יום שני, 30 בספטמבר 2013

בנימה אישית - קינוחים אישיים, גם לפסח

בחנוכת הבית שעשיתי (לפני כחצי שנה, כבר סיפרתי לכם שהזמן טס... כשנהנים?..) גיליתי לעצמי סוג חדש של קינוחים. כשמארחים קבוצה גדולה של אנשים, האופציה הנוחה והאלגנטית ביותר - קינוחים אישיים בכוסות (חד פעמי - יש יפים ובשפע, חוסך את הטרחה אחר כך, וגם כי מי מחזיק במלאי 30 כוסיות זהות להגשה?...). הטרחה קטנה, אין צורך בתנור ואין ספור אופציות לגיוון. העיקר - לוודא שיש מספיק שוקולד מריר במזווה (כי אין דבר כזה יותר מדי שוקולד). כאן שתי אופציות שאפשר להתאים גם לפסח, אם כבר מדברים על אירוח רב משתתפים.
מוס גבינה אישי עם רוטב שוקולד ופירורים
מצרכים:
למוס גבינה
1 מיכל שמנת מתוקה
3/4 כוס חלב
1 שקית אינסטנט פודינג וניל
1 גביה (250 גר`) גבינה לבנה
1/3 כוס סוכר
לרוטב שוקולד
1/2 מיכל שמנת מתוקה
100 גר` שוקולד מריר 
לפירורים
8 עוגיות פטיבר או 1/2 כוס קורנפלקס
1/2 כוס אגוזי מלך
הכנה:
מוס גבינה:
להקציץ את השמנת והחלב עם אבקת הפודינג לקצפת יציבה
בקערה נפרדת לערבב את הגבינה והסוכר, לקפל את הקצפת לתוך תערובת הגבינה לקבלת מוס חלק ואחיד.
למלא כוסות הגשה במוס - בערך עד 3/4 כוס.
הכנת הרוטב:
לחמם את השמנת והשוקולד במיקרוגל כדקה - דקה וחצי ולערבב עד לקבלת רוטב חלק.
למזוג את הרוטב מעל מוס גבינה ולהכניס למקרר.
הכנת ציפוי הפירורים:
לעבד את הפטיבר (או הקורנפלקס) יחד עם האגוזים במעבד מזון לקבלת פירורים (לא לטחון לאבקה).
לפזר את הפירורים מעל רוטב השוקולד, רצוי סמוך להגשה.
לשמור במקרר עד להגשה. אפשר גם להקפיא ולהפשיר כמה דקות בחוץ לפני ההגשה. 


גנאש שוקולד ופירות

מצרכים:
לגאנש:1 מיכל שמנת מתוקה
250 גר` שוקולד מריר
2 כפות ברנדי
לקצפת:1/2 מיכל שמנת מתוקה
1/3 שקית אינסטנט פודינג בטעם שוקולד
פירות לפי בחירה - תותים, תפוזים, שזיפים, פסיפלורה, כל דבר שאוהבים. אצלי: נקטרינות ואפרסמון.
הכנה:
להכנת הגנאש לחמם את השמנת והשוקולד במיקרוגל כדקה - דקה וחצי ולערבב עד לקבלת רוטב חלק. להוסיף את הברנדי. למזוג את הרוטב לכוסיות הגשה - כשליש מגובה הכוס.
לפרוס את הפירות לקוביות קטנות ולסדר מעל רוטב השוקולד.
להקציף את השמנת המתוקה עם פודינג שוקולד לקצפת נוקשה. להזליף מעל הפירות.
לשמור במקרר עד להגשה. אפשר גם להקפיא ולהפשיר כמה דקות בחוץ לפני ההגשה.


חג שמח
:)

המתוק בסדר

כמה שאני אוהבת לארח, להרכיב את התפריט, לחשוב על שילובי המנות, לבשל ללא הפסקה מהבוקר ועד שהאורחים באים, לדאוג שאין מספיק אוכל ואח"כ לדאוג שכל מה שנשאר - יספיק לשבוע לגדוד ואין מקום במקרר. את התפריט אני בדרך כלל מרכיבה בדקות ספורות, חצי ממנו - ממנות מוכרות ואהובות וחצי - ממנות חדשות שרוצה לנסות ואורחים שלי הם שפני ניסיון מצויינים. ואז מגיע רגע השיא. הקינוח. יום אחרי יום והרשת מוצפת בהצעות מפתות מכל מיני סוגים וכל פעם אני מחליטה על קינוח אחר וגם את זה בא לי לנסות וגם את זה, ובעלי שוב מזכיר לי שאין מי שיוכל שלוש עוגות אחרי ארוחה גדולה. אבל פשוט בא לי לנסות הכל.... ולחשוב שרק לפני כמה שנים הייתי בטוחה ששיא הכשל"פ ליד כוס התה שלי - זה עוגיות בוטנים...
את הקינוח הבא פשוט חייבים להכין בשביל להאמין. טעים ברמות בלתי סבירות, מראה מתוחכם ומרשים ו- חשוב מאוד! גם קל מאוד להכנה. אפשר להכין את הקינוח מראש ולהקפיא (להוציא מהמקפיא כ-10 דקות לפני ההגשה על מנת לא לשבור את הסכין בפריסה...). ואפילו ללא אפיה, שזה גם חשוב כי אז התנור לפני האירוח פנוי לטפל במנות אחרות. רק חבל שאין לדבר הזה מספר הקלוריות של חסה... דיאטה אחרי החגים.
הייתה לי התלבטות קטנה לגבי הפיסטוקים. הם מלוחים. נכון שלכל עוגת שוקולד אני מוסיפה טיפה מלח, מה שמדגיש את הטעמים, אבל כאן המלח של הפיצוחים היה דומיננטי מדי לטעמי. אך בגלל ששזה מתכון של קרין גורן, שהספרים שלה מכוסים אצלי בהכי הרבה כתמים, ואני סומכת עליה בעיניים עצומות אז ניסיתי בדיוק כמו במתכון... וזה אלוהי. המליחות של הפיצוחים שוברת את המתוק של הקינוח והפיצוחים הקשים יוצרים ניגוד למרקם העדין... רגע, אני נשמעת פתאום כמו אייל שני...
שימו לב, אמנם המתכון מאוד פשוט, אך נדרש זמן הקפאה בין שכבה לשכבה. אפשר להכין את הקינוח בשלוש או בחמש שכבות.
פאדג` פסים (להכנה בתבנית אינדליש קייק אחת)

לשכבת שוקולד:
180 גר` נוטלה
220 גר` שוקולד מריר קצוץ
לשכבת פאדג` שוקולד לבן ופיסטוקים:
200 גר` שוקולד לבן קצוץ
1 שפורפרת חלב מרוכז ממותק (200 גר`)
50 גר` חמאה
1 כוס פיסטוקים קלופים וקלויים
הכנה:
הכנת שכבת השוקולד:
להמיס את השוקולד עם הנוטלה במיקרוגל ולערבב היטב.
לצקת מחצית מן התערובת לתבנית אינגליש קייק (מומלץ חד פעמית, או לרפד תבנית רגילה בניילון נצמד על מנת לאפשר את החילוץ של הקינוח מתוכה). להקפיא להתייצבות כ-20 דקות
הכנת שכבת פאדג` שוקולד לבן ופיסטוקים:
להמיס שוקולד לבן וחלב מרוכז במיקרוגל. להוסיף חמאה ולערבב עד שהיא נמסה. לערבב פנימה פיסטוקים.
לצקת את התערובת על שכבת השוקולד שהתייצבה במקפיא. להקפיא שוב להתייצבות כ-20 דקות.
לסיום ההרכבה:
לחמם מעט את יתרת התערובת של השוקולד המריר ולצקת אותה על שכבת השוקולד לבן והפיסטוקים.
לשמור במקרר עד ההגשה (מינימום 40 דקות). לפרוס לפרוסות דקות בעזרת סכין חד ולהגיש מיד. ניתן גם להקפיא, מומלץ להוציא כ-10-15 דקות מראש לפני הפריסה.

מקור: קרין גורן, מתוך האוצר של "על השולחן"

חורף בצלחת

אביב הגיע, פסח בא. איך יודעים? בעיקר כי שיחות חולין בעבודה זונחות את נושא ה"למה נחפש את הילדים" (האם רק אני חושבת שלקחת ילדה בת שמונה למאפרת מקצועית בשביל להמם כל שכבה ג` זה מוגזם?) ועוברות לנושא של "מה נשאר לי לנקות" ו"איפה עושים את החג". השאלה הכי גדולה תמיד היא האם משקלו של חג ראשון הוא כמשקל חג שני ואם כן - אז למה החמות אף פעם לא מסתפקת בחג שני. שיחות אלה תמיד מכניסות אותי לסוג של עצבות מסוימת, אצלי דילמה זו לא קיימת. אמא לא בריאה וגם רחוקה פיזית וחמותי כבר חמש שנים לא איתנו. "פינוק של "עשירים" - אני זורקת לכיוון עמיתיי - תפסיקו להתלונן, תעשו את החג אצל החמות עם כל הבני דודים מדרגה עשירית שאתם לא כל כך אוהבים ותעריכו את מה שיש לכם".
לעומת זאת משיחות של ניקיון אפשר ללמוד לא מעט טיפים לפסח וגם אחריו. הידעתם שאם למחבת שעתה טוגנו בה שניצלים, והיא עדיין לוהטת עם כל השמן שבה, שופכים מעט מנוזל ניקוי כלים ומשאירים כך להתקרר, השמן אחר כך נשטף בזרם מים פשוט בצורה מופלאה?.. נסו את זה בבית. העבודה השנואה עליי - סידור ארונות. לקראת פסח זה גם מעבר של חורף / קיץ, הזדמנות נפלאה לזרוק חצי מהמלתחה. אך לא אצלי. טיפ נפלא נוסף שקיבלתי - אם לא לבשת משהו אפילו פעם אחת במשך שנה אחרונה - סימן שלא תלבשי את זה יותר, אז זה הולך לתרומה. מצוידת בטיפ זה ומורל גבוה לאחר שכנוע עצמי של שבוע, פותחת אני את הדלתות של הארון. הסוודר הזה - לא לבשתי אותו לעולם, אך... איך אוכל לזרוק אותו, הרי סרגתי אותו בעצמי מתי שהוא אי שם רחוק בזמן, כשהחלטתי משום מה ללמוד סריגה. וגם אם לא יצא הכי מוצלח, זאת עבודה שלי, אז זה נשאר. חולצת תכלת זו - נראה לי מאז התיכון זרוקה בארון - לפח! אבל.... אבל אני זוכרת איך קניתי אותה מהמשכורת הראשונה שלי בתור אדם בוגר. בעצם, כנראה לא כל כך בוגר, כי אז חצי מהמשכורת הורדתי בחנות בגדים וחטפתי צעקות איומות מאמא... אז עכשיו לזרוק?.. ואת החצאית הזאת אני הכי אוהבת, אז מה שהיא עוד מהתקופה של לפני ההריונות ואולי רק בחלום (בהקיץ) אוכל ללבוש אותה שוב. אז הכל נשאר בארון, עובר אל המדף הגבוה, ואני יוצאת לסיבוב שופינג נוסף. "יש לך כל כך הרבה בגדים! -מתפלא בעלי כשאני טוענת שאין לי מה ללבוש, - תראי כל הארון שלך מפוצץ". אז הנה המנהג המגונה שלי גם מתנקם בי ומוריד חצי מהלגיטימציה לחשבונית שאורכה כאורך הגלות במחירי סוף עונה...
אביב הגיע, פסח בא, למרות שבימים האחרונים זה מרגיש כאילו הקיץ בא, ואני ממש לא התגעגעתי. אתמול הפעלתי מזגן במשרד כי היה ממש מחניק, הפעלתי והזדעזעתי מעצם המעשה. מה, כבר קיץ? עוד שנה עברה, עוד פעם אביב הגיע פסח בא?.. ואני עוד לא פרסמתי בבלוג את מאכלי החורף האולטימטיביים, אפילו מרק אחד לא היה כאן בבלוג בחורף האחרון. אז די לעוגיות ועוגות, היום אנחנו מכינים סופריטו. יש המון מתכונים לסופריטו, כי בעצם מדובר בשיטת בישול ולא תבשיל מסוים. והשיטה היא בישול איטי כמעט ללא נוזלים וטיגון מקדים של תפוחי אדמה (אליהם אפשר להוסיף גם גזר או בטטות). התוצאה היא קדרה עיסיסית וטעימה ביותר במינימום מצרכים ומאמץ - אבל לקחת בחשבון זמן בישול ארוך. בשר אדום עם קצת שומן עליו, תפוחי אדמה שטוגנו במחבת כבדה, זיכרונות של גשם וטעם של עוד. בתאבון.

מצרכים:
1 ק"ג בשר בקר טרי (כתף) פרוס לקוביות בגודל כ-4 ס"מ או עוף מחולק ל-8 חלקים
כ-10-12 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לפלחים, אפשר להחליף חלק מתפוחי האדמה בפלחי בטטות או ארטישוק ירושלמי
1/2 כוס שמן לטיגון
כ-5-6 שיני שום קלופים
1/2 - 1/3 כוס מים רותחים
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס
מעט כורכום לתבשיל בקר או זעפרן לעוף (לא חובה, בשביל הצבע החום-זהוב של המנה)
הכנה:
לחמם היטב שמן בסיר כבד בעל מכסה הדוק. לטגן תפוחי אדמה בסבבים להשחמה קלה. להעביר בעזרת כף מחוררת לנייר סופג.
להשאיר בתחתית הסיר כ-0.5 ס"מ שמן (נפטרים מכל השאר) ולהשחים נתחי בשר או עוף כמה דקות.
לתבל, להוסיף את השום ולצקת מים רותחים. לכסות את הסיר ולבשל כשעתיים על להבה הכי נמוכה.
להחזיר לסיר את תפוחי האדמה המטוגנים ולבשל עוד כשעה. מדי פעם לבדוק שלא נגמרו המים, אך להשתדל להוסיף מעט מים ככל האפשר.
אופציות - במקום הבישול על להבה נמוכה אפשר לאפות את הסופריטו בתנור שחומם ל-140 מעלות במשך 3 שעות או בתנור שחומם ל-100 מעלות במשך 8 שעות. בכל מקרה מוסיפים את תפוחי האדמה כשעתיים לפני תום האפייה. חשוב להקפיד על סיר בעל מכסה אטום.

מקור: אורלי פלאי-ברונשטיין, מתוך "אוצר מאכלי העדות" של "על השולחן"

לחמם את התנורים!

כמות העוגיות שהכנתי השבוע.... משלוח מנות לגן ולבתי ספר (מקווה שאוזני המן שכל כך השקעתי בהם לא יתפוררו לחלוטין בדרך אל החיילים). בוודאי חייבים להביא גם לעבודה (במקרה זה אפשר לוותר על האריזה) ולא לשכוח גם את המשפחה. מזל שאני לא מכירה אף אחד מהשכנים, "שלום שלום" מנומס במעלית בעשרה לשמונה בבוקר לא נחשב, אחרת לא הייתי יוצאת מזה...
החמאה והסוכר זרמו חופשי, הרי קמח לבן פידרו את המטבח ואני נהניתי מכל רגע. אפילו שהשעה שתיים עשרה וחצי בלילה וריח העוגיות מהתנור מפריע לילדים בשנתם. בוודאי חלמו שאמא שלהם פתחה קונדיטוריה... בעצם, רגע, זה כבר חלום שלי...
עוגיות פריכות עדינות
עוגיות עדינות ופשוט מדהימות בטעם חמאה-לימון שאני מכורה לו...

מצרכים:
3 כוסות קמח
1 כוס קורנפלור
1 שקית אבקת אפיה
1 כוס סוכר
2 ביצים
2 כפות ברנדי
2 כפות מיץ לימון
1 כף קליפת לימון מוגררת
קורט מלח
200 גר` חמאה קרה
הכנה:
לחתוך את החמאה לחתיכות. להכניס את כל החומרים (כולל חמאה) לקערת המיקסר וללוש לקבלת בצק רך וחלק. אם הבצק נדבק לידיים, להוסיף עוד מעט קמח.
לרדד את הבצק על משטח מקומח לעלה בעובי של כחצי ס"מ. לקרוץ עוגיות בכוס או בחותכנים לעוגיות. להניח את העוגיות בתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה במרחק כס"מ זו מזו.
לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-15 דקות. העוגיות המוכנות מזהיבות מעט.
מקור: נירה שויאר, עוגות לכל עת (הספר הכי מיוחד בספריית הבישול שלי. ירושה מחמותי וכתמי שמן מסמנים בו את המתכונים הכי טובים. בעמוד עם מתכון זה יש אותן הכי הרבה...)
עוגיות פשוטות לתה
עוגיות פשוטות ומהירות הכנה ממצרכים הכי זמינים. הכמות היוצאת היא אדירה, תצטרכו עזרה בחיסול - ובעבודה רק יגידו לכם תודה...

מצרכים:
1 ק"ג קמח
6 ביצים, מופרדות
1 כוס סוכר
1 כוס שמן
2 שקיות סוכר וניל
2 שקיות אבקת אפיה
לקישוט - בוטנים / פיסטוקים קלופים / סוכריות צבעוניות לזרייה - וזה הרגע לקרוא לילדים לעזרה
הכנה:
להקציף את חלבוני הביצים, הסוכר וסוכר הווניל עד לקבלת קצף יציב. להוסיף את החלמונים תוך כדי הקצפה, ואחר כך את השמן ולהמשיך להקציף עוד כ-3 דקות, לקבלת מרקם אחיד.
להוסיף את הקמח ואבקת האפיה בהדרגה. ללוש היטב לקבלת בצק אחיד, גמיש ודביק מעט. להניח בצד למשך כ-20 דקות.
לקרוץ חתיכה קטנה מהבצק (ללא כל צורה מוגדרת) ולהניח אותה בתבנית מרופדת בנייר אפיה. לנעוץ בוטן או פיסטוק במרכז העוגיה או לפזר סוכריות לקישוט. להשאיר מרווחים בין העוגיות.
לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 150 מעלות כ-20 דקות, עד לקבלת צבע זהוב ומרקם יציב.
מקור: רחל קינן, העוגיות המרוקאיות של אמא (ומכל מתכון בספר זה אפשר להכין כמות עוגיות שתספיק לגדוד שלם... וזה בערך מה שעשיתי...)


חג שמח :) איזה כיף, הילדים מתחפשים מחר!!

עוגת שיש שוקולד וחלבה

הימים עוברים בקצב מסחרר, מכל השבוע אני מרגישה רק את יום ראשון, בו מתכננת את השבוע החדש וחמישי, בו מתכננת את הסופ"ש, כל מה שבין לבין - פשוט טס. ושבתות, בוודאי, מזג אוויר נפלא לטיולים והפריחה השנה מדהימה מתמיד. כל שבת במקום אחר, מטיילים, נהנים, מצטלמים ומסיימים בארוחה טובה במסעדות באזור הטיולים. ואז כבר מגיע הקפה של מוצ"ש (עם פרוסת עוגה) ומחשבות על שבוע חדש. עוד שבוע עבר, שבוע חדש מתחיל ויעבור בדיוק באותה המהירות. לפעמים זה מרגיש מהיר מדי, כמו רכבת מהירה הדוהרת במהירות של 200 קמ"ש לכיוון... מה? הפנסיה?.. עוד 30 וקצת שנים וגם זה יבוא כי נדמה שמשנה לשנה הרכבת רק מעלה את המהירות והנהג נרדם עם רגל על דוושת הגז. רק שלא נרד מהפסים. תרתי משמע.  
פעם הייתי נכנסת לבלוג על בסיס יומי, עכשיו בקושי פעם בשבוע יוצא לי להציץ. ממשיכה לנסות מתכונים חדשים ולצלם תמונות למגירה בעיקר. ומלא תמונות עוברות לסל מחזור במחשב פשוט כי שנה אחרי אני כבר ממש לא זוכרת מה שמתי בפנים. מזל שמדי פעם אני מקבלת מוצרים לביקורת ואם הם טובים - אז אני כבר מתיישבת ליד המחשב.
אפרופו מחשב - זהירות, רגע של שוויץ!! לפני כמה זמן שלחתי מתכון לתחרות של קוואקר - סוכריות קוואקר ללא אפיה. שלחתי ושכחתי, פלא בקצב הזה של החיים?! ולתדהמתי הרבה כחודש וחצי אחרי קיבלתי טלפון באמצע יום עבודה (עמוס - חייבת לציין?) ש... זכיתי במקום ראשון ושליח עם אייפד חדש-דנדש יפיפיה בדרך אליי. איזה כיף לי, מלאת גאווה עד אין סוף. עכשיו רק נשאר להמתין לטלפון מאראלה שמשום מה מתעכבת ואיתה - החופשה שלי בקריביים, הטיול באירופה הקלאסית, "coast to coast" בארצות הברית ושאר הדברים שימתיקו לי את קצב החיים המסחרר.
סליחה, איפה היינו. חזרה לעיניינו. נכון ששוקולד זה טוב? שוקולד זה מעולה! אז אם מוסיפים קצת טעם שוקולדי לדבר טוב ובריא כמו חלבה - רע זה לא יכול להיות.


מצרכים (ל-2 תבניות אינגליש קייק)
250 גר` חלבה מפוררת
1/2 כוס מיץ תפוזים או מים או חלב
2 כפות ברנדי
1/2 כוס שמן
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
1/2 כוס אגוזי מלך שבורים גס
2 כפות קקאו
2.5 כוסות קמח לבן רגיל
1 שקית אבקת אפיה
הכנה:
לשים בקערה את הביצים ואת הסוכר ולטרוף יחד. להוסיף את השמן ולטרוף עד שהתערובת מבהירה.
להוסיף את פירורי החלוה ולערבב היטב.
להוסיף את מיץ/מים/חלב, ברנדי, אגוזים, קמח ואבקת אפיה. לערבב עד לתקבלת תערובת אחידה.
להעביר 2/3 מהתערובת לתבנית אפייה. את 1/3 התערובת שנשארה בקערה לערבב עם הקקאו. למזוג מעל התערובת הלבנה ובאמצעות כף ליצור דוגמת שיש.
לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות כ-40 דקות עד שקיסם יוצא יבש עם פירורים לחים.


יום הולדת שמח (היה)

אז מה שיום הולדת של גילעד הייתה לפני חודש וחצי, תמיד כיף להיזכר בדברים טובים ולקבל ברכות יום הולדת אף פעם לא מאוחר מדי. אז שיהיה (שוב) המון מזל טוב לילד הגדול שלי שכבר חגג שמונה שנים. כשאני מנסה לעמוד את הזמן שעובר במספרים - תמיד זה מפתיע אותי מחדש. רק שמונה, כבר שמונה? הילד שהפך אותנו להורים ושינה את החיים שלנו מהקצה אל הקצה. יכול להיות שזה רק שמונה שנים? או כבר שמונה שנים, הרי נדמה כאילו רק אתמול נולד, אחרי שכנועים של 16 שעות בחדר הלידה פתח עיניים גדולות וחכמות (שאז גם היו כחולות, אבל זה עבר לו מהר) והסתכל מסביב. "תראו, הוא ממש בוחן את העולם!" הופתעה המיילדת. אני את הרגע הזה זוכרת במעורפל מאוד, הייתי מופתעת בעיקר שזה נגמר (16 שעות - כבר אמרתי?).
לעומת השנים הקודמות, השנה לא עשינו אירוח גדול אלא נסענו ל"מיקפה" להגשים חלום קטן של גילעד - בית קפה לילדים הבנוי על פי משחק וירטואלי שמולו מבלה גילעד רוב שעות הפנאי שלו. חוויה מעניינת של קאפקייק עם צבע מאכל כחול, קפה בסטנדרט בינוני להורים, מילקשייק מתוק וטעים במחיר מופקע וחנות מוצרי המותג שהינה מלכודת אמיתית לילדים ולארנקים של הוריהם. העיקר שהילד נהנה כי לא כל יום מגשימים חלום. בשביל זה יש יום הולדת.
וגם בשביל לנסות עוגה חדשה. עם שוקולד. הרבה שוקולד. ונרות. גם משוקולד. כבר שנה אני מחכה לנסות את העוגה היפה מהספר "סודות מתוקים 2" של קרין גורן. ולמרות שהביצוע שלי רחוק מלהיות מושלם - חייבת לשתף. עוגה מקסימה וטעימה שמתאימה לא רק לימי הולדת אלא גם לחנוכה - ובמקרה שלנו יום הולדת של גילעד נפל גם על הנר הראשון של חנוכה. הכנה קלה, כמו כל המתכונים של קרין, ממצרכים זמינים תמיד ואהבתי את הפטנט הזריז של אותו קרם שוקולד בשני מרקמים שונים.

עוגת יום הולדת עם נרות משוקולד
מצרכים (עבור תבנית קפיצית בקוטר 26 ס"מ):
לעוגה:1/2 2 כוסות קמח
1 שקית (2 כפיות) אבקת אפיה
3/4 כוס קקאו
2 כוסות סוכר
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1 כוס שמן
2 כוסות מים
לקרם שוקולד:1 מיכל שמנת מתוקה (250 מ"ל)
150 גר` שוקולד מריר
100 גר` שוקולד חלב
לקישוט נרות שוקולד:
50 גר` שוקולד מריר + 1/2 כפית שמן
50 גר` שוקולד לבן + 1/2 כפית שמן
הכנה:
בקערה גדולה לערבב את הקמח עם אבקת האפיה והקקאו. להוסיף פנימה את הסוכר ולערבב.
בקערה נפרדת לטרוף את הביצים, תמצית וניל, שמן ומים. למזוג את תערובת הביצים לקערת הקמח ולטרוף רק לקבלת תערובת אחידה - היא תהיה דלילה מאוד וזה בסדר.
למזוג את התערובת לתבנית מרופדת בנייר אפיה ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 160 מעלות כ-60-70 דקות, עד שהעוגה סדוקה וקפיצית למגע וקיסם הננעץ במרכז יוצא עם פירורים לחים. לצנן את העוגה.
בסיר קטן או במיקרו לחמם את השמנת המתוקה לסף הרתיחה. לשבור את השוקולדים לחתיכות, למזוג עליו את השמנת ולערבב לתערובת חלקה. להעביר מחצית מהתערובת לקערית נפרדת ולהקפיא 20-30 דקות (תוך ערבוב מדי פעם) עד שהתערובת במרקם נוח למריחה.
לשחרר את העוגה הקרה מהתבנית ולחצות לרוחב בסכין ארוכה וחדה לקבלת שתי שכבות.
להניח שכבת עוגה על צלחת הגשה. למרוח מעל את הקרם שהיה במקפיא. לכסות בשכבת העוגה השניה ולמזוג מעליה את המחצית הנותרת של קרם השוקולד הפושר (אם הוא התקשה מדי - לחמם כמה שניות במיקרו למרקם נוזלי).

להעביר את העוגה למקרר לשעה, להתייצבות.
בינתיים מכינים נרות שוקולד: לצייר בטוש על נייר אפיה 12 נרות זהים ברוחב 2 ס"מ וגובה 7-8 ס"מ - שיהיו קצת יותר מגובה העוגה. (איכשהו פיספסתי פיסת אינפורמציה זו במתכון ופשוט ציירתי את הנרות בלי למדוד ורק אחרי שהתחלתי להדביק אותן על העוגה, הבנתי את הבעיה - הנרות היו גבוהים מדי ולכן תוך דקות ספורות כשהתחממו לטמפרטורת החדר, הן התחילו להתקפל ולצנוח על העוגה. אז פשוט הנחתי אותן מסביב לעוגה, מה שיצר בעיניי קישוט מקסים לא פחות...). לעוגה נצטרך רק 9 נרות אבל כדאי להכין קצת יותר גם כי הם שבירים וגם כדי שנבחר את היפים ביותר (לא לדאוג למה שישאר, נשנוש מושלם תוך כדי קישוט העוגה...)
להמיס את שני השוקולדים בקערות נפרדות (לא חובה להוסיף את השמן לשוקולד, אני מוסיפה כי לדעתי כך השוקולד יוצא מבריק יותר ונוח יותר לעבודה). להעביר כל שוקולד לשקית זילוף קטנה או שקית סנדוויץ (הכי נוח להעמיד שקית סנדוויץ בתוך כוס, לשפוך לתוכה את השוקולד ואח"כ לגזור פתח קטן בשפיץ השקית).
להניח את הדף עם הציור על המגש, כשהדיו בצד השני - כדי שהשוקולד לא ייגע בדיו. לצייר בשוקולד מריר על נייר אפיה לפי הציור שמתחת את המסגרת של הנר והמסגרת של הלהבה - להקפיד שהחיבור בין הנר ללהבה יהיה עבה מספיק כדי שלא יישבר בהמשך. להכניס את התבנית למקפיא לכמה דקות, להתייצבות השוקולד.
למלא את גבולות הנרות בשוקולד לבן (לי לא הספיק השוקולד הלבן - לכן הכנתי כמות נוספת ממנו, אך זה קרה כי הנרות שלי היו גבוהים מדי...). להכניס את התבנית שוב למקפיא לכמה דקות עד שהשוקולד מתקשה. 

