יש מנהג ישן בבתי ספר יסודיים - יום בו הילדים מביאים לבית הספר "מאכלי עדה". הייתי בטוחה שהמנהג נשאר כבר בעבר הלא כל כך רחוק שלנו אבל משיחת חולין לפני כמה ימים עם חברה שיש לה שני ילדים בבית ספר יסודי הבנתי שהוא עדיין קיים. אני מבינה את המחשבה הראשונית הטובה העומדת מאחורי המנהג - להכיר לילדים טעמים ותרבויות שונות ודרך האוכל להראות שבעצם כולנו שווים. אחלה, נשמע מעולה. אבל רק על הנייר, לדעתי. קודם כל, ילדים הם עם מאוד שמרני, הם בדרך כלל לא יטעמו את "האוכל המוזר ההוא". אז הנה כבר הלכה לנו כל הפואנטה. מצד שני, למה אנחנו צריכים את הפואנטה הזאת כאן? אנחנו לא חברת מהגרים במובן המלא של המילה, כמו שזה קיים במדינות אחרות. יש יותר ויותר נישואי "תערובת" - ואני בעצמי דוגמא לכך. נו, אז אני "רוסיה", בעלי יליד הארץ אבל ההורים שלו הגיעו מתורכיה בילדותם. יופי, בהנחה ומתקיים ערב "מאכלי עדות", מה בדיוק הילדון שלי אמור להביא? בורקס תורכי במילוי גבינת טבורוג? המממ, דווקא נשמע טעים, אולי יש לי פה פטנט חדש.... למרות המחשבה החיובית שעמדת מאחורי המנהג, לדעתי בשלב זה המנהג זה רק מנציח את הסטראוטיפ הקיים. הגיע הזמן להתקדם ל"ערב אוכל ישראלי". אבל בעצם אין בעצם דבר כזה, אוכל ישראלי, ככה אומרים לנו, נכון?... אוכל ישראלי זה פיוז'ן, ערבוב כל העדות והמנהגים. כמו בורקס תורכי במילוי גבינת טבורוג. נראה לי אני אביא סושי...
ובינתיים הכנתי בבית קובה. חיפשתי מתכון שלא מצריך שימוש בשמן עמוק ומצאתי ברחבי האינטרנט אחד לא שגרתי וטעים. דורש לא מעט התעסקות, אבל שווה את זה....
מצרכים:
לבצק -
1/2 ק"ג סולת
1 כפית מלח
מים
1/2 ק"ג סולת
1 כפית מלח
מים
למילוי -
1 בצל קצוץ
400 גר' בשר בקר טחון
2 כפות שמן זית
תבלינים - 1 כפית מלח, חצי כפית פלפל שחור גרוס, 1/4 כפית פפריקה אדומה חריפה, 1 כפית בהרט
1 בצל קצוץ
400 גר' בשר בקר טחון
2 כפות שמן זית
תבלינים - 1 כפית מלח, חצי כפית פלפל שחור גרוס, 1/4 כפית פפריקה אדומה חריפה, 1 כפית בהרט
לרוטב -
2 כפות שמן
1 בצל קצוץ
3 עגבניות מגוררות או קופסא גדולה של שימורי עגבניות
3 כפות רסק עגבניות
נענע - לחתוך קצוץ (ככפית)
תבלינים - חצי כפית מלח, כפית פפריקה אדומה מתוקה, כפית סוכר
2 כפות שמן
1 בצל קצוץ
3 עגבניות מגוררות או קופסא גדולה של שימורי עגבניות
3 כפות רסק עגבניות
נענע - לחתוך קצוץ (ככפית)
תבלינים - חצי כפית מלח, כפית פפריקה אדומה מתוקה, כפית סוכר
הכנה:
לערבב את כל החומרים למלית ולהשאיר ל-30 דקות לספיגת הטעמים.
להכנת ה"בצק" - לערבב את הסולת עם המלח ולהוסיף מים בהדרגה. ל- 500 גר' סולת צריך ככוס וחצי מים. להוסיף בהדרגה ולערבב עד שמקבלים עיסה קצת נוזלית. נותנים לעיסה "לנוח" כ-10 דקות ובודקים אם קיבלנו בצק שניתן לעבוד איתו. אם הבצק מתפורר, להוסיף עוד קצת מים, אם הבצק נוזלי מדי, להוסיף קצת סולת.
מכינים את הקובה - לוקחים חתיכה מהבצק, משטחים על כף היד, שמים קצת מהמילוי בפנים וסוגרים מכל הצדדים.
להכנת הרוטב - לטגן את הבצל בשמן בסיר גדול ושטוח. להוסיף את העגבניות והרסק, לבשל כמה דקות. להוסיף את התבלינים וכחצי כוס מים רותחים. מכניסים את הקובה לרוטב. צריך להיות מספיק רוטב שיכסה את הקובה. לכסות ולבשל כ-20 דקות. במהלך הבישול לבדוק את כמות הרוטב, אולי יהיה צורך להוסיף עוד קצת מים רותחים. אני לא הוספתי כי אוהבת רוטב סמיך.
בסף הבישול לפזר את הנענע מעל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה