‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל איטלקי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל איטלקי. הצג את כל הרשומות

יום שני, 20 באוקטובר 2014

פריטטה עם נקניקיות צ'וריסו

נכון שהיה כיף בתקופת החגים? אני ממש לא מבינה את אלה שהתלוננו שהיה ארוך מדי. מצידי - תביאו לי עוד, חודשיים לפחות. לבשל, לשחק משחקי קלפים ודומינו עם ילדים, לטייל, לישון שנ"צ ולבשל עוד קצת - שגרה בין חג לשבת, בין שבת לחג. 

אבל כמו כל דבר טוב, יש לו סוף. דיאלוג לקראת החזרה לשגרה שניהלו הילדים שלי:
גילעד: אמא, אני לא מאמין שמחר את צריכה לחזור לעבודה... (כן, גם אני לא...)
כרמל: אבל אם היא לא תעבוד, לא יהיה לנו כסף לקנות דברים (חומרנות נוסח גיל חמש)
גילעד: אני רוצה שאמא לא תלך לעבודה ושעדיין יהיה לנו כסף
כרמל: אי אפשר (מציאות נוסח גיל חמש)

גילעד: אפשר
כרמל: איך?.. (את זה גם אני רוצה לשמוע!)
גילעד: בפנסיה (?!?!?!)


עדכון סטטוס: מחכים לפנסיה... 

ואחרי מאפינס, עוגה, עוגיות ועוד מאפינס, הגיע הזמן לקצת "אוכל אמיתי" בבלוג. הרי בישלתי הרבה (ואכלתי הרבה...).

פריטטה (סוג של חביתה בהשראת המטבח האיטלקי) עם נקניקיות צ'וריסו, מתחילים את הבישול על הגז וממשיכים בתנור. לכן לצורך ההכנה צריכים מחבת שאפשר להכניס לתנור, בקוטר כ-24 ס"מ עם דפנות גבוהות.


מצרכים:

2 כפות שמן
5 נקניקיות צ'וריסו, פרוסות לעיגולים בעובי כ-2 ס"מ
2 פלפלים אדומים, פרוסים לפרוסות קטנות
4 תפוחי אדמה גדולים, מגוררים דק
חצי כוס זיתים ירוקים, מגולענים ופרוסים
1 כוס עשבי תיבול קצוצים (פטרוזיליה, שמיר, תימין)
3 בצלים ירוקים, קצוצים
6 ביצים 
3 כפות פירורי לחם
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

הכנה:

במחבת כבדה שמתאימה לתנור לחמם את השמן ולטגן את פרוסות הנקניקיות עד שיזהיבו. להוסיף את הפלפלים ולטגן יחד כמה דקות.

להוסיף את כל שאר המצרכים: תפוחי אדמה, זיתים, עשבי תיבול ובצל ירוק, ביצים ופירורי לחם. לתבל לפי הטעם. לערבב לתערובת אחידה, להדק עם הכף.

לטגן את הפריטטה על אש בינונית, עד שהשוליים מתחילים להתייצב.

בינתיים לחמם את התנור לחום של 180 מעלות. להעביר את המחבט לתנור ולאפות כ-15-20 דקות, מתוכן כ-5 דקות אחרונות על מצב גריל להזהבת החלק העליון של הפשטידה.


למתכון עם הערכים התזונתיים באתר FoodsDictionary

הע/ארות:




- מסוג המתכונים שמאפשרים לשלב כל מה שיש במקרר. נקניקיות: אפשר מרגז, צ'וריסו, קבנוס - והכי טעים שילוב של כמה סוגים. אותו דבר עם ירקות: אפשר להוריד פלפלים או להוסיף פלפל אחד חריף, להוסיף יחד עם תפוח אדמה בטטה או גזר מגוררים, להוסיף תירס או אפונה וכדומה.


יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

חתונה איטלקית



אתם מכירים אוכל איטלקי לא טעים? אני לא. אי אפשר לחשוב על איטליה בהקשר הגסטרונומי ולא להרגיש רעב. בצקים, עגבניות והרבה מוצרלה. פעם, כשהיינו צעירים ויפים ובעיקר נטולי ילדים, טסנו בטיסה ספונטנית במיוחד לאיטליה. ישבנו יום אחד בארוחת ערב אצל חברים, והם סיפרו לנו שבעבודה אצלם אירגנו נסיעת עסקים לאיטליה לכמה עובדים אך הנסיעה בוטלה ברגע האחרון, החברה נשארה עם כמה כרטיסי טיסה ועכשיו מנסה להיפטר מהם במחיר מצחיק. 119$ לשני הכיוונים, נחיתה בוורונה וחזרה מרומא שבוע אחרי. לא תקחו דיל כזה? בוודאי שתקחו, במיוחד אם אתם צעירים, יפים ונטולי ילדים. אז לקחנו. 36 שעות אחרי כבר היינו במטוס לכיוון ארץ המגף. בגלל שהיה לנו רק שבוע ולבקר באיטליה היה חלום חיי, ניסיתי לדחוס לתוך שבוע זה מקסימום חוויות וביקורים במקומות שונים. אז כדי לחסוך זמן, היינו נוסעים בלילות ממקום למקום ומתחילים את היום בעיר אחרת. ככה זה כשאתם יפים, צעירים ונטולי ילדים, תרמיל גב ענקי ורכבת לילה מוונציה לפירנצה הופכים לסוג של חוויה מיוחדת.
קצת עצוב לי לחשוב על הזמן שעובר ואנחנו כבר פחות צעירים (אך עדיין יפים...). סוג כזה של טיולים ושינה בהוסטל רבע כוכב כבר לא יחזרו. נחתנו בוורונה בשלוש לפנות בוקר, לקחנו מונית למרכז העיר ואת הלילה סיימנו בישיבה על הספסל בפרק. כמו זוג הומלסים, אך מאושרים עד השמיים. כשעלה הבוקר והתחילו להיפתח בתי קפה בעיר (בשעה מאוד מוקדמת, יש לציין), התיישבנו באחד מהם. טפטף גשם, המלצרים טאטאו את המדרכה הרטובה, ואנחנו שתינו את הקפה הכי טעים בעולם עם הקרואסון הכי טעים בעולם. היינו על גג העולם. היינו באיטליה.
אחת החווית היותר מוזרות הייתה נסיעה לילית ברכבת מוונציה לפירנצה. בלילה הזה לא ישנו שנייה וגם לא כל כך ישבנו... חשבתי שרכבת כל כך עמוסה יכולה להיות רק בהודו, ולא בלב אירופה. לא היה מקום לדרוך, לא היה מקום לנשום. רוב הנוסעים היו צעירים, מקומיים ותיירים, כולם דיברו עם כולם ובשביל לעבור לתא שירותים היה צריך ממש לדרוך על אחרים ואת הבנות הרימו והעבירו מיד ליד... המצחיק הוא ששילמנו על הנסיעה מחיר מלא. כשסיפרנו שקנינו כרטיסים, כל המקומיים בקרון צחקו עלינו. מסתבר שברכבת לילה לא מבקר כרטיסן ורק התיירים הפראיירים שילמו מחיר נסיעה מלא... ואחרי כל זה הייתה פיצרייה קטנה בגודל של בוטקה ליד תחנת הרכבת, הפיצה עם רוטב עגבניות טריות ושכבת מוצרלה עבה יותר משכבת הבצק. הפיצה הכי טעימה שאכלתי בחיים שלי.
והמתכון - דווקא לא של פיצה. גיששתי לי ברשת העולמית ונתקלתי במתכון שנקרא "מרק חתונה איטלקי". מרק זה טוב, חתונה זה טוב ואיטלקי - עוד יותר טוב. השילוב המבטיח שהייתי חייבת לנסות הניב מרק מהטעימים שאכלתי. כבר אמרתי שאיטלקי - לא יכול להיות לא טעים. אפילו שהשבת הקרובה מבטיחים מזג אוויר חמים ונעים, עזבו הכל, הכינו את המרק. חתונה של טעמים, אהבה איטלקית בצלחת.
לא בדיוק הבנתי למה הוא נקרא "מרק חתונה" ואם באמת מגישים אותו בחתונות באיטליה. ללא קישור למקור המתכון, כי המתכון הוא עממי, בעל אלף ואריאציות ואני המצאתי לו וואריאציה משלי. עם פתיתים שבמקור בוודאי לא היו (אלא "פסטה קטנה" שבשבילי זה תורגם במיידי לפתיתים), זרירה יותר ונטולת פרמזן. buon appetito .

מצרכים:
לקציצות:500 גר' עוף טחון
2/3 כוס פירורי לחם
1 ביצה
פטרוזיליה קצוצה
תיבול: מלח, פלפל שחור
למרק:1 בצל קצוץ
2 גזרים - לחתוך קטן
3-4 ענפי סלרי עם העלים - קצוץ
400 גר' תרד קפוא - מופשר
כוס פתיתים
10-12 כוסות מים
שמיר קצוץ
תיבול: מלח, פלפל שחור, כף אבקת מרק עוף
הכנה:
לערבב בקערה את כל המצרכים לקציצות ולהניח בצד לספיגת הטעמים.
בסיר גדול לטגן את הבצל עם קצת שמן עד להזהבה. להוסיף את שאר הירקות, לערבב ולטגן יחד כמה דקות. להוסיף מים רותחים ומרק עוף, להביא לרתיחה.
מתערובת הבשר ליצור קציצות עגולות קטנטנות ולהכניס אותן בזהירות למרק. לבשל כ-15 דקות, להוסיף את הפתיתים ולבשל 5 דקות נוספות.
להוסיף את התרד, לבשל עוד כ-10 דקות נוספות, לתבל ולהוסיף שמיר.
מומלץ לסחוט קצת מיץ לימון לצלחת של מרק ולחלום על bella Italia...

יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

מרק מינסטרונה מהיר


חורף עוד רחוק מאוד מאיתנו, ואני כולי ציפייה לעונת הגשמים, הסוודרים ותבשילי קדרה. אבל שעון חורף כבר יש לנו. אני לא יודעת עד כמה זה עוזר לצום ועל מי בדיוק מנסים לעבוד פה, אותי מרגיז מאוד שככה פתאום בתחילת ספטמבר לקחו לנו שעת אור ביום. אני יוצאת מהעבודה בשעה שש בערב בחושך מוחלט, תחושה של אמצע הלילה. ובבוקר? ניסיתם פעם להסביר לתינוקת בת שנה וחודשיים שהשעון הוזז, השעה עכשיו רק חמש וחצי ואמא ואבא עייפים מאוד?..
ומצד שני - אולי זה כן עובד. עובדה, בלילה של יום הכיפורים ירד באזורנו גשם חזק. אמנם רק לכמה דקות, אבל ממש מבול וכל הבוקר של יום למחרת הייתה תחושה נפלאה של רעננות באוויר. אז הזזת השעון הביאה או לא הביאה חורף אמיתי, אבל זה בהחלט תירוץ טוב למרק הראשון של השנה. תעקבו אחרי תחזית מזג האוויר, יש כאן מרק מינסטרונה בגרסה המהירה שלי. עד כמה אוטנטי? לא כל כך. אבל אוכלים, נהנים וחולמים על איטליה היפה וחורף אמיתי...
מצרכים:
1 בצל
1-2 שיני שום (לא חובה)
2-3 ענפי סלרי עם העלים
2 גזרים
קופסה גדולה (800 גר') עגבניות מרוסקות
קופסת שימורי שעועית לבנה אפויה ברוטב עגבניות
כוס פסטה "ביסלי ספירלה"
תיבול: מלח, פלפל, סוכר, פפריקה אדומה מתוקה
הכנה:
קוצצים את כל הירקות. מחממים קצת שמן בסיר גדול, מזהיבים בו את הבצל ואת השום. להוסיף את הסלרי ואת הגזר, לטגן יחד כמה דקות. להוסיף את שאר המצרכים, כולל פסטה. להוסיף כ-4-6 כוסות מים רותחים, תלוי אם אוהבים מרק סמיך. להביא לרתיחה, לכסות את הסיר ולבשל כ-25 דקות.
והתמונה - זה עוד אחד מהחסרונות של שעון חורף... אני לא מספיקה יותר לצלם באור יום...