מהירות מופרזת בפרסום. על אחריות תקשורתית ותאונות דרכים

אתר החדשות של ווינט הוא אתר הבית במחשב הביתי. למה? זה כבר נושא לרשומה אחרת. היום בצהריים התחברתי לאינטרנט וראיתי שהכותרת הראשית באתר היא שמהירות מופרזת מהווה רק 0.5% מהסיבות השונות לתאונות. כך זעקה הכותרת הראשית שנועדה למשוך את הקוראים ולפנות לצד הפרוע שלנו, זה שאוהב סצינות מרדפים של מכוניות בסרטי אקשן. שמעת צד פרוע? אומרת לנו הכותרת, מותר לך לנסוע מהר , זה לא מה שיהרוג אותך בכביש.

לי זה נראה דומה לפרסום כאילו עישון כרוני אינו גורם למוות. הרי המעשנים אינם מתים כשבפיהם עשן הסיגריה. הם מתים מהתקפי לב, סרטן ריאות, קשיי נשימה ועוד כאלו, לא מהסיגריה עצמה. הכותרת שכחה מספר דברים שנהג אמור לדעת לגבי תאונות. כל תאונות הדרכים קורות בהפתעה, לא במתכוון. לרוב התאונות יש שני צדדים לפחות: הצד המפתיע והצד המופתע. הצד המפתיע הוא זה שביצע את הפעולה שהפתיעה את האחר וגרמה לפגיעה. הפעולה יכולה להיות אי ציות לתמרור ורמזור, בלימה לא מוסברת, מכשולים לא צפויים בדרך,הירדמות,או השתוללות כתוצאה מאלכוהול או מצב נפשי אחר. כל אלו מצויינים בכתבה כסיבות הגורמות לתאונה.

ומה לגבי הצד המופתע? כמה פעמים יצא לכם להיות מעורבים ב"כמעט תאונה". בנהג שהתפרץ לנתיב הנסיעה שלכם, בהולך רגל שקפץ מאחורי מכונית חונה, בסימון לא ברור בכביש, ובדרך כלל אתם בלמתם בזמן, נשמתם עמוק, סיננתם את חוות דעתכם על מצבו השכלי והנפשי ומקצועה של אימו של הגורם שהפתיע אתכם, והמשכתם בדרככם הבטוחה, כאילו כלום לא קרה. ומה גרם לכם לבלום בזמן? המהירות הסבירה שכנראה נהגתם בה, והערנות שלכם. ברוב התאונות הסיבה לתאונה היא לא המהירות, אך רובן היו נמנעות אם הצד שהופתע היה נוהג קצת יותר לאט ומצליח לבלום בזמן. אין זה אומר שהוא אשם בתאונה, אבל אנחנו לא מחפשים אשמים אלא להישאר בריאים.

לכן הכותרת בכתבה היא מטעה במקרה הטוב, ומסוכנת בעיקר לנהגים חסרי הניסיון, הצעירים, שהרבה פעמים בגלל חוסר הניסיון בחייהם גם לא קוראים תמיד קריאה ביקורתית. כבר כתבתי מספר פעמים שלתקשורת חייבת להיות אחריות חברתית, והיא חייבת להבין שלא הכל זה רייטינג ומספר כניסות. התקשורת היא מעצבת דעת קהל ומעצבת מציאות. בכך היא גם יוצרת מציאות. היא מכתירה מלכים ומורידה אותם, היא מלבה הפגנות ומפזרת אותן, היא יוצרת נצחונות צבאיים ותבוסות צבאיות רק לפי האופן הבו המבצעים מסוקרים. היא גם מייצרת דור חדש, מוחצן יותר וולגרי, שמצלם עצמו בכל מצב ובכל תנוחה אפשרית כדי לקבל מעט תשומת לב רגעית. על הדברים האלו התקשורת לא לוקחת אחריות. האם התקשורת תיקח אחריות גם על תאונות הדרכים? ודאי שלא.

בדמוקרטיה יש תקשורת חופשית. אך האם אנחנו חייבים לשלם על החופש מחיר כזה גבוה? מתי יהיו העורכים גם חופשיים מכבלי הרייטינג? מתי יהיו אחראיים יותר ומועילים יותר? זו כבר לא עוד תכנית מטופשת שמרדדת את הדור, אלא אלו כבר החיים עצמם. הגיע הזמן שעורכי הטלויזיה והאתרים השונים יגלו קצת יותר אחריות לגבי השלכות הפרסומים שלהם והתכנים אותם הם מקדמים. הכותרת הראשית תעלם אבל הנזק התודעתי  אצל הקוראים נשאר. במקרה של תאונת דרכים הוא גם בלתי הפיך.

ואנחנו, נשתדל לנסות להימנע ממלכודות התקשורת, מהכוכבים שהיא מייצרת שנועדו רק לסנוור את העיניים(תודה לעלי מוהר ז"ל על המשפט החכם) ומשאר הפרסומים חסרי האחריות שמטרתם היא רייטינג בלבד. ננסה להבין שהכותרת במקרים רבים היא פתיון ומעוותת מציאות, ואנחנו הדגים צריכים להבין מה רוצה התולעת. את הרצון למהירות ננתב לאולימפיאדות, שם היא חסרה לנו  השנה...

בברכת הצלחה בהגעה ליעדים, גם בכביש וגם בחיים, ובאולימפיאדה הבאה. וסעו לאט. לא צריך להיות איינשטיין כדי להבין שזה יותר בטוח