יום שבת, 16 בספטמבר 2017

עוגות סולת אישיות עם גרגרי רימון וקצפת מי ורדים. חג שמח.


מגניב. זה קצת כמו לחזור הביתה - לבקר בבלוגנו היקר והמוזנח, בו לא נכתבה אות כבר תקופה ארוכה, מעל שנה. אבל יש דברים שלא שוכחים. כמו לרכב על אופניים (שאף פעם לא ידעתי) או להכין עוגת שוקולד כושית (מכל המבחר בסופו של דבר יש לי שני מתכונים קבועים ופשוטים אליהם חוזרת כל הזמן).

לא בטוחה שחזרתי, לא יודעת אם יהיה לי זמן להמשיך ולכתוב. ממש מקווה שכן, כי חסר לי. בינתיים התאמצתי עם מתכון מיוחד לראש השנה. עוגות סולת אישיות (אפשר להגיש גם בכוסות קינוח). לא שגרתי, טעים מאוד - תסמכו עליי, לצורך ניסיון החזרה בחרתי את אחד הטעימים שיכלתי :) - וגם אפשר בקלות להמיר לפרווה.

הכי חשוב - שתהיה שנה טובה, מוצלחת וטעימה.

עוגות סולת אישיות עם גרגרי רימון וקצפת מי ורדים



מצרכים:

לעוגת סולת (תבנית מלבנית חד פעמית או ריבועית 25 ס"מ)
4 ביצים
2/3 כוס שמן
1/4 מיץ לימון טרי סחוט מלימון אחד גדול
1 כף ברנדי
3/4 כוס פחות כף מים (סה"כ לערבב ביחד 1 כוס נוזלים: לימון + ברנדי + מים)
קליפה מגוררת מלימון אחד גדול
1/2 כוס סוכר, עדיף סוכר חום
2/3 כוס שקדים טחונים דק
3/4 כוס קמח לבן רגיל
1 כוס סולת
1/2 1 שקיות אבקת אפיה

לסירופ:
1 כוס סוכר לבן
3/4 כוס מים
2 כפות דבש

לעיטור:
גרגרים מ-2 רימונים
1/2 1 מיכלים שמנת מתוקה להקצפה 32% - 38% (או קצפת צמחית לפרווה)
1/4 כוס סוכר
2-3 טיפות תמצית מי ורדים

הכנה:

סירופ - מתחילים בהכנה כמה שעות מראש. לשים את כל חומרי הסירופ בסיר, להביא לרתיחה ולבשל בבעבוע עדין 3-5 דקות עד לקבלת סירופ. לקרר ולשמור מכוסה במקרר.

עוגה: לחמם את התנור ל-160 מעלות. לשמן היטב את התבנית.

לטרוף בקערה ביצים, שמן, מיץ וקליפת לימון, ברנדי ומים.

בקערה נפרדת לערבב את כל החומרים היבשים: סוכר, שקדים, קמח, סולת ואבקת אפייה. להוסיף את היבשים לקערה עם הנוזלים ולערבב למרקם אחיד. להעביר לתבנית ולאפות כ-20 - 25 דקות, עד שהקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש.

להוציא את העוגה מהתנור ולצקת עליה מיד את הסירופ הקר בעזרת מצקת, בהדרגה ובאופן שווה. להניח לעוגה להצטנן לגמרי ולספוג את הסירופ.

הרכבה: לפרוס את העוגה לריבועים (אפשר להגיש כפרוסות או להניח בתוך כוסות קינוח, במקרה כזה לקרוץ לעיגולים מעט יותר קטנים מקוטר כוסות הקינוח ולהניח פרוסות עוגה בתחתית כל כוס). לפזר גרגרי רימון למעלה.

להקציף שמנת מתוקה וסוכר לקצפת יציבה. להזליף פנימה תמצית מי ורדים ולערבב בעדינות. להניח תלוליות קצפת מעל העוגה. אפשר גם להשקיע, להעביר לשקית זילוף ולהזליף שושני קצפת. לקשט עם כמה גרגרי רימון נוספים.



השראה ממגזין על השולחן - גיליון 270 אוג' 2013



הע / ארות:

מי ורדים - אפשר גם לוותר, מאוד רצוי שלא.  לדעתי כמה טיפות אלה אחראיות על הטוויסט העיקרי של הקינוח.

את העוגה המוכנה וספוגה בסירופ אפשר להכין מראש ולשמור מכוסה כ-3 ימים בטמפרטורת החדר, ולהרכיב את הקינוח ממש לפני האירוח. מרגע ההרכבה הקינוחים יחזיקו מעמד כ-3-4 שעות במקרר.

עוגת סולת סופר טעימה גם בלי הקצפת. מכינה אותה גם לבד, ללא קישוטים. אפשר לגוון ולהחליף את הלימון בתפוז או להוסיף תבלינים לסירופ המתבשל, כמו קינמון, כוכבי אניס וכד'.




יום שישי, 12 באוגוסט 2016

כתום זה השחור החדש. טרופי-טרייפל מנגו, קוקוס ופסיפלורה

יודעים מה אחד הדברים החשובים בחברים טובים? יכולת לזרום עם האוכל. אנחנו אוהבים לארח ועוד יותר אוהבים לעשות ניסויי אוכל בחברים. בינתיים אין תלונות או דיווחים מבתי חולים לאחר ביקורים אצלנו.

- מה זה? - שואלים האורחים.
- ערבבתי קצת שוקולד לבן והוספתי נענע. אין לי מושג איך זה יצא. תטעמו, תגידו מה אתם חושבים. ועל הדרך תציעו שם לקינוח, אני עוד צריכה לפרסם אותו.

ואז הלב מחסיר פעימה. טעים / לא טעים. או אותו דבר, בגרסה מפחידה יותר: אכיל /לא אכיל? ובאותו רגע בידוק אני חושבת למה לכל הרוחות אני כל פעם מחדש נכנסת להרפתקה במטבח במקום לכין עוגת שוקולד טובה ופשוטה. מזל שחברים שלנו אוהבים הכל. או שפשוט הם מנומסים מדי...

הפעם מול שפני הניסיונות שלנו הוצג אתגר המנגו החודשי של מנטקה. לפעמים יש אתגרים בהם אני מתלבטת בין המון אופציות ובסוף מרוב שרוצה לנסות הכל, לא עושה כלום. כי הופ, ועוד חודש עבר לי ממש מהר מדי ואני נשארתי עם מלא רעיונות בראש. הפעם הייתי די נעולה מלכתחילה שאני רוצה טרייפל. קינוח כוסות ממוצא אנגלי, בו בדרך כלל משולבים שלושה מרכיבים - עוגה בחושה, פרי טרי וקרם. לקחתי את הקינוח שלי הרבה שעות טיסה מהמקור, למדינות טרופיות. יצא קינוח כתום, שמח, קייצי וטעים מאוד. אכלנו את הקינוח, שתינו קפה ודנו ביחד באופציות לשם. אך בסוף, כרגיל, נבחר קופירייטינג מנצח של בעלי ובלוזוגי.

רגע לפני - תציצו ללינק הכתום והטעים, תראו מה בלוגרים אחרים הכינו. 

אגב, העוגה הבחושה שנולדה כחלק מההכנות לטרייפל? לגמרי שווה בשביל לככב בנפרד. אחת הטעימות שהכנתי. גם קרם מנגו מוצלח במיוחד, תחשבו למזוג אותו מעל גלידת וניל ולהגיש... יאמי. לקטנצ'יק שבמשפחה, אגב, ערבבתי את הקרם עם יוגורט לבן חמוץ, הוספתי קצת מחית מנגו שנשארה מהכנת הקינוח והוא אכל וביקש עוד. ואם לעשות את הקרם יציב יותר (להוריד את החלב, לדוגמא), כבר רואה אותו משתלב בטארטים...

טרופי-טרייפל מנגו, קוקוס ופסיפלורה




עוגת מנגו בחושה

מצרכים (ל-2 תבניות אינגליש קייק)

1.5 כוסות מחית מנגו (בערך 2 מנגו גדולים, לרסק למחית עם בלנדר ידני ואז למדוד את הכמות)
1/3 כוס סוכר לבן
1/3 כוס סוכר חום
2/3 כוסות שמן
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1 כוס קמח לבן רגיל
2/3 כוס קוקוס טחון
1 כפית אבקת אפייה
1/3 כפית מלח

הכנה:

בקערה גדולה לערבב את המנגו עם שני סוגי סוכר. להוסיף שמן, ביצים ותמצית וניל, לערבב היטב.

בקערה נפרדת לערבב את המצרכים היבשים: קמח עם אבקת אפייה, קוקוס ומלח.

להוסיף את היבשים לרטובים ולערבב היטב לתערובת אחידה.

להעביר לתבניות ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות - כ-40 דקות.

לצנן לחלוטין, לאכול כמה פרוסות ככה ישר מהתבנית. את השאר לפרוס לקוביות עבור הטרייפל.

קרם מנגו:

מצרכים:

1 כוס מחית מנגו (בין מנגו אחד לשניים, תלוי בגודל, לרסק למחית עם בלנדר ידני ואז למדוד את הכמות)
1 שמנת מתוקה להקצפת 32-38%
1 כוס חלב
1 כף אבקת סוכר 
3 כפות אינסטנט פודינג וניל 

הכנה:

בקערת מיקסר להקציף את השמנת המתוקה לקצפת רכה. להוסיף את כל שאר המצרכים ולהקציף לתערובת אחידה (הקרם יוצא די נוזלי, לייצוב הקרם להוריד את החלב / להגדיל את כמות הפודינג).

הרכבת הטרייפל:

מצרכים:

כוסות קינוח, לפי כמות המנות הנדרשת 
עוגת מנגו בחושה, פרוסה לקוביות בינוניות (בגודל כסנטימטר על סנטימטר)
קרם מנגו
כחצי מנגו חתוך לקוביות קטנות 
2 פסיפלורות (לא חובה, אך מוסיף לצבע, לטעם ולטרופיות של הקינוח...)

לפזר באופן שווה את קוביות העוגה בין כוסות ההגשה. למזוג כמה כפות מהקרם מעל. לקשט בקוביות מנגו. לסחוט מעט מיץ מהפסיפלורות מעל הקינוח. 

מומלץ לאחסן במקרר כרבע שעה לפחות לפני ההגשה. 




יום שני, 11 ביולי 2016

שוקולד, מנטה, אבקת סוכר.

עוד חודש עבר במהירות. רק מצמצתי והופ, כבר אמצע הקיץ. ובמנטקה יש לנו חומר גלם קייצי ומרענן במיוחד - נענע. נכון שחודש קודם הכנתי טארט שוקולד לבן ונענע? אז ממש הקדמתי את זמני. היה אתגר שוקולד לבן, ואני שילבתי אותו שילוב מושלם עם נענע. וקיבלתי חודש אחר כך את נענע כחומר הגלם הנבחר. לא הייתה לי שום בעיה להכין הפעם טארט נענע ושוקולד לבן, אבל החלטתי לגוון. גם השילוב הקלאסי של נענע ולימון כבר היה כאן (מי אמר עוגת לימונענע ולא קיבל?). אז הפעם שידכתי לזר הנענע שלי שוקולד מריר. הרבה שוקולד מריר. וגם קצת חמאה. והרבה סוכר. יצא טעים במיוחד.

תציצו גם למה אחרים הכינו. זה המרענן הרשמי של הקיץ, כדאי לכם.


עוגיות פאדג' שוקולד ונענע.



מצרכים:

270 גרם קמח לבן רגיל
1 כפית אבקת אפיה
270 גר' סוכר לבן
45 גרם קקאו
1/2 כפית מלח
100 גרם חמאה
2 כפות שמן
200 גרם שוקולד מריר
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל
10 גרם עלי נענע

אבקת סוכר - כ-50 גרם

הכנה:

לערבב בקערה את הקמח עם אבקת האפייה. להוסיף מלח, קקאו ו-100 גרם סוכר.

בקערה נפרדת להמיס במיקרו את החמאה יחד עם השמן והשוקולד. לערבב להמסה מלאה. להוסיף לקמח ולערבב יחד. להוסיף את הוניל ואת הביצים ולערבב לתערובת אחידה.

בעזרת בלנדר מרסקים את עלי הנענע יחד עם הסוכר שנותר. להוסיף את הסוכר הירוק לתערובת ולערבב לבצק אחיד.

לכסות את התערובת ולהניח במקרר בערך לשעה.

לגלגל מהבצק הקר כדורי שוקולד קטנים, לשטח ולטבול באבקת סוכר. לסדר בתבנית אפיה מרופדת בנייר אפייה במרווחים.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות 15 דקות.

טעים טעים ושוקולדי במיוחד:



לא היה כל כך מה לצלם בתהליך ההכנה. זה סוכר ירוק שהבלנדר שלי הפיק. המצאה מצוינת, אני לגמרי חושבת לשלב בקינוחים נוספים:



תכינו תה. הנענע כבר בפנים:




יום ראשון, 3 ביולי 2016

סוף עונת הדובדבנים. גאלט שוקולד ודובדבנים.

לפני שנים רבות, בגיל שמונה, עברתי ניתוח אפנדיציט. זה היה בחורף, בדצמבר, חזרתי הביתה מבית החולים ובדיוק באותו היום נותקה אספקת החימום בבית. שכבתי במיטה, קטנה וכואבת, מכוסה בשתי שמיכות, ולכל מבקר סיפרתי בפרטי פרטים את סיפור הגבורה שלי של איך גילו שזה אפנדיציט, איך לקחו אותי לניתוח, איך שכבתי בבית חולים ואיך הורידו לי את התפרים. לגמתי מרק עוף חם עם קניידלך סולת, הפניצילין היהודי שסבתא שלי הכינה כדי לחזק את החולה. היא ארזה אותו באהבה רבה בצנצנת זכוכית, עטפה במגבות, וסחבה בנסיעה של שעה וחצי במטרו ובשני אוטובוסים בשביל להביא אותו עד אליי. זה היה המרק שהכי אהבתי, אך אז עשיתי פרצוף של "שום דבר לא טעים לי". בניסיון לעודד את הילדה האומללה (ואני נהניתי לשחק אומללה!) אמא שאלה אותי במה היא תוכל לפנק אותי. מה לקנות לי לאכול. ילדה בת שמונה, מה אמורה לבקש? גלידה, שוקולד, עוגה עם קרם. אני ביקשתי... עגבניות טריות. כן, זה היה המאכל האהוב עליי.

במקום ההוא ובזמן ההוא, עגבניות בדצמבר עלו חמישית מהמשכורת של אמא שלי הרופאה או שישית מהמשכורת החודשית של אבא שלי המהנדס. הפנים של אמא קפאו, ולא מהקור ששרר בחדר נטול החימום: "עגבניות?.... יש מלא עגבניות טובות שכבשנו בקיץ, אולי את רוצה מהם?". צנצנות צנצנות, בגדלים שונים, של ליטר, שלושה וחמישה ליטרים ניצבו במזווה הענק שלנו, מלאות בכל טוב של הקיץ שידיה המוכשרות של אמא הכינו לחורף. עגבניות כבושות, מלפפונים חמוצים ומלא מלא סוגי ריבות. "לא, אמא - אמרתי. - אני רוצה עגבניות טריות. עגבניות של קיץ".

כמובן שקיבלתי אז את העגבניות להן ייחלתי. אמא קנתה כמה בודדות כדוגמית, וכמובן שטעמן לא הזכיר אפילו את הטעם של השמש והקיץ. הן אפילו לא היו אדומות, צהובות לבנות כאלה, גם בחוץ וגם בפנים, קשות וכמעט ללא מיץ. שמתי עליהן הרבה מלח ואכלתי כדי לא לאכזב את אמא, אבל זאת הייתה הפעם האחרונה שביקשתי עגבניות בחורף. לא שבאמת הציעו לי שוב, גם אמא למדה את הלקח ולא שאלה יותר.

למרות ההקדמה, במתכון הבא אין עגבניות בכלל. יש בו דובדבנים, שעכשיו בדיוק נמצאים בסוף עונתם. דובדבנים זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת. כמעט כמו עגבניות. עונתם קצרה במיוחד כאן, בארץ אחרת מזו שגדלתי בה. כאן בדרך כלל אין צורך בחימום בתים בדצמבר והכי חשוב - תמיד אפשר ליהנות מסלט עגבניות טוב.

יש משהו מיוחד בהמתנה עונתית לדבר שאוהבים. מלמד דבר מה על סבלנות והערכה למזון שמגיע אלינו לצלחת, ולא לקבלו כמובן מאליו. הילדים שלי פחות מבינים את זה. כי עגבניות, מלפפונים, חצילים - זה הבסיס, וזה קיים תמיד. נכון שאנחנו אוהבים את פירות הקיץ ומחכים לריח ההדרים של החורף, אך בתוך השפע הקבוע - זה רק גיוון נוסף לשולחן האוכל שלנו ולא באמת חסר משהו בסיסי.

אם נגמרו הדובדבנים, לא חייבים לחכות עד לקיץ הבא. יילך מצוין גם עם פירות אחרים כמו תותים (מתי כבר העונה!) או כל סוג של פירות יער, כמובן אפשר להכין גם עם פירות קפואים.

בצק לא מתוק, אפילו כמעט מריר, מאוזן נפלא על ידי המלית של פירות (אם הפירות לא מתוקים מספיק, להוסיף עוד קצת סוכר למילוי) ואבקת הסוכר למעלה. ללא ביצים, ללא חמאה, כמעט ללא סוכר או שמן שזה אומר - כמעט ללא ייסורי מצפון. ובכלל, סגנון אפיה של גאלט פשוט מושלם. מינימום עבודה ומצרכים, ואם זה נראה מרושל אז עוד יותר טוב, כי זה כפרי ואוטנטי. אני כבר מתכננת כאן עוד הרבה ניסיונות בתחום....




מצרכים:

1 כוס קמח לבן רגיל
1/2 כפית אבקת אפיה
2 כפות אבקת קקאו
1 כף סוכר
3 כפות שמן
3 כפות מים רותחים

למילוי:

1 כוס דובדבנים שטופים, חצויים ומגולענים
2 כפות סוכר
2 כפות קורנפלור
2 כפות שקדים פרוסים

* אבקת סוכר לפיזור מעל המאפה המוכן

הכנה:

לערבב יחד קמח, אבקת אפיה וקקאו. להוסיף סוכר ולערבב.

למזוג לתוך התערובת שמן ומים ולעבד לקבלת בצק. הבצק יוצא עדין ורך. אם יצא דביק מדי, להוסיף עוד כף - שתיים של קמח. לאסוף לכדור, לכסות ולהניח במקרר לכ-10 דקות.

לערבב את הדובדבנים עם הסוכר והקורנפלור.

לרדד את הבצק לעיגול דק וליישר בעזרת הסכין (הנחתי צלחת גדולה מעל הבצק ופשוט חתכתי את השוליים). להניח את המילוי במרכז. לפזר שקדים מעל

להרים את קצוות הבצק בזהירות ולקפל מעל המילוי.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-20 דקות.

לפני ההגשה לפזר אבקת סוכר.



קצת סיפור בתמונות:

מרדדים את הבצק וחותכים את השוליים המיותרים


מניחים את המלית במרכז 


ומקפלים את השוליים מעל. לא צריך לדייק, מרושל זה טוב. רק לשים לב שלא יהיו חורים (ואם יש, אפשר לשים טלאי משארית בצק מהסעיף הקודם).



כוס מלאת דובדבנים. טעים. טעים. טעים.


פרוסה ועוד פרוסה. חבל שנגמר.


שחור, לבן, דובדבנים. חייב להיות פוטוגני.


 אחרונה ודי. כן, זה טעים כמו שזה נראה.