גלגולו של מתכון. קולביקה - פשטידת כרוב

עניין של זכויות יוצרים על מתכון הוא בעייתי מאוד. מתכון זה השפעה, זיכרון, טעם, ריח, השראה, וגם כשאני חושבת שהנה, המצאתי את הגלגל, גיליתי את אמריקה, אני נכנסת לגוגל ומגלה אותו מתכון בדיוק, אולי בתיבול קצת שונה... מצד שני, גם כשאני לוקחת מתכון ממישהו אחר ומתחילה להכין אותו במטבח שלי, באותו רגע הוא כבר הופך ל"שלי". כי לתוך אותו מתכון קיים אני כבר מכניסה דברים משלי. תיבול אחר, השפעה אחרת, זיכרון אחר, השראה, טעם וריח. ואז אני באה לפרסם את המתכון בבלוג (לאחר סדנת צילום קצרה אצלי על שולחן המטבח, בוודאי). משתדלת תמיד לתת את הקישור למתכון ששימש לי להשראה, למרות כל השינויים שעבר אצלי. למרות שיודעת שגם הקישור אותו אני נותנת בוודאי לא מקשר למתכון המקורי אלא רק לאיך שמישהו אחר קרא את אותו הדבר.

הנה מתכון רוסי עתיק יומין, סוג של פשטידה שנקרא קולביקה (נשמע אתכם אומרים את זה - kulebyaka). זה בעצם פשטידה שנבנית מכמה שכבות של מצרכים שונים, לעומת פשטידה רגילה שבה מערבבים את המצרכים ושולחים לתנור (אפרופו זכויות יוצרים - אותה קולביקה רוסית מול, נניח, פאי רועים אנגלי שגם נבנה משכבת בשר ומעליה שכבת ירק. אז מי היה כאן קודם?.. שוב עניין של השראה, השפעה, טעם וריח). מצאתי מתכון בבלוג ברוסית שאני מאוד אוהבת, וגם שם הבחורה שעומדת מאחוריו מקפידה לציין את המקור ששימש לה להשראה. לדוגמא, אצלה מצאתי את המתכון לטארט סלק, גבינות ונענע והיא ציינה שלקחה את המתכון ממגזין אוכל רוסי מאוד ידוע. מה שכן, אותו המגזין הידוע שכח לציין שבעצם המתכון הועתק מילה במילה מבלוגר אמריקאי, אותו מצאתי במקרה בשיטוט בגוגל. אך הבלוגר האמריקאי דווקא כן מציין שהמטבח היווני שימש לו להשראה... זכויות יוצרים, אמרתי?

חזרה לקולביקה. הבלוגרית אצלה מצאתי את המתכון מפנה לבלוג אחר, משם קיבלה את ההשראה (המקור ממנה היא קיבלה את ההשראה, לעומת זאת, לא מציין את המקור של המקור...).  המתכון בגלגולו השני בעניין של בריאות והדיאטה, לכן במקום כמות אדירה של חמאה יש לנו לעומת המקור קצת שמן זית ובמקום שמנת עתירת שומן - יוגורט. ואני ממשיכה את שינוי המתכון, עם הכיוון הבריא יותר של הבצק, בוודאי, אך הפעם משנה את המלית, מוסיפה ירקות ומוסיפה תיבול, ואיך אפשר בלי קצת שומשום וגרעינים למעלה שיתנו קצת פריכות למרקם. והנה המתכון מקבל את ההשראה שלו גם מהמקום בו אנחנו חיים, מקום עם שפע של ירקות וחך שרגיל לטעמים חזקים יותר. אז המקור של המקור של המקור לא בטוח שהיה מזהה את הקולביקה המסורתית בביצוע שלי. עכשיו זה כבר מתכון שלי. אבל גם לא שלי, כי עניין של זכויות יוצרים על מתכון הוא בעייתי מאוד. אבל... טעים!

קולביקה - פשטידת כרוב

מצרכים: (לתבנית עגולה בקוטר 22 ס"מ או כל תבנית אחרת בנפח דומה)

למילוי:
1 בצל גדול קצוץ
1 כף שמן זית - לטיגון הבצל
כחצי ראש כרוב בינוני (כ-200 גר'), חתוך כמו לסלט
2 ביצים קשות
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס, פפריקה אדומה מתוקה

לבצק:
3 ביצים
240 מ"ל (כוס) יוגורט טבעי
200 גר' (כוס וחצי פחות כף) קמח
1 כפית אבקת אפיה
2 כפיות סוכר
1 כפית מלח
30 מ"ל (2 כפות) שמן זית

שומשום וגרעיני דלעת לזרייה מעל המאפה

הכנה:

מילוי:

לחמם שמן במחבת ולטגן את הבצל להזהבה. להעביר לקערה עמוקה.

לאותה מחבת להוסיף את הכרוב ולטגן כמה דקות להתרככות, תוך כדי ערבוב מדי פעם. להעביר לקערה עם הבצל.

לפורר את הביצים הקשות עם המזלג. להוסיף לירקות, לתבל ולערבב יחד.

בצק:

להקציף את הביצים קלות עם מזלג. להוסיף יוגורט, קמח, אבקת אפיה, סוכר ומלח ולערבב יחד. להוסיף שמן זית ולעבד לתערובת אחידה הבצק נוזלי).

להעביר חצי מכמות הבצק לתבנית אפיה. לשטח מעל את המילוי ולכסות ביתרת הבצק. לפזר מעל שומשום וגרעיני חמנייה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-40-45 דקות, עד שהבצק מזהיב.

לערכים תזונתיים של המתכון באתר FoodsDictionary‎‏