המרענן הרשמי לקיץ הקרוב. צזיקי - מרק יוגורט ועשבי תיבול

לפני כמה שנים, בחיפוש תמידי אחרי מתכונים מרעננים לאירוח חלבי בכלל ושבועות בפרט, חשבתי על שילוב כמה מרקים קרים בארוחה, כמו גספצ'ו וצזיקי. רעיון שהתברר כמנצח - המרענן הכי טוב שאפשר לבקש בין ביס גבינה וביס פחמימה. מתכון לגספצ'ו כבר קיים בבלוג, אחד המתכונים הראשונים שפרסמתי עוד בגלגלו הקודם של הבלוג בפלטפורמה כתומה של תפוז, מרק טעים מאוד עם תמונה מזעזעת ביותר שעושה עוול רציני למתכון ולא בדיוק מעוררת תאבון. מאז כמה פעמים שהכנתי עוד לא יצא לי לצלם תמונה ולהחליף את הקיים במשהו ראוי יותר (הרבה מתכונים ראשונים שלי זועקים למתיחת פנים שכזו, ולא מגיעה לכך בכלל...). בינתיים אפשר להציג את בן זוגו המפורסם של גספצ'ו הספרדי, המגיע אלינו מיוון ומתורכיה.

מצרכים:

4 גביעי יוגורט לבן חמוץ 3% (בסגנון דנובה, 200 מ"ל כל אחד, סה"כ 800 מ"ל יוגורט. אפשר ומומלץ גם להשתמש באריזות גדולות של יוגורט תנובה, הנמכרות באריזות גדולות של ליטר - ליטר וחצי, ויותר, למכורים כבדים בלבד)
1 גביע (200 מ"ל) שמנת חמוצה 15%
2 מלפפונים
3 שיני שום גדולים
עשבי תיבול: עלי נענע ללא הגבעולים, שמיר (אפשר להוסיף עוד עשבי תיבול שאוהבים)
2 כפות שמן זית
תיבול: כחצי כפית מלח, כרבע כפית פלפל שחור גרוס, כחצי כפית סוכר

הכנה:

במעבד מזון מצויד בלהב פלדה להניח מלפפונים, עשבי תיבול ושום. לקצוץ דק.

לערבב עם יוגורט, שמנת חמוצה  ושמן זית, לתבל לפי הטעם.

הע/ארות

אין. הכל פשוט. גם אם התפריט לשבועות כבר סגור - את הצזיקי אפשר להכין ברגע האחרון. שלוש דקות עבודה ויש מנה מנצחת ולא שגרתית על השולחן.

הרבה תמונות ביחס למתכון הקצר. פשוט בנוסף לטעם, צזיקי גם מאוד פוטוגני. אז קצת נסחפתי.

למתכון שלי עם ערכים תזונתיים באתר המועלה FoodsDictionary - כאן 

וזה מה שנשאר בסוף... שיהיה חג גבינות שמח.

גיל זה רק מספר. וגם יוגורט. מאפינס קוואקר ויוגורט עם זיתים לארוחת בוקר.

אני מפחדת להזדקן. זה משהו שהבנתי מוקדם יחסית, שהגיל שעובר הוא לא חוזר. זוכרת את עצמי בוכה ביום הולדת תשע. וכששאלו אותי למה, עניתי: "כי עכשיו יש לי יום הולדת תשע, ויהיה לי יום הולדת עשר, אבל יום הולדת שמונה כבר לא יהיה לי". למרות שכל החברות שלי נורא רצו כבר לגדול ולהתבגר ולעשות את כל הדברים המגניבים של גדולים, אני משום מה הייתי מאוד רגישה לעניין הגיל. זה רק הולך ומחמיר עם השנים. כשאני מגלה פתאום, שאני סופרת בעשרות שנים אחורה ממאורעות חיים שזוכרת אותם כבר בתור אדם בוגר.

החלפת הקידומת מ-1 ל-2 דווקא לא הייתה לי טראומטית, ושוב לעומת רוב החברים שלי שפתאום הרגישו שכך הם נפרדים מהילדות ויוצאים לחיים הבוגרים, שזה בעצם מה שרצו עד עכשיו. אני פשוט ידעתי שצפוי לי עשור מעניין ומאתגר. עשור בו אני בונה את עצמי ואת המשך חיי. עשור של התחלות. מתחילה לימודים,מתחילה עצמאות, מתחילה קריירה, מתחילה משפחה, מתחילה בית. וכך זה היה. ונגמר. ואז פתאום בקצב מסחרר משהו מצאתי את עצמי בתוך 30+. אבוי, זה כבר היה קרוב לפניקה. תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת! 30+1, 30+2, 30+3 וממשיך. ואז זה הופך להיות 30+5 וזה כבר אומר שאני יותר קרובה ל-40 מאשר ל-30. נכון שלמספרים אין משמעות, אבל אותי הם מלחיצים. ואני יכולה להגיד שהכל בראש ובתפיסה העצמית שלי אני עוד לא עברתי את ה-22 ואני עדיין באותו עשור מאתגר של התחלות, למרות שיש כבר שני ילדים גדולים ומשכנתא. אבל עברתי. בהרבה. וזה מפחיד. מפחיד אותי להזדקן. לאבד שליטה על הגוף. להוריד את הקצב של החיים לא מתוך בחירה אלא כי אני לא יכולה.

רואה זוג זקנים מתקרבים למעבר חצייה. נדהמת לגלות כל פעם מחדש שכל כך הרבה נהגים פשוט שמים רגל על הגז ולא נותנים זכות קדימה כי יודעים שלזקן ייקח הרבה זמן לעבור, והם בינתיים יאבדו חצי דקה יקרה מהחיים. כאילו שעוד חצי דקה ועוד דקה ועוד דקותיים ופתאום יעברו שנים והם בעצמם לא יהפכו לאותם זקנים עם מקל ביד שלוקח להם כל כך הרבה זמן לעבור את הכביש. ומישהו אחר לא ירצה לעצור להם כי הוא ממהר.

הכי מלחיץ אותי - קופות חולים. כדי להגיע לקופת החולים אני צריכה להיות במצב קטטוני סופני, מגיעה כמעט בזחילה אך עדיין על השאלה של רופאת המשפחה: "צריכה חופשת מחלה?" עונה שלא ורק מבקשת מרשם לאיזו תרופה טובה שתרים אותי ומהר. לרוב גם לא בדיוק לוקחת את התרופה. כמו ילדה טובה הולכת לבית מרקחת, מחכה בתור, קונה את התרופה ומשלמת במיטב כספי. לוקחת שני כדורים וברגע שמרגישה קצת יותר טוב - כבר לא משלימה את הטיפול. אני מאלה שמאמינים כי עם רופא החולי עובר תוך שבוע, בלי רופא - תוך שבעה ימים.

לפני כשבועיים הגעתי למצב קטטוני שבו זחלתי לראות את הרופאה, שכבר שנתיים מתקשרת איתי במיילים ודרך המזכירה ומנסה לשכנע אותי להגיע לעשות בדיקות דם שגרתיות. אז הגעתי אליה, קיבלתי נזיפה על הזנחה עצמית (כן, תודה, תזכירי לי שוב שאני כבר לא בת 20 ויש סיפורים של סכרת במשפחה שמתפתחת עם הגיל), ומצוידת במרשם לאנטיביוטיקה והפניה לבדיקות דם (מיותר לציין שלא עשיתי אותם ובינתיים גם איבדתי את ההפניה), פניתי לכיוון בית המרקחת. בדרך התפעלתי משדרוג בקופת החולים, כשבכל מקום מוצבים מכשירים אלקטרוניים לקביעת תורים ומסכי ענק המעודדים את החולה האומלל כי תורו תכף מגיע. כבר לא צריך לשאול "מי אחרון" ולהלחם על מקומך מתחת לשמש, סליחה, בתור לרופא (אני רק שאלה!). וואלה, באמת הרבה זמן לא הייתי כאן.

יושבת בבית מרקחת, מסתכלת על תוויות לטיניות מלחיצות ופוסטרים מעודדים על אוסטאופורוזיס. ואז נכנסת אישה מבוגרת, נשענת על מקל, בקושי הולכת. כרגיל למראה זה מתכווצת מפחד על עתיד לבוא בעוד 20-40-60 שנה שיעברו לי כל כך מהר. ואז האישה רואה מקל הליכה עזוב לצד הקיר. היא אוספת אותו, מסתכלת על היושבים מסביב ושואלת של מי המקל. "שלי! תמיד אני שוכח אותו בכל מקום..." - עונה זקן שיושב לידי ומנסה להתרומם מהכסא. "אל תקום, אני אביא לך" - ענה האישה והולכת לכיוונו עם שני מקלות ביד. אחד שלה ואחד שלו. משיטה לו את המקל ופתאום מחייכת חיוך כזה יפה וגדול. "בבקשה" - היא אומרת לו, והחיוך  שלה גורם גם לי להבין משהו. אולי היא זקנה. אולי היא חולה. אולי היא בקושי זזה. אבל היא שמחה כל כך כי היא עדיין יכולה לעזור למישהו אחר. גם אם זה רק להביא מקל הליכה כדי שלא יקום ולא יצטרך ללכת חמישה מטרים לבד. אז בכל זאת גיל זה רק מספרים. ומה שחשוב זה מה אנחנו מרגישים בפנים. כל עוד אנחנו מועילים לאחרים, מרגישים שצריכים אותנו. גם אם כבר אי אפשר לעבוד 10 שעות ביממה ולחשוב שאת סוחבת את העולם על כפתייך ובלעדיך הכל מתמוטט. גם אם זה רק דבר קטן. עדיין צריך לזכור לחייך ולצעוד קדימה. גם בעזרת שני מקלות הליכה.

המחשבות לא קשורות לכלום. אפילו לא ליום הולדת, אלא אם יש דבר כזה - משבר גיל 35 וחצי. סתם כי החיוך שלה עשה לי טוב ופתאום גרם לי לחשוב בצורה אופטימית יותר על מה שמחכה לנו בעוד 20-40-60 שנה, רק שנגיע. לקום כל בוקר, לשתות קפה נטול קפאין עם סוכרזית לאט-לאט כי כבר לא צריך למהר לשום מקום, לשמוע מוסיקה, לעקוב אחרי לחץ הדם, לזכור לעשות בדיקות דם שגרתיות ולהכין מאפינס נפלאים ודיאטטיים לארוחת הבוקר. ולשמור כמה בצד, אולי הנכדים יבואו לבקר...

מאפינס קוואקר ויוגורט עם זיתים לארוחת בוקר 

מצרכים (ל-12 מאפינס)

100 גר' (1 כוס) קוואקר
1/2 ליטר ריוויון או יוגורט לבן חמוץ 3%
70 גר' (1/2 כוס) קמח מלא
70 גרם (1/2 כוס) קמח לבן
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית סוכר חום
1/2 כפית מלח
100 גר' זיתים קצוצים גס
100 גר' גבינה בולגרית 5% מפוררת
1 ביצה
1/4 כוס שמן קנולה
מעט גרעיני חמנייה וגרעיני דלעת - לפיזור מעל המאפים

הכנה:

לערבב את הקוואקר עם היוגורט ולהניח בצד ל-5 דקות.

בקערה גדולה לערבב את שני סוג הקמח עם אבקת אפייה, סוכר ומלח.

לקערה עם הקוואקר להוסיף זיתים, גבינה בולגרית, ביצה ושמן ולערבב.

