"אני חושב שיש שני אלוהימים,אחד טוב ואחד רע". כך בישר לי בני בן החמש וחצי בארוחת הצהריים שלנו בשבוע האחרון." אחד טוב שהביא לנו את אחותי הקטנה ועשה עולם עם עצים ופרחים וים, ואחד רע שהביא מחלות לסבא וסבתא שמתו". לצערי הילד חווה כבר שני מקרי מוות של אנשים אהובים עליו - אמא שלי ואבא של אשתי. שני מקרים לא צפויים יחסית. שאלתי אם שני האלוהימים חברים או שהם נלחמים אחד בשני, וקיבלתי תשובה החלטית: "בדרך כלל אלוהים הטוב קובע אבל לפעמים הוא לא שם לב ואז אלוהים הרע מספיק לעשות דברים רעים, בלי שאלוהים הטוב יספיק להגיד לו לא לעשות".
שבוע הבא הוא עולה לכיתה א'. ראיתי לפי הספרים שהם הולכים ללמוד לקרוא ,חיבור וחיסור,וספר מדעים. מניח שילמדו גם על החגים. במהלך השנה גם יתחילו ללמוד תורה, שם אלוהים מופיע בצורה ברורה ,בעיקר בספר בראשית, כמעניש את הרעים: בריאת העולם וגירוש מגן עדן,השמדתו במבול,סיפורי אברהם וסדום(חבל שעשו סרט סאטירה שהילדים שרואים אותו מתייחסים אליו כמציאות,לא ראיתי רק מתוך הנחה),עקידת יצחק המצמררת,ועוד. מניח ששאלת קיומו של אלוהים בכיתה א' תהיה אקסיומה-אלוהים קיים והוא מעניש את הרעים. בנוסף הוא בוחן כל הזמן את הטובים. הילד שלי כבר יודע שגם הטובים ביותר מתים, ולא תמיד בסוף חייהם אלא באמצעם, כשעוד יש להם הרבה תכניות לעתיד,ובעיקר רצון להיות עם הנכדים."ככה זה בטבע - הסברנו לו כשסבא היה חולה, - גם פרחים נובלים ועצים נושרים". אך כשסבא מת הבן שלי בכה והמשפט "ככה זה בטבע" זכה לתגובה"אבל תמיד יש פרחים ועלים חדשים ולי לא יהיה עוד סבא, כמו שאין לי סבתא". הסברנו לו שהוא בעצם ההמשך של סבא וסבתא וגם שלנו. ואז הוא איחל לנו שנמות אבל לא עכשיו,רק בגיל עם שלוש מספרים כמו מאה וחמש או מאה ועשר.
בכיתה א' לא מלמדים אולי על מורכבות החיים. וטוב שכך. הכל עובדות וברור והגיוני. בתשרי מתחיל הסתיו,בחנוכה החורף,אלוהים קיים ויש רק אחד, והוא טוב לטובים ורע לרעים. הילד שלי כבר קורא מגיל ארבע וגם יודע חיבור וחיסור,מכיר גם את סיפורי התורה כי הוא קרא בספר בבית. יש לו תובנות על אלוהים סכיזופרני-בניגוד לסיפורי התורה. אומרים שיהיה לו משעמם בבית הספר. הוא בטח יחלום על ארצות רחוקות עליהם הוא קורא באטלס, ואיך הוא מטייל בהן. היום הוא טייל באטלס בטורקיה אבל הגיע בטעות לאיראן ונבהל (כי הם רוצים לזרוק עלינו טילים,קרא בעיתון) וברח מהר דרך המפרץ הפרסי וים סוף עד לירדן,כי סיפרתי לו שהם עשו איתנו שלום. מקווה שיספיק לעשות את המוטל עליו בכיתה ורק אחר כך לחלום. תובנות על העולם הוא לומד מניסיון וסקרנות.
"אבא אתה חושב שיש אלוהים?" אני לא יודע, עניתי לו. אי אפשר להיות בטוח אם יש,וכמה ואיך הוא מרגיש. "אבל מה אתה חושב?"עניתי שאני כבר לא חושב כי לא הגעתי לתשובה, ושאני רק מקווה שאם יש אז הוא ישמור עליך ועל אחותך,וגם עליי ועל אמא. עוד כמה שנים, בשיעור היסטוריה הוא ילמד שבראשון לספטמבר בשנת 1939, אם היה אלוהים,הוא תלה על הדלת של העולם פתק-"תכף אשוב" ועזב לכמה שנים...
בברכת שנת לימודים מועילה ומוצלחת לכולם. והמון בריאות...
קראתי באיחור אך עדיין נפלא ומרגש
השבמחקתודה על כתיבתך