יום שבת, 11 באוקטובר 2014

קאפקייק VS מאפין. עם גזר, תפוחים ופקאן.

החודש קיבלנו משימה קלה במנטקה. משימת הפקאן. הבעיה במשימות הקלות היא שבגלל ריבוי הדברים (הטובים / הטעימים / המשמינים) שאפשר להכין, הן הופכות לקשות. בדרך כלל אני מחליטה מיד מה אני רוצה להכין, ואז חודש מעבדת את המתכון בראש, דוחה, שוכחת להוסיף לרשימת קניות ובסוף מבצעת בפועל בדקה ה-90. הפעם שוב בדקה ה-90, אבל בגלל שהיה לי קשה להחליט.

המחשבה המיידית - פאי פקאן. מתוק, דביק, עם הרבה חמאה וקרמל למעלה. הכי טעים שיש. אך הנחתי שזאת אופציה מוכרת מדי, כמעט ברירת מחדל. אני אלך בדרך אחרת. נזכרתי בעוגת גזר אמריקאית עם פקאנים, חשבתי להכין אותה עוד לחודש של ירקות שורש (אך בגלל ששוב... עוגת גזר זאת אופציה צפויה מדי למשימת ירקות שורש, הלכתי  בדרך אחרת והכנתי גלידת סלק...). כעת התלבטתי אם העוגה מספיק "פקאנית" ועונה להגדרות המשימה. חשבתי גם על בראוניז עם פקאן. על מוס פקאנים בכמה צבעים, בשילוב שוקולד מריר ושוקולד לבן. או אולי בכלל ללכת על הדבר הכי פשוט והכי טעים ליד כוס הקפה שלי - עוגיות פקאן?..

בקיצור, הבנתם. חשבתי הרבה החודש. יותר מדי חשבתי החודש על קינוחים. רק מהמחשבות העליתי שני קילו (כן, כן, בדיוק ככה, מהמחשבות. לא מעוגת דבש שהכנתי לכבוד החג, לא מעוגת תפוחים שהכנתי לכבוד החג, לא מעוגת שוקולד שהכנתי לכבוד... לכבוד... טוב, לא צריך תירוץ מיוחד בשביל להכין עוגת שוקולד, נכון?. לא מהפוקאצ'ות, כי גם בבוקר למחרת ארוחה הכי טובה צריך לאכול. וחלילה לא מהחלות שרוטב של החריימה המסורתי הוא רק תירוץ בשבילן. רק מהמחשבות....). ואז חזרתי לאותה עוגת גזר. החלטתי לעשות אותה בצורת מאפינס. וחלק מהגזר להחליף בתפוחים. וקרם החמאה המסורתי הכבד (כי זה המקרה היחידי שבו אני אומרת על חמאה "איחסה") להחליף בקצפת גבינת שמנת עם פקאנים. וחוץ מזה זאת ממש אותה עוגת גזר. רק הוספתי לה עוד טיפה קינמון...

אחרי שסיימתי לחשוב על המתכון, התחלתי לחשוב על השם. קאפקייק או מאפין? הנטייה שלי להציג עוגה קטנה פשוטה כמאפין, אם היא מקושטת - אז משודרגת לרמת הקאפקייק. לאחר התייעצות אם חבריי לפרויקט, הבנתי שבשביל להפוך את המאפין שלי לקאפקייק, היה צריך גם אופן הכנה אחר - הקצפות וכו'. אך אצלי ההכנה הייתה על העיקרון המועדף עליי - עיקרון "ערבב ושלח". מספיק שלכלכתי מעבד מזון בשביל לגרר את הגזר והתפוחים. מספיק שהפעלתי את המיקסר בשביל הקצפת. יותר מדי כלים מלוכלכים על השיש שלי. אז את הבלילה פשוט ערבבתי בכף עץ, גם אם זה אומר ויתור על השם ה"מושך" יותר.

אפרופו ויתור, אפשר לוותר גם על הקצפת. לא מומלץ, כי היא מוסיפה מאוד למרקם ולטעם, אך בלעדיה חוסכים הרבה קלוריות והמאפין הופך לכמעט מזון בריאות (גזר זה מצוין, תשאלו כל ארנב!). כי אחרי החגים זה ממש עוד מעט (באסה) ואלוהיי הדיאטה עומד לו אי שם מעבר לפינה, עם פרצוף זועם ומשקל ביד (כן, באסה...).

רגע לפני המתכון - אתם חייבים, חייבים להציץ כאן ולראות מה חברים אחרים לפרויקט הכינו. אגרול פקאנים כבר ניסיתם? ומאפי שמרים? מדלנים שאפילו פרוסט כתב עליהם? אני כבר לא מדברת על זה שאין לכם בשלב הזה מושג מה זה מרציפקאן....

מצרכים (ל-16 מאפינס קטנים או 12 גדולים)




1 כוס גזרים מגוררים דק (3 גזרים בגודל בינוני)
1 כוס תפוחים מגוררים דק (2 תפוחים בגודל בינוני, רצוי חמוצים מסוג גרנד סמיט או דומיהם)
2 ביצים
3/4 כוס סוכר חום
1/2 כוס שמן
2 כוסות קמח
1 שקית (שתי כפיות) אבקת אפיה
1 כפית קינמון
100 גר' פקאן שבור לחתיכות גדולות

קצפת גבינת שמנת ופקאן 
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה לקצפת 32%
1 מיכל (225 גר') גר' גבינת שמנת
2 שקיות (20 גר') סוכר וניל
3 כפות אינסטנט פודינג וניל
50 גר' פקאנים גרוסים דק

הכנה:

לקלף את התפוחים ואת הגזרים ולגרר דק.

בקערה גדולה להקציף קלות את הביצים עם המזלג. להוסיף את כל שאר החומרים ולערבב לקבלת תערובת אחידה. התערובת די סמיכה וזה בסדר.

לא לערבב יותר מדי - ע"מ שהמאפינס לא ייצאו דחוסים מדי.

לחלק את התערובת בין שקעי מאפינס (אצלי למאפינס קטנים שמתי ככף וחצי גדושות לכל שקע).

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 70 מעלות כ-25 דקות.

לקצפת:

להניח בקערת המיקסר את כל המצרכים למעט פקאנים. להקציף לקבלת קצפת יציבה.

להוסיף את הקפאנים הגרוסים ולקפל בעדינות לפיזור שווה בקרם.

להעביר לשקית זילוף עם פיה רחבה. לזלף לאחר שהמאפינס מתקררים לחלוטין.


הע/ארות:

- את הגזרים ואת התפוחים מקלפים, מגררים דק ואחר כך מודדים כמות בכוסות. לא לסחוט, שהמאפינס לא יצאו יבשים מדי. אפשר לשחק עם היחס בין תפוחים לגזרים, אפשר להכין את המאפינס רק עם גזר או רק עם תפוחים.


- כאמור, אפשר גם לוותר על הקצפת.


- אם לא מגישים את כל המאפינס מיד, כדאי לשמור אותם ב"אופן טבעי" ללא הקצפת. את הקצפת לשמור במקרר בתוך שקית זילוף ולקשט לפני ההגשה.


הנה, תראו, עשיתי קומפוזיציה! נכון של ילדה אינפנטילית, אבל... ככה זה כשאוהבים :)


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה