מתוק מתוק ועוגיות תמרים מגולגלות

כשהייתי בהריון ראשון עם גילעד, איפה שהוא בחודש רביעי הלכנו לכנס הריון. דבר מאוד מהנה וכדאי - כי מקבלים שם המון מתנות, וגם לומדים הרבה דברים על ההריון ומה שצפוי בהמשך. זאת הייתה פעם ראשונה ואחרונה שהשתתפתי בדבר כזה, מסוג הפינוקים שאפשר להרשות לעצמך כנראה רק בהריון ראשון... מה שהכי זכור לי משם - באחת ההרצאות הסבירה מישהי שהריון בעצם נמשך שנה ושמונה חודשים. יש שמונה חודשי הריון, והחודש התשיעי נמשך כמו שנה... צחקתי מהבדיחה. כמה חודשים אחרי הגעתי לחודש תשיעי והבנתי שזאת לא הייתה בדיחה בכלל. או לפחות - ממש לא מצחיקה. זה באמת לא נגמר!! כל לילה הולכת לישון עם מחשבה: "אולי הלילה". כל בוקר קמה (יותר נכון, מתגלגלת) מהמיטה עם מחשבה: "אולי היום". ושום דבר לא קורה. לקראת שבוע 39 התחלתי להאמין שאהיה האישה הראשונה בהיסטוריה שנשארה בהיריון לנצח. "עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן" - אמר לי בעלי את המשפט הצבאי הידוע. "נראה לי שזה המניאק שעצר את הזמן" - עניתי והצבעתי על הבטן. בשבוע 39 ו-4 ימים זה סוף סוף קרה. 16 שעות של צירים וגילעד נולד. הללויה. עם כרמל כבר ידעתי למה לצפות. ידעתי שצפויה לי שנה ארוכה ובלתי נגמרת של חודש תשיעי, וצלחתי (יותר נכון, צלעתי) אותה בלית ברירה עד שבוע 39 ושלושה ימים. 40 דקות של צירים והיא נולדה. אפילו לא הספיקו לתת לי אפידורל. יש דברים שנגמרים מהר וכואב....

בפעם השלישית - גלידה. היה הריון הכי קשה, איפה שהוא מהאמצע שלו כבר הסתכלתי ביאוש על תאריך הסיום המיוחל אי שם בחודש יוני וספרתי כל שעה, כל יום, כל שבוע. באמצע חודש שמיני קיבלתי הצעה מ"אבנט" להתנסות במוצצים חדשים ובקבוקים שלהם לניו-בורן שיישלחו אליי לקראת הלידה. הסכמתי במיידי ובהתלהבות יתרה בלי כל קשר לתוכן השיווקי, כי זה בישר לי שהסוף קרוב, ותיכף נחזיק בייבי מושלם ואהוב על הידיים. רק שזה עוד ממש הרבה זמן - עניתי להם, - יש לי עוד שנה שלמה של חודש תשיעי לפניי. אך הבייבי המושלם שלנו החליט אחרת. אז נכון שאומרים שהם מתפתחים הכי טוב בבטן וכל יום שנשאר בפנים - מבורך. אני דווקא נורא שמחתי לוותר על החודש התשיעי הפעם - שחר נולד ביום הראשון של החודש התשיעי. מושלם לחלוטין.

חודש וחצי אחרי הגיעה המתנה מ"אבנט" שנורא שעשע אותי - קודם כל כי כבר שכחתי מכל העניין. אבל מתנות זה דבר חיובי - ומתנות לבייבי החדש זה דבר חיובי עוד יותר. במיוחד שזה אבנט, מותג שאנחנו מכירים ואוהבים עוד משני הילדים הגדולים. מה גם, זה גם מדרבן אותי עכשיו לכתוב רשומות חדשות בבלוגי המוזנח. הרווחנו כפליים. כולל חשיפה של דוגמן הבית עם המוצץ האורטודנטי החדש של אבנט המיועד במיוחד לתינוקות ניו בורן (אבל גם תינוקות שנולדו קצת לפני הזמן ועכשיו כבר בני חודשיים - אוהבים מאוד את המוצצים). כבונוס חביב, המוצצים בצבעי פסטל עדינים מהממים - תכלת וירוק, מאוד אסתטיים, וזה חשוב גם לאמא שהמצלמה שלה עובדת נון סטופ סביב הניו בורן שלה... קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות - שחר שלנו :)

וממתוק למתוק, כי תוכן שיווקי זה מצוין, אבל צריך גם לאכול בבית הזה. ולשתות. כוס קפה. עם עוגייה ליד. כי אחרת לא נשרוד. שחר, השעה רק חמש בבוקר, זאת שעה לא חוקית בעליל! אבל הוא עוד לא יודע את זה ואני מוצאת את עצמי מכינה  עוד כוס קפה. עם עוגייה...

עוגיות עם כמות גדולה של חמאה מלחיצות אותי. לשים 200 גר' חמאה על תבנית וחצי של עוגיות זה טעים לאללה, אך הרבה ייסורי מצפון בתחום הקלורי והכולסטרולי בדרכה של כל עוגייה לכוס התה או הקפה שלי. אל תבינו לא נכון, זה ממש לא עוצר את העוגייה בדרך. אך עם ייסורי מצפון תוך כדי. מעדיפה מתכונים על בסיס שמן. ולא, זה לא הופך עוגייה לדבר דיאטטי. אבל קצת עוזר בנושא של ייסורי מצפון...

מצאתי מאגר יפה של עוגיות על בסיס שמן בבלוג של "בישול בזול". כבר נוסו משם, עם שינויים קלים, עוגיות שוקולד טעימות מאוד ועוגיות ג'ינג'ר טעימות עוד יותר. הפעם (בעצם, הכנתי כבר יותר מפעם אחת...) מצאתי חלופה על בסיס שמן לעוגיות תמרים מגולגלות. למילוי אפשר להשתמש בממרח תמרים קנוי מוכן, אני מעדיפה להכין ממרח תמרים בבית. מינימום טרחה - רק צריך לשטוף את מעבד המזון אחר כך... ולעניות דעתי יוצא הרבה יותר טעים (וגם מרגיש "טבעי" יותר, אם כבר בפחות ייסורי מצפון עסקינו). ניסיתי אותו לקרואסונים עם תמרים שהכנתי לפני מספר חודשים, מאז אריזה של תמרים בווקאום היא אורחת קבועה אצלי במטבח.

ממרח תמרים

מצרכים:

500 גר' תמרים בוואקום
1 כוס מים רותחים
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית קינמון
קליפת לימון מגוררת - מחצי לימון גדול
50 גר' אגוזי מלך

הכנה:

לשים בקערה את התמרים יחד עם סודה לשתייה (שמוסיפים לריכוך) ולהוסיף מים רותחים. לערבב עם המזלג - כדי לפורר קצת את העיסה. להניח בצד לכחצי שעה לקירור. להעביר למעבד מזון, להוסיף את שאר החומרים ולעבד למחית חלקה.

עוגיות תמרים מגוגלות 

מצרכים:

3/4 1 כוסות קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
1/4 כוס סוכר
1 ביצה
1/3 כוס שמן
2 כפות מים

למילוי: חצי מכמות ממרח תמרים לפי המתכון מעלה או ממרח תמרים קנוי

הכנה:

לערבב בקערה את כל חומרי הבצק רק עד לקבלת תערובת אחידה. לחלק את הבצק לשתיים. לרדד כל חלק למלבן דק על משטח עבודה מקומח.

למרוח חצי מכמות המילוי על כל עלה בצורה אחידה ולגלגל את העלה לרולדה.

להניח את הרולדות על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה ולסמן פרוסות עם סכין חדה - לא לחתוך עד הסוף, רק כחצי דרך, כדי להקל על החיתוך אחר כך. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20 דקות, עד שהעוגיות משחימות טיפה.

להוציא מהתנור ולחתוך מיד לעוגיות לפי החריצים.

הע/ארות:

- לעוגיות השתמשתי בכחצי כמות, את השאר ניתן לשמור זמן ארוך יחסית (ניסיתי עד חודש) במקרר מכוסה היטב. ואם קרואסונים במילוי ממרח תמרים זה קצת מורכב מדי לשלב זה בחיים (אך טעים ומומלץ...) אפשר להכין  עוגת ממרח תמרים נהדרת ומהירת הכנה (גם מאוד טעימה ומומלצת).

- כמות העוגיות לא גדולה. אפשר (ומומלץ) להכפיל את הכמות. אם כבר אנחנו בקטע "ללא ייסורי מצפון" ;)

כשהחיים נותנים לך לימון... רולדת לימון נוסטלגית - לימוניק

במציאות המקבילה אני כרגע נועלת את נעלי הספורט שלי ויוצאת להליכה לכיוון חוף הים, צועדת מהר לעבר הגזרה המושלמת שלי. בחיים האמיתיים בשעה מוגזמת זו - עשר וחצי בלילה - אני מוציאה שלושה מגשי פיצה מהתנור, כאילו שאין דבר כזה קלוריות וכל ביס בבצק הטרי לא מרחיק אותי מרחק שנות אור מהגזרה המושלמת. במציאות המקבילה אני שומעת את אמי מקדונלד בפול ווליום ומתסכלת על הים החשוך תוך כדי ההליכה. במציאות האמיתית אני מקשיבה ליונית לוי ורואה את הטילים הקורעים את השמיים הליליים. במציאות המקבילה אני מבטיחה לעצמי לצאת להליכה כל ערב. במציאות האמיתית מנת הספורט שלי זה לממ"ד ובחזרה. במציאות המדומה בעלי מתכונן ללילה של כדורגל, חצי גמר מונדיאל, ברזיל מול גרמניה. במציאות האמיתית הוא מקבל צו שמונה.

במציאות המדומה אני כותבת רשומה במסגרת הפרויקט החודשי של מנטקה. רשומה שבראש שלי כבר כמה זמן, אבל לכתוב אותה בוודאי ניגשת רק ברגע אחרון. כותבת על הנוסטלגיה, על הטעם הלימוני-מתוק של העוגה הביתית שמחזיר אותי הרבה שנים אחורה. זיכרון של מטבח קטן ועמוס ואימא,צעירה ויפה, העומדת ליד השולחן ומגלגלת רולדה. אני, ילדה בת עשר, עומדת לידה וממתינה לפרוסת "טעימה" שלי, הרי חייבים ליישר את הקצוות ובדיוק בשביל זה אני שם. במציאות האמיתית אני כותבת רשומה במסגרת הפרויקט החודשי של מנטקה. אך הרשומה על הנוסטלגיה המתוקה והפשוטה הופכת להיות כל כך לא רלוונטית נוכח המציאות האמיתית.

אז יש לנו החודש חומר גלם מושלם. לימון. מתה על לימון, מתה על שילוב פירות הדר בקינוחים שלי ושום חמאס לא יגרום לי לוותר על פרסום המתכון.

ברגע שידעתי שחומר גלם הוא לימון, נזכרתי בה. רולדת לימון הכי פשוטה והכי טעימה שליוותה את הילדות שלי. אמא הייתה מכינה אותה אז, מעל עשרים שנה אחורה (מי אמר עשרים?! זה הגיוני זה המספר הזה?!) כמעט כל שבוע. הילדות נגמרה, החיים התגלגלו, הרולדה פחות. שכחתי ממנה לחלוטין לטובת מתכונים עדכניים ומאתגרים, יש יותר מדי דברים חדשים שצריך להתנסות בהם. ואמא כבר מזמן לא מבשלת, עקב סיבות בריאותיות. ועכשיו פתאום זה תקף אותי, הטעם של הרולדה ההיא. באמת שניסיתי לחשוב על בראוניז לימון. ניסיתי לחשוב על עוגיות עם קארד לימון. ניסיתי לחשוב על כל מיני דברים מגניבים ומעניינים שיעמדו בגאון עם שאר הדברים המדהימים שהפיקו חברי הפרויקט (ואתם חייבים לראות! 23 מתוכנים לימוניים מהממים). אך כל פעם חזרתי במחשבות לאותו מקום. לאותו מטבח קטן ועמוס ואותה רולדה פשוטה.

התקשרתי לאמא וביקשתי שתחפש את המתכון הישן בתוך מחברת המתכונים שהיא כבר מזמן לא פותחת. הקריאה לי את המתכון. תרגמתי אותו. הכנתי. בכוונה לא שיניתי כלום, למרות שמאוד "דגדג" לי לעשות כל מיני שינויים ושדרוגים. ממש כלום, למרות הרגלי המגונה, רק החלפתי את הסודה שאמא הייתה מערבבת עם כף חומץ בגרסה המודרנית יותר - אבקת אפייה. טעמתי. והבנתי שאני חייבת לפרסם את המתכון. הטעם, אחחח, הטעם. הטעם של הביס הראשון בנה את הגשר בין שתי מדינות, שתי שפות, שתי מציאויות אמיתיות. מציאות אמיתית של ילדה בת עשר הנהנית מהמאפים המופלאים מעשה ידיהן המוכשרות של אמא וסבתא. ומציאות אמיתית - נוכחית שלי, בה אני אמא, מכינה את הרולדה לילדיי שלי. תסכימו שרולדה שיכולה לעשות פלא כזה, אתם חייבים להכין.

לרולדה קוראים "לימוניק", שם שלא זקוק לתרגום. לכן השארתי אותה בשמה המקורי. אם כבר החודש אני בנוסטלגיה...

לימוניק

מצרכים (לתבנית גדולה של התנור)
2 ביצים
1 פחית חלב מרוכז (480 מ"ל)
1 כף שמן
1 כוס קמח
1 כפית אבקת אפייה

1 לימון גדול או 2 לימונים בינוניים
1 כוס סוכר

אבקת סוכר לקישוט, לא חייב

הכנה:

להקציף את הביצים לקצף רך (לא חייבים מיקסר). להוסיף את החלב המרוכז, השמן, הקמח ואבקת האפייה ולערבב לבלילה דלילה, בערך במרקם של יוגורט.

לרפד תבנית אפייה גדולה בנייר אפייה, לשמן היטב ולפדר בקצת קמח. לשפוך את הבלילה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-20-25 דקות, עד שהעוגה מזהיבה.

להוציא את העוגה ורצוי מיד, לפני שמתקררת כי אחר כך יהיה קשה מאוד לגלגל לרולדה, למרוח את מלית הלימון שמכינים תוך כדי שהעוגה נאפית:

מלית לימון:
לשטוף היטב את הלימונים (רצוי גם לשפוף אליהם מים רותחים, גם מוציא מרירות וגם מנקה). לפרוס לרבעים, בלי לקלף את הקליפה, רק לחתוך את ה"קצוות" של הלימון ולהוציא את כל הגרעינים.

לשים את הלימון במעבד מזון מצויד בלהב פלדה, להוסיף כוס סוכר ולעבד יחד לתערובת פירורית.

התערובת נוזלית וזה בסדר - כל הנוזלים נספגים מיד בעוגה ברגע שמניחים עליה את המילוי.

לגלגל לרולדה ולהשאיר להתקרר. אפשר לפזר אבקת סוכר לקישוט. תפקידה גם להסתיר קצת "פגמים" מהגלגול של הרולדה.

הע/ארות:
אין. כמה פשוט, ככה טעים.

מהשדרוגים עליהם חשבתי ואולי עוד אנסה, ברגע שאחליט לוותר על האוטנטיות של הנוסטלגיה שלי - להוסיף ללימון כמה עלים של נענע ולרסק יחד. ואפשר גם להקציף שמנת מתוקה לקצפת רכה ולמרוח מעל שכבת הלימון ואז לגלגל לרולדה.

לחיי מציאות אמיתית טובה יותר. 

זהב שחור. רולדת פרג לימונית.

כמעט עמדתי בזמנים. 19 דקות חריגה לתוך חודש מרץ - זה לא נחשב, כי זה הזמן שלקח לי להכין תה, לעשות טעימות ולקבל ציון עובר. מקווה שהג'ינס שלי יהיה גם סלחני מספיק אליי לאחר הטעימות ב-12 בלילה. ועוד נאלצתי לטעום ולצלם לפני שהקרם נח במקרר והפריסה הייתה בעייתית ביותר (ואת זה רואים לפי התמונות...). אבל הכי חשוב שהטעימות עברו בשלום. למרות החששות, הלחצים, החוסר המטורף בזמן פנוי ובעיקר התנגדויות מהבית למראה הבוצי של הגרגרים השחורים, אתגר הפרג עבר בשלום.

כן, אני מדברת על האתגר החודשי של מנטקה.

אז בין הבלוגרים היו תקוות שחומר גלם חודשי יהיו תותים. או תפוזים. או חלילה גויאבה. דיברו גם על שוקולד, למרות שמבחינתי לבחור בשוקולד כחומר גלם זה כמו לבחור בסוכר או בביצים... כאילו, זה ברור, זה קינוח וזה חייב להכיל שוקולד. רצוי מריר, רצוי 70% קקאו... ואז באה ההכרזה על חומר הגלם. כצפוי ברוח החג המתקרב, אך סירבנו להאמין עד הרגע האחרון. פרג. דממה השתרעה בקבוצת הפייסבוק שלנו. ואז הערה זהירה: "מה... פרג?!"... "למה פרג?!" - זעק בלוגר אחר מעל המקלדת.

מה אני יודעת על פרג? זה שחור. זה גרגירי. זה מרגיז נורא כשנתפס בין השיניים. חשוב שיהיה טחון טרי, אחרת הוא מר. בעלי ממש לא אוהב אותו. בחיים לא אפיתי משהו עם פרג. והאסוציאציה המיידית - עוגת שמרים בעלת דרגת הטריות הנתונה בספק שקונים בתחנה המרכזית בדרך לבסיס ואוכלים באוטובוס בתוך שקית נייר. אבל זה היה מזמן ואם יש משהו שיכול לשקם את יחסיי עם פרג (או לבנות אותם מחדש - אצל בעלי) אז זה פרויקט של מנטקה. אז אם גם אתם צריכים לשקם את יחסיכם עם פרג - בבקשה, חייבים להציץ בעמוד של האתר עם התוצרים המרשימים של בלוגרים אחרים.

בגלל הקישור האסוציאטיבי שלי בין פרג לעוגות חנק, הייתי חייבת לקחת את המתכון שלי כמה שיותר רחוק מעוגות שמרים או עוגות בחושות רגילות. ללכת על משהו אחר לגמרי, קליל, רענן, בטעם הדרים. חיפשתי כהרגלי השראה באינטרנט, הפעם ההשארה הייתה עוגה מתוך בלוג ברוסית, מאוד מפורסם בקרב יודעי השפה ויודעי דבר. משעשעת אותי המחשבה שבתרגום המתכון כביכול סגרתי סוג של מעגל, כי בעלת הבלוג דווקא גרה בארץ, ואפילו באותה עיר איתי. פלאי הרשת העולמית... המתכון בשינויים שלי, בוודאי, אצלי עוגת שכבות הפכה להיות רולדה ולמרות מה שנאמר בנושא השוקולד כמה שורות מעל, גם הוצאתי שוקולד לבן מהמרכיבים כי רציתי עוגה כמה שיותר קלילה ולא מתוקה. שזה גם סוג של אתגר בשבילי, קינוח בלי ! שוקולד...

העוגה טעימה ביותר (למרות הפרג, אמר בן זוגי ולקח פרוסה נוספת...). אגב, כשהרולדה הייתה מוכנה, התלבטתי עם עצמי מה להוסיף מלמעלה. לגרד קצת שוקולד לבן? בדיוק ככה זה במתכון, ואני מחפשת לחדש קצת. להמיס ולהזליף שוקולד מריר? צפוי מדי. "תוסיפי מייפל" - אמר בעלי שבמקרה עבר ליד. "אתה בטוח? - הופתעתי. אני לא חושבת שזה מתאים". "בטח מתאים!" - הוא ענה, גנב כף גדושה מהקרם, הוסיף קצת (הרבה) סירופ מייפל מעל וביצע טעימה. "בטח מתאים!" - הוא אמר שוב, מרוצה מעצמו עד מאוד. "בשילובי טעמים אתה גאון" - אמרתי בטון של רושפלד וטעמתי גם. מפתיע ומרענן בדיוק כמו שרציתי. אני את יחסיי עם פרג שיקמתי, לא עוד עוגות חנק. כבר מחכה לחומר הגלם הבא. תותים?.. גויאבה?... קמח מצה?.. זרוע?...

רולדת פרג לימונית 

(או רולדת פרג במילוי קרם דיפלומט בטעמי לימון - זה התיאור המדויק אך ארוך מדי, מחייב מדי, אייל שני מדי...). מונוכרומטי זה הכי הכי. יש לי תיק כזה, סנדלים, אין ספור חולצות ועכשיו גם רולדה. 

מצרכים: 

לרולדה: 

4 ביצים מופרדות לחלמונים וחלבונים + 2 חלבונים (2 חלמונים הולכים לקרם)

110 גר' (1/2 כוס + כף שטוחה) סוכר לבן

30 גר' (3 כפות) שמן

30 גר' (3 כפות) קמח)

35 גר' (1/2 כוס) פרג טחון

1 כפית אבקת אפיה

1 כפית תמצית וניל

לקרם:

2 חלמונים

240 מ"ל (1 כוס) חלב

1 לימון גדול (גרד לימון + מיץ)

20 גר' (2 כפות) קורנפלור

75 גר' (1/3 כוס + 2 כפיות) סוכר לבן

250 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת 32% - 38%

30 גר' (3 כפות) אינסטנט פודינג וניל

לקישוט:

כ-2 כפות סירופ מייפל

הכנה: 

מתחילים מהכנת הקרם כי הוא צריך להתקרר במשך כמה שעות.

לשטוף היטב את הלימון, לגרד את הקליפה ולסחוט את המיץ (כ-1/3 כוס).

להפריד 2 ביצים לחלמונים וחלבונים. את החלבונים מניחים בקערה גדולה ושומרים להכנת הרולדה.

בקערה להקציף את החלמונים עם הסוכר. להוסיף את הקורנפלור וחצי כוס חלב. לערבב היטב לקבלת תערובת אחידה.

להרתיח בסיר חצי כוס חלב שנותרה. להוסיף את החלב הרותח בזרם דק לתערובת החלמונים, תוך ערבוב מתמיד (עדיף במיקסר במהירות נמוכה).  להחזיר את התערובת לסיר, להוסיף את גרד הלימון ואת המיץ. לחמם שוב על אש נמוכה תוך כדי ערבוב מתמיד עד לסף הרתיחה. ברגע שהקרם מסמיך ומתחיל לבעבע קלות להוריד מהאש ולהמשיך לערבב, שלא ייווצרו גושים. 

להעביר את הקרם לקערה ולכסות עם נייר כסף או ניילון נצמד על פני הקרם עצמו על מנת שלא ייווצר קרום. לקרר כחצי שעה בחוץ ואז להכניס למקרר. 

בקערת מיקסר נקייה להקציף את השמנת המתוקה יחד עם פודינג וניל לקצפת רכה. להוסיף את הקרם ולהקציף יחד במהירות נמוכה עד שהתערובת הופכת לאחידה וחלקה. 

להכנת הרולדה:

להפריד את הביצים, לחלבונים להוסיף 2 חלבונים שנותרו מהכנת הקרם. להעביר לקערת המיקסר ולהקציף כדקה. להוסיף חלק מהסוכר (כ-40 גר') ולהקציף יחד כ-2 דקות לקצף רך.

בקערה נפרדת להקציף את החלמונים עם הסוכר שנותר (כ-70 גר') לתערובת חלקה בצבע בהיר. להוסיף את החלמונים לחלבונים ולקפל יחד. להוסיף קמח, פרג ואבקת אפיה. לקפל יחד. בסוף להוסיף שמן ותמצית וניל, לקפל בעדינות לתערובת אחידה.

לרפד תבנית גדולה (בתנית של התנור בנייר אפייה ולשמן. להעביר את הבצק מעל נייר האפייה וליישר. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות כ-7-10 דקות, להזהבת העוגה.

להוציא את העוגה, לכסות בנייר אפיה נוסף ומעליו - מגבת נקייה. לגלגל יחד לרולדה וכך להניח לעוגה להתקרר.

הרכבת הרולדה:

לפתוח את הרולדה, להוריד את נייר האפייה בזהירות. למרוח כשני שליש מהקרם, להשאיר כסנטימטר של שוליים מכל הצדדים לגלגול נקי ונוח. לגלגל את הרולדה. לצפות ברקם שנותר ולהזליף את המייפל מעל.

לפריסה נוחה כדאי לתת לעוגה לנוח במקרר כמה שעות. אבל אם גם בצד שלכם הזמן הוא המצרך הכי יקר, העוגה נפלאה גם מיד לאחר ההכנה.

רולדת שוקובוטן

"נו, מתי את נרשמת למאסטר שף?" שאלו אותי כבר כמה פעמים כל מיני אנשים בכל מיני סיטואציות שונות. אני? מאסטר שף? השתגעתם? אני יכולה להביא אלף תירוצים למה לא. לא אוהבת את הקונספט של ראליטי. לא אוהבת את רעיון החשיפה בטלויזיה. אין זמן. לא מרגישה שאני ברמה גבוהה מספיק בשביל לנצח - ואם לא הולכים לשם במטרה לנצח אז אין טעם בתחרות. אופי לא מתאים - בלחץ זמן מול מצלמות וארבעה שופטים שאמורים לתת את הדעת על המנה, גם חביתה לא אצליח להכין. ועוד. ועוד. ועוד תריוצים. ומאחורי כל זה בכל זאת יש את הרצון הקטן הזה לנסות, לראות מה יוצא מזה ולמה אני מסוגלת, והכי חשוב ללמוד הרבה דברים בתחום שהידע שלי בו הוא הכי לא מקצועי, הכי ביתי פרטי שלי, הכי לימוד עצמי, ואני הכי מתה להתמקצע בו. אך בינתיים "לא" הוא הרבה יותר דומיננטי מ"כן". אולי נגיע למאסטר שף-23, שיהיה לנכדים אפשרות להשוויץ בסתבא תותחית על. 

בינתיים ארגנתי לי סוג של מאסטר שף קטן, בלי לחץ, בלי תחרות, בלי מצלמות ועם הרבה כיף והצטרפתי לקבוצת הבלוגרים שלמנטקה בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר". במסגרת הפרוייקט נבחר פעם בחודש חומר גלם אחד והבלוגרים אמורים להמציא מתכון מתוק המכיל את הנבחר של החודש בצורה הכי דומיננטית שניתן. כמה כיף זה אתגרים קולינריים! לחשוב, לתכנן, לדמיין את הטעמים, להכין רשימת קניות, לגלות ששהבעל שכח לקנות דווקא את המרכיב העיקרי למתכון, להתעצבן, לדחות את הניסוי במטבח לעוד שבוע, לערבב, לאפות, בקושי להתאפק עד שיתקרר, להכין כוס נס קפה ולטעום סוף סוף מהעוגה, להתענג מכל ביס, להרגיש מרקו פולו של המטבח, להיכנס לגוגל, ברוב ההתלהבות להקיש את תיאור המתכון שהרגע המצאת ולגלות באכזבה שהיו לפניך רבים וטובים שהמציאו כבר את הגלגל. תענוג צרוף! 

חומר הגלם הנבחר של יולי היה בוטנים ותוצריו. חמאת בוטנים! מתה על חמאת בוטנים. בשבילי השילוב האולטימטיבי של חמאת בוטנים הוא עם שוקולד. ברגעי משבר קשים במיוחד וקרייבינג בלתי נשלט למתוק כאן ועכשיו (מה, אף פעם לא קרה לכם?..) זה הולך ככה: 2 פרוסות לחם קלוי, על אחת מרוחה חמאת בוטנים, על השניה - שוקולד השחר. מצמידים ביחד ונהנים. ששש, אל תגלו לאף אחד. גם הילד שלי מת על השילוב, הנוהג שלנו לקחת לבית הספר ביום שישי סנדוויץ מתוק, וזה הסנדוויץ המועדף אליו. אבל באפיה כמעט ולא השתמשתי בחמאת בוטנים. באמת לא מבינה איך זה... ככה זה כנראה כשיש כל כך הרבה מתכונים מסומנים ל"ביצוע מיידי" ורעיון רודף רעיון רודף רעיון. אז הנה הגיע זמן הבוטן. קבלו אותה - רולדת קקאו במילוי קרם שוקולד וחמאת בוטנים, בציפוי גנאש שוקולד מריר ובוטנים מקורמלים. או בקיצור- רולדת שוקולד וחמאת בוטנים. או בקיצור רב - רולדת שוקובוטן. על השם הזה אחראי הקופירייטר הטוב מכולם - בעלי.

שלוש הערות טרם המתכון. 1. טעים להפליא. אחד הדברים הטעימים ביותר שמוחי הקודח המציא. השילוב של מתוק וטיפה מלוח זה שילוב הכי הכי. ובלי קשר, שוקולד זה תמיד הכי. כרגיל, מריר, רצוי עם הרבה אחוזי קקאו. גילעד אמר שהעוגה הזכירה לו את הסנדוויץ של יום שישי וביקש עוד פרוסה. 2. בוטנים מקורמלים. זה פשוט שערוריה. אי אפשר להפסיק לנשנש אותם. רק כמות מעטה של בוטנים הולכת לקישוט העוגה, את השאר פשוט צריך לאטוף בשקית אטומה ולהחביא רחוק מהעין. בוודאי ניתן לקנות בוטנים מקורמלים מוכנים, אבל אני לא חיפשתי הפעם קיצורי דרך, במיוחד שבאמת מדובר במינימום השקעה. כל כך מינימום שעוד עלול לצוץ רעיון מטורף להכין אותם בלי קשר לעוגה, סתם ככה, לנשנוש. אבל אני הזהרתי - אי אפשר לעצור לאכול אותם... 3. כבסיס לרולדה השתמשתי בבצק קקאו לפי מתכון נפלא של קרין גורן לרולדת שוקולד בגרסת לייט, אבל תסמכו עליי, במתכון הנוכחי כבר אין שום דבר "לייט". לאכול פרוסה ולצום שאר היום, אבל... זה מה זה שווה את זה!

רולדת שוקובוטן

מצרכים (לרולדה אחת - תבנית מלבנית 33X27 או תבנית התנור)

לעוגת ספוג שוקולד

3 ביצים מופרדות
1 שקית סוכר וניל
1/3  כוס סוכר
2 כפות קקאו

קרם

100 גר׳ חמאת בוטנים חלקה
50 גר׳ שוקולד מריר
200 מ״ל שמנת  מתוקה להקצפה 32%-38%

גנאש שוקולד

50 גר׳ שוקולד מריר
50 מ״ל שמנת מתוקה להקצפה 32%-38%

בוטנים מקורמלים

200 גר׳ בוטנים לא קלויים
5 כפות סוכר
5 כפות מים

הכנה:

עוגה: 

לחמם את התנור ל-170 מעלות. לרפד את התבנית בנייר האפיה, לשמן היטב את הנייר עם שמן.

בקערה לטרוף את החלמונים וסוכר הוניל כדקה, עד שהתערובת מבהירה ומעלה מעט קצף (חשוב לערבב מיד עם הוספת סוכר הוניל שלא יווצרו גושים).

בקערת מיקסר להקציף את החלבונים במהירות בינונית במשף דקה. להגביר את המהירות, להוסיף את הסוכר בהדרגה - כף כל 10 שניות - ולהמשיך להקציף עוד דקה אחרי סיום הוספת הסוכר, עד לקבלת קצף מבריק וקרמי.

להוסיף שליש מהקצף לתערובת החלמונים, להוסיף את הקקאו ולטרוף היטב. להוסיף פנימה את יתרת הקצף ולקפל בעדינות לתערובת אחידה.

לשטח את התערובת בתבנית (אם משתמשים בתבנית התנור, כמו שאני עשיתי כי היא מאוד נוחה למטרות אלה, למלא עם התערובת כמעט את כל התבנית, להשאיר שוליים כשלושה ס"מ מכל צד). לאפות כ-13-15 דקות עד שהעוגה קפיצית למגע ועדיין רכה והקיסם הננעץ במרכז יוצא יבש.

להניח נייר אפיה חדש על משטח העבודה. להוציא את העוגה מהתנור ולהפוך אותה יחד עם הנייר עליו נאפתה על נייר האפיה החדש. לקלף בזהירות מהעוגה את הנייר המקורי וכך להניח לצינון.

קרם:

להמיס יחד במיקרו את חמאת הבוטנים ואת השוקולד השבור לקוביות. לערבב היטב לקבלת תערובת חלקה ולקרר לטמפרטורת החדר.

להקציף את השמנת המתוקה לקצפת יציבה. 

להוסיף שליש מכמות הקצפת לקרם בוטנים ולערבב. להוסיף את יתרת הקצפת ולקפל בעדינות לתערובת אחידה. 

לגנאש:

לשבור את השוקולד המריר לקוביות. לחמם את השמנת המתוקה לסף רתיחה (ניתן גם במיקרו). למזוג מעל השוקולד ולערבב היטב לקבלת תערובת אחידה, אם לא כל השוקולד נמס, לחמם יחד כמה שניות נוספות במיקרו.

בוטנים מקורמלים:

לקלות את הבוטנים בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-7 דקות. ישר מהתנור להעביר את הבוטנים על מגבת מטבח נקיה ולשפשף היטב, רוב הקליפות יורדות, את הבוטנים העקשניים במיוחד לקלף ידנית, זה קל כשהם עדיין חמים. 

במחבת לחמם את המים עם הסוכר עד להמסה של הסוכר. להוסיף את הבוטנים הקלויים והנקיים ולהמשיך לבשל על אש גבוהה תוך ערבוב מתמיד עד שכל הנוזלים מתאדים והבוטנים מצופים בקרמל סוכר. להמשיך לטגן תוך ערבוב כמה דקות נוספות עד להשחמה של הבוטנים. להעביר מיד לנייר אפייה ולהפריד בין הבוטנים בעזרת כף עץ - אם הם יתקררו ויתקשו, יהיה מאוד קשה להפריד ביניהם... (ואת המחבת מיד לכיור ולשפוך לתוכה מים רותחים, אם אתם רוצים את המחבת לשימוש חוזר...)

הרכבת הרולדה

למרוח את הקרם שוקולד וחמאת בוטנים על העוגה, תוך השארת שוליים של כ-2 ס"מ לגלגול נקי ונוח. לגלגל את הרולדה בזהירות. 

לצפות בגנאש חם ולקשט בבוטנים מקורמלים.

מומלץ לשמור במקרר כשעתיים להתייצבות עד לפריסה.

לחיי אתגרים קולנריים, שיהיו לנו רק אתגרים כאלה. 

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - רולדת שוקולד יפיפיה ורזה

- אנחנו מארגנים הפתעה בעבודה לאחת העובדות, לכבוד יום הולדת 50. כל אחד מביא משהו, אותך נידבתי להכין פשטידה - הודיע לי בעלי לפני כמה ימים.
- מה פשטידה, מה פתאום פשטידה, אני רוצה להכין עוגה! - במסגרת הניסיון לצמצום דברי מאפה בבית, ניסיון בו נכשלת כל פעם מחדש בעיקר כי מדגדג לי בקצות האצבעות לנסות עוד מתכון חדש ועוד שילוב מעניין, אני מחפשת כל הזדמנות לאפות ולהוציא את העוגה מחוץ לבית, הרחק מהג`ינס שלא נסגר.
- בלי עוגה, סיכמנו שמביאים רק אוכל לא משמין. בגלל זה הצעתי פשטידה.
- או קיי, תקבלו את הפשטידה, אבל בלי עוגה?! אתם נורמליים? יום הולדת בלי עוגה? זה עצוב!
- אבל רובן בדיאטה, כולל בעלת ה"אירוע", והיחידה שלא בדיאטה, יש לה סכרת הריון. אם תכיני עוגה, אצטרך לאכול הכל לבד...

