בוקר טוב, עולם. פבלובה קפה עם קצפת קפה ואגוזי לוז.

לפני שנים רבות... עשר, לפחות... ניהלתי שיחה עם חמותי שלא זוכרת איך התחילה ולאן הובילה, אבל זוכרת שאמרתי תוך כדי שהזמן פשוט טס לי. יום רודף יום, חודש רודף חודש. "ככל שמתבגרים, זה נהיה רק יותר גרוע, הקצב רק נהיה מסחרר יותר" - היא אמרה לי אז. עשר שנים אחרי, כשחמותי, אשה חכמה, כבר שבע שנים לא איתנו, אני מבינה כמה שהיא צדקה. ומשנה לשנה אני מבינה את זה יותר. הקצב של החיים גורם לי לראות את הזמן כסוג של ספירלה, מערבולת. ככל שיורדים (או עולים, תלוי מאיפה מסתכלים) הסיבובים חדים יותר, מהירים יותר.

והנה שוב סוף החודש. חודש נגמר, חודש מתחיל ומה שביניהם נעלם בתוך הסחרור. בין היתר זה גם אומר שהגיע הזמן לאתגר חדש של מנטקה. הפעם האתגר היה מעורר במיוחד. הרי בקצב החיים הנוכחי איך נחזיק מעמד בלעדיו? במיוחד כשמנסים להאריך כמה שיותר את שעות היום כדי להספיק עוד ועוד - וזה על חשבון שעות השינה. ואז בבוקר מוצאת את עצמי מעבירה את השעון המעורר בטלפון לנודניק, מנסה לנמנם עוד עשר דקות, שפתאום נראות כדקות הכי חשובות של היום. כך מתחיל הסחרור היומי. לאחר כל הארגונים והפיזורים, סוף סוף מגיעה למשרד. שלום לעמיתים נאמר תוך כדי זריקת התיק לכיוון השולחן וריצה למטבחון. והנה זה מגיע. הרגע לו חיכיתי כל כך. עכשיו סוף סוף אני מתחילה את היום. קפה! אכן כן, קפה, על זה אני מדברת. בשבילי בבקשה חזק, עם קצת חלב וחצי כפית סוכר. אבל יש עוד שימושים לסם הנפלא הזה. רוצים לראות? אז להקליק כאן, ללגום מהדברים הנפלאים שבלוגרים אחרים הכינו במסגרת האתגר.

ואני? מרוב שאני אוהבת קפה, החודש היה לי קשה יותר להחליט מה אני רוצה. השילוב האולטימטיבי בשבילי הוא קפה ושוקולד מריר, אך חשבתי שבוודאי יהיו אנשים נוספים שילכו על שילוב זה (טל, זה בגללך! נלחצתי מהטלפתיה בנושא קרמבו מחודש שעבר... מי ידע שבמקום תשדרו בכיוון קופי-טופי-איזה יופי?..). ואז נזכרתי בקינוח שמזמן רציתי להכין אך טרם יצא לי - פבלובה. מתי אם לא עכשיו, לכבוד האתגר, במיוחד שבמקפיא שוכבים להם המון חלבונים מיותמים מימי אפלחורס העליזים (המתכון טרם בבלוג. זה של קרין גורן, זה טעים וזה משמין...). אז בבקשה, פבלובה, קינוח ספק עוגיות נשיקה ספק מרשמלו, בדרך כלל מגישים עם הרבה קרם קצפת טעים ופירות טריים. אך אני - אני בקפה. וזה מה שיצא. קינוח מעורר במיוחד.

אחרי שסיימתי להכין, השעה הייתה כבר לקראת חצות (כמו שרשמתי, "לגנוב" שעות על חשבון השינה...). פרסתי פרוסה לבעלי (הצד השמאלי שלי) ולי והגשתי, בליווי כוס נס קפה בוודאי. טעים בטירוף.
- איך את מצפה שארדם אחרי מכת קפאין כזאת? - שאל אותי בעלי וליקק את הכפית.
- וואלה? הקפאין משפיע עליך? - שאלתי אותו בפליאה.
אני מרוב כמות הקפאין שזורם לי בדם, כבר שום דבר לא משפיע. אין לי כל בעיה לקחת עכשיו עוד פרוסה וללכת לישון. לילה טוב. בוקר טוב. מי מכין קפה?..

