בורקס לגדולים ואבוקדו למתקדמים

המורה של גילעד בבית הספר הייתה חולה מספר ימים. המורה שהגיעה במקום וגילתה שבכיתה יש שני גילעדים, מצאה פתרון יצירתי איך "להבדיל" בין שניהם. לא לפי האות הראשונה של שם המשפחה שמצטרפת לשם הפרטי (ונהיית בהדרגה חלק בלתי נפרד מהשם) כמו שהיה נהוג עד עכשיו בכיתה וגם בגן חובה, גם שם שני הילדים היו ביחד. היא התחילה לקרוא לגילעד שלי "גילעד הקטן". מחשבה, רגישות ואינטלגנציה נפשית - כנראה בשעורים אלה היא לא הייתה. או שרק אני תמימה וחושבת שאלה דרישות הכרחיות למורה, במיוחד ביסודי. אין מה לעשות, גילעד שלי נמוך ביחס לשאר תלמידי הכיתה, כי הוא קטן בגילו ביחס אליהם. כשכל הילדים בכיתה ב' חוגגים שמונה, הוא חגג רק שבע. כשהכנסתי אותו בגיל חמש וחצי לכיתה א', חששתי שיסבול מכך שהוא הכי קטן והכי נמוך, אך חששתי מצד התלמידים, לשמוע את זה מהמורה?.. מיותר לציין שזה גם נתן לגיטימציה לכמה מהחבר'ה מהכיתה שהתחילו לקרוא לו גם "גילעד הקטן" או "גילעד הגמד".

בנושא הזה ביקשתי טיפול המחנכת, ברגע שחזרה (וגם במורה המחליפה...). וגילעד שלי... גילעד נפגע מאוד. ופה גם אני נאלצתי לשים את ה"פוליטקלי קורקט" בצד ולהסביר לגילעד שכמו שלא כל האנשים שווים, גם בין המורים יש אנשים חכמים פחות. והאו צריך להיות גאה בגיל שלו כי הוא לומד עם ילדים גדולים יותר פשוט כי הוא חכם...

ואז השבוע, ממש כמו הוכחה שבכל זאת גילעד שלי גדול, הוא הודיע שיש לו שתי שיניים מתנדנדות. כמה שהתרגשתי לשמוע! אלה שתי השיניים הראשונות שיצאו לו כשהיה תינוק. באיחור משהו, בגיל 11 חודשים. אחר כך עשה הפסקה של חודשיים והוציא זוג נוסף בגיל שנה וחודש. ואז עד גיל שנה וחצי הסתובב עם ארבע שיניים בלבד. כשכל הפעוטות כבר אכלו סטייקים, אני עדיין המשכתי לטחון לו אוכל... וכאילו שזה היה רק אתמול....

שטרודל תפוחי אדמה וגבינה (או בעצם... בורקס למתקדמים...)

מצרכים

לפירה:
כ-700 גר' תפוחי אדמה
2 שיני שום קצוצות
250 גר' גבינה צהובה (או שקשבל או מוצרלה)
100 גר' גבינה לבנה
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

בצק פילאס או בצק עלים (יריעה באורך כ-30 סמ')
ביצה להברשה
שומשום לפיזור מעל המאפה

הכנה:

לבשל את תפוחי האדמה בקליפתם עד שמוכנים. לצנן, לקלף ולמעוך לפירה. להוסיף את כל שאר המצרכים לפירה ולערבב.

לפרוס את הבצק על נייר אפיה, לפזר את הפירה לרוחב העלה בשליש התחתון ולגלגל לרולדה הדוקה וארוכה. להדק את הקצוות. להניח בתבנית עם התפר למטה. להבריש את השטרודל בביצה ולפזר שומשום.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של כ-190 מעלות כ-30 דקות.

לקרר כ-5 דקות לפני החיתוך, אחרת השטרודל מתפרק. טעים מאוד ביום האפייה ואחר כך אפשר לחמם בתנור.

הרבה  אופציות לגיוון - אפשר להוסיף לפירה כף חרדל דיז'ון גרגירים, גבינה בולגרית מפוררת, או להחליף את תפוחי האדמה בבטטות. תשכחו מהבורקס התעשייתי...

ומה הכי טעים לארוחת בוקר יחד עם הבורקס המשודרג? סלט ירקות קצוץ בוודאי. וסלט אבוקדו.

סלט אבוקדו פיקנטי

מצרכים:

2-3 אבוקדו בשלים
1 עגבניה, חתוכה לקוביות קטנות מאוד
2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
1/3 פלפל ירוק חריף, קצוץ דק (או רבע כפית סחוג, לפי רמת החריפות המקובלת)
2 כפות שמן זית
מיץ מחצי לימון
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

הכנה:

לשים בקערה את האבוקדו. למעוך במזלג למחית.

לערבב עם כל יתרת החומרים ולתבל.

מקור להשראה: בני סיידא, "ברגע האחרון"

עוגת גבינה ועוגיות שוקולד

אין דבר כזה - "בוקר טוב" - אמרה לי פעם חברה. "בוקר בהגדרתו כ"בוקר" לא יכול להיות טוב". בוקר תמיד בא מוקדם מדי. בוקר - זה לפתוח עיניים, לקפוץ מהמיטה ולהתחיל את מירוץ היום. בוקר - זה לארגן, להסיע, לרוץ, להגיע לעבודה, להדליק מזגן ולהכין קפה. ואם יש גם מאפה במשרד - אז בבקשה, גם בוקר יכול להיות בוקר טוב... ואם המאפה הוא עוגת גבינה?... עם עוגיות שוקולד?.. ובכן, בוקר טוב לכם! 

(לתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ):

לבסיס:
250 גר` עוגיות שוקולד
80 גר` חמאה, מומסת

למלית:
750 גר` גבינה לבנה
1 כוס סוכר
2 כפות קורנפלור
4 ביצים (להפריד לחלמונים וחלבונים)
1 כף קליפת לימון מגוררת
כ-100 גר` עוגיות שוקולד
50 גר` שוקולד מריר, שבור לקוביות קטנות או שוקולד צ`יפס

לציפוי:
2 גביעי שמנת חמוצה
2 כפות סוכר

כמה עוגיות שוקולד נוספות - מפוררות דק

הכנה:

במעבד מזון מצויד בלהב פלדה לרסק את העוגיות המיעודות לבסיס העוגה לפירורים דקים. להוסיף את החמאה המומסת ולעבד כמה שניות נוספות.

לרפד את תחתית תבנית האפיה בנייר אפיה. להעביר את התערובת הפירורית לתבנית ולהדק היטב. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-10 דקות.

בינתיים להכין את המלית: לשים בקערה את הגבינה, את הסוכר, את הקורנפלור, את החלמונים ואת קליפת הלימון ולערבב היטב לתערובת אחידה. להוסיף את פירורי העוגיות ואת השוקולד ולערבב.

להקציף את החלבונים לקצף נוקשה ולערבב עם תערובת המלית. לצקת על הבצק האפוי ולאפות כשעה נוספת.

להוציא מהתנור, לא לכבות את התנור. להעביר סכיון בין דופן התבנית והעוגה.

להכנת הציפוי: לשים את תבנית העוגה בתבנית תנור גדולה - כדי שהציפוי לא יגלוש. לערבב את השמנת החמוצה עם הסוכר ולצקת על העוגה באופן אחיד.

להחזיר לתנור לשתים - שלוש דקות נוספות, לכבות את התנור ולצנן את העוגה בתוכו.

לפזר מעל הציפוי עוגיות שוקולד מפוררות.

מקור להשראה: בני סיידא, עוגות גבינה

עוגת לימונענע

פעם ראשונה הכנתי את העוגה הזאת לפני שלוש שנים בדיוק (פחות כמה ימים, אבל מי סופר...). חזרתי מבית החולים עם התינוקת היפה שלנו (שכן, עוד מעט תחגוג יום הולדת שלוש... איך שהזמן טס... מזל שאף אחד לא סופר). כאבים אחרי לידה, כאבים של הנקה, 39 חום בעקבות דלקת שהתפתחה, חוסר שעות שינה - רק מי שהיה בסרט הזה יכול להבין ולהנהן כעת בראש בהבנה מלאה... בקושי עומדת על הרגליים - אבל חייבת להראות לכל העולם ובעיקר לעצמי שאני עדיין בשליטה. ואיך מוכיחים? זוחלים למטבח ומכינים עוגה, בוודאי, איזו שאלה. אז הכנתי את העוגה הזאת. זוכרת את אותו היום, כמה רע הרגשתי, לא הייתי מסוגלת לאכול כלום (וזה לא קורה לי הרבה...), כל היום רק שתיתי תה והצלחתי לאכול בקושי רק פרוסה אחת של העוגה, בלי להרגיש את הטעם. העיקר כל מי שבא לבקר - יכולתי להציע לו להתכבד בעוגה. רק את הצלחת תיקחו לבד מהמטבח, טוב, אל תגרמו לי לקום. לא, לא, הכל בסדר, אני בסדר (גמור?...), אז מה שעכשיו תחילת יוני ואני יושבת לי עם סוודר ושמיכה... הנה, אפילו אפיתי עוגה...  ומי שטעם - אמר שהיא גם טעימה - או שסתם לא רצו להכאיב לי עוד יותר?

כבר כמה פעמים מאז רציתי לנסות ולהכין שוב את העוגה, רק שאיך שהייתי מתחילה לחשוב עליה, הייתי מרגישה שוב את הכאבים - כאילו שטעמה השתרש אצלי בתודעה עם סבל פיזי. אבל בכל זאת, שלוש שנים אחרי, הגיע הזמן לעשות לעוגה סוג של תיקון. ואיזה מזל שניסיתי, העוגה באמת מעולה.

עוגת לימונענע

מצרכים (ל-2 תבניות אינגליש קייק)

1/4 1 כוסות סוכר
2 ביצים
50 גר' חמאה מומסת
1/3 כוס שמן
1 כפית אבקת אפייה
1 כפית אבקת סודה לשתייה
1/4 2 כוסות קמח
3/4 כוס עלי נענע קצוצים
1/3 כוס מיץ לימון טרי
1 כפית גרידת לימון (מלימון אחד)
1 גביע יוגורט לבן (150 מ"ל)

לזיגוג:
1/4 כוס מיץ לימון טרי
1/4 כוס סוכר

הכנה:

להקציף את הביצים עם הסוכר במיקסר במשך 4 דקות. להוסיף את החמאה המומסת, השמן, אבקת הסודה, אבקת האפייה והקמח ולהקציף עוד 4 דקות.

להוסיף את הנענע, גרידת ומיץ הלימון והיוגורט ולהקציף עוד 3 דקות.

להעביר לתבנית ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-35-40 דקות.

כשהעוגה עדיין בתנור להכין את הזיגוג:

לשים בסיר קטן את מיץ הלימון והסוכר ולבשל עד שהסוכר יימס. לצנן לטמפ' החדר.

למזוג את הזיגוג מעל העוגה מיד עם הוצאתה מהתנור.

מקור להשראה: בני סיידא

נפלאות המנגולד - חורף חם

מתקרר, קר, קר מאוד, ממש קר. אני מקפצת מקור ליד שער הכניסה לבית הספר של גילעד. "לפחות הגשם הפסיק לכמה דקות" - אני מתלוננת לאמא של ילדה מהכיתה שמחכה ביחד איתי ועוד עשרות הורים. "בעלי עכשיו בנסיעת עסקים בקנדה - היא מספרת. - סיפרתי לו כמה קר אצלנו והוא צחק, איפה שהוא נמצא עכשיו מינוס 20 מעלות". איך אפשר לחיות בקור הזה - שתינו נאנחות ביחד, שוכחות שלפני שנים רבות (מדי) שתינו היינו במקומות קרים יותר, כנראה, מתרגלים לכל דבר, לטוב ולרע.

אני מאוד אוהבת חורף. אוהבת גשם, בתנאי שהוא לא תופס אותי בחוץ עם שני ילדים  שצריך להכניס / להוציא אותם מ/ל בית ספר / גן. נהגתי בחושך מהעבודה הביתה, גשם מבול בחוץ ותחושה סוריאליסטית לחלוטין של עולם אחר. עולם מואר בקושי פנסי רחוב עמומים בין זרמי גשם. נראה שכל העיר התחבאה בתוך הבתים ורק הרכב שלי נוסע לאט (10 קמ"ש פחות, כמו שמבקשים בגלגל"צ) ברחוב הצר. רעש של וישרים, אלביס קוסטלו ברדיו (איזה כיף לאלוויס, יש לו כוס תה...) ורק הידיים קופאות על ההגה. לא מדליקה חימום ברכב, מרדים מדי (תזכורת לעצמי - לקנות כפפות). נכנסת לחניה של הבית, צריך לצאת מהקופסא היבשה והמוגנת ולרוץ את המטרים הספורים עד הכניסה. במטרים האלה נרטבת לגמרי מהגשם, עולה במעלית וחושבת על התבשיל החם שמחכה לי בבית. איזה כיף שיש שפע של ירקות ופירות טריים כל השנה ושאצלנו בכל זאת לא מינוס 20...

קציצות עוף ומנגולד מבושלות ברוטב לימוני

מצרכים:

לקציצות:1 ק"ג חזה עוף טחון
6 עלי מנגולד - רק העלים הירוקים,קצוצים, החלק הלבן ישמש לרוטב
חופן תערובת ירוקים - בצל ירוק ירוק, פטרוזיליה וכוסברה, קצוצים דק
2 ביצים
3 כפות פירורי לחם
תיבול: מלח, פלפל שחור, בהרט

לרוטב:
6 עלי מנגולד - החלק הלבן, לפרוס לקוביות גדולות
4 שיני שום קצוצות דק
2 כוסות מים או מרק עוף (מאבקה)
מיץ סחוט מלימון גדול
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

הכנה:

לערבב את כל החומרים לקציצות.

לחמם כמה כפות שמן בסיר שטוח. לטגן כדקה השום והלוסיף את המנגולד. ליצור מתערובת הבשר את הקציצות ולהניח מעל המנגולד. להוסיף מים או מרק עוף.

להביא לרתיחה ולבשל מכוסה על אש נמוכה כחצי שעה. לתבל ולהוסיף מיץ לימון.

הכי טעים עם אורז (אצלי - אורז מיקס מלא בשלושה צבעים)

מקור ששימש לי להשראה כבסיס למתכון - בני סיידא, מתוך הספר "קציצות"

עוף עם פסטה/אורז ברוטב מנגולד

מצרכים:

1 עוף מחולק (או 6 כרעיים)
1 בצל גדול, קצוץ דק
1 עגבניה, קצוצה
250 גר' פטריות שמפיניות טריות - לפרוס
כ-10 עלי מנגולד - קצוץ גס (אפשר להחליף גם בתרד)
500 גר' פסטה קצרה או 2 כוסות אורז לבן
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס, כפית בהרט

הכנה:

לטגן בסיר רחב ושטוח את הבצל עם קצת שמן עד להזהבה. להוסיף את העגבניה ואת הפטריות, לערבב ולטגן יחד כמה דקות. להוסיף את המנגולד, לתבל ולערבב.

להניח את העוף מעל הירקות, להוסיף כחצי כוס מים רותחים, לכסות את הסיר ולבשל יחד כרבע שעה.

להוסיף את הפטסה / אורז וכ-3 כוסות מים רותחים. לכסות ולבשל כחצי שעה נוספת. במידת הצורך - אם כל הנוזלים נספגו לפני הזמן - להוסיף עוד מים רותחים.

מקור ששימש לי להשראה כבסיס למתכון - פנינת המטבח.

קציצות אפויות עם בטטה, מנגולד / תרד ובורגול

מצרכים:

לקציצות:
800 גר' בשר טחון (השתמשתי בהודו)
1 בטטה גדולה
1 ביצה
2 שיני שום קצוצות
1 בצל קצוץ דק
פטרוזיליה קצוצה
תיבול: מלח, פלפל שחור

לתערובת הבורגול:

2 כוסות בורגול
בערך כוס מנגולד או תרד קצוצים גס
3 שיני שום - פרוסים דק
1/3 כוס מיץ לימון סחוט
1/3 כוס שמן זית
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

הכנה:

לקלף ולפרוס את הבטטה לעיגולים עבים, לשים בסיר ולהוסיף מים. לבשל (אפשר במיקרו - לזירוז ההליכים) עד שהבטטה רכה. למעוך את הבטטה לפירה.

לערבב את כל המצרכים לקציצות, כולל פירה בטטה ולהניח בצד.

להוסיף לבורגול מים רותחים, ולהניח בצד ל-5-10 דקות. לשפוך את המים שלא נספגו ולערבב עם כל שאר המצרכים לתערובת הבורגול. להעביר לסיר גדול שתמאים לתנור.

מהבשר להכין קציצות ולהניח מעל הבורגול.

לכסות בנייר כסף ולבשל בתנור שחומם מראש לחום גבוה של כ-190 מעלות כשעה.

מקור להשראה - מגזין "השף".

שיהיה חורף חמים וטעים.

דמוקרטיה - לא מתוק בכלל

היום אני אפתיע בנושא הכי רחוק מבישול. אל דאגה, המתכון כהרגלו מגיע בסוף, למרות שהנושא מקשה על עיכול תקין - פוליטיקה, בחירות ותעמולת בחירות. לא להיבהל, לא מתכוונת לצעוק מעל דפי הבלוג שלי "היידה ביבי" במיוחד שהוא... איך נגיד את זה בעדינות... לא בצד שלי בקשת הפוליטית. בחירות שנערכו בבית הספר היסודי בו לומד גילעד שלי, אך משקפים כל כך הרבה על המציאות ה"בוגרת" שלנו.

בית הספר של גילעד הוא בית ספר צומח, שנפתח השנה ויש בו כעת רק כיתות א'. שנה הבאה נוספת עוד שכבה וכך הלאה, שלילד שלי וחבריו - זכות המייסדים. השנה, כמ בכל ארגון חדש, בית הספר מעצב את עצמו תוך כדי, גם בעזרת תלמידים. וזה עובד לטוב ולרע. אחד הדברים החשובים - בחירת שם לבית הספר. בעלי שבוועד ההורים (החלטנו שצריך "לפקח" מקרוב, אני לא ראיתי את עצמי כמתאימה לתפקיד ולכן שכנעתי את בעלי שהוא כן...) הציע למנהלת שזאת הזדמנות נפלאה ללמד את הילדים הליך דמוקרטי של בחירות ולארגן יום בחירות לכל דבר, עם קלפי, פתקי הצבעה ותעמולת בחירות. הרעיון התקבל בהתלהבות, נאספו מהילדים הצעות שונות ומתוכן נבחרו ששה שמות מובילים, עליהם כל הילדים של השכבה אמורים להצביע.

הבחירה שלנו הייתה בעד בית ספר על שם עוזי חיטמן, הצעה של הילד שלי. כי הוא כתב שירים מקסימים, בן אדם מקסים שמדבר אל הילדים וגם למיטב ידיעתנו אין מוסד חינוכי שקרוי על שמו ובהחלט מגיע לו. הייתה התלבטות גם לשם נוסף - אילן רמון, הבחירה גם של המנהלת שרוצה להציג את השאיפה למצויינות כאחד מהיסודות עליהם נבנה בית הספר. ביום של הבחירות, בזמן שגילעד ואני מתארגנים לצאת ולהצביע, גילעד פתאום אומר לי שהוא החליט להצביע לאילן רמון. אני מופתעת שפתאום שינה את דעתו.
- למה רמון?
- כי היום דיברנו בכיתה והתברר שהרוב מצביע לרמון.
- מה זאת אומרת?
- שאלנו מי רוצה להצביע למי, ועשרה ילדים מהכיתה רצו להצביע לרמון ורק שתיים - לעוזי חיטמן.
- אבל זה לא אומר שאתה צריך לשנות את הדעה שלך. אתה עדיין יכול להצביע לעוזי חיטמן כי זה מה שאתה מעדיף.
- נכון, אבל אני לא רוצה להצביע למפסיד. אני רוצה להצביע לשם שינצח.

נו, תגידו אם זה לא תמצית הפוליטיקה של ימינו דרך העיניים של ילד בן שש. המיקרוקוסמוס של המציאות שלנו. השפעה שיש לתעמולת בחירות, לסקרים המעצבים (יותר מאשר משקפים) את דעת הקהל. והרצון ללכת עם המנצח, כי אף אחד לא רוצה שהמועמד שלו לא יעבור את אחוז החסימה. ובשביל להגדיל את האנלוגיה - אכן אילן רמון לקח מקום ראשון בבחירות. התוצאות של הבחירות הועברו לעירייה שצריכה לאשר את השם ולהכריז עליו כסופי לקראת סוף שנת הלימודים. ואז, בפוליטיקה כמו בפוליטיקה. יש סיעות ויש שיקולים פנימיים. זה עדיין לא סופי, אך הגיעו אלינו השמועות שראש העיר מעדיף דווקא שם אחר, "יחד". הוא רוצה שם שמבטא יותר את ה"ישראליות המודרנית". יותר מאילן רמון?! שם "יחד" אמנם היה ברשימה בקלפי, אך הוא לא זכה, הגיע למקום שני או שלישי. ואם הוא לא זכה ועדיין בית הספר יהפוך לבית ספר "יחד", מה היה בכלל הטעם בבחירות וב"הליך דמוקרטי" אם גם ככה את כל הדילים פוליטיקאים סוגרים ביניהם מאחורי הקלעים?.. האם זה השיעור הראשון בפוליטיקה שאנחנו מעבירים לילדים שלנו?.. זה המקום להיזכר בשיר דווקא של עוזי חיטמן - אם הייתי ראש העיר רק ליום אחד בהיר, אז הייתי את הכל עושה אחרת ...

ובטוויסט מהיר. לפני כמה זמן דפדף הילד בספר מתכונים (אחד מהרבים...) ששכחתי כהרגלי המגונה על השולחן בסלון. מבין כל הדברים המפתים והמשמינים מצא עוגה פשוטה וטעימה, וורציאציה נוספת של עוגת ביסקוויטים המנצחת. מסוג העוגות שמיישרים את התבנית כל הזמן.... עד שלא נשאר פירור.... המתכון המקורי של בני סיידא שקרא לעוגה "אליזבט המתוקה". למה אליזבט - לא ממש הבנתי, למה מתוקה דווקא כן. הכמות כאן - חצי מהכמות המקורית ועוד קצת קיצוצים שלי בחזית הקלוריות. הילד טעם והכריז שהפעם הוא בחר טוב, אכן מדובר בעוגה מנצחת.

עוגת ביסקוויטים ללא אפייה

מכינים יום לפני ההגשה

מצרכים:

כ-150 גר' ביסקוויטים פטיבר
1/2 כוס חלב להרטבת הפטיבר + 1 כוס חלב לקרם
1 מיכל שמנת מתוקה להקצפה 32% (250 מ"ל)
1 חפיסת אינסטנט פודינג וניל

לציפוי שוקולד:
100 גר' שוקולד מריר
2 כפות חלב
25 גר' חמאה

הכנה:

לסדר את הפטיבר בשכבה אחידה על תחתית התבנית. להרטיב אותם בחצי כוס חלב.

לשים בקערת המיקסר את השמנת המתוקה, הפודינג והחלב. להקציף לקצפת יציבה. למרוח על הפטיבר. לפורר כמה עוגיות פטיבר לפירורים גדולים ולפזר מעל העוגה. לקרר כשעה במקרר.

להמיס את השוקולד עם החמאה והחלב במיקרו ולערבב היטב לקבלת קרם חלק. לתת להתקרר קצת ולצקת על העוגה.

מומלץ לשמור לילה במקרר לפני ההגשה.

מקור להשראה - בני סיידא, עוגות (קופסת מתכונים)

לצ`ו הונגרי עם נקניקיות במחבת

אתמול אספתי את הילד מבית הספר והלכנו לבקר בגן בו היה שנה שעברה. נכנסו והרגשתי כמה אני התגעגעתי. כן, כן , אני, הילדון התגעגע - זה ברור. אבל גם אני התגעגעתי. לשומר החייכן בכניסה שמכיר כל הורה של כל ילד ואין סיכוי שמישהו זר יוכל להיכנס לתוך הקומפלקס של 4 גנים הנמצאים שם. לסייעת שכל יום הייתה חותכת סלט פירות ענקי כדי שכל הילדים יאכלו - כי פירות שאנחנו שמים סתם בתוך קופסת האוכל תמיד חוזרים הביתה בלי שנגעו בהם. בוודאי לגננת המדהימה שהייתה לנו, שלימדה את הילד שלי כל כך הרבה דברים - והאמת גם אותי. לקבלת שבת, למסיבות ולחגיגות ימי הולדת שהיינו חוגגים בגן. לספרייה של הגן שלא נעים לי להגיד - הרבה יותר מושקעת מספריית בית הספר. אבל מעבר לכל התגעגעתי לתחושת הביטחון. הייתי מביאה את הילד לגן והייתי יודעת שהוא מוגן. שהוא בטוח. גם אם היה חוזר לפעמים עם שריטה או מכנס קרוע, הוא היה מוגן. בבית הספר זאת תחושה שחסרה לי מאוד. ועוד מזלי שאצלנו זה בית ספר חדש במתכונת של בית ספר צומח ואנחנו השכבה הראשונה - כלומר כרגע יש שם רק שלוש כיתות א' ואין את החיכוך המאיים עם התלמידים חמש שנים מעל הילד שלנו. אבל המרחב הפתוח יותר, המבנה הגדול, המערכת עצמה - אני מרגישה הרבה פחות בטוחה והכי עצוב לי לחשוב שהתחושה הזאת רק תלך ותעמיק עם הזמן. אילו הייתי יכולה לשמור על הילד כל הזמן בחממה של גן חובה, אבל הוא גודל. עוד מעט הוא יתחיל לקבל טלפונים מהחברים ויסתגר בחדר כדי שלא נצותת. עוד מעט יבקש דמי כיס וירצה ללכת עם החברים לקולנוע. עוד מעט הוא ירצה לשבת בחוף עם החברה. עוד מעט הוא יוציא רישיון ויבלה בפאבים עד אמצע הלילה. ואנחנו נשב כאן בבית בסלון החשוך, נחכה לו ונחשוב כמה טוב היה בגן חובה... חלק מתהליך ההתבגרות שלו ושלנו...

ואם מדברים על ילדים - הנה מנה אולטימטיבית לילדים שגם מבוגרים מאוד אוהבים, ובעיקר אמאות עובדות בגלל קלות ומהירות ההכנה. מושלם לארוחת צהריים של אמצע השבוע, הולך עם קוסקוס, אורז, פתיתים או פסטה.

מצרכים:

1 בצל גדול, קצוץ
4 פלפלים צבעוניים פרוסים לרצועות דקות
800 גר' שימורי עגבניות מרוסקות (או 4-5 עגבניות קצוצות)
קופסא קטנה של רסק עגבניות
תיבול: מלח, פלפל שחור, כף סוכר, כף פפריקה אדומה מתוקה
10-12 נקניקיות עוף - לחתוך לעיגולים עבים (אפשר לשלב גם נקניקיות מרגז)

הכנה:

לחמם קצת שמן במחבת גדולה, לטגן את הבצל עד להזהבה, להוסיף פלפלים ולטגן כ-10 דקות. להוסיף את העגבניות, רסק והתבלינים, לכסות ולבשל כ-20 דקות, להוסיף קצת מים רותחים במידת הצורך.

במקביל לחמם קצת שמן במחבת נפרדת ולטגן שם את הנקניקיות הפרוסות עד שהן מזהיבות.

להוסיף את הנקניקיות לרוטב העגבניות ולבשל יחד כ-5 דקות נוספות.

מקור להשראה: בני סיידא, "ברגע האחרון"

לחמניות גבינה מהירות עם עשבי תיבול

לחמניות חמות וטריות, ישר מהתנור, סלט ירקות גדול ליד וקצת גבינה לבנה. שבועות או לא שבועות, זאת ארוחת בוקר הכי טעימה שיש. מאפה מושלם לשבת בבוקר וכל מילה נוספת מיותרת. לכן לשם שינוי נעבור ישר לפינת התכל'ס...

מצרכים (כ-30 לחמניות):

1/2 3 - 4 כוסות קמח תופח או רגיל + שקית א. אפיה
200 גר' חמאה רכה
1 גביע יוגורט לבן (דנובה - 200 גר')
כ-300 גר' גבינה בולגרית או פטה או תערובת, אני הוספתי גם כחצי כוס גבינה צהובה מגוררת
עשבי תיבול לפי טעם - שמיר, פטרוזיליה, עירית, תימין, בצל ירוק, בזיליקום... אני השתמשתי באורגנו + תימין + זעתר
מלח, פלפל

1 ביצה טרופה - להברשה
מעט שומשום - לבזיקה

הנכה:

מערבבים בקערה את כל המרכיבים ולשים לבצק אחיד. מתחילים משלוש וחצי כוסות קמח ואם צריך מוסיפים עוד עד חצי כוס.

צרים מהבצק לחמניות קטנות ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה. מברישים בביצה ובוזקים שומשום מעל. אופים כ-30 דקות, עד שהלחמניות מזהיבות. מגישים חם.

הערה: אפשר להכין את הבצק יום קודם ולשמור אותו במקרר עטוף בניילון נצמד. הלחמניות הכי טעימות בווודאי כשהן טריות מהתנור, למרות ששמרתי קצת מהלחמניות המוכנות במקרר והיו מעולות גם כמה ימים אחרי, לאחר חימום קצר במיקרו.

מקור להשראה: בני סיידא, ברגע האחרון

דג עם ירקות בתנור

היום באמצע יום עבודה עמוס - כהרגלם של ימי העבודה אצלי - הילדון שלי התקשר אליי:

- אמא, רציתי להגיד לך שהדג שהכנת אתמול מאוד מאוד טעים לי. אבא ואני אפילו לקחנו תוספת.

איזה כיף לי! בשביל לשמוע דברים כאלה מוכנה לבשל גם באמצע הלילה. האמת, זה בערך גם מה שקרה. בזמן האחרון מבשלת בשעות הערב המאוחרות, כשהילדודס` סוף סוף ישנים, שיהיה לארוחת צהריים ליום למחרת. הבעיה בשיטה - אני לא יכולה להכין עוגות / עוגיות שדורשות הפעלת המיקסר. ילד שלי ישן כל כך חזק שאני יכולה להדליק את האור בחדר שלו, לסדר את הארון ובו זמנית לדבר בטלפון, הוא לא יתעורר מכלום. לעומת זאת הנסיכה הקטנה שלי קופצת מכל ציוץ. היא ישנה בחדר עם דלת סגורה, אני מפעילה את המיקסר במטבח ואוי ווייייייי היא שוב התעוררה...... ממש נסיכה על עדשה... מצד שני, זה תורם במאבק המתמיד שלי להשתדל ולאכול פחות מתוקים. אם אין אז.... לא אוכלים, מן הסתם...

חזרה לעניינינו. אנחנו מאוד אוהבים דגים, אבל משום מה לא מכינה אותם הרבה, רוב הזמן בכיוון הבשר והעוף... אז הגיע הזמן לקצת גיוון. לקחתי כהשראה מתכון של בני סיידא שבגרסתו הנוכחית שלי גם בני סיידא עצמו לא היה מזהה אותו... יצא מוצלח במיוחד אז ממהרת לרשום אותו. כי בעוד שבועיים אשב, אסתכל על התמונה במחשב ואנסה לזהות את כל המרכיבים ששמתי בפנים ולא אזכור כלום... כבר קרה לי לא פעם שוויתרתי על פרסום המתכון כי לא הצלחתי לשחזר את כל מה שעשיתי ברגע של השראה...

התמונה לא פוטוגנית בכלל. זה מה יש, כי אני לא רק מבשלת אלא גם מצלמת באמצע הלילה...

מצרכים:

3 נתחי פילה דג

1 בצל - לחתוך קצוץ

2 תפוחי אדמה - לחתוך לקוביות בינוניות

קופסת פטריות שמפיניות טריות

3 עגבניות - לחתוך קטן

2 פלפלים

1 רסק עגבניות קטן

חצי כוס מים

תיבול לפי הטעם: מלח, פלפל שחור גרוס, פפריקה אדומה מתוקה

  

הכנה:

לחתוך את הדג לפרוסות ולטגן קלות בשמן. להוציא את הדג על הצלחת.

באותה מחבת לטגן בצל עד להזהבה. להוסיף קוביות תפוח אדמה ולטגן כ-10 דקות ביחד. להוסיף את שאר הירקות, לטגן כ-5 דקות נוספות. להוסיף רסק וכחצי כוס מים, לתבל, לערבב ולהמשיך לבשל כמה דקות נוספות.

להעביר את הירקות לתבנית שמתאימה לתנור. לשים מעל את פרוסות הדג, להוסיף קצת מלח מעל הדג. להעביר לתנור מחומם מראש לחום גבוה כ-210 מעלות, זמן בישול בתנור כ-25 דקות.

המעשה בסיר - עוף עם זיתים ולימון כבוש

בן אדם (נקרא לו... משה?) מלווה סיר לשכן שלו. השכן לוקח ו... שוכח. אחרי כמה שבועות מזכיר משה לשכן להחזיר את הסיר. ואז השכן אומר:

- אל תשאל, משה, לא סיפרתי כי לא רציתי לצער אותך. לא יכול להחזיר לך את הסיר. הסיר שלך מת...

לא היה למשה מה להגיד. פשוט הסתובב והלך הביתה. אחרי כמה חודשים השכן שוב מארגן ארוחה חגיגית ומבקש ממשה להלוות לו סיר נוסף. ומשה נותן. יום למחרת נכנס משה למטבח של השכן ורואה את הסיר שלו ולידו סיר קטן ולוקח את שניהם.

- מה אתה עושה?! - צועק השכן. - הסיר הקטן הוא שלי.

- מה פתאום! - עונה משה. - תראה איך הם דומים, זה הבן של הסיר שלי, הוא הוליד אותו היום בלילה. אני בוודאי לא יכול להפריד משפחה, לכן אני לוקח את שניהם.

- תגיד, משה, אתה השתגעת?! - ממשיך לצעוק השכן. - איך סיר יכול להוליד סיר אחר? זה סיר!!!

- אם סיר יכול למות, אז הוא יכול גם להיוולד - עונה משה ויוצא עם שני הסירים.

או אולי בעצם הכל היה הפוך. קודם השכן הרשע הלווה למשה העני סיר ואחר כך לקח ממנו שני סירים בטענה שאחד ילד את השני. וכשמשה ביקש להלוות סיר שוב, שמח השכן וחשב שהנה עוד הזדמנות להרוויח סיר חדש. אז פתאום הודיע משה שהסיר מת ולכן לא יחזיר אותו. כשצעק השכן שסיר לא יכול למות, ענה לו משה שאם סיר יכול להיוולד, הוא יכול גם למות.

ובשביל הפואנטה אצטט את בעלי - יש כמה סוגים של אנשים. יש סוג של אנשים שיזרקו נייר ברחוב. סוג של אנשים שיעברו ליד הנייר הזרוק, אולי גם יגידו שלא יפה לזרוק ניירות. וסוג שלישי של אנשים שירימו את הנייר, למרות שלא הם זרקו, וישימו אותו בפח. יש לי מזל שאני לא מכירה הרבה אנשים שיזרקו נייר. אבל רוב האנשים (ואנשים לא רעים) יעברו ליד הנייר בלי לעשות כלום. מנסה להקיף את עצמי באנשים מיוחדים ואמיתיים שירימו את הנייר.

מה הקשר בין שני הסיפורים? שעת לילה מאוחרת (למרות ששולחת לפרסום בבוקר. כבר לא היה לי כוח לעבוד על התמונות...). מאחלת לכולם כמה שפחות להיתקל בשכנים רעים או זורקי נייר ברחובות.

ולקינוח... בעצם, לעיקרית, קבלו מעשה בסיר. רצוי לקחת סיר גדול, לא קטנצ`יק שרק אתמול נולד. בתאבון.

מצרכים:

350 גר` זיתים ירוקים

4 עגבניות גדולות מרוסקות (או קופסת שימורי עגבניות מרוסקות גדולה...)

4 כרעיים של עוף או עוף מחולק

5 נקניקיות עוף חתוכות (בזמן האחרון התחלתי לשלב נקניקיות בבישולים לצד העוף, "רץ" אצל הילד :))

1 כוס מים או מרק עוף (מאבקה)

לימון כבוש, חתוך קטן

תבלינים: מלח, פלפל שחור, פפריקה אדומה מתוקה + חריפה

הכנה:

שמים בסיר את הזיתים, מכסים במים ומביאים לרתיחה. מסננים, מכסים שוב במים ומביאים לרתיחה שנית, מסננים (ניסיתי פעם לוותר על השלב הזה, הזיתים יצאו מלוחים ומרים. מסקנה: לא כדאי לוותר...)

מחממים בסיר גדול קצת שמן, מוסיפים עגבניות ותבלינים, מאדים 10 דקות. מוסיפים את העוף, מבשלים כחצי שעה, מדי פעם הופכים את העוף.

מוסיפים לסיר את הנקניקיות, הזיתים והמים או מרק עוף, מביאים לרתיחה. מכסים, מבשלים על אש קטנה כ-40 דקות. מוסיפים את הלימון ומבשלים ביחד כחצי שעה נוספת.

מקור להשראה - בני סיידא, "ברגע האחרון"

אורז עם כרובית וקארי

במסגרת ארוחה ניסיונית וטעימה, כשהרכבתי את כל התפריט ממנות חדשות וטעמים מפתיעים, הכנתי גם אורז עם כרובית. שילוב מעניין שגרם לי לקצת חששות במהלך ההכנה, אבל התברר כמנה צמחונית נפלאה ומהירה. טוב, נו, המטבח ההודי הוא מהמטבחים המנצחים. במיוחד אם אני זאת ששולטת על רמת הפיקנטיות של המנה. וגם פחמימה וירק במנה אחת, פשוט, טעים, מהיר וזמין או במילה אחת - מומלץ. 

מצרכים:

1 בצל, קצוץ דק

כרובית קטנה - לחלק לפרחים קטנטנים

2 עגבניות מרוסקות (השתמשתי בקופסת שימורי עגבניות מרוסקות)

1/2 + 1 כוס אורז

3 כוסות מרק עוף (השתמשתי באבקת מרק עוף)

תבלינים - מלח + פלפל + פפריקה מתוקה + כפית קארי

שמן זית

הכנה:

לחמם בסיר את השמן, להוסיף את הבצל, לטגן כשתי דקות ולהוסיף את הכרובית, לטגן עד הזהבה. להוסיף עגבניות, אורז והתבלינים, לטגן תוך בחישה כשלוש דקות.

להוסיף את המרק, להביא לרתיחה. לכסות ולבשל על אש קטנה 20 דקות. להסיר מהאש, להשהות מכוסה עוד 15 דקות. 

מקור להשראה - בני סיידא, "ברגע האחרון". 

פינת הפרגון 

אורז עם כרובית וקארי - מתכון שלי בביצוע של "לומדת לבשל"