להרים בזהירות את הנרות מנייר האפיה בעזרת סכין או מרית ולהצמיד בזריזות להיקף העוגה. נוגעים בנרות כמה שפחות כי חום הידיים ממיס אותם מהר מדי.

מקור  קרין גורן, סודות מתוקים - 2


ובוודאי שעוגה אחת לא מספיקה לנו לחגיגות. כמיטב המסורת במשפחה, יש גם עוגה נוספת, בעזרתה גילעד מנסה לאתגר את אמא שלו כל פעם מחדש...
- איזו עוגה אתה רוצה שנביא לכיתה? - שאלתי
- עוגה בצורת מערכת השמש!
בהתחלה נחנקתי. ניסיתי לחשוב יצירתית - קאפקייק בתור כוכבי לכת?.. ואיך אני עושה את השמש? ואיך משנעים דבר כזה לבית הספר?...
- טוב, אמא, אם זה מורכב מדי, אני אסתפק בעוגה של כדור הארץ.
או קיי. כדור הארץ. לפחות צמצמנו את הדרישות. אוקיאנוס השקט - קטן עליי!
- אתה בטוח?.. - ניסיתי את מזלי.
- בעצם... אולי נצמצם למפת ארץ ישראל?
קפצתי על הרעיון. צמצום זה טוב, משימה זאת כבר ברת ביצוע. בהתחלה חשבתי לחתוך מתוך עוגה מלבנית צורה של המדינה, אבל מה לעשות שהמדינה שלנו קטנה מדי, זה לא יספיק ל-35 תלמידים. אז החלטתי על אותה עוגה מלבנית לצייר את המפה. ובזהירות רבה עם הגבולות, סנטימטר שמאלה, שנטימטר ימינה וכבר יצרתי עוד קונפליקט במזרח התיכון. צמצמתי קצת את הנגב בשביל להכניס את אילת וחדי עין ישימו לב גם על המפה שכמעט החזרתי את הגולן, מזל שגבולות מקוקוס הרבה יותר קל להזיז מאשר במציאות.
העוגה - אותה עוגה מנצחת שמככבת אצלי בכל הזדמנות וגם ללא שום סיבה מיוחדת, כשרוצים עוגה זרירה, פשוטה וטעימה - וכן, כן, שוב קרין גורן... אותה עוגה כבר הפכה אצלי לחתול וגם לפרפר, עכשיו הגיע הזמן להפוך אותה למפת ארץ ישראל.
עוגה כושית שילדים אוהבים

מצרכים (מתאים לשתי עוגות אינגליש קייק או תבנית מלבנית 27X33. אני הכפלתי את כמות המצרכים הרשומים כאן והכנתי להכנת עוגה בתבנית ח"פ ענקית)
1 כוס שמן
1 כוס סוכר
4 ביצים
1 כוס אבקה הכנת שוקו
1 יוגורט לבן חמוץ (200 מ"ל - במקור שמנת חמוצה)
1 כוס קמח רגיל + 1 כפית א. אפיה או קמח תופח
לציפויחצי כוס שמנת מתוקה
120 גר` שוקולד חלב או מריר
הכנה:
לערבב ביחד (לא חייבים מיקסר) את כל המצרכים לפי סדר הופעתם במתכון.
להעביר לתבנית ולאפות כ-35 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות (לתבנית ענקית זמן האפיה מתארך, כ-40-45 דקות)
להכנת הציפוי:
לחמם את השמנת המתוקה לסף רתיחה, לצקת מעל השוקולד ולערבב היטב עד שכל השוקולד נמס. לתת לעוגה להתקרר ולצקת עליה את הציפוי.
מקור: קרין גורן, סודות מתוקים
קישוט העוגה: הקשוט פשוט מאוד, הדבר נעשה בשעת לילה מאוחרת - או בוקר מוקדמת מאוד, תלוי איך נתייחס לשעה אחד וחצי בלילה לאחר יום עבודה עמוס ביותר... הגבולות - קוקוס לבן. ירוק של העמקים - קוקוס ירוק צבוע. הימות - כנרת, ים המלח, הים האדום והים התיכון - סוכריות בצבע כחול. את האזור של הנגב - לא מרחתי בציפוי שוקולד אלא בחמאת בוטנים (השילוב של חמאת בוטנים עם שוקולד הוא מדהים בעיניי, אך לא חשבתי שמדובר בגיל 8-9 הקשה... חלק גדול מהילדים לא היו מספיק הרפתקנים לנסות שילוב זה.. בהזדמנות הבאה אם אצטרך ציפוי דומה אשתמש בריבת חלב במקום). מגדלי עזריאלי - ופלים רגילים והכותל בירושלים - לואקר. קצת דימיון - ויש לנו ארץ נהדרת!

ובנימה ציונית זו - מקווה שכבר הלכתם להצביע?..

