אביב כבר כאן. ובכל זאת מרק גולש ובצקניות

שמעתם את הביטוי - "מרץ חודש משוגע"? היום הוא היום האחרון של פברואר, אבל בהחלט עונה על ההגדרה. לפני שבוע הייתה כאן סערה גדולה, גשמים, קור, מטריות ומעילים. היום מרגיש לגמרי תחילת הקיץ. חולצה קצרה, חלון פתוח וכביסה שסוף סוף מתייבשת לה בנחת בשמש. לפני שבוע התחלתי לכתוב רשומה על מרק חורפי ומנחם, לא הספקתי לפרסם. מזג האוויר לא מתואם עם קצב הכתיבה שלי. אז מה, לגנוז את המתכון או להמתין איתו לשנה הבאה, שגם תעבור לי הרבה יותר מדי מהר?

החלטתי לפרסם בכל זאת. כי מרץ חודש משוגע, אולי שבוע הבא יהיה שוב קר וגשום, נוציא מעילים ונכין מרק אירופאי מחמם. לא שאני רוצה, שבעתי מהחורף. אך טרם שבעתי ממרקים, אותם מאוד אוהבת. והנה מוצאת את עצמי, כשכל המרחב הווירטואלי-קולינרי מקומי עסוק בלפרסם מתכונים לעוגיות למשלוחי פורים, אני מפרסמת מתכון למרק. גם העוגיות יגיעו. אולי לקראת פסח. כי קצב הכתיבה שלי הוא לא תמיד מתואם עם המציאות, וגם כי אז בדיוק תחפשו מה לעשות עם שאריות של קמח, פרג ותמרים שנשארו לכם ממרתון העוגיות הגדול של פורים (ספוילר ותירוץ מוכן מראש במשפט אחד).

מצרכים:

למרק: 
1 ק"ג בשר לגולש, בקר או עגל, חתוך לחתיכות בינוניות
2 כפות שמן
1 בצל גדול, קצוץ
1 פלפל ירוק, חתוך לקוביות גדולות
2 עגבניות גדולות, קלופות וחתוכות לפלחים גדולים
3 גזרים פרוסים לעיגולים עבים
4 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות גדולות
תיבול: 1 כף פפריקה מתוקה, 1 כפית פפריקה חריפה, 1 כף מלח, 1 כפית פלפל שחור, כמה עלי דפנה

לבצקניות:
1 כוס קמח לבן רגיל
1 ביצה
1 כף שמן
כ-1/4 כוס מים
תיבול: 1/2 כפית מלחף 1/4 כפית פלפל שחור

הכנה:

בסיר גדול למרק לחמם את השמן ולטגן את הבצל עד להזהבה. להוסיף את הבשר ולטגן אותו מכל הצדדים, עד שמשנה את צבעו. להוסיף את שתי הפפריקות ולגטן יחד כמה דקות.

להוסיף כ-3 ליטר מים רותחים, לערבב היטב ולהביא לרתיחה. להנמיך לאש בינונית, לכסות את הסיר ולבשל כחצי שעה.

להוסיף את שאר הירקות ולבשל כ-40 דקות נוספות, לבדוק מוכנות לפי הבשר ותפוחי אדמה. לתבל במלח ופלפל לקראת סוף הבישול. בחמש דקות בישול אחרונות של המרק מוסיפים את הבצקניות.

הכנת הבצקניות:
לערבב עם כף בקערה את כל המצרכים למעט מים. מים להוסיף בהדרגה עד לקבלת בצק נוח לעבודה. ליצור מהבצק גלילים צרים בקוטר כס"מ ובעזרת סכין לחתוך את הגלילים לחתיכות בגודל הרצוי.

בסיר בינוני להרתיח מים עם מעט מלח. להכניס בזהירות את הבצקניות לצוך המים הרותחים ולבשל כ-10 דקות. לסנן מהמים ולהעביר לסיר של המרק. לבשל יחד כ-5 דקות.

הע / ארות:

- בשר - אני משתמשת בדרך כלל בבשר בקר מס' 5

- בצקניות - לא חובה אבל מוסיף. המלצה לבשל אותם בסיר נפרד, כי אם מכניסים ישר לסיר המרק, הקמח של הבצק הורס את הצבע היפה של התבשיל.

- רשימת הירקות והכמויות בגדר המלצה בלבד. ניתן לגוון לפי תכולת המקרר וההעדפה האישית (או העדפה של ילדים... אצלי, לדוגמא, לא אוהבים ירקות שורש כמו שורש פטרוזיליה או סלרי, ובוודאי לא יקבלו יפה שום תוספת ירוקה כמו כוסברה או שמיר. וחבל).

למתכון עם ערכים תזונתיים באתר FoodsDictionary

חתונה איטלקית

אתם מכירים אוכל איטלקי לא טעים? אני לא. אי אפשר לחשוב על איטליה בהקשר הגסטרונומי ולא להרגיש רעב. בצקים, עגבניות והרבה מוצרלה. פעם, כשהיינו צעירים ויפים ובעיקר נטולי ילדים, טסנו בטיסה ספונטנית במיוחד לאיטליה. ישבנו יום אחד בארוחת ערב אצל חברים, והם סיפרו לנו שבעבודה אצלם אירגנו נסיעת עסקים לאיטליה לכמה עובדים אך הנסיעה בוטלה ברגע האחרון, החברה נשארה עם כמה כרטיסי טיסה ועכשיו מנסה להיפטר מהם במחיר מצחיק. 119$ לשני הכיוונים, נחיתה בוורונה וחזרה מרומא שבוע אחרי. לא תקחו דיל כזה? בוודאי שתקחו, במיוחד אם אתם צעירים, יפים ונטולי ילדים. אז לקחנו. 36 שעות אחרי כבר היינו במטוס לכיוון ארץ המגף. בגלל שהיה לנו רק שבוע ולבקר באיטליה היה חלום חיי, ניסיתי לדחוס לתוך שבוע זה מקסימום חוויות וביקורים במקומות שונים. אז כדי לחסוך זמן, היינו נוסעים בלילות ממקום למקום ומתחילים את היום בעיר אחרת. ככה זה כשאתם יפים, צעירים ונטולי ילדים, תרמיל גב ענקי ורכבת לילה מוונציה לפירנצה הופכים לסוג של חוויה מיוחדת.

קצת עצוב לי לחשוב על הזמן שעובר ואנחנו כבר פחות צעירים (אך עדיין יפים...). סוג כזה של טיולים ושינה בהוסטל רבע כוכב כבר לא יחזרו. נחתנו בוורונה בשלוש לפנות בוקר, לקחנו מונית למרכז העיר ואת הלילה סיימנו בישיבה על הספסל בפרק. כמו זוג הומלסים, אך מאושרים עד השמיים. כשעלה הבוקר והתחילו להיפתח בתי קפה בעיר (בשעה מאוד מוקדמת, יש לציין), התיישבנו באחד מהם. טפטף גשם, המלצרים טאטאו את המדרכה הרטובה, ואנחנו שתינו את הקפה הכי טעים בעולם עם הקרואסון הכי טעים בעולם. היינו על גג העולם. היינו באיטליה.

אחת החווית היותר מוזרות הייתה נסיעה לילית ברכבת מוונציה לפירנצה. בלילה הזה לא ישנו שנייה וגם לא כל כך ישבנו... חשבתי שרכבת כל כך עמוסה יכולה להיות רק בהודו, ולא בלב אירופה. לא היה מקום לדרוך, לא היה מקום לנשום. רוב הנוסעים היו צעירים, מקומיים ותיירים, כולם דיברו עם כולם ובשביל לעבור לתא שירותים היה צריך ממש לדרוך על אחרים ואת הבנות הרימו והעבירו מיד ליד... המצחיק הוא ששילמנו על הנסיעה מחיר מלא. כשסיפרנו שקנינו כרטיסים, כל המקומיים בקרון צחקו עלינו. מסתבר שברכבת לילה לא מבקר כרטיסן ורק התיירים הפראיירים שילמו מחיר נסיעה מלא... ואחרי כל זה הייתה פיצרייה קטנה בגודל של בוטקה ליד תחנת הרכבת, הפיצה עם רוטב עגבניות טריות ושכבת מוצרלה עבה יותר משכבת הבצק. הפיצה הכי טעימה שאכלתי בחיים שלי.

והמתכון - דווקא לא של פיצה. גיששתי לי ברשת העולמית ונתקלתי במתכון שנקרא "מרק חתונה איטלקי". מרק זה טוב, חתונה זה טוב ואיטלקי - עוד יותר טוב. השילוב המבטיח שהייתי חייבת לנסות הניב מרק מהטעימים שאכלתי. כבר אמרתי שאיטלקי - לא יכול להיות לא טעים. אפילו שהשבת הקרובה מבטיחים מזג אוויר חמים ונעים, עזבו הכל, הכינו את המרק. חתונה של טעמים, אהבה איטלקית בצלחת.

לא בדיוק הבנתי למה הוא נקרא "מרק חתונה" ואם באמת מגישים אותו בחתונות באיטליה. ללא קישור למקור המתכון, כי המתכון הוא עממי, בעל אלף ואריאציות ואני המצאתי לו וואריאציה משלי. עם פתיתים שבמקור בוודאי לא היו (אלא "פסטה קטנה" שבשבילי זה תורגם במיידי לפתיתים), זרירה יותר ונטולת פרמזן. buon appetito .

מצרכים:

לקציצות:500 גר' עוף טחון
2/3 כוס פירורי לחם
1 ביצה
פטרוזיליה קצוצה
תיבול: מלח, פלפל שחור

למרק:1 בצל קצוץ
2 גזרים - לחתוך קטן
3-4 ענפי סלרי עם העלים - קצוץ
400 גר' תרד קפוא - מופשר
כוס פתיתים
10-12 כוסות מים
שמיר קצוץ
תיבול: מלח, פלפל שחור, כף אבקת מרק עוף

הכנה:

לערבב בקערה את כל המצרכים לקציצות ולהניח בצד לספיגת הטעמים.

בסיר גדול לטגן את הבצל עם קצת שמן עד להזהבה. להוסיף את שאר הירקות, לערבב ולטגן יחד כמה דקות. להוסיף מים רותחים ומרק עוף, להביא לרתיחה.

מתערובת הבשר ליצור קציצות עגולות קטנטנות ולהכניס אותן בזהירות למרק. לבשל כ-15 דקות, להוסיף את הפתיתים ולבשל 5 דקות נוספות.

להוסיף את התרד, לבשל עוד כ-10 דקות נוספות, לתבל ולהוסיף שמיר.

מומלץ לסחוט קצת מיץ לימון לצלחת של מרק ולחלום על bella Italia...

מרק טעים לנסיכה מצוננת

כשהנסיכה התחילה ללכת לגן, כבר בשבוע הראשון ביקרנו אצל רופאת הילדים שלנו. "הכנסת אותה לגן? - היא שאלה. - אז אנחנו נפגש הרבה השנה". וכל אמא יודעת כמה שזה נכון. סיוט שנה ראשונה בגן. שלושה ימים בגן, ארבעה ימים בבית. מזל שלי שעד סוף מרץ יש לי עזרה - המטפלת שטיפלה בכרמל כשהייתה תינוקת, אני מזמינה אותה כל פעם שהילדה חולה. אך במרץ המטפלת עוזבת את הארץ וכמה שניסיתי לשכנע ולאמץ אותה בתור סבתא - יש לה נכדים משלה ברומניה ואליהם היא חוזרת...

בינתיים הנסיכה החולה והמפונקת מעמידה בפניי קושיות גסטרונומיות אדירות. כשהנסיך היה תינוק והיה חולה - הוא היה החולה האידאלי. היה שותה חלב חם עם דבש, לוקח תרופה והולך לישון לאיזה שתיים עשרה שעות ברצף. ומתעורר בריא. אבל הנסיכה - כיאה לנסיכה. על עדשה. מפונקת. כשהיא חולה, צינון הכי קל וכל הבית על הרגליים מסתובב רק סביבה. אם היא לא ישנה - אז אף אחד לא ישן. לאחר לילה כמעט ללא שינה ויום עבודה עמוס (עבודה לא מתחשבת שיש לי תינוקת מפונקת בבית) אני יושבת במטבח ותוך כדי נמנום מנסה לחשוב מה להכין כדי שהנסיכה שלי (אולי) תאכל. וכך נזכרתי באחד המרקים שסבתא שלי ז"ל הייתה מכינה לי כשהייתי חולה. מינימום תיבול ומצרכים, בריא ומחמם וראו איזה פלא, אפילו הנסיכה הסרבנית אכלה אותו בתאבון (יחסי). אך המרק לא פוטוגני בכלל ומה שלא ניסיתי, הוא פשוט לא הצטלם לי טוב והפלאש ממש לא הוסיף. אז במקום פשוט צילמתי את הנסיכה אוכלת את המרק. בתאבון והרבה בריאות לכל הנסיכים והנסיכות.

מרק אורז וכדורי בשר

מצרכים:

3/4 כוס אורז
6-8 כוסות מים
4 כפות שמן
תיבול: מלח, פלפל שחור

לכדורי בשר -
400 גר' בשר טחון (הודו או עוף)
1 פרוסת לחם לבן
תיבול: מלח, פלפל שחור

הכנה:

להרתיח את המים עם השמן והמלח, להוסיף את האורז ולבשל כ-10 דקות.

להשרות את הלחם במים ולסחוט היטב. לערבב עם הבשר, המלח והפלפל, ליצור כדורים קטנים ולהוסיף בזהירות למרק הרותח.

להמשיך לבשל כ-20 דקות נוספות על אש קטנה.

מומלץ להוסיף מיץ לימון ישר לתוך הצלחת.

ועוד קצת תמונות כי לא יכולה להתאפק. לעומת המרק, כרמל שלי פוטוגנית...

שיש ברק - מרק בשר וחומוס עם כיסנים (מרק לבנוני - גרסה לעצלנים)

אני אוהבת מרקים. בעיקר מרקי ירקות סמיכים ועמוסים בכל טוב. אבל גיוון זה דבר נפלא וביום שישי ניסיתי מרק בסגנון אחר לחלוטין מתוך הספר החדש שקניתי - "הבישול הלבנוני". ולפני המתכון הנפלא בוודאי הקדמה קצרה...

כאמור, ארוחת ערב של יום שישי. שמנו מוזיקה יפה ברקע ואוכלים מרק טעים במיוחד. דיאלוג בין שלושתנו - גילעד בן חמש, בעלי ואני:

- גילעד, נכון זאת מוזיקה יפה מאוד? זאת מוזיקה ברזילאית.

- נכון, אבא, באמת מוזיקה יפה. היא מזכירה לי את הג`ונגל הברזילאי, את אמזונס. אולי נטוס לשם פעם?

- בוודאי, גילעד, כשיהיה לנו יותר כסף אנחנו נטוס ביחד גם לברזיל. אתה יודע איזו שפה מדברים בברזיל?

- ברזילאית?

- לא, פורטוגזית.

- פורטוגזית? למה? חשבתי שפורטוגזית מדברים בפורטוגל.

- גם בברזיל. כי פורטוגל שלטה הרבה שנים בברזיל ולכן גם בברזיל מדברים פורטוגזית.

- ומי שלט בארץ שלנו?

- או-אה, הרבה שלטו בארץ שלנו. לפני שהפכנו למדינת ישראל, שלטו בה אנגלים, לפני כן תורכים. והיו פה גם ערבים, צלבנים - זה אנשים נוצרים שבאו מאירופה. ולפני כן שלטו פה גם רומאים ולפני הרומאים - יוונים.

- מה, כמו מה שמספרים לנו על חנוכה?

- בדיוק. סיפור החנוכה הוא על התקופה שיוונים שלטו כאן. הרבה עמים רצו לשלוט בארץ שלנו כי יש לנו ארץ מאוד מיוחדת, כולם אוהבים אותה ורצו לשלוט בה.

- חוץ מאירן ועיראק.

- להפך, הם מאוד רוצים לשלוט כאן.

- אבל הם לא אוהבים אותנו.

- אתה צודק, גילעד, הם לא אוהבים אותנו, אבל הם מאוד אוהבים את הארץ שלנו. בגלל זה הם רוצים לשלוט בה.

- אז אם הם אוהבים את הארץ שלנו למה הם חייבים לשלוט בה? שיבואו סתם לבקר, כמו שבאים לבקר מארצות הברית ומאנגליה...

- כמה שאתה צודק, גילעד, זה פתרון הרבה יותר טוב...

- נכון, ואז כולנו היינו יכולים להיות חברים. כמו שפעם היינו חברים עם לבנון, חבל שעכשיו כבר לא.

- אבל אנחנו אף פעם לא היינו חברים עם לבנון.

- אז אמא, איך יש לך ספר בישול לבנוני?

- כי כתבה אותו אישה שהייתה גרה בלבנון ועכשיו היא גרה בארץ והיא כתבה ספר על האוכל שאוכלים בלבנון וגם סיפורים על החיים בלבנון.

- הבנתי. אבל אני מקווה שיום אחד נהיה חברים עם לבנון וגם עם מדינות אחרות.

אגב, תובנה נוספת שלו בזמן המלחמה שנחתו עלינו טילים בכל יום, וראה את עזה בטלויזיה:

אמא, עזה בכלל לא יפה ואין שם פארק שעשועים. אולי נבנה להם לונה פארק ובריכת כדורים ענקית, ואז הם ישחקו שם כל היום ולא יהיה להם זמן לזרוק עלינו טילים ואז בסוף הם יאהבו אותנו וגם אנחנו לא נשלח להם מטוסים ופצצות בחזרה...

חבל שהתובנות שהילד שלי בן חמש מגיע אליהם באופן עצמאי גדולות מדי על ראשי המדינות שלנו... אבל עד שזה יקרה - נהנה לפחות מהטעם המופלא של המטבח הלבנוני.

שיניתי קצת את המתכון - הפכתי אותו לגרסה לעצלנים. השתמשתי בחומוס בשימורים שלא צריך להשרות ולבשל שעות ארוכות ובכיסנים מוכנים עם בשר(פלמני). בטוחה שאם מכינים כיסנים בבית זה אפילו טעים יותר... אבל לי ממש לא היה כוח להתעסק עם רידוד הבצק והכנת הכיסנים אחד - אחד.

מצרכים:

1 קופסת חומוס בשימורים או גרגרי חומוס של סנפרוסט

כ-400 גר` בשר בקר, חתוף לקוביות

6 שיני שום קצוצות

1/2 כוס עלי פטרוזיליה קצוצים

1/2 כוס אורז

מיץ מלימון אחד

תבלינים - מלח, פלפל שחור גרוס

כ-20 כיסנים מוכנים - להפשיר קצת לפני ההוספה למרק. בוודאי הכיסנים לא חובה, אבל מוסיף וטעים :)

הכנה:

שמים את הבשר בסיר מלא מים ומביאים לרתיחה. מסירים את הקצף מעל פני המרק.

במחבת נפרדת מחממים קצת שמן זית ומטגנים בו את השום והפטרוזיליה כ-5 דקות, מערבבים מדי פעם. מוסיפים למרק. מבשלים את המרק על אש בינונית כשעה וחצי עד שהבשר מתרכך.

מסננים את החומוס ומסלקים את הקליפת ב"צביטה" בין הבוהן והקמיצה. מוסיפים למרק את החומוס ואת האורז, מתבלים במלח ופלפל ומבשלים כ-30 דקות נוספות - לבדוק שהבשר רך ומוכן.

מוסיפים מיץ לימון ואת הכיסנים למרק המבושל. מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל על אש קטנה עוד כ-10 דקות.

מקור להשראה בשינויים של עצלנית שכמוני גרסיה גרגו, "הבישול הלבנוני"