להוסיף את התערובת לקערה עם הקמח ולערבב רק עד שהיא נספגת בקמח.

להעביר לתבנית שקעים. לפזר מעל את הגרעינים. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-25 דקות, עד שהמאפינס מזהיבים.

מקור להשראה: מתכונים עם קוואקר בשיתוף "על השולחן"

מצד שמאל בבלוג דרישה לסיים בשיר אופטימי:

ארוחת בוקר של יום קיץ

ברשומה הקודמת טענתי שמריחים את הסתיו באוויר. כבר מחכה לגשם, מרק מהביל ושמיכות פוך. מתגעגעת למגפיים על עקב סטילטו ההורסות לי את הגב ולחורף הישראלי הקצר ודי מזויף שהכוכבת הראשית שלו - רננה המבשרת לנו שוב שישראל מתייבשת. ואנחנו נתפעל מניו יורק המושלגת ונחלום על חופשת סקי באוסטריה. ובינתיים מכינה אצלי במטבח מנות קיציות למופת, צבעוניות וטעימות. 

פינוק של בריאות בשתי דקות הכנה:
משקה בריאות על בסיס יוגורט עזים

מצרכים:

1 כוס יוגורט עזים
1/2 כוס חלב
1 מנגו גדול ובשל
1 כף דבש

לפיזור מעל המשקה - חופן קורנפלקס, אני השתמשתי בקורנפלקס עם דבש ושקדים גרוסים שהתאים מאוד + כפית נוספת של דבש.

הכנה:

לערבב את כל המצרכים בבלנד, להעביר לכוסות / קעריות הגשה, להוסיף קורנפלקס ודבש מלמעלה.

והמנה העיקרית - מאפה מרשים וטעים במינימום השקעה, אמצע הדרך בין פשטידה לסלט שאוכלים מיד איך שיוצא מהתנור:
סלט חם עם גבינות בסלסלת בצק

מצרכים:

2 עלי מלאווח (אפשר להחליף בבצק עלים רגיל, אני מעדיפה מלוואח בגלל זמן ההפשרה הקצר)
4 פרוסות גבינת תום (אפשר להחליף בגבינה צהובה רגילה, אך תום מוסיפה טעם מיוחד ומעודן)
50 גר' גבינה צהובה מגוררת
150 גר' גבינת חלומי
4-5 כפות שמן זית
חמאה - לשימון התבנית
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס, זעתר, תימין

מבחר ירקות:
עלי רוקט ועלי בייבי
עגבניות עגבניות שרי / עגבניות רגילות פרוסות
כמה ענפי בצל ירוק
זיתים ירוקים מגולענים

הכנה:

לרפד תבנית משומנת בחמאה בעלה מלאווח, כולל הדפנות. להניח פרוסות גבינה מעל ולפזר גבינה מגוררת. לכסות בעלה בצק נוסף. להדק היטב. הרעיון - ליצור סלסלת בצק במילוי גבינה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-25 דקות. להוציא מהתנור בלי לכבות אותו.

לסדר מעל הבצק את עלי החסה, להניח את שאר הירקות מעל. לתבל ולצקת את שמן הזית. לערבב קלות ובעדינות. להניח את גבינת החלומי מעל הירקות.

להחזיר לתנור לכ-10 דקות נוספות.

ניתן לגיוון בנושא הירקות, לעניות דעתי, יסתדרו פה היטב גם חציל פרוס דק ומטוגן, קישואים, פלפלים קלויים. השילוב בין הטרי לאפוי היה מוצלח מאוד בעיניי וכמה שזה נראה יפה כשמוציאים את העוגה-סלט המוכנה מהתנור...

חייבת מילה על התבנית... כמו שרואים ברוב התמונות אצלי, אני מעדיפה כלי הגשה שקופים או בצבע לבן. אך לפני כמה חודשים ראיתי באחד הבלוגים הקולינריים מחו"ל סט תבניות, סירים ומערכת סכו"ם בצבע אדום עם נקודות לבנות. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. הבנתי שאני חייבת, חייבת, חייבת בדיוק כאלה לעצמי. חודשים חיפשתי בחנויות לכלי בית משהו דומה עד שראיתי בבלוג קולינרי אחר תבנית בדוגמא המיוחלת והלילויה! הכוונה (לגולשת אחרת שהתלהבה מהתבנית) שהתבניות נרכשו לאחרונה במשביר לצרכן והן אפילו במבצע. באותו הערב עזבתי את הכל ונסעתי למשביר. אפילו שהתבניות בגודל לא ממש נוח - קטנות מדי למנה משפחתית וגדולות מדי למנה אישית - זה לא עצר אותי. ככה זה באהבה. עכשיו מחפשת סכו"ם וסירים תואמים... מישהו מכיר?.. תנו סימן!

פינת הפרגון

המתכון למשקה בריאות זכה בתחרות בחסות תלמה למתכונים בריאים והופיע בספר מתכונים בהוצאתם.

סלט חצילים בתוך היוגורט? לא טעים!

אם הייתי צריכה להצביע על מצרך אחד שבלעדיו לא יכולה לדמיין את המקרר שלי - ללא שום התלבטות אומר: "יוגורט!". חמוצים, מתוקים, עם פרי, בטעמי שוקולד, וניל או שוקולד ווניל ביחד, הכל הולך ובכמויות. כשבעלי עורך את הקניה השבועית בסופר ומעמיס מבחר של 50 יוגורטים (ואני לא מגזימה!) על הסרט הנע בקופה, קופאיות מרימות גבה ובעלי עונה: "אל תדאגו, שבוע הבא אני חוזר לקנות עוד". הילד שלי מתחיל את היום עם יוגורט לפני בית הספר, אני לוקחת עוד שניים לעבודה ל"נשנוש", הילדה חייבת את היוגורט שלה בגן לארוחה של ארבע, עוד יוגורטים לשני הילדים לאחר (או במקום) ארוחת ערב, תעשו חישוב כמה זה יוצא לשבוע. המינימום שתנובה ושטראוס יכולים לעשות ללקוחות טובים כמונו - זה לתת לנו מדליה ואות כבוד של לקוח מתמיד...

הקטנה שלי הייתה עכשיו תקופה ארוכה מאוד עם וירוס אכזרי במיוחד (בתקווה - בנסיגה עכשיו, אנטיביוטיקה עושה פלאים... עד לפעם הבאה... שייגמר כבר החורף... מישהו אמר שנה ראשונה בגן?..) ובמסגרת הווירוס היא מכריזה תמיד על דיאטה. כמעט ומפסיקה לאכול ושום תחנונים של אמא פולנייה לא עוזרים. לא חלב חם, לא מרק, לא קציצות. אפילו לא עוגה! מזל שיש יוגורטים, מהדברים היחידים שכרמל עוד מוכנה לאכול. טוב, לפחות בעיות סידן לא יהיו לנו. אתמול ישבה ליד השולחן עם פרצוף סובל ופתאום החליטה שבא לה על סלט חצילים במיונז שבדיוק מרחנו על סנדוויץ שלנו. נתנו לה לטעום, ביקשה עוד. נכון, עדיף מרק עוף, הפניצילין היהודי, אבל שתאכל כבר משהו. אז היא אכלה סלט חצילים. ולידה היה מונח יוגורט בטעם וניל ממנו אכלה לפני. ופתאום כרמל שלי לקחה כפית של סלט חצילים ולפני שהספקתי להגיב, שמה בתוך היוגורט. ואז גם ניסתה לאכול ביחד. מה אני אגיד לכם, הניסיון הגסטרונומי הראשון שלה לא היה משהו. היא ירקה מיד. מסקנה - יוגורט וניל זה טעים. לא עם סלט חצילים.

אבל כן אפשר לשדך לחציל יוגורט לבן חמוץ ולקבל סלט - מעדן. זה מה שעשיתי. 

סלט חצילים ויוגורט

מצרכים:

2 חצילים דקים וארוכים
שמן זית
תיבול: כפית פפריקה אדומה מתוקה, מלח גס

לרוטב:
גביע (200 גר') יוגורט לבן חמוץ כמו "דנובה" (כמו שהוכיחה כרמל בניסוי שלה - לא מתוק :))
מיץ מ-1/2 לימון
3 שיני שום קצוצות
כוסברה קצוצה
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

הכנה:

לפרוס את החצילים לעיגולים בעובי כחצי ס"מ. לסדר בתבנית גדולה מרופדת בנייר אפייה. לתבל בפפריקה ומלח, להזליף שמן זית. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות כ-20 דקות.

להעביר את החצילים לקערת סלט, לערבב את כל המצרכים לרוטב ולצקת אותו על החצילים. לערבב היטב. מומלץ להשהות כשעה למיזוג הטעמים.

טעים ומרענן.  

מקור להשראה - אביגיל מייזליק, מאכלים חלביים

קסם של עוגה

ב-31.12 ראיתי את סטנה קלאוס. נסענו ברכב, ופתאום הוא עבר בריצה את הכביש. עם כרס גדולה וזקן, מעיל אדום ומקל הליכה. כמו מכת חשמל, כמו מכונת זמן מטורפת שסחררה אותי, לאותה השנייה חזרתי עשרים שנים אחורה, לילדות. אז קראתי לו DED MOROZ, סבא קור, ולא סנטה קלאוס, אך מה זה משנה. עכשיו הוא יוציא מהשק שעל גבו מתנה ששמר במיוחד בשבילי, מתנה של קסם. שנייה בחיים שבה אני, בת שלושים ושתיים, עובדת, בעלת תואר אקדמאי ואמא לשניים, האמנתי שהוא קיים, הוא הגיע במיוחד בשבילי מהקוטב הצפוני והכל אפשרי. איפה הציניות שלי, איפה העייפות. ורק הקול המופתע של הילד שלי החזיר אותי חזרה למציאות: "אמא, מי זה?". "זה קסם, גילעד, זה סנטה קלאוס." "הוא אמיתי?" עברה השנייה, נגמר הקסם. "לא, חמוד, זה מישהו שהתחפש לסנטה קלאוס, כמו בפורים". כאן ישראל 2011 - בעוד כמה שעות - וסנטה קלאוס לא קיים. אבל הזיכרון על רגע שבו הקסם היה אפשרי משום מה נשאר איתי וגם עכשיו גורם לי לחייך.

עם העבודה שלי - כשדצמבר הוא החודש הלחוץ ביותר בשנה, והשבוע האחרון שלו - לחוץ במיוחד, גם אם הייתי רוצה לנסות ולציין שנה חדשה בדרך כלשהי, ב-31.12 אין לי זמן וגם לא כוח. וגם השם "שנה אזרחית חדשה" מזעזע ומרוקן בפורמליות שלו את כל הרוח של החג האהוב עליי בילדות הרחוקה שעברה במקום אחר. יש משפט ברוסית שאומר, איך שאתה מעביר את הלילה הראשון של השנה החדשה, כך תעביר את כל השנה. בחצות בלילה ב-31.12 מצאתי את עצמי יושבת בסלון עם מוסיקה שקטה ברקע (שהילדים לא יתעוררו) וספר טוב ביד. איחלתי לעצמי ולכולנו שבדיוק כך תהיה שנת 2011. שקטה, עם מנגינה מרגיעה ברקע וילדים שישנים בשלווה ורק הנשימה שלהם עמוקה - עמוקה. שנה מלאת עבודה וגם שיהיו רגעים רק בשביל עצמנו. בשביל להירגע, להכין כוס קפה ועוגת שוקולד עם מינימום 65% קקאו, לקרוא ספר, לפתוח בלוג, ללמוד דברים חדשים, לעסוק במה שאוהבים. ומדי פעם - באמצע המערבולת של החיים, להאמין שהקסם אפשרי.

במרדף שלי אחרי דברים חדשים שרוצה לנסות וחידושים שרוצה לחדש, אם יש עוגה שהכנתי הכי הרבה פעמים ועוד אמשיך להכין - זאת העוגה הזאת. כל כך טעימה, הכי פשוטה להכנה וכמעט ולא משמינה (כמעט :)), זה גם סוג של קסם. השורשים של העוגה - רוסיים, וגם בגלל זה היא לדעתי הכי מתאימה לרשומה זו. היא נקראת "צבטייבסקי" (TSVETAEVSKI), ניסיתי למצוא באינטרנט את הפענוח לשם ואם יש באמת קשר למשוררת רוסיה מרינה צבטייבה מתחילת המאה שעברה, אבל לא מצאתי מידע מאומת. אז שוב, סנטה קלאוס או סבא קור, צבטייבסקי או סתם עוגת תפוחים טעימה - איך שנקרא לזה זה לא משנה את המשמעות. או את הטעם. ואם כבר אמרנו שלשם אין משמעות, שתהיה שנה אזרחית טובה.

מצרכים: (מתאים לתבנית מלבנית 22 * 28 או תבנית מלבנית חד פעמית)

4-5 תפוחים ירוקים

לבצק:1.5 כוס קמח
1 כפית א. אפיה
גביע (150 גר') יוגורט לבן (במקור - שמנת חמוצה)
150 גר' חמאה מומסת

לקרם:2 גביעי (300 גר') יוגורט לבן (במקור - שמנת חמוצה)
1 ביצה
1 כוס סוכר (או כוס וחצי, תלוי אם משמשים ביוגורט חמוץ או ממותק)
2 שקיות סוכר וניל
2 כפות קמח

הכנה:

לקלף את התפוחים ולפרוס הכי דק שניתן - בעזרת קלפן תפוחי אדמה (או מעבד מזון שיעשה את העבודה בשנייה וחצי).

לערבב את כל המצרכים של הבצק לקבלת בצק רך ועדין, לשטח אותו בתבנית. לסדר את התפוחים מעל הבצק.

לערבב את כל המצרכים לקרם ולשפוך מעל התפוחים.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-45 דקות.

לביבות גבינה לבנה ויוגורט ומרקחת תפוחים

ברוח החג הטעים - וללא הקדמות ארוכות הפעם. סתם כי אני עייפה מדי לכתיבה יצירתית הודות לנסיכה הקטנה שכבר חודשיים לא ישנה טוב בלילות ואנחנו לומדים להתקיים במצב של עייפות כרונית - ויחד עם עומס עבודה רב זה לא כל כך מצליח... רוצה להוסיף עוד כוכב של ארוחות הבוקר לקולקציית הלביבות שלנו. לביבות עדינות וטעימות מאוד ששידכתי להן מרקחת תפוחים זריזה והשידוך הזה הצליח בהחלט.

לביבות גבינה לבנה ויוגורט

מצרכים:

250 גר' גבינה לבנה
200 גר' יוגורט לבן (אני אוהבת "דנובה")
2 ביצים
סוכר - לפי הטעם, 2-4 כפות
3 כפות קמח תופח
1/4 כפית מלח

הכנה:

להקציף קלת בעזרת מזלג את הביצים עם היוגורט והגבינה. להוסיף את המלח והסוכר ולערבב היטב. להוסיף את הקמח ולערבב.

לחמם מחבת משומנת קלות ולטגן את הלביבות (רצוי לביבות לא גדולות כי הן עדינות מדי ולביבה גדולה קשה להפוך בלי שתתפורר). לטגן משני הצדדים עד להזהבה.

להגיש עם מייפל, דבש, סירופ שוקולד, שמנת חמוצה או כל דבר שאוהבים. אני כאמור שידכתי הפעם ללביבות אלה מרקחת תפוחים זריזה ויוגורט וניל ליד. יאמי...

מרקחת תפוחים זריזה

מצרכים:

3 תפוחי עץ גדולים חמוצים, קלופים וחתוכים לפלחים עבים
1/2 כוס סוכר חום (אפשר גם רגיל)
מיץ מחצי לימון
3 כפות דבש
2 כפות ברנדי
1/4 כפית קינמון

הכנה:

לשים בסיר קטן את כל החומרים. לבשל ולערבב מדי פעם עד שהתפוחים יתרככו. טעים גם פושר וגם קר.

באיחולי חג מלבב במיוחד :)

לביבות שיבולת שועל

מכירים את ההגדרה המשעשעת של חגי ישראל? שוב ניסו להרוג אותנו, שוב לא הצליחו, בואו נאכל. תחשבו על זה, די מתמצת את רוב החגים שלנו. והנה בא אלינו לטובה עוד חג אחד כזה שיש בו את כל האלמנטים הדרושים - גבורה, נס אלוהי וקלוריות טעימות. אחד החגים האהובים עלי, חג של אורות ותקווה ומעבר לכך, גם שני אנשים יקרים לי מאוד נולדו בחנוכה - בעלי והילדון הנסיך שלנו שאו-טו-טו בן שש. וכששאלתי את הנסיך מה הוא רוצה ליום ההולדת שלו, הוא ענה לי - אני רוצה שתכיני לי לביבות. חוסר מרקנטיליות שכזה זכה מיד לתשובה ממעמקי נשמתי ולמרות שיש עוד קצת זמן עד החנוכה ועד יום ההולדת, קבלו לביבות טעימות טעימות, ואחד הדברים המופלאים במתכון זה - אפשר לשחק עם כמות הסוכר ולקבל לביבות מתוקות מצויינות להגשה עם מייפל או דבש או לביבות מלוחות ולאכול אותן עם סלט ירקות גדול וגבינות ליד.

מצרכים:

1.5 קופסת יוגורט לבן (אריזות גדולות של 200 גר' כ"א)
1 כוס שיבולת שועל (קוואקר) להכנה מהירה
1 ביצה
2 כפות שמן
1 כוס קמח רגיל + כפית א. אפיה
2 כפות סוכר חום לגרסה מלוחה יותר או 4 כפות לגרסה המתוקה
1/2 כפית מלח
קינמון

הכנה:

לערבב את היוגורט עם הקוואקר ולהניח בצד ל-2-3 דקות. להוסיף את הביצה ואת השמן ולערבב היטב.

בקערה נפרדת לערבב את הקמח עם אבקת האפיה, להוסיף סוכר, מלח וקינמון. להוסיף לתערובת הקוואקר ולערבב. אם הבצק נראה סמיך מדי, להוסיף עוד כמה כפות יוגורט.

לטגן במחבת משומנת קלות 2-3 דקות מכל צד (אני עוד זוממת לנסות ולאפות את הלביבות האלה, נראה לי שחייב להצליח...)

עוגת יוגורט פירות

השעה עשר בלילה. המקרר ריק כמעט לחלוטין לקראת הקניה השבועית ולי יש קרייבינג מטורף לעוגה. לא משהו מסובך, עוגה בחושה ופשוטה עם כוס קפה שלי של לילה טוב... כן, כן, אני שותה קפה גם בלילה לפני השינה. כשכמות קפאין אדירה כבר מהולה בדם ביחס של חצי-חצי, ההשפעה המעירה שלו נעלמת לחלוטין.... "מזל לפחות שאת לא מעשנת" - אומר לי בעלי. "אל תדאג, מי שלא מעשן ולא שותה בסוף מת בריא" - אני עונה ומכינה עוד כוס של נס. לפחות במקרה שלי "שותה" מתייחס רק לנס ולא למשקאות חריפים, למרות שלפעמים גם פה ניתן לצפות לסוויצ', כמו שתכף תראו במתכון הזה....

לפעמים אני נדלקת על איזה מתכון ספציפי ומרכיבה רשימת קניות במיוחד בשבילו. וכמה פעמים קרה שסימנתי מתכון, רשמתי רשימת קניות וכמה ימים אחרי כבר לא זכרתי מה בכלל רציתי להכין ומה היה לי כל כך דחוף... ולפעמים ברגע של אמת אני פותחת את המקרר ומתחילה להכין ממה שיש. או ממה שאין, כמו היום. חמאה אין. חלב - ממש טיפה (וצריך לשמור לקפה!!). יוגורטים - או, יוגורטים בבית שלנו יש תמיד. הבן שלי גודל על יוגורטים, הוא אוכל שלושה - ארבעה ביום, אני אוכלת לפחות שניים, ועכשיו גם הקטנה מצטרפת לחגיגה ואוכלת יוגורט לארוחת ביניים. אז כשבעלי עורך קניות ומעמיס 50 יוגורטים בקופה, תמיד שואלים אותו אם הוא בטוח בכמות כי יוגורט זה מוצר שמתקלקל מהר. אל תדאגו, הוא עונה, עוד שבוע אני חוזר וקונה בדיוק אותה הכמות... חברים יקרים מתנובה ומשטראוס, אם אתם קוראים בטעות את בלוגי הצנוע, אשמח לקבלת אות צרכן הכבוד :)

בקיצור. יוגורטים יש. ואז נזכרת במתכון לעוגה בחושה ופשוטה שראיתי לא מזמן ברחבי הרשת. קצת אימפרוביזציה, בעיקר בכדי לכסות על המצרכים החסרים ברשימה. ועכשיו שאלת השאלות. במה מחליפים שמנת מתוקה? בדרך כלל בחלב. ואם אין חלב? אז עוד יוגורט... ומה עוד?.. וודקה בטעם פסיפלורה ניסיתם? זה כנראה השילוב הקטלני של הגנים הרוסיים והשעה המאוחרת שהשפיע עלי בקבלת החלטה מטורפת שכזאת, אבל לא תאמינו איזו עוגה טעימה יצאה... והריחות שהיא הפיצה בזמן האפייה היו משכרים תרתי משמע :)

מצרכים: (ל-2 תבניות אינגליש קייק)

300 גר'  יוגורט פירות (במקרה שלי - יוגורט אפרסק - 2 גביעים)
150 גר'  יוגורט לבן במתיקות מעודנת (גביע 1)
1/4 כוס חלב (זה מה שהיה...)
כוס שמן
1/2 1 כוסות סוכר
3 ביצים
3 כוסות קמח + שקית א. אפיה
1/4 כוס ליקר שאוהבים ומשתלב עם הפרי (אצלי - וודקה בטעם פסיפלורה, אפשר בוודאי לוותר ולהוסיף עוד רבע כוס חלב... למי שיש :))

הכנה:

לערבב קמח עם אבקת אפיה. להוסיף את כל שאר המצרכים ולערבב לתערובת אחידה.

לאפות בתנור מחום מראש לחום של 180 מעלות כ-40-45 דקות.

קישור למקור ששימש לי להשראה. לחיים!

פינת הפרגון 


- על בסיס עוגה זו נוצר מתכון לעוגה נפלאה, עוגת יוגורט, תפוחים ותמרים, אפשר לראות אותה בבלוג של "אמא לסכרתי" כאן

- תגובת הגולשת בבלוג שלי בתפוז שעל בסיס העוגה שלי הכינה עוגת שוקולד:

עשיתי עם 4 יוגורטים (מה לעשות, פז תוקפם אתמול) ויתרתי על החלב והוספתי 3 כפות גדושות של שוקולית ויצאה לי עוגת שוקולד רכה ונימוחה וגם הרגשה טובה שלא זרקתי את היוגורטים....

עוגת גבינה ודובדבנים (לייט)

הבטחתי עוד עוגת גבינה בגרסה הקלה? הבטחתי. והבטחות אני מקיימת תמיד, לפחות אלה הקשורות בעוגות... הפעם עוגת גבינה בסגנון אחר, פחוסה יותר וטעימה לא פחות. גרסה קלה בכל המובנים, קלה להכנה, קלה לאכילה וקלה גם בבטן :)

מצרכים (לתבנית קפיצית בקוטר 22 ס"מ):

כוס דובדבנים משומרים ומסוננים
250 גר' גבינת קוטג' 5%
250 גר' גבינה לבנה 5%
100 מ"ל יוגורט לבן
2 ביצים
3/4 כוס סוכר
1 שקית סוכר וניל
1/2 כוס סולת
1/4 כוס קמח תופח

הכנה:

לשים בקערת המיקסר את הגבינות, יוגורט, סוכר וסוכר וניל ולערבב לתערובת חלקה. לטרוף פנימה את הביצים, אחת אחת. לערבב פנימה את הסולת והקמח. לערבב לתערובת חלקה ואחידה. להוסיף את הדובדבנים המסוננים ולערבב בעדינות.

להעביר לתבנית ולאפות בתנור מחומם מראש ל160 מעלות כ-45 דקות. לצנן בתבנית.

מקור להשראה: איילת לטוביץ', "עוגות גבינה"

עוגת גבינה לייט בטעם וניל והדרים

אומרים שלא ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אבל אני רוצה ליהנות מעוגה טעימה בלי ייסורי מצפון. לא אמרתי שעוגה זה דבר דיאטטי - כי זה לא... וחבל! אבל ניסיתי כמה אופציות יותר.... איך נקרא לזה?.. "מתחשבות"... ברור שאין על גבינות שמנת טעימות וחברה שלי טוענת שעדיף פרוסה אחת קטנה מעוגה "אמיתית", עשירה בשמנת וגבינות טובות מאשר שלוש פרוסות ב"כאילו". אני דווקא בגישה השנייה. מעדיפה כמה פרוסות עם מרכיבים קלים יותר. ראיתי מתכונים לעוגות גבינה שמתחילים ב"להמיס 400 גר` שוקולד לבן ב-500 מ"ל שמנת מתוקה..." אבל חיפשתי כאמור דברים מסוג אחר. מצאתי כמה מתכונים, הוספתי, הורדתי, שילבתי וטעמתי והצלחתי להגיע לשתי עוגות גבינה בגרסת לייט שהן גם טעימות מאוד. הנה אחת מהן. השנייה ברשומה הבאה. אז השנה השארתי את המסקרפונה בסופר :)

מצרכים (לתבנית קפיצית בקוטר 26 ס"מ):

4 ביצים מופרדות (שונאת להפריד ביצים וללכלך שתי קערות.... אבל לפעמים אין ברירה...)
1/2 כוס סוכר חום
1/4 כוס סוכר לבן
750 גר` גבינה לבנה 5%
1 גביע יוגורט לבן (200 גר` - אני משתמשת בדנובה)
4 כפות קורנפלור
2 כפיות תמצית וניל
1 כף מיץ לימון
כפית גרידת לימון
כפית גרידת תפוז

לציפוי יוגורט וניל (לא חובה):1 גביע יוגורט לבן (השתמשתי ביופלה במתיקות מעודנת)
1 כפית דבש
1 שקית סוכר וניל

הכנה:

להקציף את החלבונים לקצף יציב, להוסיף את שני סוגי הסוכר בהדרגה ולהמשיך להקציף לקצף יציב ומבריק. לערבב את שאר החומרים בקערה נפרדת ולקפל פנימה את קצף החלבונים לתערובת אחידה.

לאפות בתנור מחומם מראש לחום של 160 מעלות כ-45 דקות. לכבות את התנור ולהוציא את העוגה. להעביר סכין בין העוגה לדופן התבנית (כדי שהעוגה תרד באופן אחיד) ולהחזיר את העוגה לתנור המכובה לשעה. לצנן ולהעביר למקרר ללילה.

הכנת הציפוי -
לערבב את כל החומרים ולצקת ככף - שתיים מהציפוי על כל פרוסה לפני ההגשה.

יצאה עוגה מאוד עדינה וטעימה

גילעד שלי ממש לא צריך לשמור על הגיזרה אבל הוא אמר שזאת אחת העוגות הטעימות שהוא אכל. תראו איך הוא נהנה מהעוגה :)

מקור להשראה: חוברת של תנובה לשבועות 2007

עוגת לימון ויוגורט

אפשר לראות מרשימת המתכונים אצלי בבלוג את האהבה הגדולה שלי לשילוב פירות הדר באוכל - בתבשילי בשר, בסלטים ובוודאי בעוגות, תמיד מוסיף רעננות וטעם נפלא. והנה עוגה לימונית נהדרת, מהירת הכנה, טעימה גם כשהיא עדיין חמימה ולכן מושלמת לאירוח בהתראה קצרה.

מצרכים:

3/4 1 כוסות קמח + 1 כפית אבקת אפיה + 3/4 כפית אבקת סודה לשתייה
1 כוס סוכר
קליפה מגוררת מלימון גדול
1/3 כוס מיץ לימון סחוט טרי
150 גר' יוגורט לבן
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
75 גר' חמאה מומסת
2 כפות לימונצ'לו (לא חובה, אני אוהבת תוספות אלכוהוליות בעוגה)

לזיגוג:50 גר' אבקת סוכר
3 כפות מיץ לימון טרי
2 כפות מים

הכנה:

מערבבים יחד בקערה קמח, אבקת אפיה וסודה לשתיה. מוסיפים סוכר וקליפת לימון ומערבבים. יוצרים גומה במרכז.

בקערה קטנה טורפים יחד יוגורט, מיץ לימון, ביצה, תמצית וניל וחמאה מומסת. יוצקים את התערובת לגומה שבתערובת הקמח. מערבבים את הנוזלים לתוך החומרים היבשים במזלג רק עד שהחומרים היבשים נרטבים, התערובת לא צריכה להיות חלקה.

מעבירים את התערובת לתבנית (אצלי - תבנית מלבנית ח"פ). אופים בתנור מחומם מראש לחום של 170 מעלות כ-35 דקות.

מערבבים את כל חומרי הזיגוג. מוציאים את העוגה מהתנור. מנקבים את פני העוגה החמה בקיסם עד חצי עומק העוגה. יוצקים מיד את הזיגוג ומניחים לו להיספג.

מקור: דנית סלומון, "מתוק בלב"

סלט של אהבה

זה לא לכבוד 14 לפברואר שמתקרב. סתם הייתה לי שיחה משעשעת הערב עם הבן שלי. יש לי תחושה שהדור של היום (כתבתי והרגשתי ממש זקנה!) חווה חוויות בקצב מחסרר, הרבה יותר מהיר מאשר שזכור לי. החיים כמו רכבת הרים מטורפת. החשיפה ל"עולם הגדול", לטוב ולרע. ופתאום הילדון שלי בן חמש היום בשיחת ערב שלנו מספר לי שהוא מאוהב.

- אתה מאוהב? במי אתה מאוהב?
- במאיה (יופי!  לדעתי הילדה הכי יפה בגן. וגם הכי חכמה. טעם יש לו, לילד הזה...)

- באמת? ומה זה אומר שאתה מאוהב במאיה?

- שאני אתחתן איתה (וואו, תוריד את הקצב! תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת...)

- ומאיפה אתה מכיר את המילה "מאוהב"? מי מדבר על אהבה בגן?

- מה זאת אומרת, כולם. (טלנובלה נוסח גן חובה...)

- כולם בגן מאוהבים במישהו או מישהי?

- כן. (או קיי,זה  שווה חקירה)

- ואבירם? במי הוא מאוהב?

- אבירם מאוהב ברוני.

- ורוני גם מאוהבת באבירם?

- אני חושב שכן.

- איזה יופי. רגע, ומה עם מאיה, אתה חושב שגם היא מאוהבת בך?

- אני לא יודע. אני אשאל אותה מחר (פרומו לטלנובלה - הפרק הבא - הישארו איתנו!)

- באמת תשאל אותה, זה מעניין. ומי עוד מאוהב בגן?

- כמעט כולם.

- ורון? במי הוא מאוהב?

- בנעמי.

- ונעמי גם מאוהבת ברון?

- לא, נעמי מאוהבת באבירם (שברון לב ראשון...)

- ומה עם רון, הוא עצוב בגלל שנעמי מאוהבת באבירם?

- לא, הוא לא עצוב. הוא לא יודע (וואלה... מה שלא יודעים לא כואב לנו... )

- ואיתן? במי הוא מאוהב?

- איתן לא מאוהב. אני חושב שגם גילעד ח. לא מאוהב באף אחד (גילעד נוסף בגן :) שלנו גילעד ב.)

- באמת? טוב... ואיציק?

- איציק גם מאוהב ברוני. (הבנתי מי הילדה הכי מקובלת בגן...)

- ואופק?

- אופק מאוהב באסנת.

- ואלמה במי מאוהבת? (אני ממשיכה לחקור)

- אלמה מאוהבת ברון. וגם נעמי.

- רגע, אבל אמרת שנעמי מאוהבת באבירם?

- גם ברון. לפעמים היא מאוהבת באבירם ולפעמים ברון, היא עדיין לא החליטה (הילדה הזאת, נעמי, ניגשה לבעלי יום אחד ואמרה לבעלי!! שהוא חתיך... אז אכן קשה לה להחליט...)

- הבנתי אותך. ומי עוד מאוהב במי?

- לי וטופז מאוהבות בגושה.

- מה, שתיהן?

- כן.

- איזה כיף לגושה. ובמי הוא מאוהב?

- בגילעד ח. (אוי, החיים, החיים......)

 אז לכבוד הגן המאוהב והילד המאוהב קבלו סלט מאוהב. מה יכול להיות יותר מאוהב מסלט פירות, מתוק, מרענן ומנוקד בתותים אדומים לוהטים. עם קצת נגיעות של נענע ירוקה זוהרת בשביל להדגיש את הקונטרסט והצבעוניות של החיים.

מצרכים:

בוודאי אפשר לגוון בפירות ובכמויות לפי הטעם...

בשבילי פירות "חובה" -

כ-300 גר` תותים
קופסת שימורים קטנה (200 גר`) של אננס משומר חתוך ומסונן מהמיץ

1 בננה חתוכה לטבעות

חופן אגוזי מלך חתוכים גס

 

לפעמים מוסיפה גם תפוח חתוך לקוביות קטנות, גם אגס יכול בכיף להצטרף לחגיגה.

 

לרוטב -
200 גר` יוגורט לבן רצוי חמוץ כמו דנובה

1-2 כפות דבש

רבע כפית קינמון

כמה עלי נענע חתוכים קצוץ

ובגרסה למאוהבים הגדולים - כמה כפות ברנדי טוב...

 

הכנה:

 

לחתוך את הפירות ולשים בקערה גדולה. לערבב את כל מרכיבי הרוטב הטעים ולשפוך על הפירות.

 

ולקינוח - הדבר הכי מתוק שיש... תגידו לי אתם אם למאיה יש סיכוי...