת... ובדרך כלל אני בכלל בעד מינימליזם, אך כאן גיליתי עולם חדש ומסעיר מלא קצפות וצבעי מאכל. אפשר להשתמש בכל עוגה שרוצים, רק שתהיה יציבה מספיק. אני אפיתי עוגת שוקולית האהובה עליי שנוסה בהצלחה בימי הולדת רבים (כאן, כאן וגם כאן ועוד...). הכפלתי את הכמויות על מנת להכין שתי עוגות והעמדתי אחת על השנייה לקבלת עוגה גבוהה ומרשימה. הקרם - שמנת מתוקה עם אינסטנט פודינג. כאן יש דילמה קטנה. קצפת צמחית הרבה יותר יציבה וטובה לזילופים. אך אני לא אוהבת את הטעם שלה. לכן לקרם בין שכבות העוגה ולציפוי השתמשתי בקצפת מתוקה חלבית, ורק לזילופים השתמשתי בקצפת צמחית, 4 כפות אינסטנט פודינג על כל אריזת (250 מ"ל) של קצפת.



וחזרה לנושא של פורים. פורים זה חג של עוגיות כמעט באותה רמה כמו שהוא חג של תחפושות. לכן הבאתי שני מתכונים לעוגיות טעימות על בסיס שמן. שזה גם מבטיח שישרדו יותר זמן במשלוח מנות מאשר עוגיות חמאה וגם חסכנו בעליית רמת הכולסטרול... כן, נכון, מצחיק לדבר על זה לאחר תמונות שופעות בקצפת אבל... משתדלים בכל זאת...

עוגיות קקאו ושוקולד צ'פיס




מצרכים

1/2 כוס שמן
1/2 סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום (אין בעיה להמיר בסוכר לבן, לדעתי עם חום טעים יותר)
1/4 כוס קקאו
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/2 1 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית מלח
100 גר' שוקולד מריר קצוץ גז עם סכין (אפשר להמיר בשוקולד צ'פס מוכן... אני לעולם אעדיף שוקולד מריר איכותי עם הרבה אחוזי קקאו)

הכנה:

בקערת מיקסר (או ידנית) לערבב את כל המרכיבים למעט השוקולד לתערובת חלקה. להוסיף את השוקולד ולערבב.

לסדר ע"ג תבנית מרופדת בנייר אפייה עוגיות בעזרת כף, להשאיר מרווחים. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-7-10 דקות. עד שהעוגיות אפויות מבחוץ אך עדיין רכות מבפנים ולא שחומות מדי.




קישור למקור 

עוגיות ג'ינג'ר קינמון


מצרכים:

2 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית שטוחה סודה לשתייה
2 כפיות קינמון
2 כפיות ג'ינג'ר
1 כפית ציפורן טחון
1/4 כפית מלח
3/4 כוס סוכר חום
1/4 כוס סילאן
2/3 כוס שמן
1 ביצה

כ-1/2 כוס סוכר לבן בנוסף, לציפוי העוגיות

הכנה: 

לערבב בקערה את הקמח עם אבקת אפיה וסודה לשתייה. להוסיף את כל התבלינים ולערבב.

בקערת נפרדת לערבב יחד את הסוכר עם הסילאן, השמן והביצה לתערובת חלקה.

להוסיף את תערובת הקמח ולעבד לבצק אחיד. לכסות את הקערה ולקרר במקרר לכ-20 דקות (לזירוז ההליכים ניסיתי גם להכניס למקפיא ל-10 דקות. עובד מצוין. ניסיתי גם להכין בלי לקרר את הבצק. אז הוא טיפה דביק יותר והתוצאה הסופית קצת פחות פריכה. גם הולך.)

ליצור כדורי בצק קטנים בגודל אגוזי מלך. לטבול כול כדור בסוכר לבן ולהניח בתבנית מרופדת בנייר אפייה עם הציפוי כלפי מעלה, לשמור על הרווחים בין העוגיות.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-8-10 דקות. לתת לעוגיות להתקרר כמה דקות לפני שמורידים מהתבנית.





קישור למקור (כרגיל  במתכונים ברשת... מציינת איפה אני ראיתי את המתכון, מכאן זה כבר בשיטת בובת מטריושקה הרוסית. אחד מוביל לשני והמקור של המקור של המקור אינו ידוע. העיקר שטעים).

יום שלישי, 1 באוקטובר 2013

עוגיות טריפל שומשום - הפוסט ה"מקורי" הראשון בבלוג המחודש

שלום. כן, זאת המילה הנכונה לפתוח את הרשומה הזאת. לפתוח באופן רשמי את הבלוג החדש - המחודש.

349 רשומות, 4 שנים, ו-2 בלוגים הועתקו ממקומם הקודם. עבודה מואצת של שבועיים (זה נקרא ניצול מקסימלי של תקופת חגים!) והבית החדש נבנה. הסלון, חדרי הילדים, חדר העבודה, ארונות ספרים וערימת עיתונים על השולחן. והמטבח, בוודאי. בית גדול יותר, נקי יותר, מסודר יותר. שלנו יותר. מוזמנים להיכנס ולהכיר (יש פוסט פתיחה למעלה, שם רשום בעצם הכל על מה ולמה), להירשם כמנויים, לקרוא ולבשל. נס קפה עליי, עם כפית סוכר.

ולחנוכת הבית הווירטואלית הכנתי פוסט טעים במסגרת הפרויקט של מנטקה - כחומר ביד הבלוגר. במסגרת הפרויקט, בו אני לוקחת חלק כבר חודש שלישי ברציפות (ונהנית מכל רגע) נבחר (בהליך לא דמוקרטי לחלוטין...) חומר גלם אחד והבלוגרים המשתתפים צריכים להכין ממנו משהו טעים ומרשים. מכאן, השמיים הם הגבול. לא, באמת. תציצו כאן ותראו לבד...

חודש ספטמבר עבר בסימן שומשום. תוך כדי זמזום המנגינה של "רחוב שומשום" (לא כדאי לשמוע... אין זייפנית גדולה ממני בעולם) פתחתי ארבע אריזות שומשום במטבח והתחלתי לחשוב. שומשום. חלבה. טחינה. ושילובם. ההתחלה הייתה ברורה - אני רוצה להכין עוגיות שומשומיות טעימות קלות להכנה וקלות לאכילה. ומכאן?.. הרי חייבת להתחכם, להרגיש מרקו פולו של המבטח... ואז פתאום חשבתי על קרמבו. כנראה זה הגעגועים לחורף. לגשם. לסוודרים למעלה בארון. לריח רענן באוויר וסיר מרק על הכיריים. אני עושה קינוח בהשראת קרמבו. עם בסיס שומשומי כאמור, קרם עם טחינה ומעל כל זה - ציפוי שוקולד עם חלבה. שלא יגידו שלא התייחסתי לחומר גלם זה ברצינות...

עוגיות "טריפל שומשום"



מצרכים:

עוגיות:
350 גר' שומשום
1 חלבון ביצה
1 כפית תמצית וניל
1/2 כוס סוכר

קרם טחינה וסילאן: 
200 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32%-38%
3 כפות אינסטנט פודינג וניל
3 כפות סילאן
2 כפות טחינה גולמית

קרם שוקולד חלבה:
50 גר' שמנת מתוקה להקצפה
100 גר' שוקולד מריר
50 גר' חלבה וניל מפוררת היטב

הכנה:

עוגיות:

לחמם מחבת גדולה / סיר שטוח ללא שמן על הגז. לקלות את השומשום כ-10 דקות עד להזהבה תוך כדי ערבוב מדי פעם, שלא יישרף. לצנן לחלוטין.

בקערה גדולה להקציף קלות עם המזלג את החלבון עם הסוכר ותמצית וניל. להוסיף את השומשום ולערבב היטב, שכל השומשום יהיה מצופה בחלבון. התערובת יוצאת לחה ודביקה מאוד.

בעזרת כף להניח את העוגיות בתבנית מרופדת בנייר אפיה. לשטח לעיגולים. אין צורך לשמור על הרווחים כי העוגיות לא תופחות. לאפות כ-15 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.

המון עוגיות טעימות:



קרם טחינה וסילאן:

להקציף את השמנת המתוקה יחד עם הפודינג לקצפת יציבה. להוסיף את הסילאן ואת הטחינה ולהקציף כדקה נוספת.

להניח ככף מהקרם על כל עוגייה. התוספות הופכות את הקצפת לנוזלית יותר ולכן בעייתי להזליף אותה בצורה יפה. אם רוצים להזליף כדי שהקינוח יהיה יותר דומה לקרמבו המקורי, אפשר לקרר את הקרם כמה שעות במקרר ואז הוא הופך ליציב יותר או להגדיל את כמות האינסטנט פודינג.

קרם שוקולד חלבה:

לחמם את השמנת המתוקה לסף רתיחה (אפשר במיקרו - 30 שניות ואז לבדוק כל 10 שניות). להוסיף את השוקולד השבור לקוביות ואת החלבה ולערבב היטב לתערובת אחידה וחלקה.

למזוג ככפית מקרם שוקולד מעל קרם טחינה וסילאן.



למרות המחשבות על החורף, את הקינוח אוכלים קר מהמקרר, אפשר גם להקפיא - לא יותר מדי, להכניס לשעתיים - שלוש להקפאה ואז קרם טחינה הופך להיות במקרם... גלידתי יותר. ובכלל, קרם זה הוא המצאה גאונית. כבר חושבת איך לשלב אותו בעוגות וקינוחים נוספים...

רגע, הייתה לי פה פעם עוגייה... מי לקח?...



הנה, מצאנו את האבדה. אבל חסר ביס...



ועוד. חייבת לציין שהתרגשתי לכתוב את הפוסט הראשון במקום החדש. כמו כל תחילת דרך חדשה. גם אם זה רק מקום אחסון וירטואלי. מקווה שהיה טעים ונעים. תבואו שוב :)

יום שני, 30 בספטמבר 2013

לחמם את התנורים!

כמות העוגיות שהכנתי השבוע.... משלוח מנות לגן ולבתי ספר (מקווה שאוזני המן שכל כך השקעתי בהם לא יתפוררו לחלוטין בדרך אל החיילים). בוודאי חייבים להביא גם לעבודה (במקרה זה אפשר לוותר על האריזה) ולא לשכוח גם את המשפחה. מזל שאני לא מכירה אף אחד מהשכנים, "שלום שלום" מנומס במעלית בעשרה לשמונה בבוקר לא נחשב, אחרת לא הייתי יוצאת מזה...
החמאה והסוכר זרמו חופשי, הרי קמח לבן פידרו את המטבח ואני נהניתי מכל רגע. אפילו שהשעה שתיים עשרה וחצי בלילה וריח העוגיות מהתנור מפריע לילדים בשנתם. בוודאי חלמו שאמא שלהם פתחה קונדיטוריה... בעצם, רגע, זה כבר חלום שלי...
עוגיות פריכות עדינות
עוגיות עדינות ופשוט מדהימות בטעם חמאה-לימון שאני מכורה לו...

מצרכים:
3 כוסות קמח
1 כוס קורנפלור
1 שקית אבקת אפיה
1 כוס סוכר
2 ביצים
2 כפות ברנדי
2 כפות מיץ לימון
1 כף קליפת לימון מוגררת
קורט מלח
200 גר` חמאה קרה
הכנה:
לחתוך את החמאה לחתיכות. להכניס את כל החומרים (כולל חמאה) לקערת המיקסר וללוש לקבלת בצק רך וחלק. אם הבצק נדבק לידיים, להוסיף עוד מעט קמח.
לרדד את הבצק על משטח מקומח לעלה בעובי של כחצי ס"מ. לקרוץ עוגיות בכוס או בחותכנים לעוגיות. להניח את העוגיות בתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה במרחק כס"מ זו מזו.
לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-15 דקות. העוגיות המוכנות מזהיבות מעט.
מקור: נירה שויאר, עוגות לכל עת (הספר הכי מיוחד בספריית הבישול שלי. ירושה מחמותי וכתמי שמן מסמנים בו את המתכונים הכי טובים. בעמוד עם מתכון זה יש אותן הכי הרבה...)
עוגיות פשוטות לתה
עוגיות פשוטות ומהירות הכנה ממצרכים הכי זמינים. הכמות היוצאת היא אדירה, תצטרכו עזרה בחיסול - ובעבודה רק יגידו לכם תודה...

מצרכים:
1 ק"ג קמח
6 ביצים, מופרדות
1 כוס סוכר
1 כוס שמן
2 שקיות סוכר וניל
2 שקיות אבקת אפיה
לקישוט - בוטנים / פיסטוקים קלופים / סוכריות צבעוניות לזרייה - וזה הרגע לקרוא לילדים לעזרה
הכנה:
להקציף את חלבוני הביצים, הסוכר וסוכר הווניל עד לקבלת קצף יציב. להוסיף את החלמונים תוך כדי הקצפה, ואחר כך את השמן ולהמשיך להקציף עוד כ-3 דקות, לקבלת מרקם אחיד.
להוסיף את הקמח ואבקת האפיה בהדרגה. ללוש היטב לקבלת בצק אחיד, גמיש ודביק מעט. להניח בצד למשך כ-20 דקות.
לקרוץ חתיכה קטנה מהבצק (ללא כל צורה מוגדרת) ולהניח אותה בתבנית מרופדת בנייר אפיה. לנעוץ בוטן או פיסטוק במרכז העוגיה או לפזר סוכריות לקישוט. להשאיר מרווחים בין העוגיות.
לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 150 מעלות כ-20 דקות, עד לקבלת צבע זהוב ומרקם יציב.
מקור: רחל קינן, העוגיות המרוקאיות של אמא (ומכל מתכון בספר זה אפשר להכין כמות עוגיות שתספיק לגדוד שלם... וזה בערך מה שעשיתי...)


חג שמח :) איזה כיף, הילדים מתחפשים מחר!!