שיעור אזרחות. נושא דמוקרטיה מתגוננת. מה צריכה לעשות מדינה דמוקרטית כשהיא מרגישה איום על עצם קיום המשטר. עד כמה ניתן לפגוע בזכויות אדם כמו חופש הביטוי, המחאה וההתארגנות על מנת לשמור על הדמוקרטיה. קיימות שתי גישות עיקריות: גישה אירופאית שנובעת מלקחי העבר, בעיקר בגרמניה. הגישה טוענת שהמדינה חייבת לחוקק חוקים על מנת לשמור על האופי הדמוקרטי, שהרי הנאציזם עלה לשלטון באופן דמוקרטי, לפחות במובן פורמלי. לכן יש חוקים המגבילים מפלגות ואנשים מלהציג מועמדות לכנסת. הגישה האמריקאית טוענת שאסור לדמוקרטיה לפגוע בחירויות האדם שהן הערך העליון(למשל, הויכוח על רכישת נשק, העיר אחד התלמידים). הציבור כאנשים תבונים אמור לקבוע את גבולות הדמוקרטיה והמנגנונים השונים בארה"ב כמו החוקה לא יאפשרו פגיעה במשטר הדמוקרטי.
זה הרגע בו עלה לאוויר הדיון על פסילת ח"כ חנין זועבי. קצת קשה לקרוא דיון לאמירות כמו צריך לשלוח אותה לכלא, לעזה או לשלוח לה כדור בראש. הפנתי את התלמידים לספר הלימוד. סעיף 7 א בחוק הבחירות מאפשר לפסול מפלגה אם היא פוסלת את אופיה היהודי של ישראל, אופיה הדמוקרטי, ואם היא מסיתה לגזענות. האם מעשיה של חברת הכנסת תואמים את לשון החוק. לפי ועדת הכנסת כנראה שכן, עכשיו ממתינים לדעת בית המשפט. סגרתי את הנושא(יותר נכון הצלצול להפסקה עשה זאת).
קשה לי לגבש דעה בנושא הפסילה. מצד אחד חברת הכנסת ביצעה פעולות בעייתיות מאוד נגד מדינת ישראל, בשיאן השתתפות במשט המרמרה. היא גם לא הביעה שום גינוי נגד הפעולות האלימות שביצעו האנשים על הספינה. להפך. תקפה באופן בוטה את חיילי צה"ל שפעלו בסבלנות וברמת מוסר גבוהה שאף צבא בעולם לא היה פועל. מצד שני האם נכון לפסול אדם מלקבל את אמון הציבור? היכן עובר הגבול לפסילת מועמדות לכנסת. יכולים בפעם הבאה להגביל כל אחד שהשתתף בהפגנה למען שלום, שפעל ביוזמה לשיחות שלום או סתם שתמך בדעה שאינה מקובלת בקרב רוב העם.
חברת הכנסת הביעה תמיכה / הזדהות עם ארגון שקורא לחסל את ישראל. בוא ניקח את הצד הנגדי. אם מישהו היה מביע תמיכה במעשיו של גולדשטיין,או בכל רצח ערבי חף מפשע, האם היה מותר לו לרוץ לכנסת. אמת המידה צריכה להיות שוויונית. ואם נלך צעד קדימה. האם אין חברי כנסת התומכים בגזענות? גם בתוך העם היהודי( הפרדה בין ספרדים ואשכנזים)?בארגוני טרור(פעולות תג מחיר הן פעולות טרור) בהדרת נשים?בעונש מוות להומוסקסואלים? האם החוק לא אמור לחול גם עליהם? שוב השאלה היכן הגבול המחייב פסילה ומי קובע מתי נחצה הגבול. האם העובדה שיש רוב יהודי בכסת ובעם גורמת לנו לאכוף את חוקי פסילת מועמדות לכנסת בנטייה לצד היהודי.האם קל לנו יותר להציב גבול לערבים וקשה יותר להציב גבול לבני עמנו?
אנחנו לא חיים באמריקה. יש לנו אויבים. אנחנו לא יכולים לצאת צודקים כל הזמן, אבל אסור לנו לצאת טפשים. פסילה של מועמד לכנסת רק מעלה את תחושות התסכול של ציבור ערביי ישראל מעצם היותם מיעוט. מזה שיש להם(לא נתנו להם) זכות להתבטא אך אין מי שמקשיב להם. תחושות אלו עלולולת לפעול כנגדנו. במקרה זה, גם אם אנחנו צודקים(עדיין לא בטוח) כדאי לנו גם לצאת חכמים.
ואנחנו. אנחנו רוצים להגן על המדינה שלנו. אבל כשאמרתי בכיתה בתשובה לשאלה למה בכלל אנחנו נותנים לערבים לבחור ועניתי כי אנחנו דמוקרטיה המתייחסת לכל בני האדם באופן שווה, והתשובה שקיבלתי אז שלא תהיה דמוקרטיה אנחנו צריכים לחשוב. אנחנו רוצים להגן על המדינה שלנו, אבל מפני מי? האם פסילות מועמדים הם הגנה מצד אחד כנגד הערבים אך הפקרת ההגנה שלנו כנגד הכוחות הקיצוניים בעם שלנו. אותם כוחות שהיום קוראים לפסול ערבייה, מחר את כל הערבים ומחרתיים את כל מתנגדי השלטון? זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה, אך מפני מי. לא לשכוח שבתי המקדש השני נחרב מפני שנאת חינם בתוך העם היהודי.לא רק מאויב חיצוני.
ואנחנו. ישבנו לראות the voice עם הילד. הייתה זמרת חמודה. שנגמר השיר שאל הילד מה זה השם מנאר. אמרנו לו שהזמרת ערבייה שגרה בישראל. הפורומים השונים בתפוז מצפים להערות גזעניות נגדה,כמו בשאר תכניות הריאליטי. הערות גזעניות גם נגד רוסים, אשכנזים, מרוקאים או סתם לא יהודים גם יתקבלו.אנחנו חברה דמוקרטית מתקדמת, לא כמו הערבים...
בברכת גשמי ברכה, בכל ישובי האזור. לפחות מזג האוויר הוא לא גזען...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה