לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא? הקיפאון המדיני מסוכן. מי שלא צועד לכיוון מסוים הולך אחורה. מי שלא מוביל מוצא עצמו מובל למקום שהוא לא רוצה להיות בו(עצרת האו"ם למשל). המצב הלכלכלי על סף פיצוץ. מחירי דיור מרקיעי שחקים. לזוג צעיר ממוצע אין אפשרות לרכוש דירה. מפעלים נסגרים בפריפריה, יוקר המחיה עולה במוצרים בסיסיים(חשמל, חלב ועוד). המצב החברתי בעייתי אי שוויון בנטל המיסים, בנטל השירות הצבאי והאזרחי, הזנחה במגזר הלא יהודי והדמוגרפיה פועלת נגד הציבור היצרני לטובת ערבים וחרדים. האיזון בין גוררים ונגררים בחברה קרוב לשבירה, כמו לפני המהפכה הצרפתית. שנאת החינם, הנתק בין חלקי החברה השונים הולך ומתרחב. נדמה שמקבלי ההחלטות פשוט ממתינים שזה יעבור. שיקרה משהו שיוציא אותנו מהמצב הקיים. בסיסמאות ודיאגרמות מנסים לשכנע שהכל בסדר, או לפחות בשליטה.
הברווזים החכמים יותר מרגישים שהאגם הפוליטי קפוא. שצריך לחפש אגם אחר. קיימת כיום תנועה בלתי מבוקרת מקבוצה לקבוצה, בין להקות שונות, ללא כל כיוון וסדר. ספק אם המצטרפים למפלגתו של לפיד או לתנועה של לבני יודעים להגדיר את מפלגתם. הם רק יודעים להגדיר את עצמם( גם זה לא תמיד) ובעיקר את הקיפאון המסוכן באגם. באותה להקה נמצא אנשים בעלי דעות שונות ומנוגדות, שיכלו בקלות להיות במפלגה אחרת אם היו מרגישים שם יותר בנוח. האופורטוניזם הזה לא חדש, הרי אלקין הימני החל בקדימה ולנדבר ממפלגתו של ליברמן החלה בעבודה, אבל במערכת הבחירות הנוכחית נדמה שאובדן הכיוון הוא מהותי יותר. זה נראה יותר מחיפוש אחר "סידור עבודה" נוח, או מאבקי אגו. האגם קפוא, והברווזים מחפשים את מפקד/ת הלהקה שיראה להם לאן הם עפים במצב כזה.
אם נבחרי הציבור מבולבלים מה יגיד האזרח הפשוט? אני יכול למצוא לכל מפלגה יותר סיבות למה לא להצביע לה מאשר סיבות למה כן. ברשומה הקודמת כתבתי על העלאת הנושא הפרסונלי לראש סדר העדיפויות של הבוחר במקום הנושא האידיאולוגי. זה גם חלק מהתהליך אך לא כולו. ההתפכחות מהסכמי אוסלו בגלי הפיגועים,ומההתנתקות בסבבי הטילים, מציבה את האדם הפשוט, ששואף לקצת שקט, בבעיה. לכן גם החוסר באידיאולוגיה וההתמקדות בפרסונליות. האם באמת אין פיתרון? ואם האגם קפוא אז מה עושים? אלו שבוחרים להישאר,לחכות, ולנסות לשרוד ילכו עם נתניהו. כל השאר, אלו שסתם חולמים, פשוט לא יודעים לאן וגם לא יודעים עם מי.
ואנחנו, נזמזם את השיר על הברווזים והאגם הקפוא(בטוח שרובכם כבר עשיתם זאת). השורה הבאה היא כל יום קורים ניסים, גם לנו עוד יקרו. הלוואי...
בברכת חג ניסים שמח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה