לקטיף יצאנו. טארט פטל וגנאש שוקולד.

אני בן אדם מאוד עירוני. נהנית לצאת לטבע, לטייל, לנשום אוויר נקי. ולחזור. לעיר. עם הרעש שלה, עם הבניינים הגבוהים, השכנים החצופים ומגרשי החנייה הענקיים. מבינה את היופי של החיים במושב, את איכות החיים והחוויה החיובית לילדים בעיקר. אך לא רואה את עצמי חיה חיי היומיום בתוך מושב ירוק ושקט. בלי אדי הבנזין והמוסיקה המזרחית בפול ווליום מחלונו של השכן ממול זה פשוט לא זה. 

כבר שנתיים אנחנו יוצאים בסוף מאי - תחילת יוני לקטיף פטל. יש לנו קל"ב - בגדרה - ולעומת קטיף דובדבנים בצפון שאני עוד חולמת להגיע, לא צריך לנסוע שלוש שעות בכל כיוון. כדאי להשתדל להגיע כמה שיותר מוקדם, לאלה שאוהבים לאכול ארוחת בוקר רגועה לפני הטיול צפויות בעיות חניה קשות ועומס בתוך האתר עצמו. משלמים כמה עשרות ש"ח לכניסה עבור בן אדם (משפחה של ארבע זה יוצא לא מעט...), עובדים קשה באיסוף הפירות המתוקים (אחד לסלסלה, שתיים לפה) ואחרי זה משלמים ביציאה על הפטל שאספנו. לא זול להיות חקלאי ליום אחד. אבל כיף לא נורמלי. 

חוץ מפטל אפשר לקטוף פירות פיטנגו, תות עץ ותות פקיסטני ארוך ומיוחד, הכי טעים שטעמתי. בתור בונוס בצמוד לקטיף יש מטעי עצי רימון, בתקופה זו הם רק מתחילים לפרוח וזה מחזה מרהיב.

קצת אחרי - מגיעים לשדה חיטה עם כמה בלות של חציר שכאילו נעמדו שם במיוחד בתור תפאורה לצילומים עבור העירוניים שכמונו. 

וכל הדרך חזרה אני מפנטזת על פאי שוקולד ופטל. אחת העוגות הטעימות שטעמתי, אולי בגלל שקטפנו את הפטל לבד, ולכן הוא פשוט טעים יותר. 

שימו לב ללק האדום, יש לי גברת קטנה בבית...

חיפשתי מתכון שיפיק מקסימום מהפטל שקטפנו. הוא טרי כל כך וטעים, פשוט פשע להפוך אותו לריבה, טעימה ככל שתהיה, או להעביר אותו עיבוד בכל דרך. רציתי משהו שישאיר אותו טרי, ובבלוג של חן שוקרון האחת והיחידה מצאתי בדיוק את מה שחיפשתי. טארט קל הכנה, מרשים וטעים עד אין סוף. שוקולד מריר הולך עם כל דבר, אבל עם פטל טרי זה לא הולך, זה פשוט רץ. שידוך מהחלומות. חן שוקרון הכינה כטארטלטים, וזה נראה מתוק תרתי משמע, אני הכנתי כטארט גדול. עכשיו חולמת לנסות בגרסת קרם פטיסייר...

טארט פטל וגנאש שוקולד (לתבנית טארט מתפרקת בקוטר 24 ס"מ)

מצרכים:

לקלתית:

1 ו-1/4 כוסות קמח1/4 כוס שקדים טחונים דק
1/2 כוס אבקת סוכר
1/2 כפית מלח
135 גר' חמאה קרה מאוד חתוכה לקוביות
1 חלמון

150 גר' פטל טרי 

לגנאש שוקולד:

250 מ"ל שמנת מתוקה200 גר' שוקולד מריר במטבעות או שבור לקוביות
50 גר' חמאה בטמפ' החדר חתוכה לקוביות

הכנה:

קלתית:

בקערת המיקסר לעבד יחד קמח, שקדים טחונים, אבקת סוכר ומלח. להוסיף את החמאה ולערבל עד לקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את החלמון ומערבלים עד שהתערובת נאספת לבצק. (אם התערובת יבשה מידי להוסיף 1 כף מי קרח). להוציא את הבצק מהמיקסר ולעבד ידנית מעט מאוד. לשטח את הבצק, לעטוף בניילון נצמד ולהעביר ל-1/2 שעה לקירור.

על גבי משטח מקומח קלות לרדד את הבצק לעלה דק בעובי של כ-1/2 ס"מ. להעביר את הבצק לתבנית משומנת עם קצת חמאה ולרפד את הבסיס והשוליים. להקפיא למשך כ – 30 דקות. בינתיים לחמם תנור ל – 190 מעלות.

לשמן נייר אלומיניום ולהניח אותו כשהצד המשומן על גבי הבצק, להדק היטב לבצק. אם הבצק קפוא, אין צורך בקטניות שישמשו כמשקולת לאפייה עיוורת. לאפות במשך כ – 15 דקות, להסיר את נייר האלומיניום ולאפות עד להשחמה, כ – 8 דקות נוספות. אם בסיס הבצק התרומם, אפשר ללחוץ אותו מטה באמצעות גב כף.

לצנן לחלוטין.

גנאש:

בסיר קטן או במיקרו להביא לרתיחה את השמנת. לשפוך את השמנת החמה על השוקולד המריר. להניח לדקה-שתיים ולערבב היטב עד להמסה מלאה של השוקולד. להוסיף פנימה את קוביות החמאה ולערבב היטב עד להמסה מלאה.

הרכבה:

על גבי קלתית לסדר בצפיפות את הפטל הטרי.

לשפוך את הגנאש על גבי הפרי. 

לצנן לטמפ' החדר ולהעביר לקירור למשך כשעה לפחות לפני הפריסה.

לצערי התמונות של התוצר הסופי כבר נעשו "על הדרך" כי הטארט היה אמור לצאת איתנו לנסיעה ארוכה של שעתיים וקצת לכיוון חיפה (וזאת גם הסיבה למה הכנתי עם שוקולד ולא קרם פטיסייר... זה וגם כי אני מכורה לשוקולד מריר...). 

מקור המתכון כאן. זה מהפעמים הנדירות ביותר כשלקחתי מתכון ובצעתי אותו "פשוטו כמשמעו", בלי לשנות ובלי להוסיף משהו משלי בדרך (רק הורדתי סירופ תירס... כי פשוט לא היה). כשזה פשוט ומושלם, זה צריך להישאר פשוט ומושלם. 

נ.ב. הרשומה אינה פרסומית בשום דרך. רק המלצה פרטית לבילוי קצת אחר. ולא לקחת לשכוח קרם שיזוף.