‏הצגת רשומות עם תוויות גלידה ביתית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גלידה ביתית. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

חם, חם, מתחמם. בלינצ'ס פסיפלורה עם גלידת פסיפלורה ביתית

חם, חם, מתחמם. חם מאוד. חם לוהט. חם בלתי נסבל. חם אפשר להכין חביתה על הפגוש של הרכב. חם קונה כרטיסים לגיהינום בשביל משב רוח צח. ואז מתחמם עוד קצת. תגידו לי, מי המציא קיץ ולמה זה טוב?... מעריצה אנשים שמסוגלים לתפקד בקיץ. רואה בפייסבוק תמונות של חברים מטיילים עם הילדים בחוץ ומעלים תמונות שטופות שמש, ואני מחשבת איך להחנות את הרכב כמה שיותר קרוב לכניסה על מנת לקצר למינימום את השהות מחוץ למזגן. ודווקא בעונה הלוהטת הזאת יש את החופש הגדול. כשאין לי שום אפשרות פיזית לצאת עם הילדים החוצה ואין לי אפשרות כלכלית לקחת אותם לחודשיים לפינלנד.

"אני מתגעגעת למרק" - אמרה לי כרמל לפני יומיים. גם אני - עניתי והורדתי את המעלות במזגן. נחכה לנובמבר. בינתיים אני מכינה גלידה. ממש לא דלת קלוריות, אבל ביתית וטעימה ביותר. כולל הכנה של חלב מרוכז בבית למשקיענים (או יותר נכון, לעצלנים שאין להם כוח לצאת מהמזגן לסופר הקרוב). את הרעיון לגלידה ולחלב מרוכז בייתי לקחתי מהבלוג המטריף של פיית העוגיות. הכנתי לפי המתכון שלה עוגת קוקילידה ענקית, קפואה וטעימה בטירוף, ליום ההולדת שלי, ולמתכון השתמשתי בשליש מכמות החלב המרוכז שהכנתי. השאר חולק לצנצנות ואוחסן במקרר. שזה אומר עוד גלידה בבית! בחמש דקות הכנה וללא מכונה. עוד קילו להוריד בסתיו - במכה של המדינה הנקראת "דיאטה אחרי החגים". עוד אתגר של מנטקה העומד בפנינו והפעם - צהוב וזרחני מתמיד - פסיפלורה. היה טבעי ביותר לאחד בין כל הדברים הנפלאים האלה. ולקבל גלידת פסיפלורה ביתית מופלאה לא פחות.

אך גלידה זה טוב וחשוב ואפילו חיוני בחום של יולי - אוגוסט. אבל רק גלידה לאתגר? נשמע לי פשוט מדי. אני רוצה להגיש אותה בדרך מיוחדת. אבל מה? סלסילות קדאיף? כבר היה, ואיזה טעים זה היה... מיני טרטלטים כאלה? טעים, אך למי יש כוח להתעסק עם בצק פריך בחום הזה. אולי... כמו קרפ כזה שמגישים בקניונים (רואים שביקרתי שם כמה פעמים בתקופה האחרונה - כי קולנוע זה בילוי ממוזג מושלם)? בלינצ'ס כאלה רכים וטעימים, שיעטפו את הגלידה? וכדי לתת מקום של כבוד לנושא של האתגר, אוסיף טאצ' של פסיפלורה גם לבלינצ'ס. ולמעלה? ומעל קצת רוטב שוקולד לבן. שלא יחסרו הקלוריות, חלילה. בתאבון.

יש פה בעצם שלושה מתכונים מהירי הכנה הניתנים לשילובים שונים ומשונים (ראו בהע/ארות למטה). ושנייה לפני - רוצו לראות מה חברים אחרים לפרויקט הכינו. פרי התאווה מעולם לא היה נראה טוב יותר.

בלינצ'ס פסיפלורה עם גלידת פסיפלורה ביתית



חלב מרוכז ביתי
(כאמור, ניתן לחסוך את הטרחה ולקפוץ לסופר הקרוב... אבל זה יהיה פחות כיף...)

מצרכים:

1 ליטר חלב
1/2 ק"ג סוכר
50 גר' חמאה
1 כפית תמצית וניל
4 כפות קורנפלור
1/2 כוס מים

הכנה:

לשים את החלב ואת הסוכר בסיר, להביא לרתיחה על להבה בינונית ולבשל חצי שעה.

להוסיף את הווניל ואת החמאה החתוכה לקוביות ולערבב היטב.

לערבב בכוס את הקורנפלור עם המים עד למרקם חלק ולצקת לסיר בזרם דק תוך ערבוב.

לבשל עוד 15 דקות תוך ערבוב מתמיד.


גלידה פסיפלורה (ללא מכונה)


מצרכים: 

1/3 מכמות החלב המרוכז לפי המתכון לעיל או 250 מ"ל חלב מרוכז קנוי
500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה (פחות 2 כפות לטובת רוטב שוקולד לבן)
2 כפות אינסטנט פודינג בטעם שוקולד לבן (אפשר להחליף בפודינג ווניל)
1 כוס של תוכן של פסיפלורה (אצלי - 5 פסיפלורות גדולות) עם גרעינים

הכנה:

להקציף את השמנת לקצפת רכה. לעצור את פעולת המיקסר, להוסיף את הפודינג, לתת למיקסר שני סיבובים על מהירות נמוכה לערבוב הפודינג בקצפת ואז לפעיל על מהירות מקסימלית כחצי דקה, לקבלת קצפת יציבה מאוד.

להוסיף לתוך הקצפת את הווניל, את הפסיפלורות ואת החלב המרוכז.


לקפל לתערובת אחידה.

להעביר לכלי פלסטיק, ליישר לשכבה אחידה ולהכניס למקפיא להקפאה של שש שעות לפחות.

בלינצ'ס פסיפלורה



מצרכים:

1/2 1 כוסות חלב
2 ביצים
1/2 כוס תוכן של פסיפלורה מסונן מגרעינים (שלוש פסיפלורות גדולות)
2 כפות שמן
2 כפות סוכר
1/4 כפית מלח
1 כוס קמח רגיל

הכנה:

להקציף קלות את הביצים עם החלב בעזרת מטרפה ידנית. להוסיף את המיץ, את הסוכר, את המלח ואת השמן ותוך כדי ערבוב עם המטרפה להוסיף בהדרגה את הקמח. להמשיך לערבב לקבלת תערובת אחידה במרקם של יוגורט.

לחמם היטב את המחבת עם משומנת עם קצת שמן. בעזרת מצקת של מרק למזוג את הבלילה למחבת ולסובב מיד את המחבת שיצפה בשכבה דקה את כל השטח. לטגן מכל צד כשתיים - שלוש דקות ולהערים את הבלינצ'ס בערימה בצלחת אחד על השני. לא חייבים לשמן את המחבת בין לבין.

רוטב שוקולד



מצרכים:

40 גר' שוקולד לבן
2 כפות שמנת מתוקה (שגנבנו מהגלידה)

הכנה:

לשבור את השוקולד לקוביות. למזוג את השמנת המתוקה מעל ולחמם במיקרו בפולסים של 10 שניות כל פעם עד להמסה של השוקולד. בזהירות - כי לשוקולד לבן יש נטייה להישרף מהר מאוד. לערבב לקבלת רוטב סמיך יחסית.

הרכבה:




כאן כבר הכל פשוט. במרכז כל בלינצ'ס לשים פס מגלידה (כדאי להוציא אותה כמה דקות מראש מהמקפיא כדי להקל על הפריסה). לגלגל, להזליף קצת מהשוקולד הלבן מעל ולטרוף.

הע / ארות

- חלב מרוכז טעים בטירוף, אך מתוק מדי לטעמי. בגלידת פסיפלורה השתלב מצוין - כי החמיצות של הפרי איזנה אותו. אם ארצה להכין גלידה עם תוספות מתוקות (מי אמר וניל ועוגיות, מי אמר נוטלה ואגוזי לוז, מי אמר קרמל ו... טוב, נסחפתי, הבנתם את הרעיון...) אפחית משמעותית את כמות הסוכר. מקווה שלא יפגע במרקם. אחזור לדווח...

- מהכמות הזאת יוצא כ-750 מ"ל של חלב מרוכז, שזה בחישוב גס מספיק לשלוש גלידות. ניתן לשמור את יתר החלב במקרר (שמרתי 10 ימים והיה מעולה) או להקפיא (אני אישית לא ניסיתי)

- למרקם חלק יותר של הגלידה ניתן לסנן את הפסיפלורות. אני העדפתי להשאיר עם הגרעינים שנותנים לדעתי טעם ונוכחות מעניינים בגלידה.

- לטובת רוטב שוקולד לבן אפשר לגנוב 2 כפות משמנת מתוקה של הגלידה. אף אחד לא ישים לב.

- תוספת מיץ פסיפלורה לבלילת הבלינצ'ס לא חובה, היא נותנת טעם ממש עדין של פסיפלורה (אולי כי סיננתי את הגרעינים, אבל דווקא כאן לא רציתי אותם במרקם של הבלילה). הבלינצ'ס מעולים לכל עונה ואפשר להכין עם מיץ אחר (תפוזים זה מצוין!) או אפילו מים.

- מכמות זו של בלילה יצאו לי 8 בלינצ'סים בקוטר בינוני, לא כולל את הבלינצ'ס הראשון שבוודאי לא הצליח - זה החוק בטיגון הבלינצ'סים. עד שהמחבת מתחממת כמו שצריך, עד שמבינים מה הכמות שכדאי למזוג, הראשון תמיד יוצא עבה מדי, קרוע מדי וזאת פשוט סיבה מצוינת כדי לשלוח אותו לסבב טעימות בין הטיגונים...



יום שלישי, 1 באפריל 2014

גלידת סלק?? גלידת סלק!!

נכון, היום ראשון לאפריל. לא, לא נכון, לא עבדתי עליכם. באמת הכנתי גלידת סלק. מה עבר עליי כשהחלטתי על מעשה נועז שכזה? שעון קיץ, מחשבות על גלידות ופרויקט של מנטקה שהחודש הציג נושא לא שגרתי: ירקות שורש. לא באמת הייתי חייבת להכין משהו מתוק, גם מאפה מלוח זה בסדר. אבל... זה פשוט מדי. פעם בחודש אני אוהבת לאתגר את עצמי. ואז החלטתי להכין גלידה מסלק. מאפים מתוקים מגזר כבר כולם מכירים. בטטה - גם מתקבל על הדעת ולא נשמע מהפכני מדי. עוגת סלק ושוקולד - אכן כן, זה הכיוון. אבל ראיתי כבר כמה כאלה ברשת, בצבע שחור עמוק עם צל סגול-אדמדם מהמם. הצבע המהפנט של סלק - זה מה שקנה אותי. הירק מתקתק, לעניות דעתי אמור להשתלב במשהו מתוק, ושוקולד - שוקולד זה תמיד טוב. אז מפה לשם ממחשבות על עוגת שוקולד וסלק בחושה חשבתי על משהו מורכב יותר - עוגת מוס בכמה צבעים, כשאחד מהם - בסגול-אדום של סלק. ואז באה ההארה - לא מוס אלא גלידת סלק! רגע, ומה עם השוקולד? יהיה גם שוקולד. אכין קעריות שוקולד, בתוכן תוגש גלידת סלק. וכך עשיתי.

במהלך ההכנות למתכון לא שיתפתי אף אחד במה שאני זוממת. כי ידעתי שהמינימום שאקבל - זה קריאות פליאה, המקסימום - קריאות גועל. קילפתי, ניקיתי, אפיתי, ערבבתי, הקצפתי - הכל לבד ובשקט מוחלט. ורק אז הזמנתי את בנזוגי לטעימה. "גלידת סלק!" הכרזתי. אבוי. הפעם זה לא עבד. הוא ממש, אבל ממש לא אהב. להגנת הגלידה אומר כי הוא פשוט לא אוהב סלק. לא חי, לא מבושל, לא בתור סלט. הגרסה היחידה שלו לאכול סלק - בתוך מרק, בורשט או קובה סלק, שני מרקים משתי קצוות העולם, זהו. להגנתו של בנזוגי אומר שהגלידה אכן יצאה מאוד... סלקית. מרוכזת בטעם דומיננטי של סלק, לאוהבי סלק בלבד. הטעם מעניין, מסקרן, בטוח לא שגרתי ובטוח תוכלו לעבוד עם הגלידה על כולם, ולא רק בראשון לאפריל. במחשבה בדיעבד, אפשר לסנן את מחית הסלק ולהוסיף רק את המיץ לגלידה לקבלת טעם עדין יותר.

אני לא יכולה להמליץ בפה מלא (בשוקולד) לעזוב הכל ולרוץ ובאופן מיידי להכין את הגלידה. כשאני טעמתי אותה - אהבתי אותה. אך הביקורת של בנזוגי לבלוזוגי חשובה לי מאוד ועוד לא עלה פה בבלוג מתכון ששנינו לא היינו סגורים עליו. זה שהוא לא אהב הפעם די ערער את בטחוני ואף התלבטתי אם לפרסם את המתכון. מצד שני, לי זה כן היה טעים. לא בקטע של "וואו זה מה שאני רוצה לאכול מעכשיו כל יום וכל היום", אלא בקטע של "מסקרן, תנו לי עוד כפית להבין מה זה... ועוד אחת...". ומה שבטוח, זאת גלידה הכי פוטוגנית בעולם...






קעריות שוקולד היו הפתעה בפני עצמם. ממש לא חשבתי שהן כל כך קלות להכנה. דקה וחצי של עבודה ויש לכם הגשה הכי אסטטית (וטעימה) לקינוח שלכם. ובתור בונוס גדול - אחרי שהאורחים יאכלו את הקינוח, הם יאכלו גם את הכוסות, פחות כלים לשטוף בשבילכם. גם גלידה קנויה (לא חייב בטעם סלק...) תראה כקינוח חגיגי ומרשים בכוסיות. רק לתשומת לבכם - למלא בסמוך להגשה, במיוחד קינוחים "נמסים". אפשר גם להכין את הקעריות מראש, אך אחרי כמה ימי שהייה במקפיא יש סיכוי שהשוקולד יישבר כשתנסו לחלץ את הקערית מהמנז'ט, לכן במקרה זה מומלץ להוציא את הקעריות מהתבנית מראש ולאפסן במקפיא בנפרד עד השימוש.

ולפני שאתם מפליגים אל מחוזות הסלק... כאן אפשר לראות מה בלוגרים אחרים עשו עם האתגר המאתגר הזה....

גלידת סלק



מצרכים:

2 סלקים (במשקל כולל כ-400 גר')
מיץ וגרידה מלימון גדול
1/2 כוס סוכר
1/2 כוס חלב
250 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת 32%-38%
1 כף אינסטנט פודינג בטעם שוקולד

הכנה: 

לקלף את הסלקים, לשטוף ולעטוף בנייר כסף (סלק גדול רצוי לחצות). לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות כשעה עד שהסלק רך. לתת להתקרר ולחתוך לפרוסות.

במעבד מזון לעבד את הסלק יחד עם הלימון, החלב וחצי מכמות הסוכר לפירה חלק (לאחר שלב זה המלצה להעביר את הפירה דרך מסננת על מנת להיפתר מחתיכות גסות של סלק ואז גלידה תצא אחידה יותר במרקם ועדינה יותר. אני חשבתי על כך רק בדיעבד...).

בקערת מיקסר להקציף את השמנת יחד עם יתרת הסוכר והפודינג לקצפת יציבה.

לקפל לתוך הקצפת כ-5 כפות מפירה סלק (לטעום תוך כדי ולהוסיף לפי הדומיננטיות של הטעם) ולקפל לתערובת אחידה.

להעביר לתבנית גדולה ולשטח. להקפיא כמה שעות עד שהגלידה מוכנה, מומלץ לערבב את הגלידה מספר פעמים במהלך ההקפאה, על מנת שלא ייוצרו גושי קרח.



להניח כדור גלידה בסלסילת שוקולד (ראה מטה) ולקשט עם קצת שוקולד מומס (שנשאר מהכנת סלסילות השוקולד).

סלסילות שוקולד 



מצרכים:

100  גר' שוקולד מריר
1 כף שמן

הכנה:

להמיס את השוקולד שבור לקוביות עם כף שמן במיקרו. לערבב לתערובת חלקה.

למזוג ככף שוקולד במנז'ט סיליקון ולסובב לציפוי הדפנות

להקפיא עד השימוש. לפני ההגשה מקלפי בעדינות את המנג'ט מהשוקולד הקפוא וממלאים בגלידה או קרם.




יום שלישי, 1 באוקטובר 2013

קדאיף תרי"ג

אביב הגיע, פסח בא. רגע, איזה אביב, איזה פסח! זהו סתיו שהגיע (למרות שבאוויר הלוהט בחוץ עדיין לא מרגישים) וראש השנה כבר כאן. הזמן טס, תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת... וברוח החג שכבר ממש כאן, הפרוייקט של מנטקה עוסק החודש ב... איך לא - רימונים.
אחרי שהתאוששתי מהמחשבה שעוד חודש עבר ואצלי הרגיש כיום אחד בקושי, התחלתי לחשוב על הקינוח שלי. איך ששמעתי רימונים, ידעתי ישר שהמרכיב העיקרי בקינוח יהיה גלידה. לפני שנים רבות (עד מאוד, עשר שנים לפחות... אמאל'ה, אני עוד לא רגילה לספור בעשרות שנים אחורה!) בעיתון מעריב לקראת החגים פרסמו כמה מתכונים חגיגיים עם רימונים. בעלי בדרך כלל אדיש למתכונים הכתובים - הוא מבשל לבד בעזרת החושים, "מריח" לו שבתבשיל חסר מלח או צריך להוסיף עוד סוכר, מומחיות שאני עדיין לא מצליחה לפתח, וממציא פסטות ברטבים מוזרים וטעימים עד אין סוף. פתאום הוא בא אליי עם העיתון ביד ואמר - אולי תכיני את זה?.. הכנתי בוודאי, ויצאה גלידה מעלפת ממש. מאז כאמור עברו שנים רבות ועוד לא יצא לי להכין את הגלידה שוב, למרות שטעמה עדיין זכור לי היטב. המתכון בינתיים בוודאי התאדה בין גזירי עיתונים, ערימות של מגזינים ומדף של ספרי בישול שגם סניף ממוצע של סטימצקי היה מתגאה בו. ופתאום - אתגר רימונים. גלידה - הגיע הרגע לשחזור המתכון ההוא! המתכון המודפס בוודאי לא נמצא, מזל שיש אינטרנט. זכרתי שתרגמתי והעלתי אז את המתכון בפורום בישול רוסי, בו הייתי פעילה בתקופה ההיא וממנו התחילה ההתמכרות המשולבת בין הבישול לאינטרנט. נפלאות הרשת העולמית - מצאתי אותו ממש בשניות... ורק בשביל לגלות שבמתכון משתמשים ב-7 חלבונים. טריים. ללא בישול. אני?!!! אני עשיתי פעם מתכון המשלב ביצים חיות?.. למה?! לא נורמלית. מתכחשת. לזה ולשימוש המרובה עד מאוד במרגרינה במתכונים הראשונים שלי. ולתמונות הנוראיות עם פלאש וקלוז אפ המככבות ברשומות הראשונות שלי מטעמי נוסטלגיה וחוסר הזמן שלי לשחזר את המתכון ולהחליף את התמונה. גם זה יבוא יום אחד. אולי בפנסיה. רק עוד שלושים שנה שבקצב כזה יעברו לי ממש בטיל. 
איפה היינו? חזרה לגלידה. לא מוותרת על גלידה. ואם המתכון אותו זכרתי עשר שנים לא מתאים, אמציא מתכון משלי. אז המצאתי. נכון, ממש לא דל קלוריות. אבל שווה כל אחת מהן. הקלוריות. עוד כפית קטנה בבקשה. מטורף כמה שזה טעים. חשבתי על אופן הגשה מקורי. הרי לא נגיש גלידת רימונים חגיגית בכוסות וופל פשוטים מהסופר. עברה בי מחשבה מטורפת על הכנת גביעי וופל בבית... ואז חשבתי על קדאיף. כמה פשוט, ככה מיוחד. אגיש את הגלידה בסלסלות קדאיף. ועדיין היה חסר לי משהו להשלמת החוויה. משהו מלמעלה. משהו שידגיש, שיעצים את הטעם וישלים את המראה... קצפת אולי, בטעם רימונים. אבל עוד קצפת, עוד 38% שומן? יכביד על הקינוח המרענן שיצא לי. מה עוד שמים על גלידה? סירופ! נכון, אני גאון. אכין סירופ רימונים. וכך זה היה וכך זה נולד, גבירותיי ורבותיי, אחד הדברים הטעימים ביותר שמוחי הקודח המציא. כן, מותר לי להתלהב וקצת (קצת?!) לעוף על עצמי. תכינו, תטעמו, תבינו.
כאן אפשר לראות דברים מעלפים שבלוגרים אחרים הכינו במסגרת הפרוייקט. מעולם הרימון לא היה נראה טוב יותר...
חג שמח. שנהיה במלאים דברים טובים כרימון :)
סלסילות קדאיף עם גלידת רימונים וסירופ רימונים 

מצרכים:
לגלידה:
250 מ"ל קצפת מתוקה להקצפה 32% - 38%
2 כפות אבקת אינסטנט פודינג וניל (לא חובה)
400 גר' (פחית) חלב מרוכז
300 מ"ל (כוס וחצי) מיץ רימונים טרי סחוט
2 כפות מיץ לימון 
לסירופ רימונים (גרנדין):
מיץ סחוט משלושה רימונים
סוכר - בכמות זהה לכמות המיץ שיצא
1/4 כוס יין אדום (לא חובה, אך משדרג מאוד)
לקדאיף:
200 גר' איטריות קדאיף מופשרות
100 גר' חמאה מוסמת + חמאה לשימון התבניות
1/3 כוס סוכר
הכנה:
גלידה: 
להעביר את החלב המרוכז לכלי גדול עם מכסה הרמטי שמתאים להקפאה. להוסיף מיץ רימונים ומיץ לימון. לערבב היטב ולהכניס למקפיא לכ-30 דקות. 
להקציף את הקצפת עם הפודינג לקצפת יציבה. להוציא מהמקפיא את תערובת המיץ, לערבב אותה ולשפוך לתוך הקצפת, בלי לסגור את המיקסר - רק להנמיך את המהירות. להמשיך להקציף יחד רק עד לקבלת תערובת אחידה. 
להעביר את התערובת חזרה לכלי, לשטח, לסגור עם המכסה ולהכניס למקפיא לכ-8 שעות, עד להקפאה מלאה של הגלידה. 
מומלץ לערבב את הגלידה כמה פעמים במהלך ההקפאה, על מנת שתקפא באופן אחיד. בשלב הערבוב הוספתי כמה כפות מסירופ רימונים, לתוספת צבע וטעם (לא חובה).

גרנדין: 
לסחוט מיץ מרימונים ולמדוד את הכמות (אצלי יצא כוס וחצי של מיץ). לשפוך את המיץ לסיר ולהוסיף סוכר בכמות זהה לכמות המיץ. להוסיף את היין ולערבב. להביא לרתיחה ולבשל על אש קטנה עד לצמצום הנוזלים, כ-20-25 דקות. 
כשהנוזל מתקרר הוא מסמיך והופך לסירופ צמיגי, מתוק להחריד וטעים להחריד. להעביר לצנצנת או בקבוק מעוקרים ואפשר לשמור במקרר תקופה ארוכה הודות לכמות הסוכר בסירופ. 

הכנת סלסלות הקדאיף
בקערה גדולה להניח את אטריות הקדאיף המופשרות. לצקת עליהן חמאה מומסת וסוכר. לערבב היטב עם הידיים עד שהכל יכוסה בסוכר ובחמאה, להקפיד תוך כדי להפריד עם האצבעות האיטריות.
לשמן היטב תבנית שקעים (אצלי 2 תבניות סיליקון של 6 שקעים כ"א), לרפד כל שקע באטריות כך שייווצרו מעין סלסילות קטנות.
לאפות כ –10 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות עד שהקצוות משחימים.
להוציא מהתנור, לצנן ורק אחר כך להוציא בזהירות את הסלסילות מהתבנית.
הרכבה
להניח כדור גלידה בסלסלת קדאיף. למזוג מעל הגלידה ככפית מסירופ רימונים ולקשט בגרגירי רימון. 

הערות / הארות
לסחוט מיץ רימונים בבית אפשרי בהחלט אך מלכלך ביותר. אני השתמשתי במסחטה חשמלית של פירות הדר ואת הגרעינים שנשארו בתוך המסחטה למעלה מעכתי היטב עם כף. אם יש לכם אפשרות, אפשר לקנות מיץ טרי סחוט בדוכן מיצים הקרוב אבל... איפה כל הכיף?..
לגלידה בטעמים אחרים ניתן להשתמש בכל מיץ אחר, אני מאמינה שיצא מעולה לדוגמא עם פירות יער, ניתן גם להוסיף חתיכות פרי.
הוספת אינסטנט פודינג לשמנת מתוקה עבור הגלידה אינה חובה. לי משום מה יש פוביה מהקצפת יתר של שמנת מתוקה. מצד אחד אני רוצה קצפת יציבה, מצד שני אני מפחדת מהתפרקות הקצפת. לכן מעדיפה להוסיף את האניסטנט שגם מסמיך את הקצפת וגם מונע הקצפת יתר, ובכמות של כף או שתיים - לא משפיע על הטעם הסופי. פוביה, אין מה לעשות...
הצבע הסופי של הגלידה קצת חיוור לעומת האדום הזוהר של רימונים. אני הוספתי במהלך ההקפאה (בשלב הערבוב) כמה כפות מסירופ רימונים לחיזוק הצבע והטעם. אפשר בוודאי להוסיף צבע מאכל, אני מעדיפה לא להשתמש בהם...
גרנדין - זהו סירופ מתוק מאוד וסמיך. לעומת רכז רימונים הנמכר בסופרים, לא מתאים לתבשילים, הוא מתוק מדי ומתאים מאוד לקינוחים ומשקאות. תשכחו מויטמינצ'ק וסירופ פטל. כמה כפות מסירופ רימונים מעורבבים עם כמה כוסות מים - ויש לכם יופי של משקה ורדרד ובריא. להעביר לקנקן יפה ולהגיש בשולחן החג. הילדים יודו לכם.




יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

על גגות תל אביב וגלידה של סוף הקיץ

איזה כיף זה - חול המועד. הפוגה קצרה באמצע החיים. לא מבינה את האנשים שמתלוננים שהחגים ארוכים להם מדי. מצידי - להאריך אותם עוד קצת, לפחות עד חוה"מ פסח. תענוג - שני "סופי שבוע" בשבוע, וכשעובדים - אז עובדים חצי יום. לקראת שלוש אני כבר בבית, אוכלים ארוחת צהריים יחד עם הילדים ומתכננים תכנונים לימי החופש הבאים עלינו לטובה. רק דבר אחד הייתי משנה - מזג האוויר. חמש מעלות פחות (לפחות) והיה לנו הרבה יותר כיף לטייל.
ביום עם הכי פחות מעלות חום נסענו לטייל בתל אביב - טיול עירוני בנווה צדק עם קצת בריזה מהים.
   
   
   
   
    
 ליד מרכז סוזן דלל בנווה צדק יש גלידריה טעימה, "גלידת סבתא". עם שם כזה - בוודאי היינו חייבים לטעום, ושם גם צילמתי את התמונה שבראש הפוסט ששימשה לי עכשיו כהשראה. מחכה לחורף שיבוא אבל בינתיים, לפני שהקיץ ייגמר (כן, כן, גם לדבר הזה יהיה סוף, כך אומרים...) שלפתי שמנת מתוקה מהמקרר, פודינג בטעם ווניל מהמזווה והחלטתי לשחק קצת במשחקי הגלידה. לצנן לנו את סוף הקיץ. יצא טעים :) אגב, אפשר גם לא להקפיא אלא לשמור במקרר וליהנות מעוגת גבינה...
 קסטה גבינה
מצרכים:
עוגיות ביסקוויטים (פטיבר)
1 שמנת מתוקה (32%)
500 גר' גבינה לבנה (5%)
1/2 כוס חלב
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל
1/2 כוס סוכר
2 שקיות סוכר וניל
2 כפיות אבקת קפה נמס
2 כפיות אבקת שוקו
1 כפית אבקת קקאו
הכנה:
להקציף במיקסר חלב, שמנת מתוקה, אינסטנט פודינג, סוכר וסוכר וניל במהירות גבוהה כ-3 דקות. להוסיף את הגבינה ולהקציף כחצי דקה נוספת לקבל קרם חלק.
לערבב ביחד אבקת קפה, שוקו וקקאו.
לרפד תבנית אינגליש קייק ח"פ בשורה של ביסקוויטים. לצקת מעל הביסוויטים מחצית מקרם גבינה. לפדר במחצית מתערובת שוקו, קפה וקקאו ולהניח מעל קרם גבינה שנשאר. לפדר שוב בתערובת שוקו ולסיים בשורת הביסקוויטים.
לעטוף בניילון נצמד ולהקפיא.

גלידת אננס

מצרכים:
עוגיות ביסקוויטים (פטיבר)
1 קופסת שימורי אננס
1 שמנת מתקוה (32%)
250 גר' גבינה לבנה (5%)
1 אינסטנט פודינג וניל
1/2 כוס סוכר
גרידת לימון (כחצי כפית)

הכנה:
להקציף במיקסר שמנת מתוקה עם סוכר ופודינג וניל כ-3 דקות במהירות גבוהה. להוסיף גרידת לימון וגבינה לבנה ולהקציף כחצי דקה לקבלת קרם חלק.
לרפד תבנית אינגליש קייק ח"פ בשורה של ביסקוויטים. להרטיב את הביסקוויטים עם כמה כפות מסירופ אננס המשומר. לפזר חתיכות אננס מעל הביסקוויטים (כשני שליש מכמות האננס).
לסדר את הקרם מעל הביסקוויטים והאננס. מעל הקרם לפזר שאריות האננס ופירורים משניים - שלושה ביסקוויטים נוספים.
לעטוף בניילון נצמד ולהקפיא.

המשך חג שמח לכולם. חבל שעוד מעט נגמר...