דמוקרטיה היא לא שיטת ממשל טובה אבל היא הכי פחות גרועה. כך לפחות אנחנו מנחמים את עצמנו ברגעים של סרבול ובלבול פוליטי. אולי יש בלאגן, אולי יש יותר מדי התחשבות בכל מיני דעות מעצבנות, אבל לפחות אפשר(בינתיים,לפי הצעות החוק האחרונות גם זה בספק) להתלונן, להפגין, להצביע ואולי לפעמים לשנות קצת את המצב. זה עדיף משלטון של אדם או קבוצת אנשים שמבטלת ומדכאת את האחרים. דמוקרטיה היא שלטון העם. ומה אם העם דפוק? האם השלטון גם יהיה כזה? עדר ללא רועה?
קשה לעיניים מערביות להבין את המצרים. העם יצא במיליוניו כדי להשתחרר משלטון עריץ אחד, ובאופן חופשי לגמרי הולך להצביע בעד שלטון עריץ אחר. שידכא לא רק את החירויות השונות אלא גם את מעמד האישה, וכמובן יהרוס את מצבה הכלכלי של מצרים אם המדיניות האנטי מערבית(וישראל בכלל ממזרח למצרים, אבל תמיד אנחנו חוטפים...) של האחים המוסלמים תצא לפועל. אולי עדיף היה שליט יחיד אבל חכם, מאשר שלטון של מיליוני דתיים פנאטים שהבנתם בתחום המדיני,הבטחוני והכלכלי שואפת לאפס. אבל כולם קופצים מהגג ומצביעים לאחים המוסלמים, והיכן המבוגר האחראי שיגיד את המשפט הנדוש?
אם הרוב רוצים שלטון דתי, אז למה לא? זו דמוקרטיה, וזהו שלטון העם. הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם. אך אדם שיטען זאת אינו יורד לעומק המושג של השיטה הדמוקרטית. דמוקרטיה היא אינה רק צורת ממשל. היא אינה רק פורמאלית אלא היא בראש ובראשונה מערכת ערכים. כלומר מהותית. מערכת הערכים הזו כוללת עקרונות של פלורליזם, מבוססת על סובלנות כלפי האחר ועל הסכמיות לגבי קווים אדומים בין קבוצות שונות באוכלוסיה. בנוסף דמוקרטיה מחויבת לשמור על הזכויות של כל אזרח, גם אם הוא בדעת מיעוט. זכויות יסוד של שוויון וחירות. חירויות הכוללות חופש ביטוי,תנועה,עיסוק,דת ,תרבות ועוד דברים הבונים את נפשו של כל אדם והופכים אותו לאנושי ובר דעת. דמוקרטיה המבוססת רק על בחירות היא על הנייר בלבד, גם אם הבחירות חופשיות וגם אם רוב העם מתנגד לערכי הדמוקרטיה. הפנמה כזו של דמוקרטיה במובנה המהותי, הערכי, אינה קיימת בציבור המצרי, ולכן מבחינתו מלהצביע לאחים המוסלמים, להצביע לאללה, זו דמוקרטיה.
ואנחנו? מה מובנה של הדמוקרטיה אצלנו? האם בישראל הדמוקרטיה היא מהותיתית או רק פורמאלית? האם יבוא היום בו נלך באופן חופשי לבחירות ונצביע נגד החופש של עצמנו? לדעתי היום הזה כבר הגיע. יותר ויותר אנשים מתנגדים לרוח החירות והשוויון שמציעה הדמוקרטיה. הדרת נשים מהמרחב הציבורי, אפליה על רקע מגדרי, לאומי,עדתי ופוליטי. קבוצות הקוראות לבטל את זכויותיהן של האחרות. רבנים שקוראים לא להשכיר דירות לערבים יקראו מחר לא להשכיר דירות לאתיופים, לאשכנזים, לספרדים או לסתם, סתם חילוניים. חברי כנסת הקוראים לאנשים להצהיר נאמנות למדינה ידרשו מחר להצהיר נאמנות למפלגה, ולא - יענשו המסרבים. מחוקקים הקוראים למנות שופט רק בגלל מוצאו או דעותיו מחר ידרשו להיות שופטים בעצמם. האם כל אלו לא יקבלו את קולותהם של הציבור? חוששני שלהפך. הצעות פופוליסטיות אלו רק מחזקות אותם, מקרבות אותם אל השלטון ומרחיקה אותנו מזכויותינו ומחירותינו.
הפתרון לא נעוץ רק במערכת החינוך. את המובנים השונים של הדמוקרטיה אני מלמד בשיעורי האזרחות לבגרות. אך כשתלמיד שומע מהוריו , ומנבחרי ציבור בתקשורת דעות המנוגדות לדמוקרטיה לימוד נושא זה הופך אצבע בסכר. לא מספיק מדברים "דמוקרטית" במרחב הציבורי. הדמוקרטיה לא נתפשת כחיונית לחיינו, כמו שהחמצן לא נתפש ככזה. רק כשהדמוקרטיה נלקחת מאדם הוא מבין כמה היא חיונית, כמו שרק אדם שאינו נושם יכול להבין כמה הפעולה הפשוטה הזו הכרחית לחייו. נדמה שחשיבות הדמוקרטיה המהותית, ולא רק הפורמאלית, מתחילה להישכח מאיתנו. הדמוקרטיה המהותית היא זו שמבטיחה את איכות חיינו, ואת המשך חיינו החופשיים. במצרים הדמוקרטיה כעת היא פורמלית בלבד,הליך בחירות דמוקרטי ריק מתוכן וממהות. הדבר יוביל כנראה לביטולה המוחלט של הדמוקרטיה וזכויות כל אזרח. אי הפנמת המובן המהותי שלה תוביל שם לאסון, הדבר נכון גם לחברה בישראל.
בברכת שלום מהותית, ולא רק פורמאלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה