לתבל את החיים. עוגיות חמאה וג'ינג'ר

התגעגעתי.

התגעגעתי לנסוע ברכב ולשמוע דיסקים. נמאס כבר מהפליי ליסט של גלגל"צ. אבל אחרת לא אדע על האזעקות המתקרבות אלינו. לפני שבועיים בדרך חזרה מסוף שבוע רגוע בצפון, בכביש 6 באזור רמלה-לוד היינו אמיצים ושמענו דיסק של אריק איינשטיין כשהגיעה האזעקה. לא עושים דברים כאלה בזמן מלחמה. מזל ששם היה לנו מלא זמן להתחבא בין הקוצים בשולי הכביש.

התגעגעתי לנעלי עקב שלי. בקצב כזה ייגמר הקיץ ואני עוד לא שלפתי את הסנדלים האדומות החדשות שלי עם עקב 10 ס"מ. גיבורת אקשן בסרט הוליוודי הייתה רצה איתם 2 ק"מ, קופצת מגורדי שחקים ישירות לתוך בריכה קטנה ואז תוקעת את העקב בגרון של האויב. אני כולה צריכה לעצור את האוטו, להרים את בלם היד ולתפוס מחסה תוך 40 שניות, ואני מעדיפה לעשות את כל הפעולות האלה עם נעליים שטוחות.

התגעגעתי לצרחות של ילדים בפארק למטה. אפילו לצרחות של הערסים שצועקים על הספסלים עד 3 לפנות בוקר קצת התגעגעתי. למרות שאתמול בלילה כבר כמעט והתחננתי לחמאס שישלחו איזו אזעקונת קטנה ולא מזיקה להבריח אותם לבתים. אבל פארק עזוב עם מתקני שעשועים מיותמים באמצע חופשת הקיץ - זה אחד הדברים העצובים שראיתי.

התגעגעתי לבלוג שלנו, להעלות כאן רשומות ולדבר על המתכונים בלי נימה של התנצלות: "זה לצורך הפוגה, זה מה שמרגיע אותי וצריך קצת אסקפיזם". לא שלא אוכלים כאן, חלילה. אוכלים ועוד איך ובעיקר פחמימות. כי זה לצורך הפוגה, זה מה שמרגיע אותי וצריך קצת אסקפיזם (זה הזמן לכתוב גם שאפילו התגעגעתי לדיאטה שלי...). אך לא היה לי מצב רוח לכתוב בבלוג. מזל שיש לנו את פרויקט מנטקה שהחזיר אותי לשורות. למרות שגם כאן החודש תכננתי לא להשתתף. מחוסר זמן, חוסר מצב הרוח כאמור, וגם חוסר אהדה גדולה לכוכב החודשי - ג'ינג'ר. אני אוהבת ג'ינג'ר בעיקר במרקים. אבל מרק זה מחוץ לתחום בפרויקט (וגם ככה חם מדי כאן, תרתי משמע).

ואז במקרה, לפני כמה ימים בגלל (או בזכות) צה"ל יצא לי בוקר פנוי בבית. בעלי הוקפץ שוב בצו שמונה. לשמחתי הרבה והאגואיסטית ביותר, לאחרונה ירד לו פרופיל רפואי (ועלה הגיל, אבל על זה לא מדברים...). מספיק בוץ לבנוני בו היה בסדיר, יותר מדי בוץ עזתי בו היה במבצעים קודמים. התפקיד שלו כעת בעורף, ולכן כשהוא יוצא עכשיו אני יותר מודאגת מהכבישים בהם נוסע ללא שעות שינה ובעיקר משטחים פתוחים סביב כבישים שכידוע "סופגים" את עיקר האש. נשארתי עם הילדים. מנסה לעבוד תוך כדי מהבית. ופתאום חשבתי על עוגייה. טעימה כזאת. עדינה. פריכה. בטעם חמאה. ליד הקפה שלי. אז עוגייה תהיה כאן, ואפילו עם ג'ינג'ר.

כשטעמתי אחת (טוב, ארבע), הבנתי שזה הזמן לשקול מחדש את יחסיי עם הג'ינג'ר. עוגייה מהטעימות שאכלתי. טעם הג'ינג'ר ולא משתלט ורק מדגיש את העדינות של העוגייה. ולפני שאני מפליגה למחוזות של אייל שני ועולם המטאפורות הקולינריות בהשראת מוזת המטבח, הנה קישור לפרויקט של החודש במנטקה. כדאי להציץ, אם אתם מאוהבי ג'ינג'ר. ובמיוחד כדאי להציץ אם אתם לא מאוהבי ג'ינג'ר, כי זה יגרום לכם לשנות את דעתכם.

ועכשיו קוריוז קטן. כששמרתי את התמונות של העוגיות וניסיתי לקרוא להן :עוגיות ג'ינג'ר", גיליתי להפתעתי הרבה שלפני כמה חודשים כבר פרסמתי מתכון לעוגיות נפלאות מתובלות עם ג'ינג'ר וקינמון. איך יכולתי לשכוח, איך יכולתי לטעון שאני לא אוהבת ג'ינג'ר באפייה...

ולגבי הכותרת: לתבל את החיים. קצת פלפל שחור. קצת מלח. אולי גם ג'ינג'ר. שזה יהיה התיבול שלהם. לא צריך יותר. מחכים לשגרה.

עוגיות חמאה וג'ינג'ר

מצרכים:

125 גר' חמאה רכה
200 גר' (1 כוס) סוכר
10 גר' (1 שקית) סוכר וניל
2 ביצים
1 כפית קליפת לימון מגוררת לימון (בערך מחצי לימון)
1/2 כפית ג'ינג'ר טחון (אפשר גם יותר לטעם מודגש יותר)
200 גר' (1/2 1 כוסות פחות כף) קמח
1/2 כפית אבקת אפייה
100 גר' (2/3 כוס) קורנפלור

הכנה:

בקערת מיקסר להקציף את החמאה, להוסיף בהדרגה סוכר, סוכר וניל, ג'ינג'ר וקליפת לימון מגוררת. להקציף לקבלת תערובת חלקה.

להוסיף את הביצים אחד - אחד, להקציף כחצי דקה בין הוספה להוספה.

בקערה נפרדת לערבב יחד קמח, אבקת אפייה וקורנפלור. להוסיף כחצי לתערובת החמאה, לערבל יחד לתערובת חלקה ולהוסיף את השאר. לערבל לתערובת חלקה.

את העוגיות אפשר להניח על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה בעזרת כפית או לקבלת עוגיות מושקעות יותר להעביר את הבצק לשקית זילוף ולהזליף עוגיות בעזרת צנתר עם פתח גדול.

יוצאות הרבה עוגיות טעימות. כרמל שעזרה לי קראה לעוגיות הנמוכות "עוגיות סיבוב" ולגבוהות עם השפיץ - "עוגיות ארמון". ואלה שהשפיץ שלהן יצאה ארוך במיוחד היו "ארמון עם דגל"...

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-15 דקות. העוגיות נשארות בהירות יחסית וקצת רכות. לא לאפות יותר מדי, אפשר להרים עוגייה אחת ולראות לפי התחתית היבשה שמוכן.

עם כוס קפה כזאת בוקר הוא הרבה יותר מחויך...

הע/ארות:

אין. עוגייה פשוטה וטעימה. אבל מה זה פוטוגנית...

טוב, מודה, נסחפתי עם התמונות. אך זה לצורך הפוגה, זה מה שמרגיע אותי וצריך קצת אסקפיזם... אחרונה ודי: