משחקי לוטוס - שנה טובה. עם תפוחים וקינמון.

יש כמה דברים שיכולים להלהיב אותי מעבר לכל פרופורציה ואף להדיר את שנתי בלילה. שהיא גם ככה לא משהו בתקופה האחרונה (תינוק בן שלושה חודשים וקצת כבר אמרנו?..). אחד מהם - צמד מילים קסום "אתגר קולינרי". יכול לגרום לי לחיוכים במהלך כל היום ותכנונים מלאי סוכר, קצפת וחמאה אך תוך הלילה. בתקופה האחרונה יש לי פחות זמן לאתגרים מסוג זה (תינוק בן שלושה וחצי חודשים כבר אמרנו?.. אתגר הכי מתוק של החיים, אבל ממש מאתגר...). אז אני מכינה את הבחושות הרגילות, האהובות והזריזות, העיקר שיהיה משהו טעים ליד התה, ושוב דוחה את תכנוני הדיאטה שלי למועד לא ידוע (תינוק בן שלושה וחצי... טוב, הבנתם כבר. מזל שהתירוץ של "אני אחרי לידה" תופס עד הגיוס. של אחרון הילדים, בוודאי).

ואז קיבלתי במייל הזמנה לאתגר קולינרי מתוק במיוחד. עם הממרחים המעולים של לוטוס, העוגייה הכי טעימה בעולם. והרגע בא לי רעיון לסטארטאפ... מה עם ממרח בטעם העוגייה השנייה הכי טעימה בעולם? כן, אני מתכוונת לאוריאו. איך עדיין לא המציאו ממרח בטעם עוגיות אוריאו? וברגע שימציאו, אני מבקשת אחוזים. או לפחות כמה צנצנות עם השליח אליי הביתה לצורך אתגר קולינרי נוסף... ויש גם את העוגייה השלישית הכי טעימה בעולם - אלפחורס, כמובן. ממרח ריבת חלב ופירורים, עם נגיעות של קוקוס. טוב, נסחפתי. לעניינינו. עוגיות לוטוס. ממרח בטעם עוגיות לוטוס. אחד קראנצ'י, אחד חלק, שתי כפיות לטעום מכל אחד מהם ופה מלא אושר. ושני קינוחים יצירתיים שווים במיוחד. עם תפוחים - ברוח החג, כמובן. ואת שני הקינוחים גם אפשר להפוך בקלות לפרווה, על ידי שימוש שמנת צמחית. קצת פחות טעימה, אבל אין דבר שכפית של ממרח לוטוס לא יכולה לשפר. לפי כמות הסוכר שאכלתי השבוע זאת בהחלט הולכת להיות שנה מתוקה...

זהירות, רשומה עמוסת תמונות לפניך! אם היה לי זמן, הייתי מפצלת לשתיים. אבל זה מה יש. קבלו אותה בהרעלת סוכר. 

קאפקייקס תפוחים עם קצפת לוטוס

מצרכים (ל-16 קאפקייקס בינוניים או 12 גדולים)

2 תפוחים גדולים מקולפים וחתוכים לקוביות קטנות
1 תפוח גדול מגורר על פומפייה גסה
2 ביצים
1/2 כוס שמן
3/4 כוס סוכר
1/2 כפית קינמון
1/2 1 כוסות קמח
1 כפית שטוחה אבקת אפייה

וגם - כ-2 כפות ממרח לוטוס קראנצ' למילוי הקאפקייקס המוכנים

לקצפת:
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32 - 38%
2 כפות אינסטנט פודינג וניל
2 כפות ממרח לוטוס חלק

הכנה:

לערבב את כל המצרכים לקאפקקיקס בקערה (למעט לוטוס קראנצ'). להעביר לתבניות שקעים ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20 דקות, עד שהמאפים זהובים ויציבים. לקרר לחלוטין ולחלץ מהתבנית.

להכנת הקצפת -
להקציף את השמנת המתוקה במהירות גבוהה לקצפת רכה. לעצור את המיקסר, להוסיף את הפודינג ואת הממרח לוטוס ולהקציף לקצפת יציבה. להעביר לשקית זילוף (טיפ: מומלץ לחמם את הממרח שמתקשה במקרר - כ-20 שניות במיקרו למצב נוזלי יותר, שיתערבב טוב יותר בקצפת).

בעזרת כפית להוציא חלק קטן מהעוגות  (ואוכלים אותו בתאבון עם הקצפת שתישאר...) ולמלא בממרח לוטוס קראנצ' - כרבע כפית לכל קאפקייק.

לזלף קצפת לוטוס מעל.

זווית מהצד

זווית מלמעלה

עכשיו אחד אחד

בפוזה מגרה

ועוד קצת

עכשיו תמונה קבוצתית ודי

הע/ארות

- אני לגמרי הולכת לאמץ את המתכון הזה, שהוא מצוין בפני עצמו גם ללא תוספת ממרח לוטוס והקצפת. המאפינס יוצאים מאוד רכים ועסיסיים בזכות תוספת תפוח מגורד - הברקה שלי של אחרי השנייה האחרונה: כבר הכנתי את הבלילה, העברתי לתבניות... וכל הזמן המחשבה על בעלי שלא כל כך כך אוהב מאפינס למיניהם בגלל שהם יוצאים בד"כ די יבשים, הטרידה אותי. אז אספתי חזרה את הבלילה מהתבניות לתוך הקערה, גיררתי פנימה תפוח אחד ו.... יצא פשוט מעולה.

- כמות הקצפת גדולה יחסית. אל תתלוננו אם נשארה לכם הקצפת ונגמרו המאפינס. פשוט תאכלו אותה עם הכפית בזמן שאף אחד לא רואה (או תכינו את הקינוח הבא:)


פבלובה לוטוס עם תפוחים מקורמלים

מצרכים:

לפבלובה אחת בקוטר 22 ס"מ:
4 חלבונים בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר
קמצוץ מלח
2 כפות קורנפלור
1 כפית מיץ לימון
2 כפות ממרח לוטוס חלק

וגם: ככף ממרח לוטוס חלק לזילוף מעל הפבלובה המוכנה

לקצפת:
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32 - 38%
2 כפות אינסטנט פודינג וניל
2 כפות ממרח לוטוס חלק

לתפוחים מקורמלים:
3 תפוחים גדולים, עדיף ירוקים חמוצים, מקולפים וחתוכים לקוביות קטנות
20 גר' חמאה
1 כף שמן
2 כפות סוכר
1/2 כפית קינמון

הכנה:

להכנת פבלובה:

בקערת מיקסר להקציף את החלבונים עם קמצוץ מלח במהירות גבוהה כ-2-3 דקות, לקבלת קצף רך. להוסיף את הסוכר בהדרגה אל החלבונים, תוך כדי הקצפה - מומלץ להוסיף ככף כל פעם בהפרשים של כדקה, אחרי שמנה קודמת של הסוכר כבר נמסה לתוך הקצף.

לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כשתי דקות נוספות. להוריד את מהירות המיקסר ולהוסיף את הקורנפלור ואת מיץ הלימון. להקציף רק עד להטמעה מלאה. להוסיף ממרח לוטוס (מומלץ לחמם את הממרח 20 שניות במיקרו שיהיה נוזלי יותר) ולהפעיל את המיקסר במהירות נמוכה לעוד כמה סיבובים בודדים. לא כל הממרח מתערבב בצורה אחידה בקצף אלא יותר מתקבלת כדוגמת שיש, זה תקין - זה נותן את הטעם של לוטוס לכל ביס וגם פחדתי לערבב יותר מדי לאחר הוספת הממרח על מנת לא "להרוג" את המרנג.

לחמם את התנור לחום של 160 מעלות. לשרטט על נייר אפייה עיגול בקוטר כ-22 ס"מ. להפוך את הנייר, על מנת שסימני העיפרון לא יבואו במגע עם האוכל ולהניח בתבנית האפייה. להניח את הקצף על נייר האפייה במרכז העיגול המשורטט.

בעזרת כף ליצור במרכז גומחה עמוקה, ליישר את השוליים עד גבולות העיגול המשורטט. אין צורך ליצור אחידות וסימטריה, זה לא בקינוח הזה:

להכניס את הפבלובה לתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. לסגור את התור ומיד להנמיך את החום ל-130 מעלות. לאפות במשך כשעה - שעה ועשר דקות. כשפבלובה מוכנה, היא צריכה להיות קשה מבחוץ ורכה, כמו מרשמלו, מבפנים. לפתוח קצת את דלת התנור ולתת לפבלובה להתקרר לחלוטים בתוך התנור. הפבלובה המוכנה כמעט ולא משתנה בצבע. היא בודקים מוכנות לפי התחתית היבשה - לנסות להרים קצת בעדינות רבה (כי היא מאוד מתפוררת כשחמה) מנייר האפייה ולבדוק אם התחתית יבשה:

בזמן שהפבלובה בתנור, להכין את התפוחים המקורמלים:

להמיס במחבת את החמאה יחד עם השמן. להוסיף את התפוחים, קינמון וסוכר. לבשל יחד כחמש דקות תוך כדי ערבוב מדי פעם, כדי של קוביות התפוחים יכוסו ברוטב. להניח בצד לצינון מלא.

להכנת הקצפת:

להקציף את השמנת המתוקה במהירות גבוהה לקצפת רכה. לעצור את המיקסר, להוסיף את הפודינג ואת הממרח לוטוס ולהקציף לקצפת יציבה. להעביר לשקית זילוף (גם כאן מומלץ לחמם את הממרח שמתקשה במקרר - כ-20 שניות במיקרו למצב נוזלי יותר, שיתערבב טוב יותר בקצפת).

את הפבלובה הקרה להעביר בעדינות לכלי הגשה. לחמם ככף של ממרח לוטוס במיקרו כ-20 שניות ולהזליף פסים לאורח המרנג.

להניח במרכז הקינוח את קוביות התפוחים

ולקשט עם הקצפת

הע/ארות

- הפבלובה הייתה בדמיוני הרבה יותר יפה ממה שיצא בפועל. אך בגלל שנשארה לי קצפת מהמתכון הקודם ואחסנתי אותה במקרר יומיים עד שהיה לי זמן להכין קינוח נוסף, הקצפת בינתיים די איבדה את צורתה (אך לא את הטעם....) ולכן הזילוף יצא "עייף" ולגמרי לא יציב.

- כמות הקצפת שהשתמשתי בפועל הוא קטן יותר - כי אותם 250 מ"ל חילקתי לשני קינוחים. מומלץ כן להשתמש בכמות המלאה לקינוח זה שיהיה יותר קצפת (טעימה), ואם בכל זאת נשאר - ראו אופציה לאכול עם הכפית. בחושך. כשאף אחד לא רואה...

- הקינוח היה קצת מתוק מדי לטעמי (הילדים לגמרי לא התלוננו...). לכן מומלץ להשתמש בתפוחים ירוקים חמוצים (אני שמתי אדומים מתוקים ורק בדיעבד חשבתי על נושא המתיקות...)

- אחרי קינוח זה נשארו לי חלמונים מיותרים. עד עכשיו הייתי מקפיאה רק חלבונים. קראתי עצה ברשת וניסיתי להקפיא עכשיו גם חלמונים, כשערבבתי לפני ההקפאה כל שני חלמונים עם כפית סוכר. אספר בהמשך עם הניסוי הצליח. בינתיים יש לי מחשבות פליליות לחלוטין על אלפחורס. עם ממרח לוטוס. זה הולך להיות להיט. שמישהו יעצור אותי בבקשה.......

המוצר יצא עכשיו באריזה חדשה והוא גם זוכה במוצר השנה לשנת 2015 בקטגוריית הממרחים המתוקים... (ודי ברור למה... דיאטה אחרי החגים.) :

*קרדיט לתמונה - "מוצר השנה"

עוגת דבש, קינמון ותפוחים מקורמלים

היום נפגשתי עם חברה, כשנפרדנו היא אמרה לי: "שתהיה שנה טובה". ואז זה היכה בי. וואו, תיכף ראש השנה. משום מה תמיד זה בא לי בהפתעה. אני יודעת באיזה תאריכים יוצאים החגים (קיבלנו לוח חופשות מבתי ספר וגן...) ואיזה יום היום, אבל זה תמיד בגדר ידיעה. ואז פתאום ברגע ספציפי אחד זה מגיע כבר ברמת ההבנה. ממש עוד מעט חגים, שנה חדשה בפתח. זאת עדיין לא רשימת סיכום שנה (ואיזו שנה זאת הייתה!) אבל בהחלט הגיע הזמן לחשוב על מה מכינים לארוחת החג. ובוודאי את כל התכנונים אני מתחילה מקינוח.

מרוב שהזמן טס לי מהר, אני גם מפספסת תמיד לפרסם מתכונים "עונתיים" או מיועדים לחג ספציפי. מכינה, מצלמת ומשאירה במגירה. כי לפרסם מרק קניידלעך מקמח מצה ביולי או קינוח עם דובדבנים בפברואר - זה לא מתאים. עוגת דבש ותפוחים אמנם אפשר להכין כל שנה, אך עכשיו בדיוק זה ה-money time שלהן. זה הזמן להיזכר בעוגה מצוינת שהכנתי לפני שנה? שנתיים? מי סופר... שלפתי אותה מהר מהמגירה, בדרך ראיתי שם גם קינוח טעים במיוחד עם רימונים, מקווה שיגיע גם תורו ולא יצטרך להמתין עוד שנה....

עוגה פשוטה להכנה (חשוב לימים עמוסי בישול, כי 10 סוגי סלטים, שלוש עיקריות וחמש תוספות לבחירה זה המינימום...) אך מראה מתוחכם יותר מעוד עוגה בחושה, פרווה בתור בונוס - וגם טעימה מאוד, וזה בעצם הכי חשוב.

עוגת דבש, קינמון ותפוחים מקורמלים

מצרכים (לעוגה עגולה בקוטר 22" או תבנית קוגנהולף):

לבצק:

3 ביצים
1/3 כוס שמן
2 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפייה
2/3 כוס סוכר
1/3 כוס דבש
מיץ מ-1/2 לימון גדול

למילוי:

4-5 תפוחים
1 כף שמן
2 כפות דבש
1 כפית קינמון
מיץ מ-1/2 לימון גדול

הכנה:

לקלף ולפרוס את התפוחים לפלחים. במחבת גדולה לחמם את השמן, להוסיף את התפוחים ואת כל שאר המצרכים למילוי ולבשל כ-5 דקות, עד שהתפוחים מתרככים. לערבב מדי פעם. לקרר את המילוי לטמפרטורת החדר

להקציף את הביצים עם מזלג. להוסיף את הסוכר ואת הדבש, להקציף יחד (אין צורך במיקסר). תוך כדי ההקצפה להוסיף את השמן ואת המיץ. להוסיף את הקמח יחד עם אבקת האפייה ולערבב לתערובת אחידה.

לשפוך כמחצית מהבצק לתבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה. להניח מעל כ-2/3 מהתפוחים יחד עם הסירופ שנוצר. לסדר מעל את החצי השני של הבצק ומעליו את יתרת התפוחים.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-40 דקות.

התפוחים בעבודה

בדרך לתנור

מי רוצה פרוסה?

למתכון שלי באתר של FoodsDictionary, עם ערכים תזונתיים (היי, זה ממש לא הרבה קלוריות יחסית לעוגה.... תביאו לי עוד פרוסה!)

גוונים שונים של אדום - טיולים בעוטף עזה וקראמבל תותים חורפי

{רשומה משותפת}

אמצע החורף וכמו בכל שנה היעד המועדף עלינו הוא צפון מערב הנגב, או בשמו בטחוני "עוטף עזה", המוכר לנו יותר מדי טוב מהסיבות הלא נכונות. הגיע הזמן לסיבות נכונות יותר לכתוב על השילוב של המרחבים הירוקים שאין בשום מקום בארץ, הקרבה הגאוגרפית לביתנו, מזג האוויר הנוח יחסית למרכז והצפון בתקופה זו, וכמובן הפריחה המטורפת של הכלניות. שילוב זה מוביל אותנו בכל שנה לשם.

את האזור גיליתי לראשונה במילואים ב-2002 במילואים ב"חומת מגן". לפחות משהו חיובי יצא במבצע שהפך לאחד  מרבים שבאו אחריו. אהבתי את המרחבים ותחושת החופש בכבישים שהובילו לעבר מחסום כיסופים, שהתחלפו בצפיפות הנוראית ותחושת הסכנה בכביש שהוביל למוצב "אורחאן" בצומת ה T, (ימינה לכפר דרום ושמאלה לגוש קטיף), בו הוצבתי במשך חודש במבצר מבטון, על מנת לפקח על בטחון הנוסעים בו, ועל עבודות הסלילה של המחלף שנבנה שם. לאחר הפינוי של הרצועה הוצבתי על הגדר, והסיורים על הגבול הפורח, באזור נחל הבשור עמדו בסתירה גמורה לרכבים הממוגנים ולטנקים שהעלו אבק. סיור הבלוגרים שהוזמנו אליו ב 2011 פתח לנו את השער לאטרקציות התיירותיות השונות באזור. ומאז בכל שנה בחורף אנו מטיילים ונהנים בטבע.

השנה היינו כבר שלוש פעמים באזור. בפעם הראשונה טיילנו טיול קרוב יחסית לשדות גברעם. התחלנו בארוחת בוקר נהדרת במסעדת "ארטישוק" במושב גיאה ,סמוך לאשקלון. אוירה שקטה ורגועה, ארוחות בוקר טריות במחירים סבירים, חצר פורחת, כלוב תרנגולות וטווסים, נדנדה ומגלשה הפכו את ההמתנה לארוחה לחוויה נוספת בשביל הילדים. בגברעם שנמצא שעשר דקות נסיעה משם יש גבעה קטנה ולמרגלותיה כר דשא עם פרחי כלניות אדומים, ועוד פרחים בלבן, צהוב וכחול. התמקמנו מאחורי קבוצת שיחים רחבה ונשכבנו על הדשא לכמה דקות של שקט.

בפעם השנייה טיילנו לאזור שוקדה. החורשה מלאה במרבדי כלניות, מקום נהדר להצטלם בו, ולתת לילדים להתרוצץ.

בפעם השלישית כבר תכננו להרחיק יותר דרומה ,למחלבת "צאלה" המעולה, אליה אנחנו מגיעים בכל שנה. אל המחלבה מגיעים אחרי נסיעה בחלק הדרומי של כביש 232, כשמרבדי פריחה מלווים אותנו משני צדדיו. אחרי עין הבשור יש פניה שמאלה אל שביל עפר , ולאחר עשר דקות נסיעה בו מגיעים לחווה יחסית מבודדת. גם השנה הצטרפנו לסיור חקלאי בחווה, חווית חובה לילדים. נכנסנו לדיר הכבשים, האכלנו את הסוסות, התרוצצנו במרחבים ושיחקנו עם הכלבים הגדולים הידידותיים.

השנה הדריכה אותנו צאלה שנולדה וגדלה בחווה. לאחר הסיור התיישבנו לפיקניק של גבינות תוצרת המקום, לחם וירקות טריים מאוד. עונג גסטרונומי צרוף. ובדרך חזרה צפונה עצרנו קצת לפני צומת סעד כי ראינו מרבדי כלניות. פרשנו מחצלת , הכנו קפה , ואכלנו עוגיות מהבית.

חבל רק שנתקלנו בערימות של שקיות וזבל מסביב, המעידות שעשו זאת לפנינו ולא טרחו להכניס שקיות אשפה לרכב, ולנסוע עד לפח הקרוב אלא העדיפו ליהנות מהטבע ואז להחריב אותו...

בכלל, המציאות הישראלית מגיחה לאורך כל הטיולים באזור. כבר שפונים שמאלה מצומת יד מרדכי ניתן לראות את הבתים של העיר עזה, שמופיעים באופק מדי כמה דקות. השנה גם נמנענו, בניגוד לשנה שעברה, לנסוע לאזור כיסופים, עד למה שהיה פעם המעבר לגוש קטיף. שם יש שקט ופריחות מרהיבות ריקות מאדם ומרכב. החלטנו שעדיף לא להיות בטווח נשק קל, או את חפירה ממקום הסכנה.

האזור נראה מצד אחד כמו תמיד, ומצד שני לא. משהו השתנה, אולי האזרחים ההרוגים בסבב האלימות האחרון, אולי כי השנה זה היה ממושך יותר, מדמם יותר, ואנחנו עדיין בפוסט טראומה, או בתוך הטראומה עצמה. אולי הידיעה שכפי הנראה מצבנו לא השתפר בעקבות הקיץ האחרון, וכנראה שגם לא ישתפר בעתיד. ומשמעויות של צמד המילים "דרום אדום" כרוכות ביותר מדי אסוציאציות, לא רק של כלניות. נשאר רק להעריץ את תושבי המקום שנשארים כאן, ודואגים לנו לירקות ופירות במשך השנה, ובינתיים גם שומרים על המדינה. בוויכוח המטופש בין כל המפלגות מי יותר ציוני ומהי ציונות, הם מנצחים יום יום במעשים ולא בדיבורים. חבל שהאזור לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הנהגת המדינה.

דוגמא כואבת, לילדים במיוחד, היא חנות הגלידה ליד הבית שלנו שנסגרה בגלל הפסד כלכלי בקיץ האחרון. עד שיגיע סיוע, כלכלי בתום המבצע, אם בכלל, בעל הגלידריה שהילדים שלי הכי אהבו, סגר... הדוגמא הכי פשוטה לחוסר ההשקעה באזור היא שאין רמזור חכם, עם נתיב ימינה נפרד, או כיכר רחבה בצומת סעד, המוביל אל כל חבל אשכול. השקעה מינימלית הייתה חוסכת הרבה פקקים מהמבקרים באזור, אבל הצומת תקועה בשנות החמישים של המאה הקודמת, צומת T פשוטה, עם שוטרים הנאלצים לווסת את הפקק שנוצר שם כל שנה בזמן פסטיבל דרום אדום. אפרופו פקקים, כדי להימנע מפקקים בחזור, כדאי לנסוע דרך כביש 232, דרך שדרות , חלץ, ולהתחבר לכביש 4 העמוס בשבת אחה"צ רק בצומת ניצנים. בבוקר עדיף דרך כביש 4 ולצאת מוקדם מאוד (שמונה בערך) או מאוחר יותר (בסביבות אחת) לטיול קצר.

ואנחנו, נקווה להמשיך ולטייל בכל שנה בחורף באזור. נקווה שבהנהגה כלשהי יבינו שחייבים לחזק במעשים את הכלכלה באזור, נקווה גם לקצת שקט, על שלום אפשר רק לחלום... בברכת חורף פורח וקיץ רגוע, וצבע אדום של כלניות, יין ותותים.

נתמקד בנושא של התותים. ופינוק של חורף. לפני חודש במסגרת פרויקט של מנטקה היה חומר גלם אדום ומתוק במיוחד, שהניב שפע מתכונים אדומים ומתוקים. אז היה לי חשק להמציא את עצמי מחדש והכנתי רביולי תותים. בינתיים עונת התותים ממשיכה ופשוט חייבים לנצל אותה עד תום. הכנתי מתכון של שותפתי לפרויקט, מתוך הבלוג thought for food, קראמבל תותים. ואיזה קראמבל טעים זה היה... נורא פשוט ומהיר הכנה, והכי חורף שיש. אצלי הוא הפך לקראמבל תותים ותפוחים, הגשתי אותו עם חם עם גלידת וניל (צילמתי מהר וללא גלידה... שלא תנזל לי באמצע הצילומים כי יש דברים שילדים לא יסלחו עליהם...)

קראמבל תותים ותפוחים

מצרכים (ל-4 קערות סופלה אישיות)

לפירות:
כ-250 גר' תותים חתוכים לפרוסות
2 תפוחים ירוקים, קלופים וחתוכים לקוביות
1/4 כוס סוכר לבן
1 כף קורנפלור
4 כפות מים קרים
1 כף מיץ לימון

לקראמבל:
1/2 כוס סוכר חום
1/2 כוס שיבולת שועל להכנה מהירה (קוואקר)
1/3 כוס קמח
40 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

הכנה:לשים את התותים בסיר יחד עם רבע כוס סוכר ולבשל כ-5-10 דקות, עד שהתותים מתחילים להגיר נוזלים ומתרככים מעט. בכוס מערבבים את הקורנפלור יחד עם המים הקרים, עד שאין גושים ולהוסיף לסיר עם התותים. להוסיף מיץ לימון ולערבב בעדינות ולהמשיך לבשל עוד כ3-5 דקות. להוריד מהאש, להוסיף את קוביות התפוחים ולערבב יחד. להעביר את הפירות לכלי ההגשה.

בקערה נפרדת להניח את המצרכים לקראמבל - סוכר, שיבולת השועל, חמאה וקמח. לערבב תוך כדי פירור עם האצבעות של החומרים היבשים לתוך החמאה, עד שמתקבלת תערובת פירורית רכה יחסית.

לכסות את הכלים עם הפירות בקראמבל. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ20-25 דקות.

להוציא מהתנור, לתת לקראמבל להתקרר כ-10 דקות ולהגיש. כאמור מומלץ עם גלידת וניל.

תותים, יאמי

תותים ותפוחים

מעבירים לכלים אישיים ומכסים בקראמבל

תביאו גלידה

הע/ארות

- אפשר להכין רק עם תותים או רק עם תפוחים או לשלב פירות נוספים. בננות, לדוגמא, לדעתי יתאימו כאן מאוד.

- אם רוצים להגיש בסוף ארוחה, ניתן להכין את הכל מראש, לשמור את הפירות המוכנים בטמפ' החדר ואת התערובת לקראמבל במקרר, וכחצי שעה לפני שרוצים להגיש לכסות את התותים בקראמבל ולהכניס לתנור.

לקינוח נוסף- שיר לשמוע בדרך חזרה מהטיול הביתה.
בסוף עוד יהיה לנו טוב...

רוח סתיו. סופלה אורז, תפוחים וקינמון

נעלמתי קצת. בשבועיים האחרונים אפילו בפייסבוק בקושי נכחתי. שעות שינה שלי קיצרתי, למרות שחשבתי שכבר אין לאן. אפילו באמצע יום עבודה חשבתי עליו. עד שסיימתי. אני מדברת על ארבעת הספרים מסדרת ה"דמדומים". בהכוונת חברה התחלתי לפני כשבועיים את הספר הראשון - והשאר היסטוריה. ערפדים בדרך כלל הם לא הקטע שלי, גם לא רומנים של תיכוניסטים עם סוף טוב. אך משום מה הפעם זה היה פשוט זה, התאים לי מכל הסיבות. ממש לא הספר הכי טוב שקראתי מימיי. ממש לא ספר שאזכור ואצטט ממנו משפטים. אך נורא נהניתי. מהקלילות, מהזרימה המהירה, מהבריחה מהמציאות של בית-עבודה לתוף עולם דמיוני של ערפדים ואנשי זאב וילדה תיכוניסטית ממוצעת החולמת על אהבה. היה כיף - מומלץ ביותר לקריאה בערבי סתיו, כששמיכה לרגלינו, כוס תה לידנו ורוח מייבבת בין חריצי החלון כמו ערפד רעב. "זה הסתיו עם הענן ועם הרוח המיבב. ואם אתה סתם ציניקן, בכל זאת זה צובט בלב..."

סיימתי את הספרים בדיוק בזמן בשביל להיזכר בדד-ליין למשימת ההגשה באתגר החודשי של מנטקה. בעצם, לא בדיוק בזמן. קצת אחרי הזמן. ליתר דיוק, מועד ההגשה היה אתמול. אבל יש לי תירוצים. אני עובדת הרבה. יש לי שני ילדים בבית. ויש לי בעל ששכח לקנות אורז עגול שהוספתי לרשימת הקניות השבועית. ו... כן, ארבעה ספרים עבי כרס שהייתי חייבת לסיים. ביקשתי יפה הארכה והיום בבוקר, בזמן שכל שאר חברי הפרוייקט כבר "לייקקו" את הפוסטים אחד של השני (אתם חייבים להציץ לרשימה - יש שם דברים מטריפים לחלוטין!), אני רק העמדתי על הגז את הסיר עם פודינג האורז שלי. שזה בעצם דייסת אורז מתוקה, טעימה ומשודרגת.

אחחח, ואיזו דייסה זו. כוחות נפש עצומים נדרשו ממני לא לחסל את כולה ככה עם כפית (טוב, על מי אני עובדת... עם כף) אלא לעשות ממנה את הקינוח שתכננתי. כי גם "להגיש" באיחור וגם לבוא עם דייסת אורז... לא, זה חייב להיות משהו מורכב יותר ומרשים יותר שיצדיק את התנהגותי הנפשעת. מזל שכמות הפודינג יוצאת מכובדת. לא הכל נכנס לקינוח, ואתם עוד תודו לי על זה. אמרתי קינוח? האמת, זאת יכולה להיות גם ארוחת בוקר נהדרת. עם תפוחים, קינמון, טעם נרמז של שקדים בזכות הרוזטה, אווירה סתווית, שמיכה לרגלינו, כוס תה לידנו וספר טוב על השידה. "זאת היא עונה כזאת, חבוב, זה רק הסתיו וזה עובר..."

סופלה אורז, תפוחים וקינמון

מצרכים (ל-6 כלי אפייה אישיים בקוטר 9 ס"מ)

לפודינג אורז: 
1 כוס אורז עגול
1.5 כוסות מים קרים
3 כוסות חלב
2 כפות תרכיז רוזטה
4 כפות סוכר

לשכבת תפוחים:
2 תפוחים גדולים (מומלץ ירוקים וחמוצים, כמו גרני סמיט)
1 כפית קינמון

לסופלה:
2 ביצים
4 כפות סוכר
1 כף סוכר חום לפיזור מעל הסופלה

מעט חמאה לשימון התבניות

הכנה:

פודינג אורז:

לחמם את האורז (לא שוטפים את האורז!) ואת המים בסיר. להביא לרתיחה, להוריד את האש למינימום. לכסות חלקית את הסיר ולבשל כ-15 דקות, עד שרוב המים ייספגו באורז.

לערבב את האורז, להוסיף את החלב ואת הרוזטה. להגביר את האש ולהביא שוב לרתיחה. להוריד את האש למינימום, לכסות חלקית את הסיר ולהמשיך לבשל עד שרוב החלב נספג - כ-40-50 דקות. תוך כדי הבישול להקפיד לערבב את האורז כל כמה דקות כעדי שלא יידבק לסיר ולא יישרף. לקראת סוף הבישול להוסיף את הסוכר.

כשהפודינג מוכן, לערבב, לסגור את האש, לכסות ולקרר לטמפרטורת החדר.

סופלה:

להפריד את הביצים לחלבונים ולחלמונים. להקציף את החלמונים קלות בקערה עם מזלג. את החלבונים להקציף בעזרת מיקסר לקבלת קצת לבן ויציב, תוך הוספת סוכר בהדרגה (כף בכל פעם). לקצף יציב נדרשות כ-8 דקות הקצפה במהירות גבוהה.

לקפל את החלמונים לתוך קצף החלבונים בעדינות, לקבלת תערובת אחידה.

הרכבת הקינוח:

לשמן את התבניות עם חמאה. להניח כ-2 כפות פודינג אורז בכל תבנית ולשטח עם כף. לקלף את תפוחים ולפרוס לפלחים דקים. לסדר את התפוחים בתבניות. לפזר מעל התפוחים את הקינמון באופן שווה.

לכסות בשכבה נוספת של פודינג אורז (ככף לכל תבנית). לסדר את הסופלה מעל הפודינג, ליישר בעדינות עם כף. לפזר מעל סוכר חום.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-25-30 דקות, עד שהסופלה מזהיב. לתת להתקרר כחצי שעה לפני ההגשה.

הכי טעים - כשהסופלה כבר קר והתפוחים בפנים פושרים ודייסה חמימה. לא יכולה להעיד עד איכויות הקינוח כשהוא קר - מועד הגשה, זוכרים?..

מסדרים את הפודינג בתבניות ופלחי תפוחים מעל:

מוסיפים קינמון ומעל - עוד שכבה של פודינג אורז:

מסדרים את הסופלה ומיישרים בעדינות:

מוסיפים קצת סוכר חום - ולתנור

מוכן

להכין כפיות

הע / ארות

- שימוש באורז עגול. לא קריטי, אך כדאי. אם כבר משקיעים מעל שעה בבישול הדייסה, אז שהתוצאה תהיה מושלמת. אורז עגול הוא יותר עמילני ותוך כדי בישול ארוך מסמיך את הדייסה. אורז רגיל יישאר גרגירי יותר וקטיפתי פחות, למרות שעדיין טעים (כן, מניסיון מערבים קרירים בהם רציתי משהו חם, טעים ומתוק אבל זה לא היה להגשה לצורך אתגר של מנטקה ולא חשבתי לקרוא לדייסה שלי פודינג ולהפוך אותה / אותו לבסיס לקינוח ;)).

- לא. לשטוף. את. האורז. כן, זה היה החלק הכי קשה בהכנה בשבילי. אני כל כך רגילה ומקפידה לשטוף כל דבר. ופתאום לשים אורז לא שטוף בסיר?.. הפעם כן, כי עמילן (שבגללו גם בחרנו להשתדרג לאורז עגול) נשטף תחת זרם המים ולא זאת המטרה.

- תוספות. רוזטה - המצאה  גאונית של בן זוגי לבלוזוגי, התייעצתי איתו (עושה את זה תמיד בכל מנה שאני מכינה) לגבי התיבול. אני הייתי נעולה על ריבת חלב, כמה כפות גדושות לתוך הפודינג. מצד שני - לא רציתי לוותר על הקינמון ושילוב של ריבת חלב וקינמון נשמע לי חשוד למדי. בדיעבד, הייתי מחזקת את טעם השקדים על ידי הוספת שקדים גרוסים לפודינג אורז אך פשוט לא היו בנמצא במזווה. אם בטעות אין לכם רוזטה (לכו  לקנות! אתם לא מבינים כמה טעים להוסיף כף רוזטה למילקשייק בייתי...) אפשר לוותר.

ו... כן, חובה:

קאפקייק VS מאפין. עם גזר, תפוחים ופקאן.

החודש קיבלנו משימה קלה במנטקה. משימת הפקאן. הבעיה במשימות הקלות היא שבגלל ריבוי הדברים (הטובים / הטעימים / המשמינים) שאפשר להכין, הן הופכות לקשות. בדרך כלל אני מחליטה מיד מה אני רוצה להכין, ואז חודש מעבדת את המתכון בראש, דוחה, שוכחת להוסיף לרשימת קניות ובסוף מבצעת בפועל בדקה ה-90. הפעם שוב בדקה ה-90, אבל בגלל שהיה לי קשה להחליט.

המחשבה המיידית - פאי פקאן. מתוק, דביק, עם הרבה חמאה וקרמל למעלה. הכי טעים שיש. אך הנחתי שזאת אופציה מוכרת מדי, כמעט ברירת מחדל. אני אלך בדרך אחרת. נזכרתי בעוגת גזר אמריקאית עם פקאנים, חשבתי להכין אותה עוד לחודש של ירקות שורש (אך בגלל ששוב... עוגת גזר זאת אופציה צפויה מדי למשימת ירקות שורש, הלכתי  בדרך אחרת והכנתי גלידת סלק...). כעת התלבטתי אם העוגה מספיק "פקאנית" ועונה להגדרות המשימה. חשבתי גם על בראוניז עם פקאן. על מוס פקאנים בכמה צבעים, בשילוב שוקולד מריר ושוקולד לבן. או אולי בכלל ללכת על הדבר הכי פשוט והכי טעים ליד כוס הקפה שלי - עוגיות פקאן?..

בקיצור, הבנתם. חשבתי הרבה החודש. יותר מדי חשבתי החודש על קינוחים. רק מהמחשבות העליתי שני קילו (כן, כן, בדיוק ככה, מהמחשבות. לא מעוגת דבש שהכנתי לכבוד החג, לא מעוגת תפוחים שהכנתי לכבוד החג, לא מעוגת שוקולד שהכנתי לכבוד... לכבוד... טוב, לא צריך תירוץ מיוחד בשביל להכין עוגת שוקולד, נכון?. לא מהפוקאצ'ות, כי גם בבוקר למחרת ארוחה הכי טובה צריך לאכול. וחלילה לא מהחלות שרוטב של החריימה המסורתי הוא רק תירוץ בשבילן. רק מהמחשבות....). ואז חזרתי לאותה עוגת גזר. החלטתי לעשות אותה בצורת מאפינס. וחלק מהגזר להחליף בתפוחים. וקרם החמאה המסורתי הכבד (כי זה המקרה היחידי שבו אני אומרת על חמאה "איחסה") להחליף בקצפת גבינת שמנת עם פקאנים. וחוץ מזה זאת ממש אותה עוגת גזר. רק הוספתי לה עוד טיפה קינמון...

אחרי שסיימתי לחשוב על המתכון, התחלתי לחשוב על השם. קאפקייק או מאפין? הנטייה שלי להציג עוגה קטנה פשוטה כמאפין, אם היא מקושטת - אז משודרגת לרמת הקאפקייק. לאחר התייעצות אם חבריי לפרויקט, הבנתי שבשביל להפוך את המאפין שלי לקאפקייק, היה צריך גם אופן הכנה אחר - הקצפות וכו'. אך אצלי ההכנה הייתה על העיקרון המועדף עליי - עיקרון "ערבב ושלח". מספיק שלכלכתי מעבד מזון בשביל לגרר את הגזר והתפוחים. מספיק שהפעלתי את המיקסר בשביל הקצפת. יותר מדי כלים מלוכלכים על השיש שלי. אז את הבלילה פשוט ערבבתי בכף עץ, גם אם זה אומר ויתור על השם ה"מושך" יותר.

אפרופו ויתור, אפשר לוותר גם על הקצפת. לא מומלץ, כי היא מוסיפה מאוד למרקם ולטעם, אך בלעדיה חוסכים הרבה קלוריות והמאפין הופך לכמעט מזון בריאות (גזר זה מצוין, תשאלו כל ארנב!). כי אחרי החגים זה ממש עוד מעט (באסה) ואלוהיי הדיאטה עומד לו אי שם מעבר לפינה, עם פרצוף זועם ומשקל ביד (כן, באסה...).

רגע לפני המתכון - אתם חייבים, חייבים להציץ כאן ולראות מה חברים אחרים לפרויקט הכינו. אגרול פקאנים כבר ניסיתם? ומאפי שמרים? מדלנים שאפילו פרוסט כתב עליהם? אני כבר לא מדברת על זה שאין לכם בשלב הזה מושג מה זה מרציפקאן....

מצרכים (ל-16 מאפינס קטנים או 12 גדולים)

1 כוס גזרים מגוררים דק (3 גזרים בגודל בינוני)
1 כוס תפוחים מגוררים דק (2 תפוחים בגודל בינוני, רצוי חמוצים מסוג גרנד סמיט או דומיהם)
2 ביצים
3/4 כוס סוכר חום
1/2 כוס שמן
2 כוסות קמח
1 שקית (שתי כפיות) אבקת אפיה
1 כפית קינמון
100 גר' פקאן שבור לחתיכות גדולות

קצפת גבינת שמנת ופקאן 
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה לקצפת 32%
1 מיכל (225 גר') גר' גבינת שמנת
2 שקיות (20 גר') סוכר וניל
3 כפות אינסטנט פודינג וניל
50 גר' פקאנים גרוסים דק

הכנה:

לקלף את התפוחים ואת הגזרים ולגרר דק.

בקערה גדולה להקציף קלות את הביצים עם המזלג. להוסיף את כל שאר החומרים ולערבב לקבלת תערובת אחידה. התערובת די סמיכה וזה בסדר.

לא לערבב יותר מדי - ע"מ שהמאפינס לא ייצאו דחוסים מדי.

לחלק את התערובת בין שקעי מאפינס (אצלי למאפינס קטנים שמתי ככף וחצי גדושות לכל שקע).

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 70 מעלות כ-25 דקות.

לקצפת:

להניח בקערת המיקסר את כל המצרכים למעט פקאנים. להקציף לקבלת קצפת יציבה.

להוסיף את הקפאנים הגרוסים ולקפל בעדינות לפיזור שווה בקרם.

להעביר לשקית זילוף עם פיה רחבה. לזלף לאחר שהמאפינס מתקררים לחלוטין.

הע/ארות:

- את הגזרים ואת התפוחים מקלפים, מגררים דק ואחר כך מודדים כמות בכוסות. לא לסחוט, שהמאפינס לא יצאו יבשים מדי. אפשר לשחק עם היחס בין תפוחים לגזרים, אפשר להכין את המאפינס רק עם גזר או רק עם תפוחים.

- כאמור, אפשר גם לוותר על הקצפת.

- אם לא מגישים את כל המאפינס מיד, כדאי לשמור אותם ב"אופן טבעי" ללא הקצפת. את הקצפת לשמור במקרר בתוך שקית זילוף ולקשט לפני ההגשה.

הנה, תראו, עשיתי קומפוזיציה! נכון של ילדה אינפנטילית, אבל... ככה זה כשאוהבים :)

לטעום מהתפוח

גילעד מתכונן למבחן בתורה (כיתה ב') ובא אלי עם שאלות חזרה על בריאת העולם

- אני לא מבין את השאלה! "במה נעלה האדם מחיות". מה זאת אומרת?
- שואלים במה אדם יותר טוב מחיות (מכוונת לתשובה "כי נוצר בצלם" וכד' ברוח החומר הנלמד)
- את זה הבנתי. אבל אני לא יכול לענות במה אדם יותר טוב מחיות.
- למה לא?
- כי זה לא מדויק. יש יתרונות בלהיות אדם ויש יתרונות גם בלהיות חיה...

לא יודעת כמה הוא יקבל בתורה, אבל בפילוסופיה הילד שלי אלוף. הנה עוד דוגמא ללוגיקה המנצחת שלו. כזאת שמשאירה אותי חסרת מילים... בשעה שש בערב טען גילעד שאין לו שיעורי בית. בשמונה וחצי התברר שדווקא יש והרבה.

- מתי תספיק להכין את כל זה, למה אמרת שאין לך שיעורים?
- פשוט כי נתנו יותר מדי.... אז לא היה לי כוח לעשות (לפחות יש כאן כנות מסויימת...)
- אז ישבת כל הערב ושיחקת במחשב, זה לא הקטין לך את כמות השיעורים! (אני מנסה לשמור על סוג של מורל ודוגמא בוגרת)
- נכון, אבל לפחות זה היה כיף...

ברור שזה יותר כיף לשחק בעולם הוירטואלי בו יש לו וילה עם בריכה, חליפת חלל, תפקיד מרכזי בקבוצת כדורגל (והוא משחק במדים של מסי) ומעל מאה הצעות חברות מבנות בגילאי כיתה ב' עד ה'. גם אני לא הייתי מתנגדת, במיוחד לא לקטע של וילה עם בריכה. תנסו להוציא ילד בן שבע (אוטוטו :) משם ולשים אותו מול השיעורים. הנחש פיתה את האישה.... שמישהו ינסה להסביר לי (ולגילעד) למה ילדים בגיל שבע צריכים ללמוד במה חיות נחותים מבני אדם (ואסכים עם גילעד - האמנם? תלוי איזו חיה ואילו בני אדם, וזאת במקרים שאפשר להבדיל ביניהם...) ואיך הנחש פיתה את האישה. למה בשיעורי מתמטיקה מתעקשים ללמד את הילדים לספור בעזרת הקבצת גפרורים צבעוניים לקבוצות של עשר וקשירתם עם גומיות. למה לעשות עוול לשכל של הילדים? אז התעלמתי מהעובדה שגילעד כבר יודע כפל וחילוק, הלכתי היום לחנות כלי כתיבה ובזבזתי עוד כמה שקלים על המצרכים המיותרים. אי אפשר לסטות ימינה או שמאלה, נטפח את כולם לבינוניות. למצטיינים נאסור להתקדם בחומר, הם חייבים להיות באותו הקצב עם כל הכיתה, ולמתקשים נעזור באמצע המבחן עם תשובות (גילעד שאל אותי היום האם מורה אמורה לעזור לילדים לענות על שאלות באמצע המבחן, כי זה זה מה שהמורה שלהם עושה...). מערכת החינוך שלנו, פנינו לאן... ככל שעובר הזמן, אני מתאכזבת ממנה יותר ויותר מזדהה עם המשפט שמורה אחרת, מורה בתיכון, אמרה לי פעם: "יש ילדים שיצליחו למרות ולא בזכות מערכת החינוך שלנו..." עצוב כמה שזה נכון. כבר לא נשאר פה עץ ואין כאן דעת, נשאר רק הפיתוי של חוה. ותפוח. שבא הפעם בדואט עם אגוזים. תשימו אותם מעל עוגת גבינה - ויש כאן פיתוי רציני.

עוגת גבינה עם תפוחים ואגוזים

תבנית מלבנית 23X33 ס"מ

לשים ♥ - הכנה יום מראש!

מצרכים:

לבסיס:
50 גר' אגוזי מלך או פקאן
1 כף סוכר חום
100 גרם ביסקוויטים פתי-בר
50 גר' חמאה מומסת

למלית הגבינה:
900 גר' גבינה לבנה 5% (במקור 500 גר' של גבינה 30% ו-400 גר' גבינה 5%)
1/4 1 כוסות סוכר
1 שקית סוכר וניל
1 גביע (200 גר') יוגורט לבן (במקור - שמנת חמוצה)
2 כפות קורנפלור או פודינג אינסטנט וניל (לא חובה, אני מוסיפה כדי לייצב את העוגה כי משתמשת בגבינות 5% שומן + יוגורט)
4 ביצים

לציפוי:
3 תפוחי עץ, קלופים וקצוצים לקוביות קטנות
75 גר' אגוזי מלך או פקאן, קצוצים דק
1/2 כו סוכר חום
1 כפית קינמון טחון
1 כפית קורנפלור 

הכנה:

להכנת הבסיס לרסק את האגוזים יחד עם סוכר ב"פולסים" במעבד מזון לפירורים קטנים. להוסיף ביסקוויטים שבורים ולהמשיך להפעיל בלחיצות קצרות כדי לטחון את הביסקוויטים. להוסיף את החמאה המומסת ולפעיל עוד מספר שניות כדי לערבב יחד את כל החומרים.

לרפד תבנית בנייר אפייה ולהדק את תערובת הפירורים לתחתית התבנית. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות במשך 10 דקות. להוציא את התבנית ולהנמיך את חום התנור ל-160 מעלות.

בינתיים להכין את המלית: לערבל במהירות בינונית את הגבינה עם הסוכר וסוכר וניל לתערובת חלקה לגמרי. להוסיף את היוגורט ולערבל היטב. להוסיף את הביצים - אחת בכל פעם - ולערבל היטב לאחר כל הוספה. לצקת את תערובת הגבינה על הבסיס האפוי.

לערבב יחד את כל חומרי הציפוי ולפזר על מלית הגבינה. לאפות בתנור (כאמור בחום 160 מעלות) במשך 50-55 דקות. להוציא מהתנור ולצנן לגמרי. לכסות את התבנית ולקרר במקרר במשך לילה לפחות כדי להניח לשכבת הגבינה להתייצב.

מקור: דנית סלומון, אופה בקלות (חייבת לציין - אחד מספרי האפייה האהובים עליי...)

פינת הפרגון 


טוב, זה ה-פרגון! דנית סולומון, בעלת המתכון, הציצה בבלוג שלי ואהבה את מה שעשיתי...