האם רק אני רואה את האירוניה שהממשלה שאחראית על העובדה שלמרבית הזוגות הצעירים אין יכולת לרכוש דירה מתאחדת כעת תחת השם "הליכוד ביתנו"? גם יוצרים את הפצע וגם מפזרים עליו מלח. כנראה שהיחיד שיכול להוסיף לעצמו בית הוא ראש ממשלתנו. ועוד איזה בית, חמישה עשר חדרים נקיים מכל טומאה שהשתלטה לטענת בעל הבית הקודם על התקשורת, המשטרה ומערכת המשפט. כלומר נקייה מערבים, שמאלנים, מוחים חברתיים ושאר ירקות.
רבות דובר על האינטרסים של הצדדים לבצע כזה מהלך. הסיבות אינן מעניינות אותי. התוצאות הן אלו שמדאיגות. המצטרף החדש לליכוד אינו מבין את השפה הדמוקרטית. לא שראש הממשלה הוא דמוקרט כזה גדול, אבל שר החוץ הוא הקיצוני יותר בהתבטאויותיו האנטי דמוקרטיות והפופוליסטיות. החל מרעיון התניית האזרחות בנאמנות (הוא לא היה אצלי בשיעור אזרחות על סוגי זכויות), הדרך בה קבע את רשימת מפלגתו, התבטאויותיו נגד מערכת המשפט, והתייחסותו לכל ציוץ נגד הממשלה כתעמולה שמאלנית שיש להעלים (מבטא את המילה כאילו הזכיר ג'וקים). לעומתו, ראש הממשלה רק פתח "פראבדה" משלו, והציף את שוק התקשורת בתעמולה במסווה של עיתונות. השילוב של שניהם בעמדות כוח הוא מסוכן כעת יותר אם יזכו למעל 40 מנדטים מאוחדים. שלא להזכיר את ההתנהלות האישית של שר החוץ, העסקים המפוקפקים (רק שרון ואולמרט יכולים להתחרות בהם) ותקיפה פיזית של ילד בישובו.
שר החוץ מצהיר בגלוי שהמטרה שלו (כל בחירות מוצבת מטרה פופוליסטית אחרת שלא מושגת, מלחמה בפשע? חוק נאמנות? העיקר המנדטים שהשיג הפופוליזם הרגעי) היא המשילות. היכולת של מנהיג "לבצע את רצונו" (שאמור להיות רצון העם) ללא הפרעות. במילים אחרות, היכולת של ראש המדינה לעשות מה שהוא רוצה עם כל אלו שמעצבנים אותו. זו כבר לא מטרה מדינית כי כבר נוצרה לו תדמית של זולל ערבים לארוחת בוקר, זו לא מטרה חברתית כי הוא מנסה להשכיח התבטאויות אומללות בראשית המחאה כנגדה, עכשיו זו המשילות. כרגע זה מה שהעם רוצה לפי הסקרים. שמישהו יחליט בשבילו ולא יפריע לו לראות האח הגדול.
ועוד משהו מדאיג אותי. מסתמן שלפיד מנסה ללכת בבחירות על ה"זכות" להיות לשון המאזניים. כלומר זה שראש המפלגה הגדולה ביותר(יו"ר ועד ביתנו) יקרא לו להצטרף לממשלה המורחבת על חשבוננו (כי בטוח יבטיחו תיקים בהסכם). כלומר להיות זה שנמצא באשליה אופטית שקצה זרועו אוחזת באיבר הרגיש ביותר של ראש הממשלה (אשליה, המקום תפוס על ידי החרדים). הוא ילך לבית הגדול בתירוץ שהוא גורם ממתן (תירוץ של ברק, ואיפה הוא היום?) וכך נזכה לממשלה קפיטליסטית חברתית ואגרסיבית מדינית. לכן לדעתי סרובו הגדול של לפיד להצטרף לכל איחוד כלשהו. אולי הוא ירוויח קולות מאנשים שעקרונית לא יצביעו שמאל, אבל עדיין לא קנו את התעמולה השקרית של "ישראל היום" שלפיד הוא שמאל בעצמו.
שני המתאחדים תחת אותה קורת גג מנסים ליצור שינוי מהפכני לרעת הדמוקרטיה. לרעת החופש שלנו. השחצנות בה התנהגו כלפי העיתונאים בהודעת האיחוד מראה את יחסם לתקשורת ולציבור כולו. הם באו לשלוט. למשול. להפוך את מדינת ישראל למדינה ממושמעת יותר לממשל. להפוך את אזרחי ישראל לממושמעים פוליטית. להפוך את החושבים אחרת מהם למנודים. לנפנף את המחאה החברתית בטענה של שמאלניות יתר, מבלי לפתור באמת את הבעיות שהעלו. לנהל מדיניות חוץ אגרסיבית במסווה של לאומיות. הקולות החושבים בליכוד (כחלון, סער,איתן, מרידור) יעלמו ברעש של ליברמן וחבורת המעודדים שלו. ולפני שנשים לב נמצא עצמנו מול שלטון כמעט ללא מגבלות בעל שכרון כוח אדיר. זה נראה כמו מאבק על עתיד ביתנו החומרי והמטפיזי. לזוג צעיר בישראל אין סיכוי לרכוש בית. הבתים של כחמישית מהאוכלוסייה נמצאים תחת איום טילים. המתאחדים לא יפתרו זאת. הם אפילו לא מתכוונים. הם עסוקים בטיפוח תדמיות - ליברמן המפחיד וביבי המנהיג. תדמיות שאין להם ביסוס על קרקע המציאות.
ואנחנו? עזוב אותנו מהשטויות האלו של הפוליטיקה. כולם אותו זבל. הדבר היחיד שטוב בבחירות הוא שיש יום חופש. חופש זה דבר טוב. האם חופש זה גם דבר חשוב? למי שכן, שילך להצביע. שיצא מהבית לפני שיוציאו אותו, לפני שהחופש יגמר. גם אם התחושה היא שאין למי להצביע, יש למה להצביע. למען ביתנו, לא למען מנהיג. תהה זו הצבעת מחאה נגד אלו שאינם דואגים לבית שלנו.
בברכת מערכת בחירות הוגנת ודמוקרטית, גם עכשיו וגם בעתיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה