עוגיות טריפל שומשום - הפוסט ה"מקורי" הראשון בבלוג המחודש

שלום. כן, זאת המילה הנכונה לפתוח את הרשומה הזאת. לפתוח באופן רשמי את הבלוג החדש - המחודש.

349 רשומות, 4 שנים, ו-2 בלוגים הועתקו ממקומם הקודם. עבודה מואצת של שבועיים (זה נקרא ניצול מקסימלי של תקופת חגים!) והבית החדש נבנה. הסלון, חדרי הילדים, חדר העבודה, ארונות ספרים וערימת עיתונים על השולחן. והמטבח, בוודאי. בית גדול יותר, נקי יותר, מסודר יותר. שלנו יותר. מוזמנים להיכנס ולהכיר (יש פוסט פתיחה למעלה, שם רשום בעצם הכל על מה ולמה), להירשם כמנויים, לקרוא ולבשל. נס קפה עליי, עם כפית סוכר.

ולחנוכת הבית הווירטואלית הכנתי פוסט טעים במסגרת הפרויקט של מנטקה - כחומר ביד הבלוגר. במסגרת הפרויקט, בו אני לוקחת חלק כבר חודש שלישי ברציפות (ונהנית מכל רגע) נבחר (בהליך לא דמוקרטי לחלוטין...) חומר גלם אחד והבלוגרים המשתתפים צריכים להכין ממנו משהו טעים ומרשים. מכאן, השמיים הם הגבול. לא, באמת. תציצו כאן ותראו לבד...

חודש ספטמבר עבר בסימן שומשום. תוך כדי זמזום המנגינה של "רחוב שומשום" (לא כדאי לשמוע... אין זייפנית גדולה ממני בעולם) פתחתי ארבע אריזות שומשום במטבח והתחלתי לחשוב. שומשום. חלבה. טחינה. ושילובם. ההתחלה הייתה ברורה - אני רוצה להכין עוגיות שומשומיות טעימות קלות להכנה וקלות לאכילה. ומכאן?.. הרי חייבת להתחכם, להרגיש מרקו פולו של המבטח... ואז פתאום חשבתי על קרמבו. כנראה זה הגעגועים לחורף. לגשם. לסוודרים למעלה בארון. לריח רענן באוויר וסיר מרק על הכיריים. אני עושה קינוח בהשראת קרמבו. עם בסיס שומשומי כאמור, קרם עם טחינה ומעל כל זה - ציפוי שוקולד עם חלבה. שלא יגידו שלא התייחסתי לחומר גלם זה ברצינות...

עוגיות "טריפל שומשום"

מצרכים:

עוגיות:
350 גר' שומשום
1 חלבון ביצה
1 כפית תמצית וניל
1/2 כוס סוכר

קרם טחינה וסילאן: 
200 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32%-38%
3 כפות אינסטנט פודינג וניל
3 כפות סילאן
2 כפות טחינה גולמית

קרם שוקולד חלבה:
50 גר' שמנת מתוקה להקצפה
100 גר' שוקולד מריר
50 גר' חלבה וניל מפוררת היטב

הכנה:

עוגיות:

לחמם מחבת גדולה / סיר שטוח ללא שמן על הגז. לקלות את השומשום כ-10 דקות עד להזהבה תוך כדי ערבוב מדי פעם, שלא יישרף. לצנן לחלוטין.

בקערה גדולה להקציף קלות עם המזלג את החלבון עם הסוכר ותמצית וניל. להוסיף את השומשום ולערבב היטב, שכל השומשום יהיה מצופה בחלבון. התערובת יוצאת לחה ודביקה מאוד.

בעזרת כף להניח את העוגיות בתבנית מרופדת בנייר אפיה. לשטח לעיגולים. אין צורך לשמור על הרווחים כי העוגיות לא תופחות. לאפות כ-15 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.

המון עוגיות טעימות:

קרם טחינה וסילאן:

להקציף את השמנת המתוקה יחד עם הפודינג לקצפת יציבה. להוסיף את הסילאן ואת הטחינה ולהקציף כדקה נוספת.

להניח ככף מהקרם על כל עוגייה. התוספות הופכות את הקצפת לנוזלית יותר ולכן בעייתי להזליף אותה בצורה יפה. אם רוצים להזליף כדי שהקינוח יהיה יותר דומה לקרמבו המקורי, אפשר לקרר את הקרם כמה שעות במקרר ואז הוא הופך ליציב יותר או להגדיל את כמות האינסטנט פודינג.

קרם שוקולד חלבה:

לחמם את השמנת המתוקה לסף רתיחה (אפשר במיקרו - 30 שניות ואז לבדוק כל 10 שניות). להוסיף את השוקולד השבור לקוביות ואת החלבה ולערבב היטב לתערובת אחידה וחלקה.

למזוג ככפית מקרם שוקולד מעל קרם טחינה וסילאן.

למרות המחשבות על החורף, את הקינוח אוכלים קר מהמקרר, אפשר גם להקפיא - לא יותר מדי, להכניס לשעתיים - שלוש להקפאה ואז קרם טחינה הופך להיות במקרם... גלידתי יותר. ובכלל, קרם זה הוא המצאה גאונית. כבר חושבת איך לשלב אותו בעוגות וקינוחים נוספים...

רגע, הייתה לי פה פעם עוגייה... מי לקח?...

הנה, מצאנו את האבדה. אבל חסר ביס...

ועוד. חייבת לציין שהתרגשתי לכתוב את הפוסט הראשון במקום החדש. כמו כל תחילת דרך חדשה. גם אם זה רק מקום אחסון וירטואלי. מקווה שהיה טעים ונעים. תבואו שוב :)

עוגיות מלוחות - ושיהיה לנו יום מתוק

- אמא, קרה לך שאת חושבת על משהו שיקרה, אבל את מקווה שזה יהיה ההפך?  - שאל אותי גילעד לפני כמה ימים.
- הממ... כן
- תני לי דוגמא
- לדוגמא, אני חושבת שאנחנו אף פעם לא נזכה במפעל הפיס, אבל מקווה שאני טועה. מה איתך, על מה אתה חושב?
- אני חושב שלעולם לא יהיה כאן שלום, אבל אני מקווה שאני טועה.
אמא חומרנית שכמוני, וילד עוד לא בן שמונה (עוד חודש...) שחושב על פילוסופיות קיומיות. "הוא עוד יהיה ראש ממשלה" - אמרו לי כשסיפרתי על השיחה לחברות. "מקווה שלא" - עניתי. והיום נזכרתי שוב בשיחה הזאת. כשהעיר שלי שקטה כל כך ומתכנסת בתוך עצמה, הסכנה מכיוון הדרום כל כך מוחשית שכמעט אפשר למשש אותה עם היד והגוף מתכווץ מכל צליל חריג. מתכוננים לרע ומקווים לטוב. יום, יומיים, שבוע, שבועיים, עד הפעם הבאה... והנה בתזמון מושלם, ברגע זה ממש - אזעקה. ואני בכלל רציתי לספר על עוגיות... עוגיות מלוחות משני סוגים, נפלאות ברמה שממש קשה לי להגדיר איזו הייתה טעימה לי יותר, אז פשוט המשכתי לטעום ולטעום... תענוג של תוספת לבראנצ' או סתם נשנוש עם קפה של הבוקר. העיקר שיהיה בוקר טוב. ובוקר רגוע.

עוגיות שיבולת שועל מלוחות עם גבינה צהובה

מצרכים:

1 כוס שיבולת שועל
1/2 כוס קמח
25 גר' חמאה רכה
50 גר' גבינה צהובה מגוררת
3-4 כפות חלב
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס

הכנה:

בקערה גדולה לערבב יחד שיבולת שועל, קמח, מלח ופלפל שחור גרוס. לחתוך את החמאה לקוביות קטנות ולהוסיף לתערובת. להוסיף חלב וגבינה צהובה, לעבד לבצק, להוסיף עוד כף חלב במידת הצורך.

לרדד את הבצק על משטח מקומח לעובי כ-0.5 ס"מ ולפרוס לרצועות ברוחב של כ-1 ס"מ (הכי נוח - עם סכין לפיצה).

להעביר את העוגיות לתבנית מרופדת בנייר אפיה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-10 - 12 דקות (עד להזהבה).

טעים חם, טעים קר, וכדאי להכפיל את הכמויות...

אני מתשמשת בשיבולת שועל להכנה מהירה (קוואקר). במידה ומשתמשים בשיבולת שועל רגילה, כדאי להוסיף עוד כמה כפות חלב לבצק וזמן ההכנה יהיה קצת יותר ארוך.

קישור למקור (ברוסית)

עוגיות גבינה מלוחות עם גרעינים

מצרכים:

100 גר' חמאה רכה
1 ביצה
1 כפית מלח
2 כוסות קמח
1 כף אבקת אפיה
100 גר' גבינה צהובה מגוררת
2 כפות שמנת חמוצה או יוגורט לבן חמוץ
4 כפות של תערובת גרעינים - אצלי גרעיני חמניה וגרעיני דלעת, אפשר להוסיף גם פרג או שומשום
קצת שמן זית ושומשום לגלגל בהם את העוגיות. אפשר לגלגל גם בפרג טחון או סומאק, אפשר להכין עוגיות בציפויים שונים וצבעים שונים... או לוותר בכלל על שלב הציפוי

הכנה:

בקערת מיקסר לערבל את החמאה עם הביצה והמלח. להוסיף את יתר החומרים ולערבל רק עד לקבלת בצק חלק ואחיד.

לחלק את הבצק לשני חלקים, לגלגל כל אחד מהם לגליל בקוטר כ-4 ס"מ, לעטוף בניילון נצמד ולהכניס למקפיא לשעה.

להוציא את הבצק מהמקפיא, למרוח עליו קצת שמן זית, לפזר על שולחן שומשום ולגלגל את הגלילים בשומשום. לפרוס את הבצק לעיגולים בעובי כ-0.5 ס"מ בסכין חד ולסדר בתבנית מרופדת בנייר אפיה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות כ-20 דקות, עד להזהבה קלה.

לשמור בכלי אטום מחוץ למקרר עד שבוע (אך הן מתחסלות הרבה לפני...)

מקור: ליה שומרון, מתוך מתכון בטוח (ועכשיו הבנתי שזה מתכון שני ברציפות שלה אצלי בבלוג...)

שיהיה לנו לילה שקט... בוקר שקט...ואולי בכל זאת... פעם עוד יהיה כאן שלום.