מטוס של קרב ממריא. טארט שוקולד עם מילוי שוקולד לבן ופיסטוקים

יש שיר כזה. "מטוס של קרב ממריא". פעם, בעצם הרבה יותר מפעם, עשר פעמים לפחות, הייתי בהופעה של שלמה ארצי. הייתה הופעה אינטימית ומיוחדת בצוותא, מסוג ההופעות שאני מעדיפה בהרבה על הפקת ענק בקיסריה, ושלמה דיבר על השיר הזה. על כך שלא תמיד אנשים מבינים למה התכוון המשורר כשכתב דברים מסוימים, ובתור דוגמא, כשהוא שמע את הפירוש הנפוץ בעם לשורה הזאת, הזדעזע. "כשאת נצמדת אל כתפי, מטוס של קרב ממריא...". שלמה ארצי הסביר אז בהופעה שכש"את נצמדת אל כתפי", כל כך טוב לו והוא מאושר ובדיוק ברגע זה של אושר שלהם במקום אחר לאנשים אחרים מאוד רע. איפשהו שם בבוסניה בשנייה זו בדיוק ממריא מטוס של קרב בדרך להרוג כמה אנשים, אולי כמה ילדים... ככה זה בחיים. לאחד טוב ולאחר רע. מטוס של קרב. תמיד ממריא, תמיד יוצא לדרך וכמעט ולא מפספס את מטרתו.

היום בבוקר קמתי מוקדם ולפני תחילת עוד יום עבודה עמוס נכנסתי לכמה דקות לפייסבוק. בשביל לכתוב ברכת יום הולדת על הקיר לילד שלי, הילד המדהים בעולם, ובכמה שורות לספר לו כמה אוהבים אותו וכמה גאים בו. ולכתוב הודעה לחבר שאחיו נכנס היום לניתוח מאוד מורכב, ניתוח שיתחיל את ההתמודדות שלו עם אותה מחלה נוראית שכולם מפחדים ממנה אך בסוף היא פוגעת במקום הכי לא צפוי. מטוס של קרב ממריא... ואני מוצאת את עצמי באותה נשימה מסתכלת לשני כיוונים ומאחלת פעמיים "בהצלחה בהמשך" לשני דברים שונים כל כך. ובערב, בסיום יום עבודה עמוס, אני מתיישבת לכתוב רשומה על האתגר החודשי הנוסף במסגרת הפרויקט של מנטקה. פיסטוקים. בראש מתנגן שיר אחר, "איזה בית יש לפיסטוק", שיר ילדים מלא שמחה, בזמן שהשחקן עצמו נלחם על חייו עם אותה מחלה נוראית, ובזמן שעיתונאים עטים מסביב ומפיצים גל של שמועות. כי גם כשמטוס של קרב ממריא - אפשר לעשות מזה סקופ. על זה כבר נכתב ברשומה הקודמת על ידי בן זוגי לחיים ולבלוג.

הניגוד בין עצב לשמחה, בין שחור ללבן. אפשר לתרגם אותו גם לתחום הקולינריה. כאן דווקא הניגודים יכולים להשלים אחד את השני, להבליט את הטעמים. בחיים האמיתיים מעדיפה לוותר על התיבול הזה. בחיים האמיתיים אני לפעמים כבר רוצה שיהיה קצת משעמם. אך במטבח בעוגת דבש תמיד מוסיפה כמה גרגירים של פלפל אנגלי. ובעוגת שוקולד - קמצוץ של מלח. לכיוון זה, מתוק-מלוח, לקחתי את האתגר החודשי. 

פעם ראשונה שטעמתי שילוב של פיסטוק עם שוקולד לבן היה במתכון של קרין גורן - פאדג פסים עם שוקולד לבן ללא אפיה. הכנתי אותו לחנוכת בית אצלנו לפני כשנה ואנשים לא הפסיקו להתפעל. ואני רק קיוויתי שיאכלו כמה שיותר, כי מה שיישאר, נצטרך לאכול אנחנו. עלול להיות בעייתי, כי זה קינוח... איך נגדיר... לא בדיוק דל קלוריות. שוקולד לבן. חלב מרוכז. פיסטוק. כמעט טעים מדי בשביל להיות אמיתי. לכן כשפורסם חומר הגלם החדש - נזכרתי בשילוב זה וכבר לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר. ידעתי שזה יהיה הבסיס למתכון שלי החודש. אך בגלל ששוקולד לבן בשבילי הוא בגדר ממתק טעים, אך לא באמת שוקולד, הייתי חייבת לשדך לזה גם שוקולד מריר. כך התחיל להתגבש אצלי מתכון לטארט. בשיא הצניעות - יצא לי קינוח גורמה... ושוב ממש לא דל קלוריות...

הבסיס של טארט לא מתוק (בהשראת בצק אלים) מתאזן מול המלית המאוד מתוקה של שוקולד לבן וחלב מרוכז. ובתור פיצוי על אחוזי הקקאו מעל כל זה - גנאש שוקולד מריר. אין, בהחלט הפרויקט הזה מוציא ממני רק דברים טובים (ואף מילה על קלוריות). רק בריאות. בואי נרקוד נשכח, נרקוד ביחד. בואי נרקוד נשכח את כל הפחד...

וכאן אפשר (וכדאי... מאוד כדאי!) להציץ לאתר של מנטקה ולראות דברים מדהימים שבלוגרים אחרים עשו. קינוח בניחוחות הודו, קאפקייקס שאפשר להירדם עליהם, עוגה מושחתת במילוי פחזניות, טירמיסו פיסטוק ואפילו גריניז - כאילו כמו בראוניז, אבל גריניז, נכון שזה גאוני?.. ועוד רבים וטובים. רגע, לאן זה, תישארו כאן עוד רגע, תקראו גם את המתכון שלי....

טארט שוקולד עם מילוי שוקולד לבן ופיסטוקים

מצרכים (לתבנית טארט מתפרקת בקוטר 24 ס"מ)

לטארט:

100 גר' חמאה קרה
1/2 1 כוסות קמח רגיל
1 כף קקאו
כפית גדושה של סוכר
חצי כפית מלח
חצי כוס מים קרים מאוד

למלית פיסטוק:
140 גר' (כוס) פיסטוקים קלופים
1/4 כוס סוכר
קורט מלח
3 כפות שמן קנולה

למלית שוקולד לבן:
200 גר' שוקולד לבן
200 גר' חלב מרוכז ממותק (1 שפורפרת או 1/2 צנצנת)
25 גר' חמאה

גנאש שוקולד מריר: 
100 מ"ל שמנת מתוקה (*ראה הערה למטה)
120 גר' שוקולד מריר

הכנה:

בסיס לטארט:

לפרוס את החמאה לקוביות. החמאה מתחממת בחום הידיים בזמן הפריסה, לכן כדאי להכניס אותה למקרר לכמה דקות נוספות לפני העיבוד של הבצק.

להניח בקערת מעבד מזון מצוידת עם סכין מתכת את החמאה, הקמח, הקקאו, המלח והסוכר. לעבד בכמה פולסים קצרים של שתי שניות עד החמאה מתפוררת לגושים קטנים ונוצרת תערובת פירורית.

להוסיף את המים ולעבד בעוד מספר פולסים קצרים עד שנוצרים גושים גדולים של בצק. לא לעבד לתערובת אחידה! הבצק אמור להישאר פירורי ולא אחיד. אם הבצק פירורי מדי, אפשר להוסיף עוד טיפה מים קרים ולעבד אותו שוב. במקרה זה לאחר עיבוד נוסף כדאי לשים לכמה דקות במקפיא.

להעביר את הבצק על נייר אפייה ולרדד לעיגול בקוטר קצת יותר גדול מקוטר התבנית. לשמן את התבנית ואת הדפנות בחמאה. להרים את הבצק בזהירות ולהעביר אותו לתוך התבנית. לסדר את השוליים - להדק אותן עם האצבעות לדפנות התבנית. יישארו קצת שוליים אקסטרה - לעבור עם מערוך על החלק העליון של התבנית ואז השוליים העודפים ייפרדו בקלות.

להכניס את התבנית עם הבסיס לטארט למקפיא ל-20 דקות. בינתיים לחמם את התנור לחום של 180 מעלות. להכניס את התבנית ישירות מהמקפיא לתנור החם ולאפות כ-15 דקות.

בינתיים להכין מלית פיסטוק:

במעבד מזון לטחון יחד את הפיסטוקים עם הסוכר ועם המלח לקבלת תערובת פירורית. להוסיף את השמן ולהמשיך לעבד יחד לקבלת סוג של משחה - תערובת לחה.

בתום 15 דקות אפיה להוציא את הבסיס לטארט מהתנור, בלי לכבות את התנור. לתת לו להתקרר כמה דקות ולהעביר את מלית הפיסטוקים מעל הבסיס.

להדק היטב עם הכף ולהחזיר לתנור לעוד 15 דקות נוספות. לתת לטארט להתקרר.

מלית שוקולד לבן:

לשבור את השוקולד הלבן לקוביות, להוסיף את החלב המרוכז ולחמם יחד במיקרו עד להמסת השוקולד. לחתוך את החמאה לקוביות קטנות ולהוסיף לשוקולד, לערבב עד שהיא נמסה. להעביר את התערובת מעל שכבת הפיסטוק וליישר.

לקרר לחלוטין ולפני ציפוי הטארט בגנאש מומלץ להניח אותו לרבע שעה במקפיא.

גנאש שוקולד מריר:

לחמם את השמנת במיקרו. להוסיף קוביות שוקולד מריר ולערבב היטב לקבלת תערובת אחידה וחלקה. לשפוך בזהירות מהעל הטארט. לציפוי אחיד וחלק מומלץ לשפוך את הגנאש במרכז הטארט, להרים את התבנית ולהטות אותה כל פעם לכיוון אחר עד שהגנאש מתפזר באטיות וכסה את כל שטח הטארט. אפשר לקשט את הטארט עם מעט פיסטוקים קצוצים.

(*) הערה לגבי גנאש. במקום שמנת מתוקה 32%-38% ניסיתי להכין עם שמנת לבישול 10%. זה היה בעקבות ייסורי מצפון על חורבות הדיאטה שלי שהתעוררו לאחר השימוש ביד נדיבה בחמאה, בשוקולד לבן ובחלב מרוכז. לא, זה לא הופך את הטארט לדיאטטי, וזה גם לא תירוץ מספיק טוב בשביל לקחת עוד פרוסה. זה רק בשביל להרגיע ייסורי מצפון. וזה יצא נפלא, אז מה רע? מעכשיו - מכינה גנאש רק עם שמנת לבישול.

ופרוסה

ועוד פרוסה... כי זה טעים

איך אהבתי את הירוק הזה...

התלהבתי משילובי הצבעים ופשוט לא יכולתי להפסיק לצלם. תראו, יצא לי פקמן...

וגם כי זה טעים :)

מספר הערות מצד שמאל:

א. באמת אחד הדברים הטעימים שיש.

ב. לפתוח כל כך הרבה פיסטוקים זה לא קל. חייבים להמציא מכונה.

ג.  הולך מצוין עם קפה הפוך. 

ד. אני רחוק שוב מהבית לוגם קפה הפוך...

ה. חייב שיר לסיום