כשהחיים נותנים לך לימון... רולדת לימון נוסטלגית - לימוניק

במציאות המקבילה אני כרגע נועלת את נעלי הספורט שלי ויוצאת להליכה לכיוון חוף הים, צועדת מהר לעבר הגזרה המושלמת שלי. בחיים האמיתיים בשעה מוגזמת זו - עשר וחצי בלילה - אני מוציאה שלושה מגשי פיצה מהתנור, כאילו שאין דבר כזה קלוריות וכל ביס בבצק הטרי לא מרחיק אותי מרחק שנות אור מהגזרה המושלמת. במציאות המקבילה אני שומעת את אמי מקדונלד בפול ווליום ומתסכלת על הים החשוך תוך כדי ההליכה. במציאות האמיתית אני מקשיבה ליונית לוי ורואה את הטילים הקורעים את השמיים הליליים. במציאות המקבילה אני מבטיחה לעצמי לצאת להליכה כל ערב. במציאות האמיתית מנת הספורט שלי זה לממ"ד ובחזרה. במציאות המדומה בעלי מתכונן ללילה של כדורגל, חצי גמר מונדיאל, ברזיל מול גרמניה. במציאות האמיתית הוא מקבל צו שמונה.

במציאות המדומה אני כותבת רשומה במסגרת הפרויקט החודשי של מנטקה. רשומה שבראש שלי כבר כמה זמן, אבל לכתוב אותה בוודאי ניגשת רק ברגע אחרון. כותבת על הנוסטלגיה, על הטעם הלימוני-מתוק של העוגה הביתית שמחזיר אותי הרבה שנים אחורה. זיכרון של מטבח קטן ועמוס ואימא,צעירה ויפה, העומדת ליד השולחן ומגלגלת רולדה. אני, ילדה בת עשר, עומדת לידה וממתינה לפרוסת "טעימה" שלי, הרי חייבים ליישר את הקצוות ובדיוק בשביל זה אני שם. במציאות האמיתית אני כותבת רשומה במסגרת הפרויקט החודשי של מנטקה. אך הרשומה על הנוסטלגיה המתוקה והפשוטה הופכת להיות כל כך לא רלוונטית נוכח המציאות האמיתית.

אז יש לנו החודש חומר גלם מושלם. לימון. מתה על לימון, מתה על שילוב פירות הדר בקינוחים שלי ושום חמאס לא יגרום לי לוותר על פרסום המתכון.

ברגע שידעתי שחומר גלם הוא לימון, נזכרתי בה. רולדת לימון הכי פשוטה והכי טעימה שליוותה את הילדות שלי. אמא הייתה מכינה אותה אז, מעל עשרים שנה אחורה (מי אמר עשרים?! זה הגיוני זה המספר הזה?!) כמעט כל שבוע. הילדות נגמרה, החיים התגלגלו, הרולדה פחות. שכחתי ממנה לחלוטין לטובת מתכונים עדכניים ומאתגרים, יש יותר מדי דברים חדשים שצריך להתנסות בהם. ואמא כבר מזמן לא מבשלת, עקב סיבות בריאותיות. ועכשיו פתאום זה תקף אותי, הטעם של הרולדה ההיא. באמת שניסיתי לחשוב על בראוניז לימון. ניסיתי לחשוב על עוגיות עם קארד לימון. ניסיתי לחשוב על כל מיני דברים מגניבים ומעניינים שיעמדו בגאון עם שאר הדברים המדהימים שהפיקו חברי הפרויקט (ואתם חייבים לראות! 23 מתוכנים לימוניים מהממים). אך כל פעם חזרתי במחשבות לאותו מקום. לאותו מטבח קטן ועמוס ואותה רולדה פשוטה.

התקשרתי לאמא וביקשתי שתחפש את המתכון הישן בתוך מחברת המתכונים שהיא כבר מזמן לא פותחת. הקריאה לי את המתכון. תרגמתי אותו. הכנתי. בכוונה לא שיניתי כלום, למרות שמאוד "דגדג" לי לעשות כל מיני שינויים ושדרוגים. ממש כלום, למרות הרגלי המגונה, רק החלפתי את הסודה שאמא הייתה מערבבת עם כף חומץ בגרסה המודרנית יותר - אבקת אפייה. טעמתי. והבנתי שאני חייבת לפרסם את המתכון. הטעם, אחחח, הטעם. הטעם של הביס הראשון בנה את הגשר בין שתי מדינות, שתי שפות, שתי מציאויות אמיתיות. מציאות אמיתית של ילדה בת עשר הנהנית מהמאפים המופלאים מעשה ידיהן המוכשרות של אמא וסבתא. ומציאות אמיתית - נוכחית שלי, בה אני אמא, מכינה את הרולדה לילדיי שלי. תסכימו שרולדה שיכולה לעשות פלא כזה, אתם חייבים להכין.

לרולדה קוראים "לימוניק", שם שלא זקוק לתרגום. לכן השארתי אותה בשמה המקורי. אם כבר החודש אני בנוסטלגיה...

לימוניק

מצרכים (לתבנית גדולה של התנור)
2 ביצים
1 פחית חלב מרוכז (480 מ"ל)
1 כף שמן
1 כוס קמח
1 כפית אבקת אפייה

1 לימון גדול או 2 לימונים בינוניים
1 כוס סוכר

אבקת סוכר לקישוט, לא חייב

הכנה:

להקציף את הביצים לקצף רך (לא חייבים מיקסר). להוסיף את החלב המרוכז, השמן, הקמח ואבקת האפייה ולערבב לבלילה דלילה, בערך במרקם של יוגורט.

לרפד תבנית אפייה גדולה בנייר אפייה, לשמן היטב ולפדר בקצת קמח. לשפוך את הבלילה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-20-25 דקות, עד שהעוגה מזהיבה.

להוציא את העוגה ורצוי מיד, לפני שמתקררת כי אחר כך יהיה קשה מאוד לגלגל לרולדה, למרוח את מלית הלימון שמכינים תוך כדי שהעוגה נאפית:

מלית לימון:
לשטוף היטב את הלימונים (רצוי גם לשפוף אליהם מים רותחים, גם מוציא מרירות וגם מנקה). לפרוס לרבעים, בלי לקלף את הקליפה, רק לחתוך את ה"קצוות" של הלימון ולהוציא את כל הגרעינים.

לשים את הלימון במעבד מזון מצויד בלהב פלדה, להוסיף כוס סוכר ולעבד יחד לתערובת פירורית.

התערובת נוזלית וזה בסדר - כל הנוזלים נספגים מיד בעוגה ברגע שמניחים עליה את המילוי.

לגלגל לרולדה ולהשאיר להתקרר. אפשר לפזר אבקת סוכר לקישוט. תפקידה גם להסתיר קצת "פגמים" מהגלגול של הרולדה.

הע/ארות:
אין. כמה פשוט, ככה טעים.

מהשדרוגים עליהם חשבתי ואולי עוד אנסה, ברגע שאחליט לוותר על האוטנטיות של הנוסטלגיה שלי - להוסיף ללימון כמה עלים של נענע ולרסק יחד. ואפשר גם להקציף שמנת מתוקה לקצפת רכה ולמרוח מעל שכבת הלימון ואז לגלגל לרולדה.

לחיי מציאות אמיתית טובה יותר.