זהב שחור. רולדת פרג לימונית.

כמעט עמדתי בזמנים. 19 דקות חריגה לתוך חודש מרץ - זה לא נחשב, כי זה הזמן שלקח לי להכין תה, לעשות טעימות ולקבל ציון עובר. מקווה שהג'ינס שלי יהיה גם סלחני מספיק אליי לאחר הטעימות ב-12 בלילה. ועוד נאלצתי לטעום ולצלם לפני שהקרם נח במקרר והפריסה הייתה בעייתית ביותר (ואת זה רואים לפי התמונות...). אבל הכי חשוב שהטעימות עברו בשלום. למרות החששות, הלחצים, החוסר המטורף בזמן פנוי ובעיקר התנגדויות מהבית למראה הבוצי של הגרגרים השחורים, אתגר הפרג עבר בשלום.

כן, אני מדברת על האתגר החודשי של מנטקה.

אז בין הבלוגרים היו תקוות שחומר גלם חודשי יהיו תותים. או תפוזים. או חלילה גויאבה. דיברו גם על שוקולד, למרות שמבחינתי לבחור בשוקולד כחומר גלם זה כמו לבחור בסוכר או בביצים... כאילו, זה ברור, זה קינוח וזה חייב להכיל שוקולד. רצוי מריר, רצוי 70% קקאו... ואז באה ההכרזה על חומר הגלם. כצפוי ברוח החג המתקרב, אך סירבנו להאמין עד הרגע האחרון. פרג. דממה השתרעה בקבוצת הפייסבוק שלנו. ואז הערה זהירה: "מה... פרג?!"... "למה פרג?!" - זעק בלוגר אחר מעל המקלדת.

מה אני יודעת על פרג? זה שחור. זה גרגירי. זה מרגיז נורא כשנתפס בין השיניים. חשוב שיהיה טחון טרי, אחרת הוא מר. בעלי ממש לא אוהב אותו. בחיים לא אפיתי משהו עם פרג. והאסוציאציה המיידית - עוגת שמרים בעלת דרגת הטריות הנתונה בספק שקונים בתחנה המרכזית בדרך לבסיס ואוכלים באוטובוס בתוך שקית נייר. אבל זה היה מזמן ואם יש משהו שיכול לשקם את יחסיי עם פרג (או לבנות אותם מחדש - אצל בעלי) אז זה פרויקט של מנטקה. אז אם גם אתם צריכים לשקם את יחסיכם עם פרג - בבקשה, חייבים להציץ בעמוד של האתר עם התוצרים המרשימים של בלוגרים אחרים.

בגלל הקישור האסוציאטיבי שלי בין פרג לעוגות חנק, הייתי חייבת לקחת את המתכון שלי כמה שיותר רחוק מעוגות שמרים או עוגות בחושות רגילות. ללכת על משהו אחר לגמרי, קליל, רענן, בטעם הדרים. חיפשתי כהרגלי השראה באינטרנט, הפעם ההשארה הייתה עוגה מתוך בלוג ברוסית, מאוד מפורסם בקרב יודעי השפה ויודעי דבר. משעשעת אותי המחשבה שבתרגום המתכון כביכול סגרתי סוג של מעגל, כי בעלת הבלוג דווקא גרה בארץ, ואפילו באותה עיר איתי. פלאי הרשת העולמית... המתכון בשינויים שלי, בוודאי, אצלי עוגת שכבות הפכה להיות רולדה ולמרות מה שנאמר בנושא השוקולד כמה שורות מעל, גם הוצאתי שוקולד לבן מהמרכיבים כי רציתי עוגה כמה שיותר קלילה ולא מתוקה. שזה גם סוג של אתגר בשבילי, קינוח בלי ! שוקולד...

העוגה טעימה ביותר (למרות הפרג, אמר בן זוגי ולקח פרוסה נוספת...). אגב, כשהרולדה הייתה מוכנה, התלבטתי עם עצמי מה להוסיף מלמעלה. לגרד קצת שוקולד לבן? בדיוק ככה זה במתכון, ואני מחפשת לחדש קצת. להמיס ולהזליף שוקולד מריר? צפוי מדי. "תוסיפי מייפל" - אמר בעלי שבמקרה עבר ליד. "אתה בטוח? - הופתעתי. אני לא חושבת שזה מתאים". "בטח מתאים!" - הוא ענה, גנב כף גדושה מהקרם, הוסיף קצת (הרבה) סירופ מייפל מעל וביצע טעימה. "בטח מתאים!" - הוא אמר שוב, מרוצה מעצמו עד מאוד. "בשילובי טעמים אתה גאון" - אמרתי בטון של רושפלד וטעמתי גם. מפתיע ומרענן בדיוק כמו שרציתי. אני את יחסיי עם פרג שיקמתי, לא עוד עוגות חנק. כבר מחכה לחומר הגלם הבא. תותים?.. גויאבה?... קמח מצה?.. זרוע?...

רולדת פרג לימונית 

(או רולדת פרג במילוי קרם דיפלומט בטעמי לימון - זה התיאור המדויק אך ארוך מדי, מחייב מדי, אייל שני מדי...). מונוכרומטי זה הכי הכי. יש לי תיק כזה, סנדלים, אין ספור חולצות ועכשיו גם רולדה. 

מצרכים: 

לרולדה: 

4 ביצים מופרדות לחלמונים וחלבונים + 2 חלבונים (2 חלמונים הולכים לקרם)

110 גר' (1/2 כוס + כף שטוחה) סוכר לבן

30 גר' (3 כפות) שמן

30 גר' (3 כפות) קמח)

35 גר' (1/2 כוס) פרג טחון

1 כפית אבקת אפיה

1 כפית תמצית וניל

לקרם:

2 חלמונים

240 מ"ל (1 כוס) חלב

1 לימון גדול (גרד לימון + מיץ)

20 גר' (2 כפות) קורנפלור

75 גר' (1/3 כוס + 2 כפיות) סוכר לבן

250 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת 32% - 38%

30 גר' (3 כפות) אינסטנט פודינג וניל

לקישוט:

כ-2 כפות סירופ מייפל

הכנה: 

מתחילים מהכנת הקרם כי הוא צריך להתקרר במשך כמה שעות.

לשטוף היטב את הלימון, לגרד את הקליפה ולסחוט את המיץ (כ-1/3 כוס).

להפריד 2 ביצים לחלמונים וחלבונים. את החלבונים מניחים בקערה גדולה ושומרים להכנת הרולדה.

בקערה להקציף את החלמונים עם הסוכר. להוסיף את הקורנפלור וחצי כוס חלב. לערבב היטב לקבלת תערובת אחידה.

להרתיח בסיר חצי כוס חלב שנותרה. להוסיף את החלב הרותח בזרם דק לתערובת החלמונים, תוך ערבוב מתמיד (עדיף במיקסר במהירות נמוכה).  להחזיר את התערובת לסיר, להוסיף את גרד הלימון ואת המיץ. לחמם שוב על אש נמוכה תוך כדי ערבוב מתמיד עד לסף הרתיחה. ברגע שהקרם מסמיך ומתחיל לבעבע קלות להוריד מהאש ולהמשיך לערבב, שלא ייווצרו גושים. 

להעביר את הקרם לקערה ולכסות עם נייר כסף או ניילון נצמד על פני הקרם עצמו על מנת שלא ייווצר קרום. לקרר כחצי שעה בחוץ ואז להכניס למקרר. 

בקערת מיקסר נקייה להקציף את השמנת המתוקה יחד עם פודינג וניל לקצפת רכה. להוסיף את הקרם ולהקציף יחד במהירות נמוכה עד שהתערובת הופכת לאחידה וחלקה. 

להכנת הרולדה:

להפריד את הביצים, לחלבונים להוסיף 2 חלבונים שנותרו מהכנת הקרם. להעביר לקערת המיקסר ולהקציף כדקה. להוסיף חלק מהסוכר (כ-40 גר') ולהקציף יחד כ-2 דקות לקצף רך.

בקערה נפרדת להקציף את החלמונים עם הסוכר שנותר (כ-70 גר') לתערובת חלקה בצבע בהיר. להוסיף את החלמונים לחלבונים ולקפל יחד. להוסיף קמח, פרג ואבקת אפיה. לקפל יחד. בסוף להוסיף שמן ותמצית וניל, לקפל בעדינות לתערובת אחידה.

לרפד תבנית גדולה (בתנית של התנור בנייר אפייה ולשמן. להעביר את הבצק מעל נייר האפייה וליישר. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות כ-7-10 דקות, להזהבת העוגה.

להוציא את העוגה, לכסות בנייר אפיה נוסף ומעליו - מגבת נקייה. לגלגל יחד לרולדה וכך להניח לעוגה להתקרר.

הרכבת הרולדה:

לפתוח את הרולדה, להוריד את נייר האפייה בזהירות. למרוח כשני שליש מהקרם, להשאיר כסנטימטר של שוליים מכל הצדדים לגלגול נקי ונוח. לגלגל את הרולדה. לצפות ברקם שנותר ולהזליף את המייפל מעל.

לפריסה נוחה כדאי לתת לעוגה לנוח במקרר כמה שעות. אבל אם גם בצד שלכם הזמן הוא המצרך הכי יקר, העוגה נפלאה גם מיד לאחר ההכנה.