חורף בצלחת

אביב הגיע, פסח בא. איך יודעים? בעיקר כי שיחות חולין בעבודה זונחות את נושא ה"למה נחפש את הילדים" (האם רק אני חושבת שלקחת ילדה בת שמונה למאפרת מקצועית בשביל להמם כל שכבה ג` זה מוגזם?) ועוברות לנושא של "מה נשאר לי לנקות" ו"איפה עושים את החג". השאלה הכי גדולה תמיד היא האם משקלו של חג ראשון הוא כמשקל חג שני ואם כן - אז למה החמות אף פעם לא מסתפקת בחג שני. שיחות אלה תמיד מכניסות אותי לסוג של עצבות מסוימת, אצלי דילמה זו לא קיימת. אמא לא בריאה וגם רחוקה פיזית וחמותי כבר חמש שנים לא איתנו. "פינוק של "עשירים" - אני זורקת לכיוון עמיתיי - תפסיקו להתלונן, תעשו את החג אצל החמות עם כל הבני דודים מדרגה עשירית שאתם לא כל כך אוהבים ותעריכו את מה שיש לכם".

לעומת זאת משיחות של ניקיון אפשר ללמוד לא מעט טיפים לפסח וגם אחריו. הידעתם שאם למחבת שעתה טוגנו בה שניצלים, והיא עדיין לוהטת עם כל השמן שבה, שופכים מעט מנוזל ניקוי כלים ומשאירים כך להתקרר, השמן אחר כך נשטף בזרם מים פשוט בצורה מופלאה?.. נסו את זה בבית. העבודה השנואה עליי - סידור ארונות. לקראת פסח זה גם מעבר של חורף / קיץ, הזדמנות נפלאה לזרוק חצי מהמלתחה. אך לא אצלי. טיפ נפלא נוסף שקיבלתי - אם לא לבשת משהו אפילו פעם אחת במשך שנה אחרונה - סימן שלא תלבשי את זה יותר, אז זה הולך לתרומה. מצוידת בטיפ זה ומורל גבוה לאחר שכנוע עצמי של שבוע, פותחת אני את הדלתות של הארון. הסוודר הזה - לא לבשתי אותו לעולם, אך... איך אוכל לזרוק אותו, הרי סרגתי אותו בעצמי מתי שהוא אי שם רחוק בזמן, כשהחלטתי משום מה ללמוד סריגה. וגם אם לא יצא הכי מוצלח, זאת עבודה שלי, אז זה נשאר. חולצת תכלת זו - נראה לי מאז התיכון זרוקה בארון - לפח! אבל.... אבל אני זוכרת איך קניתי אותה מהמשכורת הראשונה שלי בתור אדם בוגר. בעצם, כנראה לא כל כך בוגר, כי אז חצי מהמשכורת הורדתי בחנות בגדים וחטפתי צעקות איומות מאמא... אז עכשיו לזרוק?.. ואת החצאית הזאת אני הכי אוהבת, אז מה שהיא עוד מהתקופה של לפני ההריונות ואולי רק בחלום (בהקיץ) אוכל ללבוש אותה שוב. אז הכל נשאר בארון, עובר אל המדף הגבוה, ואני יוצאת לסיבוב שופינג נוסף. "יש לך כל כך הרבה בגדים! -מתפלא בעלי כשאני טוענת שאין לי מה ללבוש, - תראי כל הארון שלך מפוצץ". אז הנה המנהג המגונה שלי גם מתנקם בי ומוריד חצי מהלגיטימציה לחשבונית שאורכה כאורך הגלות במחירי סוף עונה...

אביב הגיע, פסח בא, למרות שבימים האחרונים זה מרגיש כאילו הקיץ בא, ואני ממש לא התגעגעתי. אתמול הפעלתי מזגן במשרד כי היה ממש מחניק, הפעלתי והזדעזעתי מעצם המעשה. מה, כבר קיץ? עוד שנה עברה, עוד פעם אביב הגיע פסח בא?.. ואני עוד לא פרסמתי בבלוג את מאכלי החורף האולטימטיביים, אפילו מרק אחד לא היה כאן בבלוג בחורף האחרון. אז די לעוגיות ועוגות, היום אנחנו מכינים סופריטו. יש המון מתכונים לסופריטו, כי בעצם מדובר בשיטת בישול ולא תבשיל מסוים. והשיטה היא בישול איטי כמעט ללא נוזלים וטיגון מקדים של תפוחי אדמה (אליהם אפשר להוסיף גם גזר או בטטות). התוצאה היא קדרה עיסיסית וטעימה ביותר במינימום מצרכים ומאמץ - אבל לקחת בחשבון זמן בישול ארוך. בשר אדום עם קצת שומן עליו, תפוחי אדמה שטוגנו במחבת כבדה, זיכרונות של גשם וטעם של עוד. בתאבון.

מצרכים:

1 ק"ג בשר בקר טרי (כתף) פרוס לקוביות בגודל כ-4 ס"מ או עוף מחולק ל-8 חלקים
כ-10-12 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לפלחים, אפשר להחליף חלק מתפוחי האדמה בפלחי בטטות או ארטישוק ירושלמי
1/2 כוס שמן לטיגון
כ-5-6 שיני שום קלופים
1/2 - 1/3 כוס מים רותחים
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס
מעט כורכום לתבשיל בקר או זעפרן לעוף (לא חובה, בשביל הצבע החום-זהוב של המנה)

הכנה:

לחמם היטב שמן בסיר כבד בעל מכסה הדוק. לטגן תפוחי אדמה בסבבים להשחמה קלה. להעביר בעזרת כף מחוררת לנייר סופג.

להשאיר בתחתית הסיר כ-0.5 ס"מ שמן (נפטרים מכל השאר) ולהשחים נתחי בשר או עוף כמה דקות.

לתבל, להוסיף את השום ולצקת מים רותחים. לכסות את הסיר ולבשל כשעתיים על להבה הכי נמוכה.

להחזיר לסיר את תפוחי האדמה המטוגנים ולבשל עוד כשעה. מדי פעם לבדוק שלא נגמרו המים, אך להשתדל להוסיף מעט מים ככל האפשר.

אופציות - במקום הבישול על להבה נמוכה אפשר לאפות את הסופריטו בתנור שחומם ל-140 מעלות במשך 3 שעות או בתנור שחומם ל-100 מעלות במשך 8 שעות. בכל מקרה מוסיפים את תפוחי האדמה כשעתיים לפני תום האפייה. חשוב להקפיד על סיר בעל מכסה אטום.

מקור: אורלי פלאי-ברונשטיין, מתוך "אוצר מאכלי העדות" של "על השולחן"