יש לי יום יום חג. עוגיות מרנג עם אגוזי לוז ושוקולד מריר.

יש לי יום יום חג. איזה חג היום? יום הנוטלה הבינלאומי. טוב, בסדר, נדייק בפרטים - זה היה אתמול. אך למרות שהכנתי את העוגיות עוד לפני שבוע (עכשיו נשאר מהם רק זיכרון מתוק...) רק הרגע הצלחתי לגייס קצת זמן פנוי לכבוד הרשומה. מה זה זמן פנוי של אמא לשלושה העובדת משרה מלאה וחצי? בשבת, כמובן. תוך כדי שילד אחד מבקש "אמא, בואי נשחק", הילדה מבקשת "אמא, בואי לצייר" והקטן כרגע ישן בחדר עם המוצץ בפה, וכשהמוצץ ייפול והקטנצ'יק יבקש, כבר לא אוכל להגיד לו "עוד רגע".... לכן הרשומות שלי מתקצרות, הזמן בין רשומה לרשומה מתארך, וגם המתכונים עצמם מתקצרים. רק עכשיו שמתי לב שלכבוד האתגר החודשי של מנטקה כבר פעם שנייה ברציפת אני מכינה עוגיות. כי זה הכי מהיר, הכי זמין. בעוד שלושים שנה, בפנסיה, יהיו כאן עוגות שכבות. stay tuned. בינתיים אני אמא ע/אובדת שבזמן האחרון אני כבר לא יודעת איפה לשים את הדגש, ב"ע" או ב"א"....

ומעבר (או בנוסף) למרכיב הזמן, יש לי כאן גם את עניין הדיאטה. לא יודעת מה יותר קשה לי בדיאטה - לא לאכול או לא לאפות. כל כך מדגדג לי לאפות, הבעיה שאם אופים  - אז גם רוצים לטעום ו...שם הבעיות מתחילות. לכן הורדתי דרסטית את כמות האפייה בבית. מלאי הסוכר והקמח בסופר הקבוע שלנו החל להצטבר, דרישה לחמאה ירדה והשוקולד... אחחח, נהרות של שוקולד שזרמו כאן ואינם עוד... פלפל קלוי בתנור זה טעים מאוד, אך יש משהו שיכול להשתוות לעונג בהמסת 200 גר' שוקולד (וליקוק הכפית אחר כך)?..

הבנתי שהגזמתי כשהילדים חזרו מביקור אצל גיסתי עם צלחת חד פעמית עטופה היטב בניילון נצמד ובה כמה פרוסות עוגה בחושה ביתית. "כי אין לנו עוגות בבית, אז לקחנו". אוי לבושה. יותר גרוע מזה - רק אם ברשימת קניות הבאה תופיע "עוגת הבית" הקנויה... באותו רגע קמתי והכנתי עוגיות עם אגוזי לוז ושוקולד מריר (כי אגוזי לוז בכלל ונוטלה בפרט - זה חומר הגלם החודשי במנטקה), מאפין שוקולד נוטלה (כי אם כבר אני ב"מוד" של נוטלה", אז עד הסוף. מתכון מתישהו בהמשך) ועוגיות לימון פריכות (כי מעוגיות מרנג נשארו חלמונים מיותמים להם חיפשתי בית חם ואוהב, מתכון שמצריך עוד עיבוד, אז איפה שהוא בהמשך הרחוק יותר...)

התבססתי על מתכון של עוגיות מרנג איטלקיות, שבמקור באות רק עם אגוזי לוז, אני החלטתי שאיפה שיש אגוזי לוז - חייב להיות גם שוקולד. ולא טעיתי. קוראים להם "brutti", כלומר, מכוערות. כי הן באמת... איך נומר בעדינות... לא שיא היופי. אך מלמדים אותנו שיופי זה לא הכל, כשתתנו ביס ב"מכוערות" האלה, תבינו שהעיקר זה האופי.  אגוזי לוז ושוקולד מריר, יש הרבה משניהם כאן, בווריאציות שונות, בביצוע של חברי הפרויקט. אז לא משנה מתי באמת היה יום הנוטלה הבינלאומי, תעשו לכם יום יום חג.

עוגיות מרנג עם אגוזי לוז ושוקולד מריר

מצרכים:

3 חלבונים
1/4 כפית מלח
100 גר' סוכר
150 גר' אגוזי לוז קלויים ונקיים מהקליפה
70 גר' שוקולד מריר
1 כפית קורנפלור

הכנה:

בקערת מיקסר נקייה ויבשה לחלוטי ן להקציף את החלבונים ביחד עם המלח כדקה. להוסיף את הסוכ בהדרגה - ככף כל חצי דקה בערך. לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כ-4 דקות נוספות לקבלת קצף יציב אך לא נוקשה.

במעבד מזון מצוייד עם סכין פלדה להניח את האגוזים, את השוקולד המריר ואת הקורנפלור. להפעיל בפולסים קצרים עד לקבלת תערובת פירורית גסה, לא לשבור לאבקה.

להוסיף את תערובת האגוזים לקצף חלבונים ולקפל בעדינות לפיזור שווה.

ליצור תלוליות של עוגיות (בעזרת שתי כפיות) ע"ג תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, לשמור על מרווחים.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20-25 דקות, עד שהעוגיות מתחילות להזהיב. לכבות את התנור ולהשאיר את העוגיות בתנור מכובה ל-5 דקות נוספות. העוגיות צריכות להיות יבשות לגמרי מלמטה.

קצת מהתהליך:

מקפלים את תערובת האגוזים לתוף הקצף:

ומסדרים תלוליות של עוגיות ע"ג התבנית, עם מרווחים:

יום נוטלה שמח!

משחקי לוטוס - שנה טובה. עם תפוחים וקינמון.

יש כמה דברים שיכולים להלהיב אותי מעבר לכל פרופורציה ואף להדיר את שנתי בלילה. שהיא גם ככה לא משהו בתקופה האחרונה (תינוק בן שלושה חודשים וקצת כבר אמרנו?..). אחד מהם - צמד מילים קסום "אתגר קולינרי". יכול לגרום לי לחיוכים במהלך כל היום ותכנונים מלאי סוכר, קצפת וחמאה אך תוך הלילה. בתקופה האחרונה יש לי פחות זמן לאתגרים מסוג זה (תינוק בן שלושה וחצי חודשים כבר אמרנו?.. אתגר הכי מתוק של החיים, אבל ממש מאתגר...). אז אני מכינה את הבחושות הרגילות, האהובות והזריזות, העיקר שיהיה משהו טעים ליד התה, ושוב דוחה את תכנוני הדיאטה שלי למועד לא ידוע (תינוק בן שלושה וחצי... טוב, הבנתם כבר. מזל שהתירוץ של "אני אחרי לידה" תופס עד הגיוס. של אחרון הילדים, בוודאי).

ואז קיבלתי במייל הזמנה לאתגר קולינרי מתוק במיוחד. עם הממרחים המעולים של לוטוס, העוגייה הכי טעימה בעולם. והרגע בא לי רעיון לסטארטאפ... מה עם ממרח בטעם העוגייה השנייה הכי טעימה בעולם? כן, אני מתכוונת לאוריאו. איך עדיין לא המציאו ממרח בטעם עוגיות אוריאו? וברגע שימציאו, אני מבקשת אחוזים. או לפחות כמה צנצנות עם השליח אליי הביתה לצורך אתגר קולינרי נוסף... ויש גם את העוגייה השלישית הכי טעימה בעולם - אלפחורס, כמובן. ממרח ריבת חלב ופירורים, עם נגיעות של קוקוס. טוב, נסחפתי. לעניינינו. עוגיות לוטוס. ממרח בטעם עוגיות לוטוס. אחד קראנצ'י, אחד חלק, שתי כפיות לטעום מכל אחד מהם ופה מלא אושר. ושני קינוחים יצירתיים שווים במיוחד. עם תפוחים - ברוח החג, כמובן. ואת שני הקינוחים גם אפשר להפוך בקלות לפרווה, על ידי שימוש שמנת צמחית. קצת פחות טעימה, אבל אין דבר שכפית של ממרח לוטוס לא יכולה לשפר. לפי כמות הסוכר שאכלתי השבוע זאת בהחלט הולכת להיות שנה מתוקה...

זהירות, רשומה עמוסת תמונות לפניך! אם היה לי זמן, הייתי מפצלת לשתיים. אבל זה מה יש. קבלו אותה בהרעלת סוכר. 

קאפקייקס תפוחים עם קצפת לוטוס

מצרכים (ל-16 קאפקייקס בינוניים או 12 גדולים)

2 תפוחים גדולים מקולפים וחתוכים לקוביות קטנות
1 תפוח גדול מגורר על פומפייה גסה
2 ביצים
1/2 כוס שמן
3/4 כוס סוכר
1/2 כפית קינמון
1/2 1 כוסות קמח
1 כפית שטוחה אבקת אפייה

וגם - כ-2 כפות ממרח לוטוס קראנצ' למילוי הקאפקייקס המוכנים

לקצפת:
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32 - 38%
2 כפות אינסטנט פודינג וניל
2 כפות ממרח לוטוס חלק

הכנה:

לערבב את כל המצרכים לקאפקקיקס בקערה (למעט לוטוס קראנצ'). להעביר לתבניות שקעים ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20 דקות, עד שהמאפים זהובים ויציבים. לקרר לחלוטין ולחלץ מהתבנית.

להכנת הקצפת -
להקציף את השמנת המתוקה במהירות גבוהה לקצפת רכה. לעצור את המיקסר, להוסיף את הפודינג ואת הממרח לוטוס ולהקציף לקצפת יציבה. להעביר לשקית זילוף (טיפ: מומלץ לחמם את הממרח שמתקשה במקרר - כ-20 שניות במיקרו למצב נוזלי יותר, שיתערבב טוב יותר בקצפת).

בעזרת כפית להוציא חלק קטן מהעוגות  (ואוכלים אותו בתאבון עם הקצפת שתישאר...) ולמלא בממרח לוטוס קראנצ' - כרבע כפית לכל קאפקייק.

לזלף קצפת לוטוס מעל.

זווית מהצד

זווית מלמעלה

עכשיו אחד אחד

בפוזה מגרה

ועוד קצת

עכשיו תמונה קבוצתית ודי

הע/ארות

- אני לגמרי הולכת לאמץ את המתכון הזה, שהוא מצוין בפני עצמו גם ללא תוספת ממרח לוטוס והקצפת. המאפינס יוצאים מאוד רכים ועסיסיים בזכות תוספת תפוח מגורד - הברקה שלי של אחרי השנייה האחרונה: כבר הכנתי את הבלילה, העברתי לתבניות... וכל הזמן המחשבה על בעלי שלא כל כך כך אוהב מאפינס למיניהם בגלל שהם יוצאים בד"כ די יבשים, הטרידה אותי. אז אספתי חזרה את הבלילה מהתבניות לתוך הקערה, גיררתי פנימה תפוח אחד ו.... יצא פשוט מעולה.

- כמות הקצפת גדולה יחסית. אל תתלוננו אם נשארה לכם הקצפת ונגמרו המאפינס. פשוט תאכלו אותה עם הכפית בזמן שאף אחד לא רואה (או תכינו את הקינוח הבא:)


פבלובה לוטוס עם תפוחים מקורמלים

מצרכים:

לפבלובה אחת בקוטר 22 ס"מ:
4 חלבונים בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר
קמצוץ מלח
2 כפות קורנפלור
1 כפית מיץ לימון
2 כפות ממרח לוטוס חלק

וגם: ככף ממרח לוטוס חלק לזילוף מעל הפבלובה המוכנה

לקצפת:
250 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32 - 38%
2 כפות אינסטנט פודינג וניל
2 כפות ממרח לוטוס חלק

לתפוחים מקורמלים:
3 תפוחים גדולים, עדיף ירוקים חמוצים, מקולפים וחתוכים לקוביות קטנות
20 גר' חמאה
1 כף שמן
2 כפות סוכר
1/2 כפית קינמון

הכנה:

להכנת פבלובה:

בקערת מיקסר להקציף את החלבונים עם קמצוץ מלח במהירות גבוהה כ-2-3 דקות, לקבלת קצף רך. להוסיף את הסוכר בהדרגה אל החלבונים, תוך כדי הקצפה - מומלץ להוסיף ככף כל פעם בהפרשים של כדקה, אחרי שמנה קודמת של הסוכר כבר נמסה לתוך הקצף.

לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כשתי דקות נוספות. להוריד את מהירות המיקסר ולהוסיף את הקורנפלור ואת מיץ הלימון. להקציף רק עד להטמעה מלאה. להוסיף ממרח לוטוס (מומלץ לחמם את הממרח 20 שניות במיקרו שיהיה נוזלי יותר) ולהפעיל את המיקסר במהירות נמוכה לעוד כמה סיבובים בודדים. לא כל הממרח מתערבב בצורה אחידה בקצף אלא יותר מתקבלת כדוגמת שיש, זה תקין - זה נותן את הטעם של לוטוס לכל ביס וגם פחדתי לערבב יותר מדי לאחר הוספת הממרח על מנת לא "להרוג" את המרנג.

לחמם את התנור לחום של 160 מעלות. לשרטט על נייר אפייה עיגול בקוטר כ-22 ס"מ. להפוך את הנייר, על מנת שסימני העיפרון לא יבואו במגע עם האוכל ולהניח בתבנית האפייה. להניח את הקצף על נייר האפייה במרכז העיגול המשורטט.

בעזרת כף ליצור במרכז גומחה עמוקה, ליישר את השוליים עד גבולות העיגול המשורטט. אין צורך ליצור אחידות וסימטריה, זה לא בקינוח הזה:

להכניס את הפבלובה לתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. לסגור את התור ומיד להנמיך את החום ל-130 מעלות. לאפות במשך כשעה - שעה ועשר דקות. כשפבלובה מוכנה, היא צריכה להיות קשה מבחוץ ורכה, כמו מרשמלו, מבפנים. לפתוח קצת את דלת התנור ולתת לפבלובה להתקרר לחלוטים בתוך התנור. הפבלובה המוכנה כמעט ולא משתנה בצבע. היא בודקים מוכנות לפי התחתית היבשה - לנסות להרים קצת בעדינות רבה (כי היא מאוד מתפוררת כשחמה) מנייר האפייה ולבדוק אם התחתית יבשה:

בזמן שהפבלובה בתנור, להכין את התפוחים המקורמלים:

להמיס במחבת את החמאה יחד עם השמן. להוסיף את התפוחים, קינמון וסוכר. לבשל יחד כחמש דקות תוך כדי ערבוב מדי פעם, כדי של קוביות התפוחים יכוסו ברוטב. להניח בצד לצינון מלא.

להכנת הקצפת:

להקציף את השמנת המתוקה במהירות גבוהה לקצפת רכה. לעצור את המיקסר, להוסיף את הפודינג ואת הממרח לוטוס ולהקציף לקצפת יציבה. להעביר לשקית זילוף (גם כאן מומלץ לחמם את הממרח שמתקשה במקרר - כ-20 שניות במיקרו למצב נוזלי יותר, שיתערבב טוב יותר בקצפת).

את הפבלובה הקרה להעביר בעדינות לכלי הגשה. לחמם ככף של ממרח לוטוס במיקרו כ-20 שניות ולהזליף פסים לאורח המרנג.

להניח במרכז הקינוח את קוביות התפוחים

ולקשט עם הקצפת

הע/ארות

- הפבלובה הייתה בדמיוני הרבה יותר יפה ממה שיצא בפועל. אך בגלל שנשארה לי קצפת מהמתכון הקודם ואחסנתי אותה במקרר יומיים עד שהיה לי זמן להכין קינוח נוסף, הקצפת בינתיים די איבדה את צורתה (אך לא את הטעם....) ולכן הזילוף יצא "עייף" ולגמרי לא יציב.

- כמות הקצפת שהשתמשתי בפועל הוא קטן יותר - כי אותם 250 מ"ל חילקתי לשני קינוחים. מומלץ כן להשתמש בכמות המלאה לקינוח זה שיהיה יותר קצפת (טעימה), ואם בכל זאת נשאר - ראו אופציה לאכול עם הכפית. בחושך. כשאף אחד לא רואה...

- הקינוח היה קצת מתוק מדי לטעמי (הילדים לגמרי לא התלוננו...). לכן מומלץ להשתמש בתפוחים ירוקים חמוצים (אני שמתי אדומים מתוקים ורק בדיעבד חשבתי על נושא המתיקות...)

- אחרי קינוח זה נשארו לי חלמונים מיותרים. עד עכשיו הייתי מקפיאה רק חלבונים. קראתי עצה ברשת וניסיתי להקפיא עכשיו גם חלמונים, כשערבבתי לפני ההקפאה כל שני חלמונים עם כפית סוכר. אספר בהמשך עם הניסוי הצליח. בינתיים יש לי מחשבות פליליות לחלוטין על אלפחורס. עם ממרח לוטוס. זה הולך להיות להיט. שמישהו יעצור אותי בבקשה.......

המוצר יצא עכשיו באריזה חדשה והוא גם זוכה במוצר השנה לשנת 2015 בקטגוריית הממרחים המתוקים... (ודי ברור למה... דיאטה אחרי החגים.) :

*קרדיט לתמונה - "מוצר השנה"

עוגת שכבות מרנג וריבת חלב

באיחור קטן פרויקט מנטקה החודשי יוצא לדרך. בדרך כלל מפרסמים סביב ראשון - שני לחודש, הפעם הפרסום קצת נדחה. כנראה כדי לתת במה לכל עוגות גבינה ופשטידות שהציפו את הרשת. אך במנטקה לא יכולים להתעלם מהחג שלדעת רבים החג הכי טעים שיש. יכולים לנסות, במיוחד שב"הנהלת הפרויקט" עומדת גברת אחת מקסימה שלא אוהבת עוגות גבינה. או גבינה בכלל (כן, גם אני לא מבינה איך זה הגיוני...). או יכולים להתחכם. ואיזו התחכמות טעימה זו הייתה. בחג החלב אנחנו מתעסקים ב... ריבת חלב. אחד הדברים הטעימים שיש, אתם יכולים לראות לאיזה פרץ של יצירתיות זה גרם בקרב משתתפי הפרויקט. כדאי לכם.

כשהצלחתי להשתחרר מהדחף הבלתי נשלט שלי פשוט להכין אלפחורס ולאכול אותם, לאכול, לאכול, כאילו אין מחר, החלטתי להשקיע בעוגת רושם. החודש אצלנו עמוס בימי הולדת, כנראה הייתי מושפעת מהחגיגות הצפויות. את העוגה שלי, שלא כהרגלי, הכנתי עוד בתחילת החודש, מתוך מטרה לפזר את הקלוריות באופן שווה על פני כל החודש. זה לא עזר, הקלוריות עדיין שם, החיות הקטנות והמרגיזות האלה שמצרות את הבגדים שלי בארון בלילה, כשכולם ישנים... זה לא עזר גם לכתיבת הרשומה, למרות הדחייה שקיבלנו ולמרות שהעוגה כבר הוכנה, צולמה ונאכלה מזמן, הנה יושבת אני, כבר מעבר לדקה התשעים, כשהלינק המרכז של הפרויקט כבר שוחרר לאוויר, וכותבת את הרשומה. כהרגלי. מאז ימי האוניברסיטה העליזים דבר לא השתנה כאן בתחום הכתיבה. את הסמינריונים הכי מעניינים שלי כתבתי בלחץ, בשלוש לפנות בוקר, יום לפני ההגשה. כמו הסמינריונים הכי מעניינים שלי, העוגה מורכבת מכמה שכבות מנוגדות. ואם בימי האוניברסיטה העליזים היו מספרים לי שאעז לא רק להכין אלא להמציא (!) מתכונים בסגנון זה, בוודאי הייתי צוחקת.

עוגת שכבות מרנג וריבת חלב

מצרכים:

לעוגת בסיס (לתבנית עגולה בקוטר 26 ס"מ)
2 ביצים
3 חלמונים (3 חלבונים ישמשו עבור המרנג והנשיקות)
3/4 כוס סוכר
1 כוס חלב
1/2 כוס שמן
1 שקית סוכר וניל
3 כוסות קמח
1 שקית אבקת אפיה

לבסיס מרנג ולנשיקות:
3 חלבונים
1/2 כוס סוכר
3/4 כוס אגוזי מלך קצוצים גס (לא לפירורים)
1 כף קורנפלור

גנאש ריבת חלב:
1/2 כוס שמנת מתוקה 32%-38%
2 כפות ריבת חלב
100 גר' שוקולד מריר

קרם קצפת ריבת חלב:
1/2 1 כוסות שמנת מתוקה (375 מ"ל = אריזה שלמה + חצי אריזה שנותרה מהכנת הגנאש)
1 כוס חלב
1 אריזת אינסטנט פודינג בטעם ריבת חלב
150 גר' ריבת חלב

הכנה:

עוגת בסיס:

לערבל את כל המצרכים יחד ידנית או במיקסר במהירות נמוכה לקבלת בלילה חלקה.

להעביר לתבנית ולאפות בתנור שחום מראש לחום של 175 מעלות כ-50 דקות. להוציא את העוגה ולהניח לצינון מלא.

בסיס מרנג ונשיקות:

להקציף את החלבונים במיקסר במהירות גבוהה כ-2 דקות לקבלת קצף רך. להוסיף את הסוכר, כף בכל פעם, במרווחים של כדקה תוך כדי ההקצפה. זמן ההקצפה הכללי - כ-10 דקות, מתקבל קצף לבן, מבריק ויציב מאוד. לאחר הוספת הכף האחרונה של סוכר, להמשיך ולהקציף כדקה נוספת.

להעביר כשליש מהקצף לשקית זילוף עם צנתר כוכב ולהניח בינתיים במקרר.

לשאר הקצף להוסיף את הקורנפלור ואת האגוזים ובזהירות לקפל יחד לפיזור שווה.

על גבי נייר אפייה לצייר שבלונה בקוטר 24 ס"מ: להניח תבנית בגודל המתאים על נייר האפייה ולעקוף אותה בטוש. להפוך את הנייר, כדי שהטוש לא יבוא במגע עם העוגה, ולסדר את הקצף עם האגוזים בהתאם לשרטוט.

לאפות את בסיס המרנג בתנור שחומם לחום של 150 מעלות כ-30 דקות בתוכנית טורבו (בטורבו המרנג מתייבש יותר טוב). להוריד את החום ל-120 ולהמשיך לאפות כ-20 דקות נוספות, עד שהבסיס יבש ורק טיפה רך (הוא יתקשה במהלך הקירור). להניח לקירור מלא לפני שמנסים להפריד מנייר האפייה.

בזמן אפיית הבסיס להזליף על תבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה נשיקות קטנות מהקצף ששמרנו בצד. ניתן להכניס אותן לתנור כבר בשלב של הורדת החום ל-120 מעלות, תוכנית טורבו. סה"כ זמן אפייה של הנשיקות - כשעה בחום הנמוך. לוודא שהנשיקות יבשות, גם בבסיס, לכבות את התנור ולהשאיר להתקרר בתוך התנור המכובה.

גנאש ריבת חלב:

בסיר קטן לערבב את השמנת המתוקה עם ריבת חלב. לחמם על הגז לסף רתיחה, להנמיך את האש ולבשל כ-2 דקות תוך כדי ערבוב.

להוסיף את השוקולד המריר השבור לקוביות ולערבב היטב לקבלת תערובת אחידה. להניח להתקרר.

קרם קצפת ריבת חלב:

בקערת מיקסר להקציף את השמנת המתוקה במהירות גבוהה כדקה לקבלת קצפת רכה. להוסיף את החלב ואת האינסטנט פודינג ולהקציף לקבלת קרם אחיד. להוסיף ריבת חלב ולהקציף יחד כדקה נוספת.

הרכבה:

להניח את עוגת הבסיס על המגש. אם לעוגה יצאה "בטן" בזמן האפייה, ליישר אותה עם סכין גדולה ורחבה. למרוח על העוגה כשני שליש מכמות הגנאש.

לשטח מעל כחצי מכמות הקרם.

מעל הקרם להניח את שכבת המרנג.

מעליה למרוח את יתרת קרם קצפת.

לסדר מעל את הנשיקות ולהזליף את יתרת הגנאש (אם הוא בינתיים התקשה מדי, לחמם כמה שניות במיקרו).

העוגה הכי טעימה יום למחרת.

הערות/הארות:

כעוגת בסיס אפשרי לקחת כל עוגה בחושה שאוהבים. התלבטתי קשות אם להשתמש בעוגת שוקולד אך זוגי וחברה שלי שסיפרתי לה על ההתלבטות שכנעו אותי ששוקולד "יגנוב" מהטעם של ריבת חלב. לכן הלכתי על וניל, בלב לא שלם (כי הלב תמיד עם השוקולד...). לקחתי כרעיון עוגה לבנה פשוטה וותיקה שמופיעה בכל ספרי בישול, הורדתי את כמות הסוכר בשביל לאזן עם המתיקות של ריבת החלב, וגם המרתי חלק מהביצים לחלמונים לבד כי לא רציתי להישאר עם "שאריות" מהמרנג. אם במקרה יש לכם חלבונים מיותמים במקפיא - לי בדרך כלל יש, הפעם לא היה - אפשר להכין את העוגה עם 3 ביצים שלמות, כמו שהיא במקור.

עוגת הבסיס יצאה לי גבוהה ממה שתכננתי. בדיעבד, הייתי צריכה לחצות אותה לשניים ולשים באמצע עוד שכבה של גנאש או קרם, כי הבסיס יצא קצת יבש ודחוס. מצד שני, זה יוצר ניגוד טעמים ומרקמים מעניין עם השכבה העליונה - מרנג המתמזג עם הקרם לשכבה אוורירית אחת.

אם אתם ממש מתעקשים, אפשר גם לוותר על עוגת בסיס ולהכין רק שכבת מרנג עם הקרם, אז זה כבר הופך לסוג של פבלובה. פבלובה ריבת חלב - מי אמר שזה לא טוב?...

כפי שציינתי, המרנג והנשיקות מתרככות והופכות לשכבה קרמית אחת. אני הכי אוהבת ככה, אך אם מעדיפים "להרגיש" את השכבות בקינוח, כדאי למרוח את הגנאש על התחתית של המרנג, לפני שמניחים אותו על בקרם ואז למרוח עוד גנאש מעל. כך הגנאש יאטום את המרנג משני הצדדים ויהווה כ"שכבת הגנה". במקרה כזה בוודאי לא לשכוח להכפיל את כמויות הגנאש.

שושני האש והקרח. הדם על השלג. או סתם פבלובה אישית עם קרם שוקולד לבן.

נתחיל מווידוי. אני לא ראיתי את הסדרה "משחקי הכס". יש לי כמה סיבות מקלות. קודם כל, פשוט אין לי זמן לטלוויזיה. עבודה במשרה מלאה פלוס פלוס ושני ילדים קטנים משאירים מעט מאוד זמן פנוי. ומה שנשאר, מעדיפה לחלק בין תחביבים אחרים שלי, כמו בלוג או ספרים. ולפני שזוגי מעיר לי כאן - רבע שעה של קנדי קראש ביום זה לא תחביב, זה מאסט בשביל לנקות את הראש. כנ"ל לגבי דפדוף בין הסטטוסים של החברים בפייסבוק - לייק הדדי זה מאסט בשביל לשמור על קשר בסיסי בימינו. בקיצור. לטלוויזיה כבר ממש אין לי זמן ושעות הטלוויזיה השבועיות שלי אפשר לסכם בגג שעתיים בערב שישי ושבת עם איזו דרמת מתח טובה ב-VOD. דבר שני - אין לי יס. ונכון, אפשר למצוא גם ברשת, אבל כאן נכנסת הבעיה השלישית והעיקרית - אין לי שותף לצפייה. כמה שאני אוהבת פנטזי ובריחה לתוך העולם הדימיוני של מלכים ודרקונים, זוגי לא מתחבר בשום דרך. מזל שיש כאן דור צעיר שגודל בבית, גיליתי שגילעד מחובבי הז'אנר וכך היה לי שותף ללכת איתו לקולנוע להקרנה של ה"הוביט" או לדון איתו יחד ב"סיפורי נרניה". אך השותף הצעיר הוא צעיר מדי, אם לקחתי על עצמי אחריות וראיתי איתו יחד את ה"הוביט" למרות הגבלת הגיל, "משחקי הכס" זה כבר סיפור אחר לגמרי. הבנתי שהסדרה מאוד נאמנה לספר, ובספר היו לא מעט קטעים שקשה אפילו לי לדמיין איך אפשר לביים ולהראות אותם על המסך. וגם קחליסי הבלונדינית והיפיפייה לא בדיוק אלפית תמימה....

לעניינינו. למרות שלצערי לא רואה את הסדרה, את כל הספרים קראתי כבר מזמן ונהניתי מכל רגע. מחכה בשקיקה לספר הבא וכועסת מאוד על גו'רג' מרטין שפשוט כותב לאט מדי. לכן כשעברה שמועה בקרב הבלוגרים שרוצים להקדיש סדרה של רשומות לסדרה / לספר בוודאי שלא יכולתי לוותר על הפרויקט. רק שלפני פרסום רשומה זו גיששתי בזהירות לגבי סטטוס של כמה גיבורים מהסדרה כדי לא לעשות ספוילר לאלה שטרם קראו את הספר (וההפסד כולו שלכם, רוצו לספרייה!)

פרויקט בלוגרים של אש וקרח מתרכז בפן הקולינרי ואפשר לקחת אותו לכמה כיוונים - פשוטו כמשמעו ולהכין מנה מהמתוארות בספר - ויש לא מעט כאלה, ג'ורג' מרטין עצמו גם נראה אדם שאוהב מאוד לאכול, למרות שבספר ממש לא כל המנות אכילות (ואחסוך בתיאורים קשים לעיכול...). הליטרלית - כמו דברים חריפים וקרים. או הסימבולית, ברוח הספר והתקופה. כמו תבשיל ירקות מאותה משפחה שמאוד אוהבים אחד את השני - קופירייטינג של הדר, יוזמת הפרויקט, מהבלוג לילות שימורים. אגב, הלוגו שאתם רואים בראש הרשומה - עוצב לכבוד הפרויקט על ידי גיל מהבלוג מבשל ואוכל.