חג שמח

מכירים את הבדיחה - "אני עושה שלוש דיאטות בו זמנית. כי עם אחת אני נשארת רעבה"? אז התחלתי בדיאטה חדשה, הפעם בסגנון של שומרי משקל. כשאפשר לאכול הכל, אבל לכל מאכל יש את הניקוד שלו. משולש פיצה? בכיף, רק לזכור שזה כשליש מהמינון היומי... לא יודעת עד כמה זה יעבוד, אבל לפחות אתרגל תרגילי חיבור וחיסור. את פעולות החשבון הבסיסיות אני כבר מזמן התרגלתי לעשות במחשבון בלבד ופתאום כבר כמה ימים אני מסתובבת וכל הזמן רק ממלמלת לעצמי: "נקודה וחצי ועוד שתיים וחצי ועוד ארבע...". נכנסתי למאפיה, הסתכלתי על המדפים העמוסים בכל טוב ובמקום קרואסונים ובורקסים ראיתי רק 8 נקודות, 8 נקודות, 8 נקודות..... לא תאמינו, זה עבד. קניתי רק לחם קל וחלב לקפה ורצתי מהר מהר החוצה, מנסה לנשום דרך הפה ולא להריח את כל הסופגניות המופלאות והנפלאות שהציגו את מלאי השמן והקלוריות שלהן לראווה. "כמה נקודות יש בסופגנייה אחת?" שאלו אותי בנות בעבודה. חיפשתי וחיפשתי בחוברת ה"ניקוד" ולא מצאתי. "סופגניות - זה מחוץ לדיאטה" - הכרזתי. אין ניקוד. אכלת סופגנייה - כנראה צריך לצום יומיים. 
אז חיפשתי וחיפשתי ודפדפתי בין אלפי המתכונים ברשת והחלטתי להכין השנה סופגניות "רחמניות" יותר לפיגורה. דיאטטי זה לא. ניקוד? עזבו אותי, נפגש עוד שבוע. אבל לפחות זאת לא פצצת קלוריות מתקתקת. מצד שני ולמרות התוצאה המוצלחת, הטעם הוא שונה מהטיגון, כנראה סופגנייה אמיתית בכל זאת צריכה לעבור טיגון כל כך לא בריא בשביל תענוג של פעם בשנה. סופגניות אפויות - יצאו לי טעימות. אפילו מאוד מאוד טעימות. אבל בגדול זאת לחמנייה מעולה שלכבוד החג עלתה לדרגת סופגנייה. אבל לפחות המצפון שקט יותר... מישהו אמר בשביל לקחת עוד סופ-לחמניה?... מסיבה זו בדיוק הכנתי סופגניות קטנות, חצי מהגודל הרגיל. ואם מדברים על חצי - אז גם מבחינת הקלוריות סופגניות אפויות הן חצי מכמות הקלוריות של סופגניות מטוגנות. בתנאי שמצליחים להתאפק ולא להכין גנאש שוקולד לציפוי הסופגנייה - ואני באמת שרציתי... ואבקת סוכר אני סתם לא אוהבת, למרות שאם תפזרו אבקת סוכר על הסופגנייה שלכם - היא כבר תראה "אמיתית" הרבה יותר. 
ולסיום חלק המבוא בדיחה באותו הנושא: "אני עושה דיאטה של דתיים - אוכלת הכל ומתפללת שלא יראו". חג שמח :)

מצרכים (כ-50 סופגניות קטנות או כ-30 סופגניות רגילות):
1/3 כוס מים פושרים
50 גרם שמרים טריים (שקית של שמרית) + 1 כפית סוכר
1.5 כוסות חלב
70 גר` חמאה (לפי תגובות של אנשים שניסו - אפשר להמיר בשמן)
1/4 כוס סוכר
2 ביצים
4.5 כוסות קמח רגיל
כפית מלח
חצי כפית אגוז מוסקט (2 כפיות במקור שזה המון לדעתי)
בסיום האפיה:
50 גר` חמאה מומסת למריחה על הסופגניות המוכנות 
מילוי: כל מה שאוהבים. ריבה, שוקולד, ממרח שוקולד, ריבת חלב, ממרח נוגט (להיט!). אפשר להזריק עם מזרק, אצלי ברגע האחרון הלך לאיבוד חלק נחוץ למזרק ולכן נאלצתי לעשות חתך בתוך כל סופגניה ולהכניס לתוכה מילוי עם כפית. 
לציפוי: 2-3 כפות סוכר מעורבבות עם 1 כפית קינמון וגם 1/3 כוס אבקת סוכר לזריה בתום האפיה (על שלב זה ויתרתי)
הכנה:
לערבב את השמרים בקערה קטנה עם המים הפושרים וכפית סוכר. לכסות במגבת מטבח ולהשהות במקום חמים למשך 10 דקות, עד שהתערובת תופחת. 
להמיס במיקרו את החלב ואת החמאה, לערבב מדי פעם עד להמסת החמאה. לצנן לחום פושר. 
בקערת מיקסר לערבל יחד את הביצים עם הסוכר ואגוז המוסקט. להוסיף את תפיחת השמרים ולמשיך לערבל על מהירות הכי נמוכה. תוך כדי ערבול למזוג פנימה את תערובת החלב הפושר.
להוסיף בהדרגה את הקמח ולערבל עם המיקסר עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה (הבצק דביק בשלב זה).
לכסות במגבת ולהשהות במקום חמים למשך כשעה, עד שהבצק מכפיל את נפחו.

לשים בצלחת גדולה ושטוחה כחצי כוס קמח. לקחת מהבצק שתפח כמות קטנה של בצק, לגלגל בקמח וליצור כדור קטן בגדול ככדור פינג פונג (לא למעוך או לשטח את הבצק).
להניח בתבבית אפיה מרופדת בנייר אפיה במרווחים גדולים בין הסופגניות. לכסות במגבת ולהשאיר להתפחה נוספת של כ-40 דקות.
אפשר גם לעשות דונאטס - לשטח את הכדור, לקרוץ ממנו עיגול בעזרת כוס ועיגול קטן באמצע הדונאט - בעזרת קונוס של מזרק קרמים או כל צורה עגולה שתתאים.
לחמם את התנור לחום של 200 מעלות. לאפות את הסופגניות כ-10-15 דקות, עד להזהבה.
להוציא את הסופגניות וכשהן עדיין בתבנית - להבריש בחמאה מומסת. אם רוצים - מפזרים מלמעלה תערובת של סוכר וקינמון או ממלאים בכל מילוי.

מקור: רות יולס, אני מצאתי אותו כאן 

שבוע של חזית, שבוע של עורף

הבנות וסיכומים בסיום המבצע. כולם עכשיו מסכמים, מדברים, מחליטים. מה היה אפשר לעשות יותר טוב ולא עשינו. מה לא היה צריך לעשות ועשינו. ואם עשינו אז למה ככה ולא אחרת. סופרים מנדטים שנשארו ומנדטים שנוספו, כשבעצם מי שקובע באמת זה האיש כהה העור בחולצה לבנה היושב במדינת האם מעבר לאוקיינוס. גם אני אסכם כמה דברים, מה היה אצלנו בין אזעקה לאזעקה?
- הישג נדיר לחמאס. הצליח להוריד אותי לנעליים שטוחות. אני? לעבודה? נעליים שטוחות? פעם אחרונה כשזה קרה זה היה לפני שלוש וחצי שנים וגם אז באיומים. הייתי בחודש שישי, מתתי מכאבים והרופא המטפל שלי איים שאם אני לא עוברת לנעליים שטוחות אז הוא רושם לי שמירת הריון... והפעם כי היה ברור ש-40 שניות שעומדות לרשותי בשביל לעצור את הרכב, להרים את בלם היד, לצאת מהרכב ולרוץ זה לא אותם 40 שניות אם עושים אותם על עקב 10 ס"מ. כי זה מה שנקרה תרתי משמע - ליפול כקורבן אופנה...
- מלחמה זה תירוץ מושלם להפסיק דיאטה. העלתי לפחות שני קילו. וכל מי שדיברתי איתו סיפר לי שאצלו אותה הצרה בדיוק. רואים חדשות ואוכלים. בחזית זו חמאס בהחלט הצליח - להפוך אותנו לשמנים יותר ובריאים פחות. מצד שני זה אמור להתאזן עם הריצה לממ"ד וחזרה. קצת ספורט, קצת אדרנלין. ובכל זאת צריך דיאטה אחרי המלחמה. נכון שדיאטה אחרי החגים נשמע הרבה יותר טוב?..
- אנשים, גם אלה שאני בקושי מכירה, אפילו לקוחות מהעבודה, התקשרו והציעו מקלט לי ולילדים בפינה שקטה יותר. מחמם את הלב, למרות שבקצב זה פינה שקטה מצטמצמת לחיפה והאזור, וגם זה בתנאי ששכנינו מהצד השני לא יחליטו להשתתף בחגיגה. אך את הבית שלי אני לא עוזבת. אחרי שניצחתי את הבנקים בגרירת המשכנתא, את החברה המשכנת, שני חוזים ושלושה עורכי הדין - חמאס? קטן עליי. 
- הומור שחור - זה הכי אין! במיוחד הטילים על תל אביב נתנו תשתית נרחבת לבדיחות רבות, כי אם לא נצחק - אז כנראה נבכה... שרק גראד מצליח למצוא שטחים פתוחים בתל אביב. שהמשטרה חיפשה את הגראד שנפל בתל אביב ומסתבר שהוא נחת בכחול-לבן ונגרר ע"י העירייה. או עיריית תל אביב פתחה את המקלטים לקהל הרחב - שעה ראשונה 20 ש"ח, כל שעה נוספת 7 ש"ח. ומזל שיש פייסבוק, אין כמו סטטוס של חבר שמספר עוד בדיחה בין אזעקה לאזעקה.
- תעמולה. ושוב אין כמו פייסבוק. לייק ושתף, שתף ולייק. וידאו של יירוט, 2 תמונות של כל הכבוד לצה"ל והנה גם אנחנו חלק מהליך ההסברה כלפי חוץ בניסיון להראות שיש לנו את הזכות להגן על עצמנו. שירים יד מי שלא עשה השבוע "שייר" לתמונה המציגה טילים על ניו יורק ופריס ושואלת "מה אתם הייתם עושים". אה, והתמונה של מרק צוקרברג המחזיק שלט "אני עם ישראל" - בכלל זיוף. 
- נזקי רכוש. המוח היהודי, אחרי שהמציא דברים נפלאים כמו עגבניות שרי וכיפת ברזל, לא נח לרגע. נפל גראד, האוטו עלה באש ויש נזק לבית. מגישים תביעה למס רכוש ובמקביל - מתקשרים לסוכן הביטוח. מה, אי אפשר להרוויח פעמיים? למה לא? ואם נדווח שהחלונות ברכב התנפצו כתוצאה מתאונה? ומס רכוש ירשום במקביל צ`ק על נזק גלובלי. מה, לא ככה? ברגעים אלה הבנתי שאנחנו באמת עם בלתי מנוצח...
- בתקופת מלחמה כל דבר הופך להיות משימה. כמו לזרוק זבל. זבל אף פעם לא חסר, סבתא שלי הייתה אומרת שהלוואי שכסף היה נערם באותה המהירות... אז הזבל נערם, ואני צריכה לצאת לזרוק. זה תפקיד בלעדי של הבעל אבל הוא במילואים. אני בבית עם שני ילדים. איך בדיוק אני עושה את זה? ואם דווקא בשניה שאצא החוצה תהיה אזעקה? הם יבהלו לבד. אחכה שירדמו ואצא בלילה. הגיע הלילה ושוב התחלתי לחשוב. הילדים ישנים בממ"ד, אני יכולה רק לסגור את הדלת של הממ"ד ולצאת, מאזעקה הם לא מתעוררים. אבל אם בדיוק עכשיו כן יתעוררו? או ירצו לשירותים? או כל דבר אחר... אחר כך בעלי נתן לי רעיון - בכל זאת ניסיון קרבי שלו יותר גדול משלי - לצאת ביחד עם הילדים, להשאיר אותם בתוך הכניסה לבית שיראו אותי אך יהיו מוגנים ליד חדר המדרגות ולרוץ לפח. כן, אצלנו גם להוציא זבל זאת משימה צבאית...
- ומקלחת? גם מקלחת הופכת למבצע. שמעתי כרגע ברקע בטלויזיה שמפלס הכנרת במצב טוב. בוודאי, כי שבוע שלם כל אנשי הדרום הצליחו להוכיח שמקלחת של שלוש דקות (כולל חפיפה, ללא מרכך - זה מותרות!) - זה אפשרי. תודה לחמאס שדואג שלא נתייבש. אפרופו להתייבש. לא לשכוח כשנכנסים להתקלח לשים חלוק ליד ומגבת על הרצפה - שלא ניפול אם נצטרך לרוץ באמצע המקלחת... איזה מזל שיש ממ"ד בבית ולא צריך לצאת לחדר המדרגות, אני עוד לא מוכנה לרמה כזאת של אינטימיות עם השכנים...
- הישרדות קולינרית בתנאי צנע. מסתבר שאפשר לשרוד שבועיים בלי לצאת לקניות, כשילדים בבית ואוכלים שלוש ארוחות ביום. פיצה הוזמנה רק פעם אחת, עם ברכת "סע בזהירות" לשליח. כל שאר הזמן - אילתורים מהמזווה. שאף אחד לא יישאר כאן רעב... העיקר לדאוג בכל דרך שיהיה חלב בבית, כי בלי קפה אני באמת לא אשרוד, כל השאר - קטן עלינו. תמיד אמצא ממה להכין פסטה או פשטידה. 
הנה מתכון לפשטידת גבינות בסיסית, מהסגנון האהוב עליי: מצרכים שניתן להחליף ביניהם, תוספות שאפשר לשנות כל פעם מחדש לפי "מה שיש במקרר" ולקבל פשטידה אחרת, והוראות הכנה מסתכמות במשפט אחד: ערבב הכל ושלח לתנור. לא רק למקרי חירום.
פשטידת גבינות מהירה

מצרכים:
1. גביע (250 גר`) גבינה לבנה
1 גביע (250 גר`) קוטג` (אפשר רק גבינה לבנה או רק קוטג`)
200 גר` גבינה צהובה מגוררת
200 גר` גבינה בולגרית מגוררת
4 ביצים
1 מיכל שמנת לבישול (אפשר להחליף בכוס חלב)
4 כפות קמח
1 כפית אבקת אפיה
1 גביע שמנת (אפשר להחליף ביוגורט לבן חמוץ)
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס
אופציות לגיוון:
תוספות אפשריות: שמיר קצוץ, בצל ירוק קצוץ, תירס, זיתים, עגבניות מיובשות או כל דבר אחר.
אצלי בתמונות הפשטידה במצבה ה"טבעי" ללא תוספות, וגם בתוספת עגבניות שרי ופטריות טריות, אותן חתכתי לקוביות וטיגנתי להזהבה קלה עם קצת שמן זית.
אפשר גם להפוך את הפשטידה ל"פחממתית" יותר על ידי הוספת בסיס של 1 עלה מלוואח או בצק עלים
הכנה: 
לערבב בקערה את כל המרכבים ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-45-50 דקות. 
רצוי להשהות כ-10 דקות מחוץ לתנור כי הפשטידה עדינה מאוד וכשהיא חמה מדי מתפרקת כשמנסים לפרוס אותה (עדיין טעים...).
פשטידה במראה ה"טבעי" ללא תוספות:

בתוספת עגבניות ופטריות:


שיהיו לנו רק ימים שקטים

נוגדי דיכאון - שוקולד!

