שנאכל קצת דשא? טארט גבינות ובצל ירוק

הילד שלי מתלונן שהשיעורים בבית הספר משעממים אותו. "אני לא מבין למה אני צריך ללמוד מה שאני יודע כבר מגיל ארבע" - הוא אומר. ואני מנסה להסביר לו, שלמרות שהוא יודע לקרוא מגיל שלוש וחצי, יודע מה ההבדל בין ברכיאוזרוס לאלוזאורוס (סוגי דינוזאורים... תשאלו אותו, לי ממש אין מושג), מהי בירת איסלנד ואיך נראה הדגל של אורוגוואי, עדיין יש לו הרבה מה ללמוד בכיתה א'. ללמוד להיות מסודר, לדעת להיצמד ללוח הזמנים וגם להכין שעורי בית. אז הנה הוא מכין שעורי בית, בעמידה בוודאי, לשבת אצלנו זה בעיה כי יש קוצים לא נגיד איפה, וממלמל משהו לעצמו תוך כדי בוודאי, כי גם להיות שניה בשקט זאת בעיה אצלנו... אני מתקרבת בשביל לנסות ולשמוע מה הוא אומר:

- אמא, זה סיפור ממש מטופש ולא מעניין!
- סיימת להכין?
- כן.
- בוא, תן לי לקרוא.

ואני קוראת את הסיפור (אכן לא מעניין) על איזו עז שהלכה לה בשדה וראתה פרח יפה ששמו עירית. היא אכלה את הפרח היפה, אך הוא היה ממש מר ולא טעים (מוסר השכל - לא כל מה שנוצץ?...). בסוף הטקסט - שאלות עליו. ואז אני מגיעה לשאלה האחרונה: "מה לדעתכם תעשה עז יום למחרת כששוב תצא לשדה ותראה את הפרח?" לא יודעת לאיזו תשובה קיוו המחברים (על קליטת המסר?...) אך הגאון שלי רשם תשובה שלה אני מקדישה רשומה זו. מסוג הדברים הראויים להנצחה. כל המרירות של גיל שש, הבאסה מהעיסוק בדברים הנראים לו מיותרים כל כך, והציניות שבגיל כל כך רך כבר מתחילה להדאיג, התבטאה בתשובה קצרה: "מצידי - שתאכל דשא!". ככה, עם סימן קריאה בסוף. התעלפתי מצחוק. ואימצתי כמוטו לחיים. פשוט מעולה. מישהו מציק לך? תגיד בלב - מצידי שיאכל דשא. הלקוח זועם בעבודה? תחשוב - מצידי, שיאכל דשא, זה עוזר. בעלי התלונן ששכחתי לקנות לחמניות ואין לו איך להכין סנדוויץ לעבודה למחר ומה הוא יאכל - אז עניתי לו - מצידי, תאכל דשא. גאוני!

אז יאללה, היום אוכלים דשא. שתדעו, זה אפילו דיאטטי. הדשא. לא התוספות שמסביב. בתפקיד הדשא - בצל ירוק. לא יודעת מה העז מהסיפור הייתה אומרת על הטארט, לנו הוא היה טעים מאוד.

אפשר להשתמש בכל הגבינות שנשארו במקרר וגם לגוון עם עשבי תיבול. במקום מלאווח בוודאי אפשר לקחת בצק עלים רגיל, אני מעדיפה מלאווח כי הוא מופשר תוך דקות (ומי זוכר להוציא את הבצק מהמקפיא לילה לפני...) או אפשר גם לוותר על תחתית הבצק ולהינות מארוחת ערב דיאטטית יותר.

טארט גבינות ובצל ירוק

 מצרכים:

1 עלה מלאווח
בצל ירוק קצוץ דק (כ-2 כוסות)
200 גר' גבינה צהובה מגוררת
150 גר' גבינה בולגרית, מפוררת
250 גר' גבינה לבנה
1 גביע (200 גר') יוגורט לבן חמוץ
1/2 כוס חלב
3 ביצים
3 כפות קמח
תיבול: פלפל שחור גרוס, מלח (בזהירות, גבינה בולגרית מלוחה)
אופציונלי - עגבניות שרי חתוכות לחצי (פשוט כי אני מאוד אוהבת עגבניות...)

הכנה:

להפשיר את המלוואח ולרפד איתו תבנית עגולה - אפשר למתוח קצת את הבצק כדי להתאים אותו לגודל התבנית. לחורר את הבצק בעזרת מזלג.

לערבב בקערה את כל מרכיבי המילוי ולצקת על הבצק. לפזר מעל קצת פלפל שחור גרוס ולסדר עגבניות שרי.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום שך 180 מעלות כ-40 דקות.

פינת הפרגון 

מתכון זה נבחר ופורסם על ידי מעריב בעיתון (כן, אני בגרסה מודפסת!) וגם באתר NRG

עגבניות או לא להיות - 2

כמו שכל סרט מצליח הולך על כל הקופה ומוציא המשכים, גם אני לא אסתפק במתכון אחד לעגבניות. לסרטים זה לא תמיד עושה טוב. מקווה שלמתכונים כן :) אז קבלו מת לחיות - 2, כלומר, עגבניות או לא להיות - 2, כלומר, סלט עגבניות פשוט פשוט וטעים טעים. ההכנה קלה במיוחד, צריך רק לזכור לצלות את העגבניות מראש ורצוי ביום שאין הרבה שימוש נוסף בתנור... התנור אצלי עובד שעות נוספות לפני כל אירוח, אז פשוט הפעלתי אותו בלילה והלכתי לישון. החסרון - הטיימר רק לתשעים דקות, אז הייתי צריכה לכוון שעון מעורר :( אבל עזבו, הסלט היה שווה את זה!

חוץ מהסלט המיוחד הזה, לעגבניות המיובשות אפשר למצוא עוד הרבה שימושים טובים וטעימים, כמו לדוגמא הספגטי הטעים הזה , אפשר לשדרג איתן סנדוויצ'ים או להוסיף לסלט פסטה קר...או סתם לאכול אותן אחת אחת ישירות מהתבנית :)

מצרכים:

500 גר' עגבניות שרי
מלח גס
100 גר' גבינה בולגרית או גבינת פטה מפוררת
3 כפות זיתים, חתוכים
5 כפות שמן זית
תיבול: פלפל שחור גרוס, 1 כף גדושה זעתר, חצי כפית בזיליקום

הכנה:

לחמם תנור לחום נמוך של 140 מעלות. לשטוף את העגבניות ולחצות אותן לרוחב. לסדר את חצאי העגבניות בתבנית התנור המרופדת בנייר אפיה, כשהחתך כלפי מעלה. לבזוק מלח גס ולצלות כשעתיים וחצי, עד שהעגבניות מתכווצות ומתייבשות, אך לא מיובשות לגמרי.

להעביר את העגבניות לכלי הגשה, להוסיף את כל שאר המרכיבים ולתבל לפי הטעם.

מקור להשראה: אביגיל מייזליק, "מאכלים חלביים"

עגבניות או לא להיות

הרשומה מוקדשת באהבה לחברה שלי אילנה שביקשה את המתכון במיוחד :))

אם להסתכל על התגיות בבלוג שלי, שני דברים ברורים לחלוטין: האהבה המוחלטת שלי לשוקולד ולעגבניות. לא ביחד, יש גבול גם לסטיות הקולינריות שלי :) זה הולך ככה - אם זה מתוק, אז שיהיה עם שוקולד. אם זה לא מתוק, אז שיהיה עם עגבניות. ארוחה לא מושלמת בשבילי בלי עגבנייה בתוך או עגביניה ליד. או גם בתוך וגם ליד. כשבעלי רוצה להכין בערב סלט ירקות, הוא תמיד נדהם מחדש - "אני לא  מבין, בתחילת השבוע קניתי שלוש קילו עגבניות, איפה הם נעלמו?!?........." תראה, בא עב"מ ולקח, חסר להם במאדים...

כשהייתי בת שמונה עברתי ניתוח להסרת התוספתן. אני זוכרת כמה מסכנה וכואבת הרגשתי ואמא שניסתה לעודד אותי שאלה מה אני רוצה שתקנה לי. כל ילדה נרמלית תגיד "ברבי", אבל אני (לא נורמלית...) ביקשתי - עגבניות טריות! זה היה באמצע החורף ובמציאות ההיא ולפני עשרים שנה (אויש, אני עוד לא מצליחה להתרגל ל"ספירה" בעשרות שנים.....)  קילו עגבניות טריות בפברואר עלו מחיר מטורף של שמונה רובל, כשהמשכורת של אמא (רופאה) הייתה שישים רובל.... כל קיץ אמא הייתה מכינה כמות אדירה של שימורים ביתיים - עגבניות, מלפפונים, ריבות וזה מה שהיינו אוכלים במהלך החורף... עכשיו אנחנו פחות תלויים בחילופי העונות ולמזלי עגבניות טריות אפשר לאכול מתי וכמה שרוצים בכל עונה. אבל לפעמים אני אוהבת להיזכר בטעם של עגבניות כבושות. המתכון שאני אוהבת הוא מהיר והעגבניות מוכנות לאכילה תוך יום. ויש לו הרבה יותר מערך נוסטלגי, מרענן והולך מצוין עם כל ארוחה ובמיוחד עם בשרים על האש. יאמי!