חברי הפרויקט התדיינו ביניהם לגבי תאריך פרסום הפוסטים. בהתחלה זה היה עומס של לפני החגים, אחר כך היה פסח, אחר כך היה עוד משהו והפרויקט נדחה ונדחה, עד שעלה רעיון מבריק לפרסם את הרשומות בתורות. כמו סדרה אמיתית, יום לפני שידור הפרק בטלוויזיה. כל אחד בחר לעצמו "תאריך שידור". הנה קישורים לבלוגים שלוקחים חלק בפרויקט, הרשימה תתעדכן תוך כדי פרסום פוסטים נוספים, אז שווה לחזור ולבדוק. המתח, החשק והתיאבון רק עולים, וביום שידור הפרק האחרון של העונה הנוכחית יפורסמו כל הרשומות יחד של מי שטרם פירסם. תהיה ממש חגיגת סוף עונה, stay tuned:

אפרת - מדריך השופיסטית לגלקסיה עם עוגת גבינה ניו יורק בנוסח ווסטרוז 
דניאלה - פרפראות - עם שני פוסטים, סמיפרדו תות ברוטב פיקנטי  וכרעי עוף ברוזמרין ובלימון
טל - מה יש לאכול - עם מאפינס לימון במילוי קארד לימון 
ענת - על עיצוב ושאר ירקות - עם פסטה פוטנסקה
רחל - בישול בזול - עם כדורי שוקולד לבן ולימון בסגנון המבצר האדום

חשבתי רבות על הפרויקט. חשבתי על פלפלים חריפים ממולאים בגבינה, שזה מעולה ומתאים לשבועות, זה אדום, לבן, חריף וקר, ורק בעיה אחת - אני לא ממש אוכלת חריף. חשבתי על קדרה כבדה בסגנון ימי ביניימי עם המון בשר וקצת ירקות שורש, אך אוכלים אותה בשלג, ואצלנו יש קיץ בחוץ ו-winter ממש לא coming... חשבתי על עוגיות חתונה מקסיקנית (יש באמת עוגיות כאלה, מאוד טעימות) - להפוך אותם לעוגיות חתונה אדומה, אך זה אחד הדברים שלא יכולה לסלוח לג'ורג' מרטין (מי? אישר? להרוג? את רוב?!?!), אז גם לא בא לי להקדיש לכך רשומה... ואפשר סתם להכין שקשוקה ולקרוא לה "ביצי דרקון"...

חשבתי על דמויות שהכי קסמו לי בספר. טיריון לאניסטר המבריק, המצחיק, הרשע, הגאון. סאנסה שבהתחלה לא סבלתי אותה, ממש רציתי לתפוס אותה חזק בכתפיים ולנער, לנער כדי שתתעורר, אך במהלך הספר עברה הליך התבגרות הכי מורכב והכי מעניין. ג'ון. אכן כן, ג'ון. ג'ון וייגריט. ייגריט וג'ון. מצאתי למי להקדיש את הרשומה שלי. הפראית והבסטרד שנשבע להתנזרות. רומיאו ויוליה במעילי פרווה שנפגשו בין השלגים. שאוהבים למרות המלחמה והדם שזורם על השלג. למרות ששייכים למחנות מנוגדים. כמו האש והקרח. יש בזה משהו מאוד יפה, עדין ורומנטי. ואצל ג'ורג' מרטין אין הרבה עדין ורומנטי. כמו שושנים שצומחות בקור. למרות שאין להם הרבה סיכוי לשרוד. האם לאהבה של ייגריט וג'ון יש סיכוי לנצח? אצל שייקספיר זה לא עבד. אצל ג'ון מרטין? תצטרכו להמשיך ולראות את הסדרה. או לקרוא את הספר. אתם עוד כאן?! רוצו לספרייה.

שושני האש והקרח, הדם על השלג או סתם פבלובה אישית עם קרם שוקולד לבן

מצרכים  (ל-6 פבלובות אישיות)

לפבלובה:

2 חלבונים בטמפרטורת החדר
1/2 כוס סוכר
1 כף קורנפלור
1 כפית מיץ לימון
קמצוץ מלח
ככפית צבע מאכל אדום - אם רוצים

לקרם שוקולד לבן:

1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה להקצפה 32%-38%
2 כפות אינסטנט פודינג וניל
150 גר' שוקולד לבן שבור לקוביות

הכנה:

פבלובה:

בקערת מיקסר להקציף את החלבונים עם קמצוץ מלח במהירות גבוהה כ-2-3 דקות, לקבלת קצף רך. להוסיף את הסוכר בהדרגה אל החלבונים, תוך כדי הקצפה - כף כל פעם בהפרשים של כדקה, רק אחרי שמנה קודמת של הסוכר כבר נמסה לתוך הקצף.

לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כשתי דקות נוספות. להוריד את מהירות המיקסר ולהוסיף את הקורנפלור ואת המיץ, להקציף רק עד להטמעה מלאה. לאחר הוספת הקורנפלור והלימון מיד רואים שינוי במקרם הקצף, כרגע המרנג הפך לפבלובה.

לחמם את התנור לחום של 150מעלות. לשרטט על נייר אפייה עיגולים בקוטר הרצוי - הכי קל להיעזר בכוס או קערה קטנה ולהקיף אותה עם עפרון. להפוך את הנייר, על מנת שסימני העיפרון לא יבואו במגע עם האוכל ולהניח בתבנית האפייה.

להעביר כשני שליש מהקצף לתוך שקית זילוף עם צנתר משונן, להשתדל לרכז את הקצף בצד אחד של השקית.

לקצף הנותר להוסיף צבע מאכל. לקפל בעדינות רבה לתוך המרנג, להיזהר לא לשבור אותו.

תודו שכאן זה לגמרי נראה כמו טיפות של דם על השלג. לא?.. אז תפעילו את הדימיון. ג'ורג' מרטין בטוח היה רואה את זה ;)

להעביר את הקצף הצבוע לאותה שקית זילוף עם הקצף הלבן - למלא את הצד הריק של השקית. אצלי רוב המרנג הלבן היה למטה וזה גם בסדר - כי קודם מזלפים את הבסיס, הוא יוצא לבן, והדפנות כבר יוצאות צבעוניות.

להזליף בסיס לפבלובות - למלא את כל העיגולים לפי הקוטר שציירנו. לאחר זאת ובהתאם לכמות המרנג שנותרה לבנות את הדפנות של הפבלובות לגובה - לפחות שכבת זילוף אחד או שניים לגובה מעל הקוטר של הבסיסים.