נימוק משכנע, אבל לא מקובל עליי יום הולדת בלי בלי בלי בלי עוגה. וכך הכנתי עוגה דיאטטית - כן, יש חיה כזאת (טוב, הכל יחסי, כן...) ולכל מי שטעם נשאר רק לשיר איפה, איפה, איפה, איפה המתכון. אך בשביל המתכון הייתי צריכה להכין עוד פעם כדי לצלם ולשתף בבלוג. ממש הקרבה עצמית, אני חייבת להגיד....טוב, לפחות זה בגרסת לייט. תוסיפו לזה שהעוגה ממש קלה להכנה, הוראות ההכנה - זה רק נראה ארוך כי רציתי לפרט כל שלב ושלב, ממצרכים פשוטים וזמינים וגם התוצאה הסופית מאוד מאוד טעימה ויפיפיה - יש לנו מתכון מנצח.

והכי חשוב - שיהיה מזל טוב לבעלת השמחה.

רולדת שוקולד במילוי קרם וניל - גרסה לייט

מצרכים (לרולדה אחת - תבנית מלבנית 33X27 או תבנית התנור)

לעוגת ספוג שוקולד

3 ביצים מופרדות
1 שקית סוכר וניל
1/3  כוס סוכר
2 כפות קקאו

למלית קרם וניל לייט (הגדלתי את הכמויות כי פשוט אי אפשר להפסיק ללקק ממנו...)

200 גר` מעדן חלב בטעם וניל (אצלי 2 גביעי מעדן קרלו וניל)
400 גר` גבינה לבנה 5%
2 כפות גדושות אינסטנט פודינג וניל

ועוד - שקית סוכר וניל נוספת, לפיזור על נייר האפייה (או אבקת סוכר)

הכנה:

לרפד את התבנית בנייר האפייה (הדרך הקלה לרפד בנייר כדי שלא יזוז - להרטיב טיפה את התבנית ולהניח את ניר האפייה מעל כדי ש"ידבק" אליה). לשמן את התבנית (אגב, טיפ לשימון חסכוני בקלוריות אותו אימצתי עוד מסבתא שלי - לטפטף קצת שמן על חתיכת צמר גפן ולמרוח על כל התבנית). לפזר כחצי שקית סוכר וניל (או אבקת סוכר) מעל.

בקערה לטרוף את החלמונים וסוכר הווניל כדקה, עד שהתערובת מבהירה ומעלה מעט קצף (חשוב לערבב מיד עם הוספת סוכר הווניל שלא ייווצרו גושים).

בקערת מיקסר להקציף את החלבונים במהירות בינונית במשך דקה. להוסיף את הסוכר בהדרגה - כף כל 10 שניות - ולהמשיך להקציף עוד דקה אחרי סיום הוספת הסוכר, עד לקבלת קצף מבריק וקרמי.

להוסיף שליש מהקצף לתערובת החלמונים, להוסיף את הקקאו ולטרוף היטב. להוסיף פנימה את יתרת הקצף ולקפל בעדינות לתערובת אחידה.

לשטח את התערובת בתבנית (אם משתמשים בתבנית התנור, כמו שאני עשיתי כי היא מאוד נוחה למטרות אלה, למלא עם התערובת כמעט את כל התבנית, להשאיר שוליים כשלושה ס"מ מכל צד). לאפות כ-13-17 דקות עד שהעוגה קפיצית למגע ועדיין רכה. (לפי המתכון המקורי זמן האפייה 15 דקות אך במקרים כאלה כל דקה קובעת. זה היה טיפה יותר מדי בשביל התנור שלי ובפעם הראשונה שהכנתי העוגה הייתה יותר מתפוררת ונסדקה יותר כשגלגלתי לרולדה. בפעם השנייה הורדתי שתי דקות ויצא מושלם, רך וקפיצי. מצד שני, כשניסיתי להכין בתנור אחר, נאלצתי להאריך לכ-17 דקות אפייה. אז לבדוק...).

להניח נייר אפיה חדש על משטח העבודה ולפזר עליו את יתרת סוכר ווניל. להוציא את העוגה מהתנור ולהפוך אותה יחד עם הנייר עליו נאפתה על נייר האפייה החדש. לקלף מהעוגה את הנייר המקורי וכך להניח לצינון.

להכנת הקרם:

בקערה לערבב את כל המצרכים לקרם אחיד ללא גושים.

למרוח את הקרם על העוגה תוך השארת שוליים של כ-2 ס"מ מכל כיוון לגלגול נוח ונקי. לגלגל לרולדה.

מומלץ לשמור במקרר כשעתיים לפני ההגשה.

מקור בשינויים קלים שלי: קרין גורן, סודות מתוקים 2 (כבר עוגה שלישית מתוך הספר הזה שמכינה תוך חודש... אני מאוהבת...). אה, ועל השם של העוגה (יפיפיה ורזה) לא אני אחראית - זאת קרין. אבל אני מסכימה :)

והנזק - רולדה אחת בחלוקה לשמונה מנות, כל מנה 170 קלוריות (ולא, אני אפילו לא רוצה להתחיל לחשב מה הנזק בפרוסת עוגה רגילה...)

פינת הפרגון

גולשים בתפוז מכינים ומפרגנים:

- הרולדה יצאה מעולה ,היא היתה מאוד טעימה רק שהיו לה קצת חורים בגלל שהבצק לא התקלף לי אבל עדיין היא חוסלה בשניות!!!והקרם עם הפטנט הקטן הזה עם מעדן וניל...שיחוק עולמי!!!תודה שחזרת אליי,מבטיחה ליישם את עצתך ובאמת לשמן את התבנית כמו שהצעת.המשך שבוע מעולה