והרי הסבר קצר למי שלא מבין על מה "יפי הנפש" עושים כזה רעש. אז אסור להחרים התנחלויות. או יותר נכון יוטל קנס כספי על אלו שמחרימים אותם. בסדר. הרי זה הזוי להחרים התנחלויות, יטענו תומכי החוק. הם חלק מהעם שלנו. מה נפגע להם בפרנסה? נפגע בחיי התרבות? הרי עם אחד אנחנו ואסור לעורר בינינו מלחמות אחים כשהמצב כל כך קשה. הסכנה האיראנית, המזרח התיכון בוער, מצרים וסוריה מתנדנדות, הפלשתינאים רוצים מדינה בספטמבר וכדומה. המיעוט הטורדני הזה, שלא מבין שהוא כבר מזמן נשטף בזרם ההמון, אותם "אנשים" בלתי נראים שכבר הזכרתי במספר רשומות, רק פוגע באחידות העם כנגד הסכנות הקיומיות. כך לדעתי חושבים יוזמי החוק ובראשם הח"כ אלקין שבטוח שהוא מציל את המפעל הציוני בחוק זה.
ההשוואה לקוטג'? מה פתאום , זה לא אותו דבר, יטענו תומכי החוק. הקוטג' זה גבינה, אותה מותר להחרים. החוק הוא רק נגד החרמות בנושאים חשובים כמו בטחון. בנושאים ציוניים. אנחנו עדיין דמוקרטיה. מותר לאזרחים להביע את דעתם ולהמשיך להחרים קוטג'ים או קופסאות טונה (גם זה עולה יותר מדי). רק אסור להם להחרים סוגיות לאומיות כמו התנחלויות, או צה"ל, או טקס יום העצמאות (בפעם הבאה משפחת שליט תקבל קנס...), או את הנשיא, וגם את ראש הממשלה. לא פוגעים בסמלים לאומיים ולא מחרימים אותם. צריך לשמור על הלאומיות שלנו, כך יטענו תומכי החוק. הלאומיות היא מעל הכל, ומי שיצא נגדה יקנס, וזה רק השלב הראשון בדרך לחיזוקנו הלאומי.
נקודה למחשבה מצד ימין. מה לגבי מי שמחרים את המשטרה? כמו רבנים שבמקום להתייצב לחקירה מתייצבים למפגני תמיכה בכיכרות מול ציבור המאמינים שלהם? מה לגבי אותם אנשים שמחרימים את צבא ההגנה לישראל ואינם מתגייסים אליו? האם החוק שאוסר החרמת מדינת ישראל יחול גם עליהם? מה לגבי אלו שהסיתו לרצח רבין (ולא רק להחרמתו) מכובשי ירושלים במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים, והיו עשרות אלפים כאלו שחלקם יושב היום בממשלה? האם העקרון שעומד בבסיס חוק החרם אינו פוגע בהם בראש ובראשונה?
כבוד ראש הממשלה התומך בחוק בשקט ונותן לחכי"ם שלו להשתולל חוקתית. לא כל אזרחי המדינה הם סוסים דוהרים. לנו לא צועקים היידה אזרחי ישראל. מותר לאזרחים במדינה להביע את דעתם לגבי כל דבר, כל עוד אין הסתה ברורה לרצח (מזכיר לך משהו? אצלך זה לא היה ברור, גם שם רק השקפת על המסיתים כמו עכשיו). מותר גם להחרים. זה נשק לגיטימי של האזרח. מותר גם להמשיך בתעמולה נגד החלטות הממשלה. דמוקרטיה זהו שלטון העם. מחובתו של כל אחד להביע את דעתו מבלי לפחד מהחרמות. הגבול עובר בהסתה לאלימות ולא בהסתה לחרם. את זה מותר. אם אזרחים היו ממלאים את חובתם , מוחים ומחרימים את מדיניות ממשלותיהם כשהיא הייתה מנוגדת לדעתם, אז היו נחסכות כמה מהטרגדיות הגדולות ביותר בעולם (ממליץ לתומכי החוק לקרוא את הספר "לבד בברלין", מבלי להשוות כמובן). האזרח נדרש להפעיל את תבונתו האישית במדינה דמוקרטית ולהיות מעורב חברתית, מבלי להטיף לאלימות. כבוד ראש הממשלה וחברי הליכוד, מרוב שצועקים לכם היידה שכחתם שאנחנו לא עדר.
אין בכוונתי לתמוך או להתנגד לגבי חרם על ההתנחלויות. זה לא נושא הרשומה. כוונתי הייתה להסביר את חומרתו של החוק והסכנה שבו לכל אחד באופן אישי, גם לאלו שהפוליטיקה מגעילה אותם והם חושבים שהנושאים אינם נוגעים אליהם. מחובתו של כל אזרח להביע את דעתו, לדעת מה קורה סביבו ולא רק בגזרת ה"סלבס", ולהשתמש בתבונה האנושית שניתנה לו.
ואנחנו, נמשיך לראות באותה מהדורת חדשות את הכנסת מעבירה את החוק ולאחר מכן לצפות בכתבה על בעלי עסקים עצובים באנטליה כי הישראלים החרימו אותם, ולגחך לעצמנו "מגיע להם, שילמדו וישנו את ההתנהגות שלהם" בלי לשים לב לציניות שבדבר. דרך אגב כל מי שרוצה מוזמן להחרים את הבלוג שלי, (מקווה שאין כאלו) בלי קריאות המסיתות לאלימות. זו זכותו האזרחית.
בברכת עצמאות מחשבתית, כי זו העצמאות הלאומית האמיתית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה