טארט גבינה, שוקולד לבן ונענע

יודעים מה מזמן לא היה כאן? נכון, מתכונים לאוכל נורמלי, ולא מאפים ועוגות. אבל לא לזה התכוונתי. מזמן לא היה כאן פוסט מוקדש לפרויקט של מנטקה. ובגלל שמנטקה זה אתר קונדיטוריה, ופשטידת ברוקולי דיאטטית - עדיין לא נבחרה כחומר גלם, אני נאצלת בלית ברירה ובלב כבד (ומשקל כבד עוד יותר), להקריב את עצמנו וגופנו למען המטרה. וברוח חג השבועות שממש מעבר לפינה, להקדיש רשומה לחומר גלם לבן, אבל לא גבינה. שוקולד לבן. שדי מקופח אצלי בבלוג לטובת אחיו הבוגר והמסקרן, שוקולד מריר (רצוי עם כמה שיותר אחוזי קקאו).

מה שהכי אוהבת בפרויקט של מנטקה - זה גורם לי לחשוב בכיוונים שלא הייתי מגיעה לשם לבד. ולהמציא דברים חדשים. להרגיש מרקו פולו של המטבח. לאחד שוקולד לבן עם נענע, להצליב בין בסיס של טארט לעוגת גבינה אפויה ולסיים את הכל בהררי קצפת שוקולד לבן. האמת? בלי צניעות יתרה, יצרתי את אחד הטארטים היפים והטעימים ביותר שיצא לי לראות / לטעום. כזאת אני, קצת עפה על עצמי. תכינו, תעופו איתי ביחד. למרות שאחרי עוגה כזאת זה קצת קשה... לעוף.... חוקי פיזיקה וכאלה....

שנייה לפני - חייבים הצצה לעוד דברים לבנים מהממים שבלוגרים נוספים הכינו. זה מהמם, זה חגיגי, זה טעים. תתחילו להמיס שוקולד. לבן,

טארט גבינה, שוקולד לבן ונענע

מצרכים:

בסיס:
3/4 1 כוסות קמח לבן רגיל
1/2 כוס סוכר
2 כפות מיץ לימון
כ-1 כפית גרידת לימון
כ-2 כפות עלי נענע קצוצים
100 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות קטנות

מילוי גבינה ושוקולד לבן
500 גרם גבינה לבנה 5%
1/4 כוס סוכר
2 כפות אינסטנט פודינג וניל 
2 ביצים 

100 גרם שוקולד לבן

2 כפות חלב

קרם שוקולד לבן ונענע
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32%
100 גרם שוקולד לבן 
2-3 גבעולי נענע 
2 כפות אינסטנט פודינג וניל 

הכנה:

בסיס:

לערבב את הקמח עם הסוכר, גרידת לימון ונענע. להוסיף את המיץ.

לחתוך את החמאה הקרה לקוביות קטנות ולהוסיף לבצק, לעבד בפולסים קצרים במעבד מזון מצוייד בסכין מתכת לקבלת פירורים.

לרפד את תחתית התבנית בנייר אפיה ולשמן את הנייר ואת דפנות התבנית בחמאה. להעביר את הפירורים לתבנית ולשטח אותם עם היד תוך כדי יצירת דפנות בגובה כ-4 ס"מ.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות 20 דקות. להוציא מהתנור, להוריד את חום התנור ל-160 מעלות ולתת לבסיס להצטנן טיפה. 

בינתיים להכין מילוי גבינה ושוקולד לבן:

לשבור את השוקולד לקוביות. להוסיף את החלב ולשים במיקרו על להמסה של השוקולד (להמיס בפולסים של 20 שניות בהתחלה - ואחר כך של 10 שניות בכל פעם, כי שוקולד לבן נשרף בקלות). לערבב לתערובת חלקה. ולהניח בצד להצטנן כמה דקות. 

לערבב את כל שאר החומרים של המילוי. להוסיף את השוקולד המומס ולערבב יחד לתערובת חלקה. 

למזוג בזהירות מעל התחתית האפויה ולהחזיר לתנור הדולק על 160 מעלות - לאפות כ-60 דקות. 

לסגור את התנור, לפתוח קצת את הדלת ולתת לעוגה להתקרר כחצי שעה בתוך התנור. להוציא את העוגה ולקרר אותה לחלוטין בחוץ. 

קרם שוקולד לבן ונענע

בזמנן שהעוגה בתנור, להתחיל בהכנות הקרם שגם מצריך זמן צינון יחד עם העוגה.

למזוג לקערה 100 מ"ל שמנת מתוקה ולהוסיף גבעולי נענע שטופים. לחמם יחד במיקרו כ-40 שניות ולהניח לכמה דקות בצד. להוציא את הנענע, צוך כדי סחיטת השמנת מהגבעולים לתוך הקערה, לספיגת הטעמים. להוסיף שוקולד לבן שבור לקוביות ולערבב היטב להמסה מלאה של השוקולד (במדתת צורך לחמם שוב במיקרו בפולסים של 10 שניות). 

לצנן לטמפרטורת החדר, לכסות את הקערה ולהכניס למקרר לצינון של שעה לפחות. 

להעביר לקערת המיקסר את יתרת השמנת המתוקה, להוסיף אינסטנט פודינג וגנאש שוקולד לבן. להקציף יחד לקבלת קרם יציב. 

להעביר לשקית זילוף ולקשט את הטארט המוכן.

קצת סיפורים בתמונות:

פירורי בצק:

מהדקים בעזרת האצבעות לתחתית התבנית:

אופים אפיה חלקית, צבע הבסיס צריך רק להזהיב קלות:

מוזגים בזהירות את מילוי הגבינה והשוקולד:

בינתיים מתחילים בהכנות הגנאש. זה ירוק על לבן וזה ממש יפה, כי לתמונה הזאת אין באמת ערך אינפורמטיבי:

הבסיס האפוי:

כיפות קטנות, כוכבים, פרחים או כל דבר אחר. הקרם די יציב ונוח ובעיקר ממש טעים:

קיץ חם. קינוח קרם גבינה בכוסות.

חם, חם, מתחמם. מרגיש כאילו אלוהים פתח את דלת התנור ויסגור אותה רק בעוד כחצי שנה. וזה גורם לנו לפתוח פחות את דלתות התנורים הביתיים שלנו. בדו קרב בין תנור למזגן מנצח בדרך כלל חשבון החשמל שלי. תוך כדי שבועות עוד מעט כאן, ואת זה אי אפשר לפספס. הפיד שלי בפייסבוק מאז פסח מתמלא בעוגות ומאפי גבינה, ורק צובר תאוצה לקראת החג עצמו. מרגיש שחוגגים אותו באמת שבועות, ולא יום אחד בלבד, בו צריך להעמיס על השולחן את כל תנובת החלב השנתית (משחק מילים, מישהו?).

כמובן שאין לי התנגדות ללכת עם הזרם, כל עוד בזרם יש גבינה, חלב והרבה שמנת מתוקה. לזרם זה הוספתי קצת שוקולד מריר ועוגיות בטעם חמאה וקיבלתי קינוח טעים וצונן שמכינים בעשר דקות, בלי תנועות מיותרות ובלי להפעיל את התנור. מניחה שאפשר גם להקפיא (בכלי הגשה מתאימים, כמובן), אצלי חוסל עד הפירור האחרון, בלי שניתנה אפשרות לבצע ניסיונות נוספים.

בברכת קיץ צונן ומזגן תקין.

שכבות קינוח קרם גבינה בכוסות

מצרכים (ל-10 כוסות הגשה גדולים)

לפירורים:
200 גרם פירורי עוגיות (פטיבר ודומיהם, אני השתמשתי בעוגיות עינוגיות מעולות של חברת מן)
40 גרם חמאה מומסת
3 כפות חלב

לקרם גבינה:
250 גרם שמנת מתוקה לקצפת 32%
1/4 כוס סוכר
3/4 כוס חלב
80 גרם (1 אריזה) אינסטנט פודינג פצפוצי שוקולד
500 גר' גבינה לבנה 9%
50 גרם שוקולד מריר

הכנה

לשבור את העוגיות לפירורים דקים. לערבב עם החלב והחמאה המומסת. לסדר באופן שווה בין כוסות הגשה (ככף - כף וחצי לכל כוס) ולשטח בתחתית הכוס.

להקציף את השמנת המתוקה לקצפת רכה. להוסיף סוכר, חלב ואינסטנט פודינג ולהמשיך להקציף לקבלת קצפת יציבה. להוסיף את הגבינה ולקפל בעדינות לקבלת קרם אחיד.

להעביר כמחצית מהקרם לשקית זילוף (אין צורך בצנתר, רק לגזור את קצה השקית) ולזלף לתוך כוסות ההגשה.

להמיס את השוקולד במיקרו. להוסיף לתוך קרם גבינה שנותר - ככף מהשוקולד כל פעם ולקפל בעדינות לערבוב מלא של השוקולד בתערובת. להעביר את הקרם שוקולד לשקית זילוף ולזלף שכבה נוספת של הקרם מעל הקרם הלבן.

לשמור במקרר להתייצבות - שעתיים לפחות. לפני ההגשה אפשר לקשט עם עוגיות או עם פירות.

כמה פשוט, ככה טעים. אפילו לתינוקי שלנו בן שנה שעדיין נטול שיניים, היה טעים במיוחד. התחלקתי איתו בקלוריות של הקינוח שלי, פתרון יעיל לשנינו.

הרבה תמונות בשביל מתכון קצר. שילוב של קינוח פוטוגני ואור יום שאפשר גם בשש בערב צילומים במרפסת. בכל זאת גם לקיץ יש יתרונות.... אחרונה ודי. רוצו להכין.

סוף עונת התפוזים. עוגת גבינה אפויה עם קליפות תפוזים ושטרויזל

תפוזים הם סוג של סמל. הפרי הכי ישראלי בשבילי. זה המוצר הישראלי הראשון שפגשתי. בילדות הרחוקה, בגיל 12, כשגרנו עוד במקום אחר, בו היו בחורף פחות תפוזים ופחות מעלות. ביקרתי בשוויץ במסגרת משלחת מטעם הסוכנות היהודית. נכנסו לסופרמרקט ופתאום ראיתי ארגז שלם של תפוזים, כתומים, עגולים ויפים, ומדבקה ירוקה בצד עם סמל של jaffa. נעצרתי והסתכלתי עליהם, נפעמת מהמחשבה שהגיעו ממקום רחוק, חם ואקזוטי, מקום שכבר ידעתי עוד מעט (כי ויזות הכניסה כבר היו מונחות אצל אבא על שולחן העבודה) יהפוך להיות הבית שלי. כמה קסם ומשמעות במילה אחת כתובה באנגלית על מדבקה ירוקה וקטנה היה בשבילי באותו רגע.

עכשיו, שנים רבות אחרי, המדבקה הירוקה כבר איבדה מזמן את הסמליות המיסטית שלה. אני שוטפת את התפוזים, מקלפת את המדבקה ומתעצבנת על הריח של תפוזים שנדבק לי לידיים זמן ארוך אחרי שסיימתי לקלף את הפרי. לעתים רחוקות מאוד נזכרת בילדה הקטנה שעמדה בשוויץ המושלגת נפעמת מול ארגז של תפוזים, ארגז של שמשות קטנות וזהובות באמצע החורף. נזכרת בעיקר כשאני מגררת את קליפת התפוז. מוסיפה אותה לשוקולד מריר מומס וחמאה. מערבבת ביחד. שולחת לתנור. והבית מתמלא בריחות של פרדס וגעגוע למשהו רחוק, חלום ילדות של מקומות אקזוטיים שלא תמיד עומדים במבחן המציאות.

החודש במנטקה אותגרנו עם תפוזים. אני מאוד אוהבת שילוב של פירות הדר במתכונים שלי. ובמיוחד עם שוקולד מריר, יש כבר כמה כאלה בבלוג, כמו בראוניז שוקולד מריר ותפוזים, מהממכרים ביותר שיש. אך פרויקט - בשביל זה הוא נועד - לא בשביל לשחזר את המוכר. אלא לנסות לגלות שילובים חדשים, להרחיב אופקים ולהרחיב את החגורה של הג'ינס שכבר בקושי נסגרת מרוב הגילויים המרגשים והטעמים החדשים. לכן בעצבות משהו החלטתי שהחודש אני לא ממיסה כמות בלתי סבירה בעליל של שוקולד מריר. אני משלבת תפוזים עם עוגת גבינה.אפויה, לבנה, אביבית, עם טוויסט של חורף שכבר עוזב את מחוזותינו.

מילה על קליפות תפוזים. באתגר אני אוהבת לאתגר את עצמי ולכן החלטתי להכין קליפות תפוזים מסוכרות בבית. מה יותר פשוט מלגשת לחנות ולקנות שקית קטנה שכל כך כיף לנשנש ממנה עוד בדרך הביתה. אבל לא, אנחנו נלך בדרך אחרת, אמרתי והעמדתי סיר עם סירופ סוכר על הגז. שעתיים אחרי, נשארתי עם סיר אחד פחות, אליו היה דבוק הסירופ בצורה שלא הייתה מביישת דבק בנייה מקצועי וקליפות תפוזים מסוכרות, קשות כמו זכוכית, בלתי אכילות לחלוטין אלא אם החלטתם בעזרתם לעקור איזו שן או שניים (שוקלת לרשום כפטנט לרופאי שיניים). אבל... יצאו תמונות מה זה יפות של התהליך. עם טיפות של קרמל (כשעוד היה מסוגל לטפטף) מנצנצות. התבאסתי. גנזתי את התמונות. זרקתי את הקליפות. זרקתי את הסיר. שלחתי את בעלי לחנות. בסוף שבוע הבא העמדתי עוגה בהרבה פחות מאמץ. כנראה שיש דברים שבכל זאת רצוי לצרוך במצבם התעשייתי.

רגע לפני שעוברים למתכון של העוגה עם מחשבות על אביב וריח תפוזים של חורף, מוזמנים מאוד להציץ לפרדס הפורח של בלוגרים נוספים בפרוייקט.

עוגת גבינה אפויה עם קליפות תפוזים ושטרויזל (לעוגה עגולה בתבנית מתפרקת 24-26 ס"מ)

מצרכים:

לבסיס:
80 גר' חמאה קרה
250 גר' (3/4 1 כוסות) קמח לבן רגיל
60 גר' (4 כפות גדושות) סוכר חום
2 כפות מיץ תפוזים (*אם הבצק פירורי מדי, להוסיף עוד כף-שתיים של מיץ תפוזים)
1 כף קליפת תפוז מגוררת

למלית גבינה:
500 גר' גבינה לבנה 5%
200 גר' גבינת שמנת 25%
150 גר' (3/4 כוס) סוכר לבן
4 ביצים
30 גר' (3 כפות) קורנפלור
1 כף קליפת תפוז מגוררת
4 כפות מיץ תפוזים
1 כפית תמצית וניל

100 גר' קליפות תפוזים מיובשות קצוצות

לשטרויזל:

100 גר' (1 כוס) קוואקר להכנה מהירה
100 גר' (2/3 כוס פחות כף) קמח לבן רגיל
50 גר' חמאה
50 גר' (3 כפות גדושות + כחצי כף) סוכר חום
2 כפות ברנדי
1 כף מיץ תפוזים
1 כפית תמצית וניל

הכנה:

לבסיס:

לערבב את הקמח עם הסוכר וקליפת תפוז מגוררת. להוסיף את המיץ. לחתוך את החמאה הקרה לקוביות קטנות ולהוסיף לבצק, לעבד בפולסים קצרים במעבד מזון מצוייד בסכין פלסטיק / מתכת לקבלת בצק פירורים.

לרפד את תחתית התבנית בנייר אפיה. להעביר את הפירורים לתבנית ולשטח אותם עם היד לקבלת בסיס די אחיד.

לאפות בתנור שחומן מראש לחום של 190 מעלות כ-12-15 דקות. להוציא את התבנית עם הבסיס ולהנמיך את החום ל-180 מעלות. לתת לבסיס להתקרר כמה דקות ולמזוג את מלית הגבינה.

מילוי גבינה:

במעבד מזון לערבב את כל המצרכים למעט קליפות תפוזים (אין צורך לשטוף לאחר הכנת הבצק...) לקבלת תערובת אחידה. להוסיף את הקליפות הקצוצות ולערבב.

למזוג את המילוי לתוך התבנית עם הבצק האפוי חלקית.

להחזיר לתנור ולאפות בחום 180 מעלות כ-10 דקות. בינתיים מכינים בזריזות את השטרויזל, שהעוגה לא תחכה בחוץ.

שטרויזל

על מחבת יבשה לטגן את הקוואקר להזהבה קלה תוך כדי ערבוב (זהירות, נשרף בשנייה שהורדתם ממנו את העיניים).

להעביר לקערה, להוסיף סוכר, תמצית וניל, קמח, חמאה חתוכה לקוביות, ברנדי ומיץ תפוזים. לערבב היטב עם הידיים עד שהחמאה "נספגת" בפירורים.

לפזר בשכבה אחידה מעל מילוי הגבינה ולהחזיר לתנור לאפייה של 40 דקות נוספות.

וקצת מתהליך ההכנה בתמונות: מעבירים את הפירורים לתבנית

משטחים לבסיס

לאחר אפייה חלקית מוזגים את מילוי הגבינה 

הע/ארות:

- שטרויזל. קודם כל, הוא לא חובה. העוגה טעימה גם בלי. אבל זאת מילה נורא מגניבה להגיד: "שטרויזל". נשמע הרבה יותר טוב מסתם "פירורים". למרות זאת, אפשרי להחליף בחלט ב"סתם פירורים" כמו פירורי עוגיות מעורבבות עם קצת חמאה. אפשר גם להוריד מכמות המצרכים, כי יצאו לי די הרבה פירורים, בפעם הבאה אכין עם שכבה דקה יותר.

- פיזרתי את השטרויזל (אמרתי כבר שזאת מילה מגניבה?) באמצע האפייה. עצירת האפייה באמצע קצת פוגעת בעלייה לגובה של העוגה. אך העדפתי לעשות כך כי חששתי שאחרת הפירורים ישקעו בתוך בלילת הגבינה.

בברכת אביב פורח 

משחקי קצפת

כמעט חודש וחצי אחרי אני אוספת את עצמי לכתוב על יום הולדת של כרמל. זה קצת עונה לי על השאלה העולה בכל יום הולדת של הילדים - איך ומתי זה קרה שהקטנה שלי שרק אתמול נולדה וכבר חוגגת יום הולדת חמש. כי הנה, בבקשה, במצמוץ עין גם עבר חודש וחצי. אגב, גם שום דבר לא מבטיח שביום בו התחלתי את הרשומה, היא גם תפורסם. שבת בבוקר, יום יפה, אמא שותה המון קפה ומנסה לכתוב רשומה. ואז הרבה דברים יכולים לקרות. הילדים יכולים לבקש שנשחק איתם. יכולים להיזכר שטרם אכלו ארוחת הבוקר שלהם, וכשאקום להכין - יתפסו ויתבצרו ליד המחשב וכבר לא אראה אותו עד שעות הערב המאוחרות. כי מחשב נייח, מחשב נייד, אייפד וטאבלט זה כבר לא מספיק למשפחה של ארבע נפשות (לא כולל סמרטפונים). בפרוזה של החיים של היום גם יכולה לבוא אזעקה, ואז באמצע המוזה נרוץ לממ"ד, אחר כך נכנס לפייסבוק, נתעדכן על מצב החברים, מצב הנפילה ומצב האומה וזה כבר לא ירגיש נכון לכתוב על עוגת גבינה אחת חגיגית במיוחד.

כרמל נולדה לקראת שבועות וזאת סיבה נהדרת להחליף את עוגת השוקולד המסורתית של ימי הולדת בעוגת גבינה. עוגת גבינה אפויה מושלמת לפי מתכון של קרין גורן, אחת האהובות עליי. כשהייתי בהריון עם גילעד, תשעה חודשים חלמתי על המבורגר וסטייק וגם התחלתי לאכול חריף. במתינות, כן, בכל זאת גנים מפולנייה. עם כרמל רציתי עוגות גבינה. כל הזמן. לפעמים הכנתי, לפעמים ניסיתי להתמודד עם החשק, ופעם אחת חמי גם קנה לי במיוחד עוגת גבינה מרולדין. באותו רגע הרגשתי את הצד הכי חיובי בהריון - מותר גם לי להתפנק קצת.

בשלב הזה הבנתי שכנראה הגדרה מגדרית - זה משהו שנולדים איתו (וגם קצת לפני). נורא אהבתי בתקופת האוניברסיטה לקרוא מאמרים חכמים של פמיניסטיות ופמיניסטים (כן, יש דבר כזה) על הגדרות מגדריות והאמנתי למסר ששיוך מגדרי זה דבר נרכש. לדוגמא, שאם אתן לילדה שלי לשחק במכוניות, היא תשחק במכוניות. כי ההעדפה של בנות לבובות זה משהו שהחברה מכתיבה מראש כמתאים למגדר. אך אמירות אקדמיות לחוד ומציאות לחוד. עוד מהבטן הילדה שלי הוכיחה שהיא ילדה אמיתית, עם כל הסטיגמות וכל המתיקות שבעניין. היא רצתה עוגות גבינה. ולמרות שיש סביבה מאות מכוניות של אחיה הגדול, היא מעדיפה לשחק עם בובות, להכין להן ארוחות, ללבוש שמלות ולקשט את עצמה עם צמידים ושרשראות.

עוגת גבינה אפויה (ומושלמת) 

מצרכים (לתבנית עגולה בקוטר 26 ס"מ)

לתחתית:
1 כוס גדושה קמח רגיל (150 גר')
1/4 כוס סוכר (40 גר')
100 גר' חמאה קרה, חתוכה לקוביות
2 כפות חלב (30 מ"ל)

למלית הגבינה:
750 גר' גבינה לבנה 5%
250 גר' גבינת שמנת 30%
6 ביצים, מופרדות
1 כפית תמצית וניל
1 כוס גדושה סוכר (220 גר')
6 כפות קורנפלור (60 גר')
5 כפות קמח (50 גר')
2/3 כוס חלב (160 מ"ל)
50 גר' חמאה מומסת

הכנה:

לתחתית:

במעמד מזון עם להב מתכת לאבד קמח, אבקת סוכר וקוביות חמאה לתערובת פירורית. להוסיף חלב ולאבד לקבלת בצק אחיד.

להדק את הבצק בשכבה אחידה לתחתית של תבנית מרופדת בנייר אפייה (אין צורך בצינון הבצק). לדקור במזלג ולאפות כ-10-15 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות - עד להזהבה. לצנן.

מלית גבינה:

לחמם את התנור לחום של 240 מעלות. להניח בתחתית התנור תבנית עמוקה מלאה במים רותחים - ליצירת סביבה עשירה באדים.

בקערה גדולה לערבב שני סוגי גבינה עם חלמונים, תמצית וניל ו-2/3 כוס סוכר. להוסיף קורנפלור וקמח ולערבב היטב לתערובת חלקה ללא גושים. להוסיף חלב וחמאה מומסת ולטרוף עד לקבלת תערובת אחידה.

במיקסר להקציף חלבונים עד לקבלת קצף לבנבן ורך. להוסיף בהדרגה את יתרת הסוכר (1/3 כוס) ולהקציף עד לקבלת קצף מבריק ויציב אך לא נוקשה. לערבב שליש מהקצף לתערובת הגבינה ולקפל פנימה בעדינות את יתרת הקצף, רק עד לקבלת תערובת אחידה ואוורירית.

להעביר את תערובת הגבינה לתבנית מעל התחתית האפויה. אם רוצים - לעטוף את התבנית מבחוץ ברצועות עיתון המושרות במים (לא סוחטים) - ראה כוכביות למטה.

אפיה בשני שלבים:

לאפות 10-15 דקות, עד שפני העוגה הופכי לקרום יבש וזהוב.

להנמיך את חום התנור ל-160 מעלות. להוציא את העוגה מהתנור בזמן שהוא מתקרר ולהעביר סכין בהיקף התבנית: להכניס את הסכין לעומק 2 ס"מ ולשחרר את שולי העוגה לרוחב התבנית, כדי לאפשר לה להתרומם בחופשיות ובאופן אחיד בלי להידבק לשוליים (הסיבה להתבקעות).

להחזיר לתנור ולאפות כשעה נוספת. להוציא מהתנור ולצנן - במהלך הצינון העוגה חוזרת לנפחה המקורי.

מקור: קרין גורן, סודות מתוקים

*** המלצה של קרין לשוליים צחורות:
להגנת דפנות התבנית מחום התנור - להשרות דפי עיתון מקופלים לרצועה בגובה והיקף התבנית במים קרים למשך כמה דקות ולעטוף את התבנית מבחוץ לפני האפייה.
אני וויתרתי על הסיבוך הפעם, במיוחד כי ידעתי שאצפה את העוגה בקצפת.

לקרם קצפת ולעיצוב 

2 אריזות (500 מ"ל) שמנת מתוקה + 1 אריזת אינסטנט פודינג וניל
צבעי מאכל
מספר גביעי וופל לגלידה

להקציף שמנת מתוקה ואינסטנט פודינג לקצפת יציבה (המלצות לאופן ההקצפה ראה למטה בהע/ארות). לצפות את העוגה הקרה בשכבה דקה של קצפת.

לחצות את הגביעים עם סכין חדה לחצי. להדביק כמה גביעים, תוך כדי לחיצה עדינה, לדפנות העוגה.

להניח שלושה חצאי גביעים על פני העוגה.

לקשט בקצפת בכמה צבעים - לזלף שושנים בתוך כל גביע. שלב של קישוט הדפנות לא חובה, אפשר להשאיר עם ציפוי לבן, אבל אני לא יכולתי להניח לעוד קצת משחקי קצפת...

ופרוסה:

העוגה על שולחן יום הולדת, תסלחו לי על התמונות בתנאי שדה.

יחד עם העוגה הכנתי עוגת שוקולד בגביעי גלידה לפי מתכון זה לעוגה כושית הכי פשוטה והכי טעימה, קייקפופס - לפי אותו המתכון, רק חלק מהבלילה אפיתי בתבנית של קייקפופס, ציפיתי עם גנאש ופיזרתי סוכריות שוקולד, וקוקילידה ביתית טעימה במיוחד. לעוגיות קוקילידה השתמשתי במתכון סופר-מוצלח זה לעוגיות קקאו ושוקולד וה"גלידה" - קצפת מוקצפת עם אינסטנט פודינג שוקולד לבן.

וזאת העוגה השנייה של כרמל:

את ה"עיצוב" לשתי העוגות שלה כרמל בחרה לבד. לגן היא רצתה עוגת מיני מאוס ובחרה בעצמה תמונה. אני רק לפני כמה זמן התמכרתי לזילוף קצפת, הפעם ניסיתי בפעם הראשונה זילוף דמות - ונהניתי מכל רגע. הדרישה של הגן הייתה - עוגת פרווה (הגננת ניסתה גם לרמוז שעדיפות - לעוגה קנויה, אך קיבלה ממני פרצוף כ-זה זועם שמיד וויתרה על הרעיון). בחרתי בעוגת קקאו פרווה מוכרת שכבר כיכבה בהצלחה רבה כעוגת ברבי (שמו לב, הכמויות שם כפולות). הפעם הכפלתי את הכמות ב-1.5 מהמקור ע"מ להתאים לתבנית תנור ענקית (בדיעבד הייתי מכפילה ב-2, כדי שהעוגה תהיה גבוהה יותר, כמו שעשיתי במתכון של הברבי). את הגנאש של המתכון המקורי החלפתי בקצפת יציבה לזילוף: 500 מ"ל שמנת לקצפת פרווה + 80 גר' (אריזה) של אינסטנט פודינג וניל שהוקצפו יחד.

הע/ארות

כמה טיפים כלליים לזילוף מוצלח. למען הסר ספק, אני ממש לא מומחית גדולה בתחום. הגעתי לכמה תובנות בתחום בעיקר משיטוט ברחבי האינטרנט והפייסבוק (ויש גם כמה סרטונים מאוד מועילים ביו-טיוב) וטיפה ניסיון אישי.

- הקצפת קצפת. לפני ההקצפה כדאי להכניס את הקערה של המיקסר ואת המקציף למקפיא לשתי דקות, כדי שיהיו קרים מאוד. גם שמנת מתוקה צריכה להיות קרה. לפני פתיחת אריזת השמנת המתוקה, לנער אותה היטב כדי לאחד את כל החומרים. להתחיל בהקצפה במהירות גבוהה, להקציף כדקה לקבלת קצפת רכה. להוסיף את הפודינג, להקציף במהירות נמוכה כחמש שניות לפיזור של הפודינג בקצפת (ושלא יעלה ענן של פודינג לפרצוף). להגביר את מהירות המיקסר למקסימום ולהקציף כ-40 שניות נוספות, לקבלת קצפת יציבה מאוד. אפשר בוודאי להשתמש בקצפת חלבית. טעימה הרבה יותר, יציבה קצת פחות. לכן לזילוף דמות וקישוטים מורכבים מומלץ פרווה. לעוגת גבינה השתמשתי בקצפת חלבית.

- לא להעמיס יותר מדי קצפת בשקית זילוף. היא מתחממת מחום הידיים והמרקם שלה נפגע. עדיף כל פעם להוסיף כמה כפות, ואת יתרת הקצפת לשמור בינתיים במקרר, במיוחד בקיץ.

- צבעי מאכל. לא בריא בכלל. יפה מאוד. מותר כמה פעמים בשנה. להצטייד בכמה קערות קטנות. לחלק כמות מוערכת של קצפת לפי הצבעים הנדרשים. להוסיף כמה טיפות של צבע מאכל ולקפל יחד. להוסיף עוד צבע לקבלת גוון רצוי. אם חסר צבע מסוים - תזכרו שמה שעובד באמנות, עובד גם כאן. אם אין כתום, כמה טיפות של צהוב ואדום יחד יעשו את העבודה. ובשביל גוון כחול עמוק יותר, אפשר להוסיף לו שתי טיפות של צבע ירוק.

- הכנת עוגה לזילוף. העוגה צריכה להיות קרה לחלוטין. לצפות אותה ואת הדפנות בשכבה דקה של קצפת לבנה. בשלב זה מומלץ להכניס לכמה דקות למקרר ורק אחר כך להתחיל בזילוף.

- ציור דמות. אני משתמשת בשוקולד מריר מומס עם טיפה שמן. לצייר דמות על נייר אפייה. להפוך  את הנייר, על מנת שהשוקולד לא יבוא במגע עם הטוש.

את השוקולד המומס להכניס לתוך שקית סנדוויץ' או שקית זילוף (הכי נוח בשביל זה להניח את השקית בתוך כוס ואז למזוג לתוכה את השוקולד).

לחתוך טיפה את שפיץ או לחורר עם קיסם.

לעבור על הקווים של הדמות עם שוקולד ולהכניס למקפיא לרבע שעה.

להוציא ולהפוך את הציור על העוגה הקרה המצופה בשכבה דקה של קצפת לבנה. כדי שהשוקולד ייפרד בקלות מנייר האפייה, לעבור במהירות עם אצבע על הקווים, השוקולד נמס טיפה ונדבר לעוגה. להוציא את נייר האפייה בזהירות. הקווים שלא עברו כמו שצריך אפשר לתקן עם שוקולד ישירות על העוגה.

להכניס את העוגה לכמה דקות למקרר להתייצבות ואז להתחיל ליהנות.

- דמויות מזלפים עם צנתר כוכב. ככל שהצנתר קטן יותר, הדמות יוצאת עדינה ומסודרת יותר, אך העבודה גדולה יותר.

ובהזדמנות זו, בלי שום קשר ליום הולדת, הנה עוד עוגה עם "ציור" קצפת שהכנתי למסיבת סיום כיתה של בעלי.

כאן עשיתי קצת אחרת - ציפיתי שוב עוגת שוקולד האהובה עליי לפי מתכון זה בשכבה של קצפת וציירתי ציור סכמתי עם קיסם על פני הקרם.

חול - פירורי עוגיות פתיבר, אבנים בחול - סוכריות שוקולד, גזע של דקלים - עוגיות פריכות.

לא מקצועי ומושלם, אך לדעתי מגניב למדי, והכי חשוב - העוגה חוסלה עד הפירור האחרון. רק חבל שהחופש בינתיים לא כל כך נעים...

עד כאן - כמה דקות של אסקפיזם מהמציאות. או כמה שעות, כי עד שסיימתי לכתוב את הרשומה ולהכין את כל התמונות, בינתיים כבר יום שלישי. הזמן טס מהר מאוד, הפעם - לא בטוח שנהנים...

בברכת המשך שבוע מוצלח יותר, ושהבעיה העיקרית שלנו תהיה איך להוריד את הקלוריות של הקצפת...

עוגת גבינה עם גנאש שוקולד מריר ושקדים מקורמלים

מרוב העצים לא רועים את היער - או יותר מדי עוגות גבינה יש בפיד שלי בשבועיים האחרונים.

כאילו אין עליית מחירים ועליית כולסטרול, אין מיתון ואין דיאטה, כל המדינה בטירוף מאפים, פשטידות ועוגות גבינה. ואני, בוודאי, מארחת קבועה של שבועות. לא אוותר על זה לעולם, כולל שבוע 39 וכמה ימים לפני חמש שנים בדיוק, גם זה לא עצר אותי מלהרים חגיגה לבנה וללדת יום למחרת... כבר שבוע אני מסתובבת ובכל דקת פנאי ממלמלת לעצמי מתכונים ומרכיבה תפריטים. ותמיד מתחילה מקינוחים.

קודם כל, צריך להתביית על עוגת גבינה קרה או עוגה אפויה. לאחר פתרון המחלקת הגדולה, אפשר להתחיל לחלק לתת קטגוריות. עם אגוזים, עם פירות, עם עוגיות או עם שוקולד. אולי ריבת חלב, אולי חמאת בוטנים, אולי בטעם קפה, אולי בכלל הכל ביחד. וכשאני סוף סוף מתחילה להגיע למסקנה מה אני רוצה באירוח שלי ומצליחה לצמצם את עצמי לשלושה קינוחים בלבד (!) בסיום ארוחת השבועות המתוכננת, אני פתאום רואה עוד עוגה יפה ומיוחדת שאני פשוט חייבת חייבת חייבת להכין... אם גם אתם במצב דומה, אז בבקשה, קבלו עוד עוגת גבינה לאוסף.

את העוגה הזאת הכנתי בשבועות שנה שעברה. היא טעימה מאוד וקלה להכנה, ללא בצק וללא גבינות שמנות (כמעט דיאטטית), עם ציפוי שוקולד מריר שכידוע משרדג הכל וקראנצ' טעים של שקדים וקרמל. עוגה נפלאה לכל הדעות, אך התמונות נשכחו להן אי שם בכונן במחשב בתיקייה d:\cook\not published ביחד עם תמונות רבות וטובות שאני מצלמת מדי שבוע אך הזמן קצר מלהגיע ולפרסם בבלוג. ואז מה שקורה שאני מסתכלת שוב על התמונות שצילמתי פעם ואהבתי ועכשיו כבר לא נראות לי, לחילופין אני כבר לא זוכרת לאיזה מתכון הן שייכות ומה בכלל שמתי בפנים, לחילופין, עברה שנה והנה שבועות תיכף כבר כאן וזה בדיוק הזמן להוציא מהבוידעם את:

עוגת גבינה עם גנאש שוקולד מריר ושקדים מקורמלים 

ניתן לבדוק ערכים תזונתיים של המתכון כאן (שימו לב, קלוריות סבירות לחלוטין!)

מצרכים (לתבנית עגולה בקוטר 26)

לעוגה:
500 גר' גבינה לבנה 5%
3 כפות גדושות קמח תופח או קמח רגיל + חצי כפית אבקת אפיה
1 שקית סוכר וניל
קליפה מגוררת מלימון אחד
5 ביצים מופרדות
1 (220 גר') כוס סוכר

לציפוי:
1/4 כוס (50 גר') סוכר חום
1/2 כוס (50 גר') שקדים פרוסים
100 גר' שוקולד מריר חתוך לקוביות
1/2 מיכל (125 מ"ל) שמנת לבישול 10% **

הכנה

לערבב את הגבינה, הקמח, הווניל, קליפת לימון מגוררת והחלמונים לתערובת אחידה.

בקערת המיקסר להקציף היטב את החלבונים עד לקבלת קצף יציב ולהוסיף בהדרגה את הסוכר.

לאחד בין שתי התערובות בתנועות קיפול עדינות ולהעביר לתבנית.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 150 מעלות כשעה, עד שהעוגה יציבה למגע. לכבות את התנור ולהשאיר שעה נוספת בתוך התנור להתקרר.

להכנת הציפוי:

במחבת להמיס את הסוכר החום עד שמתחיל לבעבע. להוסיף את פרוסות השקדים ולהמשיך לבשל על להבה גדולה עד שהתערובת מבעבעת שוב. בזהירות רבה להעביר את על נייר אפיה, לתת לתערובת קצת להתקרר ולשבור את השקדים שהתגבשו לחתיכות קטנות.

לחמם את השמנת במיקרוגל עד לסף רתיחה. להוסיף את השוקולד, להניח לדקה ולערבב היטב לקבלת תערובת חלקה. במידת הצורך לחמם עוד כמה שניות במיקרו.

למרות את הגנאש על העוגה, לפזר את השקדים ולהכניס למקרר למספר שעות להתייצבות.

מקור: אביגייל מייזליק, פשוט טעים: המתוקים


הערות/הארות
** אין שום מניעה להשתמש בשמנת מתוקה %32 או 38% חוץ מהעניין הקלורי. גיליתי שיופי של גנאש יוצא גם עם שמנת לבישול. עם שוקולד מריר איכותי נשבעת שלא תרגישו בהבדל. אבל מצפונית - זה מאפשר לכם לקחת עוד פרוסה...

מעבר לזה אין הרבה הע/ארות, העוגה באמת קלה להכנה (חוץ מהקטע המעצבן עד מאוד של הפרדת ביצים... אין מה לעשות...) וטעימה.

מהתמונות כאן אני לא הכי מרוצה. זאת אחת הסיבות למה העוגה נשכחה בבוידעם של המחשב. אבל תסלחו למארחת (סדרתית) של שבועות (החג הכי טעים שיש!) שפקדה על הרבה סוגי מאפים (יש שיגידו הרבה מדי) וקינוחים (יש דבר כזה הרבה מדי קינוחים?...) ולא היה זמן לתת לעוגה שלי פוזה של דוגמנית...