להכניס את הפבלובות לתנור שכאמור חומם מראש לחום של 150 מעלות. לסגור את התנור ומיד להנמיך את החום ל-120 מעלות. לאפות במשך כשעה - שעה ועשר דקות. כשהפבלובות מוכנות, הן קשות מבחוץ ורכות, כמו מרשמלו, מבפנים. לפתוח קצת את דלת התנור ולתת לפבלובות להתקרר לחלוטין בתוך התנור ורק אחר כך להפריד בזהירות מנייר האפייה.

קרם שוקולד לבן:

בזמן שהפבלובות בתנור, מומלץ להתחיל בהכנת גנאש שוקולד לבן, שצריך להתקרר היטב לפני ההוספה לקרם.

בקערת זכוכית להניח את השוקולד הלבן, לצקת מעל כ-100 מ"ל שמנת מתוקה ולהמיס במיקרוגל - כ-30 שניות בפעם הראשונה ואחר כך לחמם כ-10 שניות בכל פעם, עד שהשוקולד מתחיל להיות נמס. שוקולד לבן, לעומת שוקולד מריר, נהרס מהר מאוד במיקרו (מניסיון...). להוציא ולערבב היטב עד להמסה מלאה. לצנן לטמפרטורת החדר, לכסות עם ניילון נצמד ולהכניס למקרר.

לקערת המיקסר להעביר את יתרת השמנת המתוקה (כ-150 מ"ל). להוסיף את הפודינג ואת הגנאש הקר ולהקציף לקבלת קרם יציב.

להעביר לשקית זילוף ולמלא כל פבלובה.

הערות / הארות:

- כדי להוסיף עוד קצת אדום, השפרצתי מעל הקרם כמה טיפות של דם, כלומר, תרכיז מיץ אדום. בוודאי, כמו בפבלובה מסורתית, אפשר להוסיף גם פירות. אני הלכתי על הגישה המינימליסטית, כי פירות לא גדלים בשלג... (ושושנים כן? אל תהיו קטנוניים...)

- השתמשתי בקערות בקוטר כ-8 סמ ועשיתי 6 פבלובות אישיות בגודל מכובד למדי. בוודאי אפשר להקטין ולעשות 8 פבלובות בקוטר כ-5-6 ס"מ

- צבע מאכל. בוודאי לא חובה, אני הייתי נעולה לעשות פבלובות אדומות. למרות שלאחר האפייה הן יצאו בגוון ורדרד שבוודאי ג'ורג' מרטין לא חשב עליו, כי פחדתי להוסיף יותר מדי צבע למרנג ולהפיל אותו.

- את הרעיון להכניס מרנג בשני צבעים לתוך אותה שקית זילוף קיבלתי מחברתי טליה שהכינה באופן זה נשיקות צבעוניות נפלאות. אני חשבתי על כל מיני פתרונות מורכבים כמו להכניס כל צבע לשקית נפרדת ואז לחבר אותם יחד בתוך שקית אחת גדולה עם צנתר משותף. ואז בטח הכל היה בורח ומתערבב לי מכל הצדדים, הפתרון של טליה פשוט הרבה יותר.

- מומלץ למלא את הפבלובות בסמוך להגשה, אחרת היא מתרככת יותר מדי. אם לא מגישים מיד, אפשר להכין את המרנג מראש ולשמור בקופסה אטומה עד 3 ימים ללא שום בעיה, גם את הקרם שומרים כמה ימים במקרר בכלי סגור היטב ורק מפגישים ביניהם זמן קצר לפני ההגשה.

- נגמרו לי כל ההערות / הארות ועדיין נשארו תמונות. לפעמים אני פשוט מתלהבת מעצמי... במיוחד כשאני מוצאת קופסה אדומה עם נקודות לבנות שיכולה לשמש לי יופי של רקע... אז קחו עוד פרח לדרך.

בוקר טוב, עולם. פבלובה קפה עם קצפת קפה ואגוזי לוז.

לפני שנים רבות... עשר, לפחות... ניהלתי שיחה עם חמותי שלא זוכרת איך התחילה ולאן הובילה, אבל זוכרת שאמרתי תוך כדי שהזמן פשוט טס לי. יום רודף יום, חודש רודף חודש. "ככל שמתבגרים, זה נהיה רק יותר גרוע, הקצב רק נהיה מסחרר יותר" - היא אמרה לי אז. עשר שנים אחרי, כשחמותי, אשה חכמה, כבר שבע שנים לא איתנו, אני מבינה כמה שהיא צדקה. ומשנה לשנה אני מבינה את זה יותר. הקצב של החיים גורם לי לראות את הזמן כסוג של ספירלה, מערבולת. ככל שיורדים (או עולים, תלוי מאיפה מסתכלים) הסיבובים חדים יותר, מהירים יותר.

והנה שוב סוף החודש. חודש נגמר, חודש מתחיל ומה שביניהם נעלם בתוך הסחרור. בין היתר זה גם אומר שהגיע הזמן לאתגר חדש של מנטקה. הפעם האתגר היה מעורר במיוחד. הרי בקצב החיים הנוכחי איך נחזיק מעמד בלעדיו? במיוחד כשמנסים להאריך כמה שיותר את שעות היום כדי להספיק עוד ועוד - וזה על חשבון שעות השינה. ואז בבוקר מוצאת את עצמי מעבירה את השעון המעורר בטלפון לנודניק, מנסה לנמנם עוד עשר דקות, שפתאום נראות כדקות הכי חשובות של היום. כך מתחיל הסחרור היומי. לאחר כל הארגונים והפיזורים, סוף סוף מגיעה למשרד. שלום לעמיתים נאמר תוך כדי זריקת התיק לכיוון השולחן וריצה למטבחון. והנה זה מגיע. הרגע לו חיכיתי כל כך. עכשיו סוף סוף אני מתחילה את היום. קפה! אכן כן, קפה, על זה אני מדברת. בשבילי בבקשה חזק, עם קצת חלב וחצי כפית סוכר. אבל יש עוד שימושים לסם הנפלא הזה. רוצים לראות? אז להקליק כאן, ללגום מהדברים הנפלאים שבלוגרים אחרים הכינו במסגרת האתגר.

ואני? מרוב שאני אוהבת קפה, החודש היה לי קשה יותר להחליט מה אני רוצה. השילוב האולטימטיבי בשבילי הוא קפה ושוקולד מריר, אך חשבתי שבוודאי יהיו אנשים נוספים שילכו על שילוב זה (טל, זה בגללך! נלחצתי מהטלפתיה בנושא קרמבו מחודש שעבר... מי ידע שבמקום תשדרו בכיוון קופי-טופי-איזה יופי?..). ואז נזכרתי בקינוח שמזמן רציתי להכין אך טרם יצא לי - פבלובה. מתי אם לא עכשיו, לכבוד האתגר, במיוחד שבמקפיא שוכבים להם המון חלבונים מיותמים מימי אפלחורס העליזים (המתכון טרם בבלוג. זה של קרין גורן, זה טעים וזה משמין...). אז בבקשה, פבלובה, קינוח ספק עוגיות נשיקה ספק מרשמלו, בדרך כלל מגישים עם הרבה קרם קצפת טעים ופירות טריים. אך אני - אני בקפה. וזה מה שיצא. קינוח מעורר במיוחד.

אחרי שסיימתי להכין, השעה הייתה כבר לקראת חצות (כמו שרשמתי, "לגנוב" שעות על חשבון השינה...). פרסתי פרוסה לבעלי (הצד השמאלי שלי) ולי והגשתי, בליווי כוס נס קפה בוודאי. טעים בטירוף.
- איך את מצפה שארדם אחרי מכת קפאין כזאת? - שאל אותי בעלי וליקק את הכפית.
- וואלה? הקפאין משפיע עליך? - שאלתי אותו בפליאה.
אני מרוב כמות הקפאין שזורם לי בדם, כבר שום דבר לא משפיע. אין לי כל בעיה לקחת עכשיו עוד פרוסה וללכת לישון. לילה טוב. בוקר טוב. מי מכין קפה?..

פבלובה קפה עם קצפת קפה ואגוזי לוז

מצרכים:

לפבלובה אחת בקוטר 22 ס"מ:
4 חלבונים בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר
2 כפות קורנפלור
1 כפית מיץ לימון
2 כפות קפה נמס מגורען (אבקה, לא משקה)
קמצוץ מלח
50 גר' אגוזי לוז קצוצים גס

קצפת קפה:
250 מ"ל שמנת מתוקה
20 גר' סוכר וניל (2 שקיות)
1 כף קפה נמס מגורען (אבקה, לא המשקה)
2 כפות אייריש קרים או ליקר קפה

לקישוט:
אגוזי לוז קצוצים גס
30 גר' שוקולד מריר
1/2 כפית שמן

הכנה: 

להכנת פבלובה:

בקערת מיקסר להקציף את החלבונים עם קמצוץ מלח במהירות גבוהה כ-2-3 דקות, לקבלת קצף רך. לערבב את הקפה עם הסוכר ולהוסיף בהדרגה אל החלבונים, תוך כדי הקצפה - מומלץ להוסיף ככף כל פעם בהפרשים של כדקה, אחרי שמנה קודמת של הסוכר עם הקפה כבר נמסה לתוך הקצף.

לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כשתי דקות נוספות. להוריד את מהירות המיקסר ולהוסיף את הקורנפלור ואת המיץ, להקציף רק עד להטמעה מלאה. לאחר הוספת הקורנפלור והלימון מיד רואים שינוי במקרם הקצף, כרגע המרנג הפך לפבלובה...

תכירו את המיקסר החמוד שלי. נכון שאני חולמת על קנווד בצבע אדום (גם בצבעי הקשת, כמו של אהרוני, יתקבל בברכה) אבל זה בינתיים משמש אותי נאמנה כבר מעל 10 שנים ואחראי על כל הקינוחים כאן.

לחמם את התנור לחום של 160 מעלות. לשרטט על נייר אפייה עיגול בקוטר כ-22 ס"מ. להפוך את הנייר, על מנת שסימני העיפרון לא יבואו במגע עם האוכל ולהניח בתבנית האפייה. להניח את הקצף על נייר האפייה במרכז העיגול המשורטט.

בעזרת מרית ליצור במרכז גומחה עמוקה, ליישר את השוליים עד גבולות העיגול המשורטט. אין צורך ליצור אחידות וסימטריה, זה לא בקינוח הזה

לפזר מעל אגוזי לוז

להכניס את הפבלובה לתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. לסגור את התור ומיד להנמיך את החום ל-130 מעלות. לאפות במשך כשעה - שעה ועשר דקות. כשפבלובה מוכנה, היא צריכה להיות קשה מבחוץ ורכה, כמו מרשמלו, מבפנים. לפתוח קצת את דלת התנור ולתת לפבלובה להתקרר לחלוטים בתוך התנור.

לאחר האפיה: כמו שרואים, הצבע של הפבלובה המוכנה כמעט ולא משתנה

קצפת קפה:

להקציף את השמנת המתוקה יחד עם אבקת סוכר לקצפת רכה. להוסיף את הקפה ואת הליקר ולהמשיך להקציף לקבלת קצפת יציבה. למלא את השקע של הפבלובה בקצפת.

להמיס במיקרו את השוקולד מריר יחד עם השמן, לערבב ולהעביר לשקית סנדוויץ. לגזור בזהירות את השפיץ של השקית ולהזליף את השוקולד (בתנועות אמנותיות חופשיות) מעל הקצפת. לפזר אגוזי לוז מעל.

להכין כוס נס נפה, לחתוך פרוסה ולהתעורר.

הערות שוליים:
- אני מקפיאה חלבונים מיותמים בשקיות סנדוויץ, 2 בכל שקית. להפשיר על השיש, אפשר גם יום שלם, לא קורה להם כלום. להפך, קראתי שחלבונים שקצת "החמיצו" משהייה ארוכה בחוץ, יוקצפו יותר טוב
- במקום מיץ לימון אפשר להשתמש בחומץ. זה והוספת קורנפלור - מה שמבדיל בין פבלובה לסתם מרנג. גם סתם מרנג זה טעים. אבל זה לא פבלובה...

על מנת לראות דברים נוספים שהכנתי במסגרת הפרויקט - אפשר (ולדעתי הצנועה - כדאי...) להקליק על תווית "מנטקה" למטה.