פעם צעדתי עם הזמן. המחשב, החידושים הטכנולוגיים והגרסה החדשה של התוכנה שהייתה מותקנת אצלי יום לפני יציאתה לחנויות (לזה קוראים הצבה צה"לית נכונה - הידד לחטיבת המחשוב). בלילות בבית הייתי גולשת בסרפרי - האם יש כאן עוד זקני אינטרנט שזוכרים את ההמצאה הגאונית שתמורת הרצה תמידית של באנר פרסומות אפשרה לגלוש באינטרנט בחינם במהירות מופרזת של 0.01?... בשביל להוריד שיר בMp3 הייתי משאירה את המחשב דלוק ללילה ולרוב בבוקר הייתי מגלה שהקובץ נתקע ב-97%... וצליל הקסם קורע התוף של החיבור - קרחרחחחרחחקרר? אוי, זיכרונות... דור אחד אחרינו ושנות אור מפרידים בינינו. הילד שלי שאל אותי לא מזמן - אמא, ממתי יש לך פרופיל בפייסבוק? מגיל 32?!?! איך יש לך מגיל 32 מה שלי יש כבר מגיל שבע?... לך תסביר שאנחנו עוד מהדור של ה-קרררר וה-חחררר ( ולא מהדור של ה חחחחחחחח) וכשאני התקנתי במחשב הראשון שלי ווינדאוז 3.11 הרגשתי שיא הטכנולוגיה...
אז פעם צעדתי עם הזמן. יכולתי לבלות לילות שלמים בחיפוש אחרי קודים ותוכנות ופיענוח עדכונים וחידושים. היום בין עבודה לבית, החידושים הטכנולוגיים פתאום מרגשים הרבה פחות. מה כבר אפשר עוד לחדש... ווינודאוס ויסטה, אגב, לדעתי הצנועה, ממש מעצבן. והנה כמעט לכל בלוג כבר מזמן יש עמוד משלו בפייסבוק (הגדרת "עמוד מעריצים" משעשעת אותי ביותר) ואני, שלא כהרגלי, אחרי העולם כולו. אפילו לילד שלי יש עמוד בפייסבוק, המוקדש לקבוצת כדורגל שהוא אוהב. אז הגיע הזמן גם ל"בלוזוגי" אם לא לצעוד עם הזמן, אז לפחות להיגרר אחרי הזרם. שלום, גם לנו יש עכשיו עמוד בפייסבוק (עמוד מעריצים... כן, זה עדיין מצחיק אותי...). בקובייה משמאל אפשר לעשות לייק (למה לא, בדיוק ברגע זה לכו ותעשו לייק, זה כיף!) ולהעלות את האינטרקציה הממוחשבת בעוד דרגה. שלב הבא - טעימות דרך המסך. אני בטוחה שכבר עובדים על זה...
אבל עד שיהיה - קבלו בינתיים את הבורקיטס הוירטואליים. חבל באמת שאי אפשר לטעום דרך המסך, כמה שהם טעימים. הבצק פריך ונוח לעבודה. ללא חמאה - למרות שאני אוהבת טעם חמאתי, משתדלת מאוד לא להרבות בשימוש בה. המלית כמעט לא מתובלת - טעם החצילים הקלויים בשילוב עם גבינה בולגרית לא מצריכים שחקני חיזוק ליד. זה פשוט וטעים, להוסיף מעט פלפל שחור גרוס וקצת מלח, רק אם הבולגרית לא מלוחה מספיק. בתקופה האחרונה זה מתכון חובה אצלי בכל אירוח חלבי - וכשזה תלוי בי, כל אירוח אצלי הוא חלבי...
הבורקיטס הוכנו ונאכלו עם מחמאות רבות גם במפגש צוות בעבודה של בעלי, ולבקשת הצוות גם הוקפץ לראש רשימת המתכונים המחכים לפרסום - ויש שורה ארוכה מאוד מאלה... התמונות נאגרות בכונן המחשב, על חלקן אני מסתכלת וכבר בקושי זוכרת מה היה שם ומה שמתי בפנים שעשה את המתכון למיוחד. אני כבר לא מדברת על חגיגות ימי הולדת שעברו כאן לאחרונה. תמיד זה תירוץ בשבילי לנסות כמה מתכונים חדשים ולהפוך את האורחים התמימים לשפני הניסיון שלי. ותמיד זה תירוץ בשביל גילעד, שחגג לפני שבוע תשע (!!) שנים יפות, לאתגר אותי בבקשה מיוחדת במינה. הפעם זה היה קשור למשחקי ספורט ומשחקי מחשב... אבל על כך ברשומות הבאות. בינתיים נחזור לבורקיטס.
המתכון שלי
פורסם באתר FoodsDictionary וכך גיליתי שבבורקיטס אחד קטן יש 117 קלוריות. וזאת הוכחה כמה חשוב לדעת את הערך התזונתי של המנה... כי אני חשבתי שהבורקיטס שלי קטנים ותמימים (ועוד בלי חמאה...). אז מסתבר שהם קטנים ולא כל כך תמימים, אבל מה זה טעימים. במקרה הזה שווה כל קלוריה.
מצרכים:
לבצק:
240 מ"ל (1 כוס) שמן
120 מ"ל (1/2 כוס) מים
1/2 כפית מלח
500 גר' (3.5 כוסות) קמח רגיל
למלית (*המלצה לפשטידה קטנה על בסיס מילוי זה, אם נשאר, מתחת למתכון)
2 חצילים קלויים
3 כפות שמן
200 גר' גבינה בולגרית מפוררת
תיבול: קצת פלפל שחור גרוס, קמצוץ מלח (רק עם הגבינה לא מלוחה)
לציפוי:
1 ביצה טרופה
שומשום או מעט גבינה צהובה מגוררת לקישוט
הכנה:
להתחיל בקליית החצילים. ניתן לעשות על הגז, אני מעדיפה לחסוך את הזמן והלכלוך וקולה בתנור. לשטוף את החצילים ולחורר אותם מכל הצדדים עם מזלג (אחרת יש סכנה שיתפוצצו בתנור... ואז ממש לא חסכתם את מלאכת הניקיון...) ולהניח בתבנית מרופדת בנייר אפיה. לקלות בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות, רצוי בתוכנית גריל, כ-35 דקות. מומלץ להפוך אותם באמצע**. אחרי שהחצילים נראים רכים מאוד מבפנים, להוציא מהתנור ולתת להם להתקרר קצת בתוך מסננת - לניקוז נוזלים.
בצק:
לערבב שמן, מים ומלח בקערה גדולה. להוסיף קמח בהדרגה וללוש עד לקבלת בצק רק ולא דביק. בהתחלה להוסיף שלוש כוסות קמח, במידת הצורך להוסיף עוד חצי כוס, אולי גם קצת יותר, לקבלת בצק קצת שומני למגע אך לא דביק ונעים לעבודה.
מלית:
לפרוס את החצילים לחצי לאורך ולהוציא את התוך של החציל בעזרת כף. לקצוץ את החציל הקלוי עם הסכין ולסנן שוב מהנוזלים. להוסיף שמן, גבינה בולגרית ותיבול ולערבב.
הכנת בורקיטס:
ליצור מהבצק כדורים בגודל כדור פינג פונג (אפשר גדולים יותר, אני אוהבת בורקיטס קטנים של כמה ביסים) ולרדד אותם לעיגולים בעובי כ-1/2 ס"מ (וכאן גיליתי שהכי נוח למטרה זו להשתמש במערוכים קטנטנים לילדים באורך כף יד, לי יש אוסף מאלה ממסיבות פיצות שאנחנו עורכים לשפים צעירים וחבריהם...)
להניח כפית מהמלית במרכז כל עיגול , לסגור לחצי עיגול ולצבוט היטב את הקצוות לסגירה הדוקה.
להניח בתבנית גדולה מרופדת בנייר אפיה, למרוח את הבורקיטס בביצה טרופה ולפזר מעט שומשום מעל (או גבינה צהובה מגוררת). לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-30 דקות, עד להזהבה של המאפים.
כמו כל מאפים, הבורקיטס הכי טעימים ביום ההכנה. אך ניתן גם לשמור במקרר ולחמם שוב כמה דקות בתנור. לעצלנים ולממהרים - אפשר גם במיקרו. אבל זה די הורס את הפריכות הנפלאה של הבצק...
מקור להשראה: יעקב מנובלה, מתוך "האוצר של על השולחן" (הספר הזה הוא אוצר אמיתי...)
הערות / הארות / מתכונים על הדרך:
* במקור הכמויות הרבה יותר גדולות. גם של המלית וגם של המצרכים לבצק. את הכמויות לבצק חתכתי בחצי, ומזה מתקבלת כמות נאה מאוד של בורקיטס, במיוחד שאני אוהבת לעשות אותם די קטנים כדי להתחשב באורחים שרוצים רק לטעום. כמויות של המלית הקטנתי אף יותר מחצי, ובכל זאת תמיד נשאר לי מילוי, אולי החצילים בהם אני משתמשת הם גדולים יותר. אך המילוי הזה הוא נפלא כבסיס לפשטידת חצילים לא מתוכננת: למילוי שנשאר מוסיפים 2 ביצים (וגם חצי ביצה טרופה שנשארה לאחר שמרחנו על הבורקיטס... כי אסור לזרוק אוכל...), 250 מ"ל שמנת לבישול 10%, 2-4 כפות גדושות של גבינה לבנה ו-2-4 כפות קמח, תלוי בכמות המילוי שנשארה, רבע כפית אבקת אפיה. מערבבים את הכל, מעבירים לתבנית ושולחים לתנור בחום של 180 מעלות ל-35-45 דקות, שוב תלוי בכמות שיצאה ובגודל התבנית. זה לא ממש מתכון, זה רק המלצה, הכמויות בוודאי מוערכות ביותר ותלויות בכמות המילוי שנשארה, אך פשטידונת זו משאריות זוכה להרבה כבוד בשולחן האירוח.
** אם כבר מפעילים את התנור לקליית החצילים, מומלץ ביותר להוסיף גם כמה פלפלים בצבעים שונים. אני מנקה את הפלפלים מהגרעינים לפני הקלייה ושותפת היטב. מומלץ להפוך אותם לצד השני במהלך הקלייה. לאחר שהפלפלים מוכנים, להניח אותם בתוך שקית סנדוויצים, לסגור אותה ולאחר שיתקררו באופן זה, ניתן לקלף בקלות את הקליפה החיצונית. יש המון דברים טעימים להכין עם פלפלים קלויים (כמה מתכונים
כאן בתגית פלפלים קלויים). ואם צירפתם לחגיגה בתנור גם שתי עגבניות - אז הנה עוד המלצה על הדרך: לקצוץ עגבנייה קלויה וקלופה ופלפל קלוי וקלוף, להוסיף כף שמן זית טוב וקצת מלח - תענוג, מצוין כבסיס לסנדוויצים או תוספת מעל אורז לבן... או סתם כסלט חורפי וטעים עם גבינות ליד. ועם בורקיטס :)