פבלובה קפה עם קצפת קפה ואגוזי לוז

מצרכים:

לפבלובה אחת בקוטר 22 ס"מ:
4 חלבונים בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר
2 כפות קורנפלור
1 כפית מיץ לימון
2 כפות קפה נמס מגורען (אבקה, לא משקה)
קמצוץ מלח
50 גר' אגוזי לוז קצוצים גס

קצפת קפה:
250 מ"ל שמנת מתוקה
20 גר' סוכר וניל (2 שקיות)
1 כף קפה נמס מגורען (אבקה, לא המשקה)
2 כפות אייריש קרים או ליקר קפה

לקישוט:
אגוזי לוז קצוצים גס
30 גר' שוקולד מריר
1/2 כפית שמן

הכנה: 

להכנת פבלובה:

בקערת מיקסר להקציף את החלבונים עם קמצוץ מלח במהירות גבוהה כ-2-3 דקות, לקבלת קצף רך. לערבב את הקפה עם הסוכר ולהוסיף בהדרגה אל החלבונים, תוך כדי הקצפה - מומלץ להוסיף ככף כל פעם בהפרשים של כדקה, אחרי שמנה קודמת של הסוכר עם הקפה כבר נמסה לתוך הקצף.

לאחר הוספת כל הסוכר, להמשיך להקציף כשתי דקות נוספות. להוריד את מהירות המיקסר ולהוסיף את הקורנפלור ואת המיץ, להקציף רק עד להטמעה מלאה. לאחר הוספת הקורנפלור והלימון מיד רואים שינוי במקרם הקצף, כרגע המרנג הפך לפבלובה...

תכירו את המיקסר החמוד שלי. נכון שאני חולמת על קנווד בצבע אדום (גם בצבעי הקשת, כמו של אהרוני, יתקבל בברכה) אבל זה בינתיים משמש אותי נאמנה כבר מעל 10 שנים ואחראי על כל הקינוחים כאן.

לחמם את התנור לחום של 160 מעלות. לשרטט על נייר אפייה עיגול בקוטר כ-22 ס"מ. להפוך את הנייר, על מנת שסימני העיפרון לא יבואו במגע עם האוכל ולהניח בתבנית האפייה. להניח את הקצף על נייר האפייה במרכז העיגול המשורטט.

בעזרת מרית ליצור במרכז גומחה עמוקה, ליישר את השוליים עד גבולות העיגול המשורטט. אין צורך ליצור אחידות וסימטריה, זה לא בקינוח הזה

לפזר מעל אגוזי לוז

להכניס את הפבלובה לתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות. לסגור את התור ומיד להנמיך את החום ל-130 מעלות. לאפות במשך כשעה - שעה ועשר דקות. כשפבלובה מוכנה, היא צריכה להיות קשה מבחוץ ורכה, כמו מרשמלו, מבפנים. לפתוח קצת את דלת התנור ולתת לפבלובה להתקרר לחלוטים בתוך התנור.

לאחר האפיה: כמו שרואים, הצבע של הפבלובה המוכנה כמעט ולא משתנה

קצפת קפה:

להקציף את השמנת המתוקה יחד עם אבקת סוכר לקצפת רכה. להוסיף את הקפה ואת הליקר ולהמשיך להקציף לקבלת קצפת יציבה. למלא את השקע של הפבלובה בקצפת.

להמיס במיקרו את השוקולד מריר יחד עם השמן, לערבב ולהעביר לשקית סנדוויץ. לגזור בזהירות את השפיץ של השקית ולהזליף את השוקולד (בתנועות אמנותיות חופשיות) מעל הקצפת. לפזר אגוזי לוז מעל.

להכין כוס נס נפה, לחתוך פרוסה ולהתעורר.

הערות שוליים:
- אני מקפיאה חלבונים מיותמים בשקיות סנדוויץ, 2 בכל שקית. להפשיר על השיש, אפשר גם יום שלם, לא קורה להם כלום. להפך, קראתי שחלבונים שקצת "החמיצו" משהייה ארוכה בחוץ, יוקצפו יותר טוב
- במקום מיץ לימון אפשר להשתמש בחומץ. זה והוספת קורנפלור - מה שמבדיל בין פבלובה לסתם מרנג. גם סתם מרנג זה טעים. אבל זה לא פבלובה...

על מנת לראות דברים נוספים שהכנתי במסגרת הפרויקט - אפשר (ולדעתי הצנועה - כדאי...) להקליק על תווית "מנטקה" למטה.