אשדוד, 11 בלילה. אזעקות בעיר, הבעל במילואים. אני והילד יושבים בסלון ורואים "מלחמת הקאפקייק" בערוץ האוכל. אסקפיזם בהתגלמותו. או אולי סוריאליזם. קאפקייק עם אצות ים?.. הממ, בהחלט זה סוראליזם... לא זכורה לי סיטואציה כשהיה לי בבית כל כך הרבה זמן פנוי ואני לא מסוגלת אפילו לקרוא ספר. מזל שיש פייסבוק לפטפט עם חברים ולעשות "שייר" ללא הפסקה לסרטוני תעמולה. ומזל שיש ערוץ האוכל, אוכל זה תמיד רלוונטי. שכל הקלוריות שאני אוכלת עכשיו יהיו על מצפונה של עזה. או כמו שאמרה לי אלנה - שנורבגים הרגועים יעשו עכשיו דיאטה... ואתם מוזמנים להמיס איתי קצת... טוב, הרבה שוקולד. 
אחת העוגות האהובות עליי, הכנתי כבר המון פעמים. קלה מאוד להכנה, מאוד שוקולדית, דחוסה וטעימה, טעימה, טעימה...
עוגת שוקולד עשירה ללא קמח

מצרכים (לתבנית עגולה בקוטר 22 ס"מ)
250 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות
3/4 כוס סוכר
70 גרם חמאה
1/2 כוס שמנת מתוקה
3 ביצים
4 כפות קורנפלור
הכנה:
לחמם בסיר את השוקולד, סוכר, חמאה ושמנת, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהשוקולד והחמאה נמסים והתערובת אחידה וחלקה. לכבות את האש ולצנן מעט.
להוסיף את הביצים, אחת אחרי השניה, ולערבב היטב לאחר כל הוספה - להוסיף עוד ביצה רק לאחר שקודמתה נבלעה בתערובת.
להוסיף 4 כפות קונרפלור ולערבב היטב לעיסה חלקה ללא גושים.
להעביר את העיסה לתבנית. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 175 מעלות כ-20-25 דקות, עד שקיסם המוכנס למרכז העוגה יוצא עם פירורים לחים.

מקור: חנה שאולוב, "עוגות ברגע"

עוגיות מלוחות - ושיהיה לנו יום מתוק


- אמא, קרה לך שאת חושבת על משהו שיקרה, אבל את מקווה שזה יהיה ההפך?  - שאל אותי גילעד לפני כמה ימים.
- הממ... כן
- תני לי דוגמא
- לדוגמא, אני חושבת שאנחנו אף פעם לא נזכה במפעל הפיס, אבל מקווה שאני טועה. מה איתך, על מה אתה חושב?
- אני חושב שלעולם לא יהיה כאן שלום, אבל אני מקווה שאני טועה.
אמא חומרנית שכמוני, וילד עוד לא בן שמונה (עוד חודש...) שחושב על פילוסופיות קיומיות. "הוא עוד יהיה ראש ממשלה" - אמרו לי כשסיפרתי על השיחה לחברות. "מקווה שלא" - עניתי. והיום נזכרתי שוב בשיחה הזאת. כשהעיר שלי שקטה כל כך ומתכנסת בתוך עצמה, הסכנה מכיוון הדרום כל כך מוחשית שכמעט אפשר למשש אותה עם היד והגוף מתכווץ מכל צליל חריג. מתכוננים לרע ומקווים לטוב. יום, יומיים, שבוע, שבועיים, עד הפעם הבאה... והנה בתזמון מושלם, ברגע זה ממש - אזעקה. ואני בכלל רציתי לספר על עוגיות... עוגיות מלוחות משני סוגים, נפלאות ברמה שממש קשה לי להגדיר איזו הייתה טעימה לי יותר, אז פשוט המשכתי לטעום ולטעום... תענוג של תוספת לבראנצ' או סתם נשנוש עם קפה של הבוקר. העיקר שיהיה בוקר טוב. ובוקר רגוע.
עוגיות שיבולת שועל מלוחות עם גבינה צהובה

מצרכים:
1 כוס שיבולת שועל
1/2 כוס קמח
25 גר' חמאה רכה
50 גר' גבינה צהובה מגוררת
3-4 כפות חלב
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס
הכנה:
בקערה גדולה לערבב יחד שיבולת שועל, קמח, מלח ופלפל שחור גרוס. לחתוך את החמאה לקוביות קטנות ולהוסיף לתערובת. להוסיף חלב וגבינה צהובה, לעבד לבצק, להוסיף עוד כף חלב במידת הצורך.
לרדד את הבצק על משטח מקומח לעובי כ-0.5 ס"מ ולפרוס לרצועות ברוחב של כ-1 ס"מ (הכי נוח - עם סכין לפיצה).

להעביר את העוגיות לתבנית מרופדת בנייר אפיה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-10 - 12 דקות (עד להזהבה).
טעים חם, טעים קר, וכדאי להכפיל את הכמויות...
אני מתשמשת בשיבולת שועל להכנה מהירה (קוואקר). במידה ומשתמשים בשיבולת שועל רגילה, כדאי להוסיף עוד כמה כפות חלב לבצק וזמן ההכנה יהיה קצת יותר ארוך.

עוגיות גבינה מלוחות עם גרעינים

מצרכים:
100 גר' חמאה רכה
1 ביצה
1 כפית מלח
2 כוסות קמח
1 כף אבקת אפיה
100 גר' גבינה צהובה מגוררת
2 כפות שמנת חמוצה או יוגורט לבן חמוץ
4 כפות של תערובת גרעינים - אצלי גרעיני חמניה וגרעיני דלעת, אפשר להוסיף גם פרג או שומשום
קצת שמן זית ושומשום לגלגל בהם את העוגיות. אפשר לגלגל גם בפרג טחון או סומאק, אפשר להכין עוגיות בציפויים שונים וצבעים שונים... או לוותר בכלל על שלב הציפוי
הכנה:
בקערת מיקסר לערבל את החמאה עם הביצה והמלח. להוסיף את יתר החומרים ולערבל רק עד לקבלת בצק חלק ואחיד.
לחלק את הבצק לשני חלקים, לגלגל כל אחד מהם לגליל בקוטר כ-4 ס"מ, לעטוף בניילון נצמד ולהכניס למקפיא לשעה.

להוציא את הבצק מהמקפיא, למרוח עליו קצת שמן זית, לפזר על שולחן שומשום ולגלגל את הגלילים בשומשום. לפרוס את הבצק לעיגולים בעובי כ-0.5 ס"מ בסכין חד ולסדר בתבנית מרופדת בנייר אפיה.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות כ-20 דקות, עד להזהבה קלה.
לשמור בכלי אטום מחוץ למקרר עד שבוע (אך הן מתחסלות הרבה לפני...)
מקור: ליה שומרון, מתוך מתכון בטוח (ועכשיו הבנתי שזה מתכון שני ברציפות שלה אצלי בבלוג...)

שיהיה לנו לילה שקט... בוקר שקט...ואולי בכל זאת... פעם עוד יהיה כאן שלום.