מצרכים:

כמויות מוערכות - בהתאם לגודל הצנצנת

קילו עגבניות שרי
5-6 גבעולי סלרי עם העלים
פטרוזיליה, כוסברה, שמיר - מה שאוהבים וכמה שאוהבים
כ-10 שיני שום שלמות מקולפות
פלפל אנגלי שלם
2-3 כפות חומץ
כמה עלי דפנה (לא חובה)

לנוזלים - מכינים פעמיים: 2 כמויות מים עם מלח וסוכר לפי הר"מ
1 ליטר מים רותחים
1.5 כפות מלח גס
0.5 כפות סוכר

הכנה:

מניחים בצנצנת חצי מכמות הירוקים והשום. מסדרים את העגבניות מעל.

מערבבים את הסוכר ואת המלח בליטר מים רותחים, שופכים על העגבניות.

נותנים למים להצטנן, שופכים את כל הנוזלים. מניחים מעל העגבניות את יתרת הירוקים והשום. מכינים ליטר נוסף של מים רותחים עם הסוכר והמלח, שופכים על העגבניות. מוסיפים חומץ וסוגרים היטב את הצנצנת.

ביום הראשון שומרים מחוץ למקרר. מוכן לאכילה כבר יום למחרת. אח"כ שומרים במקרר, ככל שהעגבניות עומדות יותר טעמן חזק יותר, הן סופגות את הטעמים של החומץ והתוספות.

ספגטי עם עגבניות שרי, פטריות ושמן זית

מתכון קליל שבעצם שמו זה כבר רשימת המצרכים הדרושה. טעים ביותר. ביום שישי תוך כדי התארגנות בוקר חשבתי מה אוכלים בצהריים. במקרר במדף הירקות הייתה לי קופסא שלמה של עגבניות שרי. הוצאתי אותה. שטפתי את העגבניות, חתכתי לחצי. הוספתי מלח גס ושמן זית. שמתי בתנור על חום נמוך לשעה וחצי. ביקשתי ממטפלת של התינוקת שלי שתשים לב שהתנור נכבה - כי הטיימר האוטומטי מזייף קצת וזה כבר עלה לי כמה פעמים בעוגיות שרופות או עוגת שוקולד בטעם פחם. יצאתי לעבודה. בצהריים אני כבר אמציא משהו עם העגבניות הטעימות שייצאו לי. וככה זה היה. ואפילו מעבר לכל הציפיות. הדבר הכי קשה במתכון הזה לחובבת עגבניות שכמוני - זה להפסיק לחטוף את העגבניות בזמן שאני מכינה את המנה. אולי לא גיליתי כאן את אמריקה ובטוחה שיש המון מתכונים דומים, אבל נורא גאה בעצמי על ההברקה הטעימה.

מצרכים:

 

250 גר` ספגטי מבושל לפי הוראות היצרן

 

לרוטב:

כ-500 גר` עגבניות שרי

250 גר` פטריות טריות

שמן זית

תיבול: שתי כפות מלח גס, פלפל שחור גרוס, טימין

 

הכנה:

 

שוטפים את העגבניות שרי וחוצים לשתים. מוסיפים מלח גס ושמן זית - כרבע כוס. מערבבים, מכניסים לתנור לשעה וחצי על חום נמוך של 140 מעלות.

 

מבשלים ספגטי לפי הוראות היצרן. מסננים את המים.

 

במקביל שוטפים ופורסים את הפטריות, מטגנים במחבט גדולה עם קצת שמן זית. מוסיפים את העגבניות עם השמן זית שבו הוכנו. מוסיפים פלפל שחור גרוס וקצת טימין. מערבבים בעדינות, מטגנים יחד כשלוש דקות. מוסיפים את הספגטי, מערבבים בעדינות ומבשלים על אש נמוכה עם מכסה סגור כחמש דקות נוספות.