שומרים על המשקל שלא יברח. פשטידת זוקיני וגבינה

אני אחרי לידה. אמרו לי שזה תירוץ שאפשר למשוך עד גיל 18. של אחרון הילדים, כמובן. אני בתור גיבורה גדולה ולאחר ניסיון מוצלח עם שומרי משקל לפני כשנה וחצי, הייתי בטוחה ששבועיים אחרי הלידה כבר אתחיל בשגרת ספירת הנקודות והשלת הקילוגרמים שאספתי בדרך לאושר הנולד. הרי אני בבית, אז אוכל לעבוד "לפי הספר", לבשל רק לעצמי, לאכול לצהריים 200 גר' חזה עוף צלוי בגריל, להקפיץ שעועית ירוקה לארוחת הערב ותוך כמה חודשים אני חוזרת לג'ינס מימי התיכון. הצחקתי את עצמי. אופטימיות בלתי מוסברת, בתור אמא לילד שלישי (וואו, עדיין מדהים אותי התואר הזה...) הייתי אמורה לדעת כבר מראש שזה לא יעבוד. לא שבועיים אחרי, גם לא חודשיים. מילא לא לישון, אבל גם לא לאכול? וגם לתפקד תוך כדי? החלטתי שאחזור לשגרה ברגע ש"אחזור לשגרה", כלומר, לעבודה. הרי במשרד יש פחות פיתויים ויותר סדר יום.

עדיין הייתי אופטימית מדי או אמיצה מדי. אבל מימשתי את ההחלטה. עדיין לא ישנה בלילות (חצי מלכות תמורת שש שעות שינה רצופות!!), עובדת במה שאפשר להגדיר כמשרה וחצי, יש לי שלושה ילדים ועכשיו אני גם אוכלת נכון. כלומר, אחרי יום עבודה קשה אני לא יכולה להתפרע על מגש פיצה. אלא עומדת ומקפיצה ירקות וצולה חזה עוף. ואין בראוניז עסיסי עם כוס קפה לנחמה, מקסימום שתי קוביות שוקולד מריר. בית משוגעים שלום. מציאות הזויה של קצב מטורף. תמיד התלוננתי שאני חיה בקצב מסחרר. בשביל להבין מה זה מסחרר באמת, הייתי צריכה ללדת ילד שלישי. הבנתי שעד עכשיו זה היה סתם לונה פרק לקטנטנים. עכשיו זאת רכבת הרים אמיתית. למעלה, למטה, לופ 360 מעלות. לפעמים אני ממש צורחת באמצע הנסיעה - מפחד, כמובן. אבל תוך כדי כבר הורדתי 4 ק"ג בחודש. הדרך עוד ארוכה ליעד שהצבתי, ואולי אהיה מחורפנת, אבל רזה. גם משהו.

לכבוד המירוץ לג'ינס המיוחל, במעמד חגיגי זה מכניסה כמה תגים חדשים לבלוג - #דיאטה #שומרי משקל. אנסה מדי פעם (ברמת תדירות משתנה, תלוי בלופים ברכבת ההרים הפרטית שלי) להביא מתכונים דיאטטים שיהיו טעימים גם לנו וגם לילדים, ובתור בונוס -  לנקד אותם בהתאם לשיטת שומרי משקל. ולא, זה ממש לא אומר שלא יהיו כאן יותר עוגות - כי אצלי החשק לאפות הוא חזק מהחשק לאכול.... עוד נמיס ביחד שוקולד מריר ונקציף שמנת מתוקה, רק במינון קצת יותר נמוך. להגיד שלא אטעם מהדברים האלה? בוודאי שאטעם, כי אני בדיאטה ולא בעונש. פשוט במקום שתי פרוסות עוגה בחושה ליד הקפה של שבת בבוקר אסתפק (טוב, אנסה להסתפק...) בחצי פרוסה, וזאת בדיוק הסיבה למה בחרתי דווקא בשומרי משקל - אני יכולה לאכול הכל, פשוט לשלוט במינון. טוב, כמעט הכל. הידעתם שמלוואח אחד שווה כמעט ל-3/4 מהתפריט היומי המומלץ? אוי לי.

חוסר צדק ברמה קוסמית: אני זאת שמשקיעה, ממלמלת לעצמי מספרים כל יום, סופרת גרגירי סוכר בכוס קפה, רושמת ביומן כל ערב, רצה למפגשים השבועיים... והורדתי 4 ק"ג בחודש. בעלי, בלי לעשות שום דבר מתוך זה, הוריד שתיים. מצד שני, הוא גם עלה ביחד איתי בהריון, מבלי לסחוב את התינוק....

פשטידת זוקיני וגבינה

מצרכים:
1 בצל גדול - קצוץ
1 כף שמן
2 זוקיני גדולים - לגרר בפומפייה גסה ולסחוט
250 גר' גבינת קוטג' 5%
250 גר' גבינה לבנה 5%
2 ביצים
3 כפות קוואקר
תיבול: כפית שטוחה מלח, חצי כפית פלל שחור גרוס, כפית שטוחה אורגנו

הכנה:

לחמם את השמן במחבת ולטגן את הבצל עד להזהבה.

לערבב בקערה את הזוקיני עם הגבינות, הביצים והקוואקר. להוסיף את הבצל ולבל לפי הטעם.

להעביר לתבנית ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-40 דקות.

מומלץ לתת לפשטידה להתקרר קצת ולהתייצב לפני הפריסה.

הע/ארות:

מה שאני אוהבת במתכוני פשטידות - אופציות לגיוון חופשי. זוקיני אפשר להחליף בקישואים (לסחוט היטב, כי קישואים אוגרים יותר נוזלים), אפשר לשנות את הגבינות, להוסיף בולגרית או צהובה. הכל הולך על עקרון "ערבב ושלח".

קצת מתמטיקה של שומרי משקל
ניקוד:
בצל - 0
שמן - 3
זוקיני - 0
קוטג' - 6
גבינה לבנה - 7
ביצים - 4
קוואקר - 3
סה"כ ניקוד: 23
בחלוקה ל-6 מנות גדולות ויפות - קצות פחות מ-4 נקודות
סלט ירקות גדול ליד ב-0 נקודות עם כף טחינה (1 נקודה), 5 זיתים (1 נקודה) - ויש כאן ארוחת בוקר מצוינת וקלה בכל המובנים ב-6 נקודות בלבד.
ניתן "להוזיל" את הפשטידה, כמובן, על ידי שימוש במוצרי חלב עם פחות אחוזי שומן.

ולמי שסופר בשיטת הקלוריות - יש גם טבלת ערכים תזונתיים חמתכון באתר FoodsDictionary המעולה.

* אופס, גיליתי הרגע שכבר יש תג של #דיאטה בבלוג שלי. טוב, נו, זה המצב שלי ב"און אנד אוף" ב-15 שנים אחרונות....

לא על הפלאפל לבדו

קשה לקבוע מה הוא באמת האוכל הישראלי. פלאפל? גפילטע פיש? חומוס-צ'יפס-סלט? ברוב המקרים מה שאנחנו רגילים לכנות כ"אוכל ישראלי" שכנינו כבר היו שם קודם, ובחלק מהמקרים גם עושים את זה יותר טוב. לגבי תכונות של "התנהגות ישראלית" גם אפשר להתווכח. בעצם, ויכוח זה גם תכונה ישראלית / יהודית, עוד בגולה שמעתי את הפתגם "שני יהודים - שלוש דעות". אחת מהתכונות של ישראליות - לחשב את הרווחים של אחרים. הדבר הכי קל לספור את הגרוש בכיסו של אחר. המתמחים - מה הם רוצים, מרוויחים משכורת יפה מאוד, והמורים בכלל שישבו בשקט, יש להם חופש גדול של חודשיים. ועמנואל הטייס (מאסטר שף, למי שכבר שכח) ממש לא צריך את הזכייה, הוא מרוויח מספיק - כך קבע הפורום בתפוז. מוסכניקים - הם העשירים האמיתיים. ומוכרי פלאפל - איזה הוצאות יש להם, רווח נקי. זה מתחיל עוד בתור. אתה מסתכל על המוכר שולף את הפיתה וחוצה אותה, שם בתוכה אותם חומוס-צ'יפס-סלט קבועים כשהסלט משום מה מורכב מ- 95 אחוז מלפפונים ומתחיל לחשב. כמה כבר עולה פיתה? עשירייה בעשרה שקלים, בסיטונאות בטח עושים לו עוד הנחה. והשמן של הפלאפל? משתמש בהכי זול ובטוח לא הוחלף כבר שלושה ימים. לא יפשוט רגל אם היה מוסיף עוד עגבנייה לסלט. ממשיכים לכיוון שולחנות פלסטיק עם פירורים שהושארו על ידי לקוחות מרוצים שהיו כאן לפניך, לוקחים ביס ראשון, מוסיפים את הטחינה בנדיבות (כלול במחיר המנה!) וממשיכים את החישוב. ארנונה - כמה כבר לוקחים על המטר ורבע האלה, חשבון חשמל - המזגן שלפני עשרים שנה היה שיא הטכנולוגיה, ותמיד, תמיד מוכר הפלאפל יוצא אצלנו ברווח.

עד כאן נראה כי אני מתכוונת להביא ברשומה מתכון לפלאפל. ביתי, טעים ומשובח שילווה בסלט עם כמות עגבניות נכונה ויטוגן בשמן טרי... רגע, שמן?.. שמן... שמן עמוק?.. שמן זה בעיה. קצת קשה לשים לב בבלוג בין כל מתכוני השוקולד, אך אני בעד צמצום כמויות השמן בטיגון, ובוודאי לא טיגון עמוק. אז אנחנו נלך בדרך אחרת. זה נראה כמו פלאפל, זה דומה לפלאפל, אבל זה ממש לא פלאפל. ללא שמן - לא נהיה קטנוניים ונחשיב את טיגון הבצל... במקום פיתה הסתפקתי בפרוסת לחם, רק על החומוס לא ויתרתי, בכל זאת ישראלים. שיהיה בתאבון :)

לביבות אורז ועדשים כתומות - אפויות

מצרכים:

1/2 כוס אורז
1/2 כוס עדשים כתומות
1 בצל קצוץ דק
2 גזרים מגוררים
1 קישוא מגורר וסחוט היטב
2 ביצים
2 כפות פירורי לחם
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

הכנה:

לשטוף את האורז ואת העדשים, להוסיף שתים וחצי כוסות מים ולבשל במיקרו 15 דקות (בוודאי שאפשר לבשל על הגז ורצוי בשני סירים נפרדים, אבל אני מקצרת את ההליכים). לתת להתקרר טיפה.

לטגן את הבצל עד להזהבה, להוסיף אותו לאורז ולעדשים המבושלים, להוסיף את כל שאר המצרכים. לערבב היטב ולתבל לפי הטעם.

ליצור מהתערובת קציצות קטנות, להניח בתבנית מרופדת בנייר אפיה ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-25-30 דקות.

מקור להשראה: "המטבח הצמחוני של "על השולחן"

לביבות טונה אפויות

מצרכים:

2 קופסאות טונה - לסנן (160 גר' כל אחת)
1 בצל גדול קצוץ דק
2 תפוחי אדמה מגוררים וסחוטים היטב
2 גזרים מגוררים
2 כפות רסק עגבניות
2 ביצים
3 כפות פירורי לחם
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס, פפריקה אדומה מתוקה

הכנה:

לטגן את הבצל עד להזהבה. לערבב היטב עם כל שאר המצרכים ולתבל לפי הטעם.

ליצור מהתערובת קציצות קטנות, להניח בתבנית מרופדת בנייר אפיה ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-25-30 דקות.

את שני סוגי הלביבות אפיתי יחד - שניהם בתמונות יצאו כמעט באותו צבע. עם העדשים קצת יותר בהירות... 

דיאטה אחרי החגים

מסוף שבוע לחג, מחג לסוף שבוע, מפגשים עם חברים, טיולים, השלמת שעות שינה והרבה אוכל טעים - וגם לדברים טובים אלה יש סוף. וחבל, רק התחלתי להתרגל... אבל הנה החגים כבר מאחורינו והחופש הבא - חוה"מ פסח - נראה רחוק מדי ובלתי ניתן להשגה. בינתיים, אחרי כל ארוחות החג הטובות, הגיע הזמן למשהו קל יותר.

בעלי העמיד בפניי אתגר - הביא שלושה סוגי קטניות ודגנים (היה מבצע בסופר...). ניסיתי כמה וריאציות לתבשילים קלים, נפלאים ומשביעים. אליהם אפשר לשדך מנת ירקות נפלאה ולוותר על תוספת בשרית - כי כבר אכלנו יותר מדי בשר בחג...

תבשיל חיטה

מצרכים בסיסיים:

4 כפות שמן זית
1 בצל גדול קצוץ
100 גר` (2 כפות גדושות) רסק עגבניות
2 כוסות חיטה, מושרית במים 10 דקות
4 כוסות מים רותחים
תיבול: מלח, פלפל, פפריקה אדומה מתוקה, 1/4 כפית סחוג או פפריקה אדומה חריפה

הכנה:

לחמם את השמן בסיר ולטגן את הבצל עד להזהבה.

להוסיף את הרסק ואת התבלינים וכוס מים רותחים, לערבב ולהביא לרתיחה.

להוסיף את החיטה ושלוש כוסות מים נוספות, לערבב ולכסות את הסיר. לבשל על אש נמוכה כ-20 דקות עד לספיגת הנוזלים. מדי פעם לערבב, יש לתבשיל נטייה לא נעימה להידבק לתחתית הסיר.

לסגור את האש, לערבב ולהשאיר מכוסה כ-5-10 דקות נוספות.

אופציות לגיוון:
2-3 שיני שום, להוסיף בשלב הטיגון של הבצל
1 פלפל - לחתוך לרצועות דקות - להוסיף בשלב טיגון הבצל
1-2 עגבניות קצוצות - להוסיף בשלב טיגון הבצל 

אופציות לשילוב דגנים: 
להוריד כמות החיטה לכוס אחת, לבשל לפי המתכון עם 2 כוסות מים כ-15 דקות. להוסיף 1 כוס ג`ריש (בורגול עדין) + 2 כוסות מים רותחים ולבשל 10 דקות נוספות.

אופציה נוספת לשילוב דגנים עם קטניות - להוסיף 1/2 כוס עדשים כתומות ועוד כוס מים רותחים עבור העדשים. מעולה! 

תוספת נפלאה לתבשיל חיטה (או קוסקוס או אורז לבן) - גיבץ`, תערובת ירקות ברוטב עגבניות. ג`יבץ` אמיתי מתחילים בטיגון ורק בסוף משלימים באפיה. אבל אם כבר אנחנו בכיוון בריא יותר - מצאתי את הגרסה שלי לגיבץ` שהיא הכי טעימה לי וגם אפויה, ורק את הרוטב מבשלים בצד. מקור להשראה - על בסיס מתכון מתוך הספר הצמחוני המעולה באמת "המטבח הצמחוני של "על השולחן". גם פה הרבה מקום לגיוון, אפשר לשנות כמויות,  להוסיף / להוריד ירקות לפי הטעם האישי ובהתאם לנמצא במקרר.

גיבץ` ירקות אפויים

מצרכים:

1 בצל גדול חתוך לחצאי טבעות
2 פלפלים צבעוניים חתוכים לקוביות גדולות
1 דלורית או כ-300 גר` דלעת, חתוכה לקוביות גדולות
2 קישואים, חתוכים לקוביות גדולות
1 חציל, חתוך לקוביות גדולות
250 גר` פטריות שמפיניון טריות, פרוסות
כ-5 כפות שמן זית
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

לרוטב עגבניות:2 עגבניות קצוצות גס
600 גר` עגבניות כתושות ברסק
2 כפות שמן זית
כ-3/4 כוס מים רותחים
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס, כפית סוכר, טימין

הכנה:

לערבב את כל הירקות עם השמן, מלח ופלפל, לסדר בתבנית אפיה גדולה. לכסות בנייר כסף.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-20 דקות, עד שהירקות מתרככים.

במקביל לבשל את כל מרכיבי הרוטב בסיר קטן על הגז כרבע שעה.

להסיר את נייר הכסף, לצקת את הרוטב על הירקות, לערבב ולאפות כ-20 דקות נוספות, עד שהרוטב מצטמצם והירקות מוכנים.

החטא ועונשו - דיאטה אחרי החגים

טיילתי, נחתי, ישנתי, קראתי שלושה ספרים, שיחקתי עם הילדים, אירחתי חברים, בישלתי, שתיתי, אכלתי, העלתי קילו וחצי. כמה חבל שנגמר. התעוררתי בבוקר בתחושה של שביזות, הגעתי לעבודה באיחור של חצי שעה, הכנתי קפה וחמש דקות בהיתי במסך המחשב בניסיון להבין מה אני עושה כאן ולחשב מתי יוצא חופש הבא. וכל זה - שעוד עבדתי חלקית בחול המועד. אבל לדברים טובים - כמו חופש - מתרגלים מהר. עכשיו צריך לחזור לשגרה, בין היתר - גם לשגרה הקולינרית. זה הזמן לשלם על חטאי החג. חטאים שונים כמו עוגת שוקולד עם 400 גר' שוקולד מריר (ובלי טיפת קמח...) עוד יבואו בהמשך. נתחיל בעונש על החטא, דווקא עונש טעים יצא לי. אין מי שלא מכיר את המשפט "דיאטה אחרי החגים". אחרי החגים כבר כאן, מי אמר שתיכף יום העצמאות?..

דג - אימפרוביזציה שלי, בהתאם לירקות שהיו זמינים באותו רגע. והתוספת?.. אין תוספת טעימה מפירה. אני אוהבת את הפירה שלי עם בצל מטוגן והרבה פטריות מוקפצות בשמן זית, אפשר לגוון ולהוסיף גם גזר או פלפלים קלויים. תענוג - שעולה בהרבה פחמימות. הפעם ניסיתי גרסה אחרת לפירה, קלילה הרבה יותר, טעימה והכי מתאימה לדג. ועכשיו אפשר להנות בלי נקיפות מצפון מכוס קפה חזק עם עוגת שוקולד עם 400 גר' שוקולד מריר שנשארה מהחג.

פירה כרובית

מצרכים:

כרובית בגודל בינוני, מפורקת לפרחים
2 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות
תיבול: מלח ופלפל שחור גרוס, 2 כפות שמן זית

הכנה:

לבשל תפוח אדמה וכרובית בסיר עם מים עד לריכוך מלא. לסנן, לשמור כחצי כוס ממי בישול.

להעביר את הירקות למעבד המזון, להוסיף שמן זית ותבלינים ולטחון לקבלת מרקם חלק. אם המרקם סמיך מדי, להוסיף בהדרגתיות ותוך עיבוד מהמים בהם בושלו הירקות.

פירה - ליה שומרון, מתוך "מתכון בטוח"

דג סול עם ירקות בתנור

מצרכים:

6 פילה דג סול

1 בצל פרוס לחצאי טבעות דקות
1 קישוא חתוך
3 עגבניות פרוסות
250 גר' פטריות שמפיניון טריות
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס, טימין, שמן זית

הכנה:

לפרוס את כל הירקות. להניח בתבנית שמתאימה לתנור, לתבל, להזליף שמן זית בנדיבות, לערבב עם הידיים.

להניח פילה דג מעל, לתבל את הדג, להזליף עוד קצת שמן זית.

לאפות בתנור מחום לחום של 180 מעלות כ-20 דקות.

ולסיום - לא יכולתי להתאפק - גילעד וכרמל, כמה קשה היה לבחור תמונה מתוך מאות שצילמנו בימים אלה. שיהיה אביב מלא פרחים וחיוכים.