החיים בקופסא - והעוגה בספל

נכון הזמן רץ כשנהנים? לא יאומן שעברו חודשיים מאז הרשומה האחרונה שלי כאן. רק חודשיים - כבר חודשיים?.. כשיותר מדי דברים קורים ביחד, הזמן משנה את המהות שלו, מצד אחד כאילו עברו שנים, מצד שני כאילו הכל היה רק אתמול... אז מה היה לנו בזמן הזה? דירה חדשה, בית הספר חדש לגילעד, גן חדש לכרמל. מחזור משכנתא והביורוקרטיה של בנקים שהוסיפה כמה שערות לבנות לראשי המוטרד. שמתי לב שבפוליסת ביטוח חיים למשכנתא רשום בדף הראשון - "במקרה והלווים מגיעים לסיום ההלוואה..." מה זאת אומרת במקרה? אני דווקא מאוד אופטימית ומקווה להגיע לסיום ההלוואה גם אם תאריך הסיום הזה נדחה... ל-25 שנה...

כמה עצוב היה לראות את הבית היפה שלנו, הבית בו בנינו את המשפחה שלנו, עזוב ללא ריהוט, רק גללי אבק מתגלגלים בחדרים. הידעתם כמה אבק מצטבר מאחורי הארונות? והספריה בסלון?.. חשכו עיניי כשהמובילים פירקו אותם... רק בגלל זה היה שווה כל המעבר... אה, והכמות המטורפת של בגדים וצעצועים שהוצאו מהבית, נתרמו או נזרקו, ביחס למצבם. רק סטטוסים קצרים בפייסבוק דיווחו על ההתקדמות באריזות - "בחיים לא חשבתי שיש דבר כזה יותר מדי ספרים עד שהתחלנו לארוז אותם" - סיפרתי כשסגרנו את הארגז העשרים עם הספרים. "חמישה ארגזים ענקיים ארוזים עם צעצועים, שש שקיות ענקיות עם צעצועים לתרומה ושש שקיות ענקיות עם צעצועים לזבל, מתי בדיוק החיים שלי הפכו לסניף של טויס אר אס?" - זעקתי בעודי מסתכלת על עוד פאזל של דורה ומנסה להחליט לאיזו מהערימות לצרף אותו. "חכי, תכף נגיע לארוז את הסניף של סופר פארם שלך באמבטיה" - ענה לי בעלי ועשה לייק. בימים אלה גיליתי באמת את נפלאות הפייסבוק. כשאין זמן לכלום מספיק משפט סטטוס אחד לשתף את החברים במצבך הנפשי והפיזי ולאסוף 14 לייקים של אהדה ותמיכה מהצד השני של המסך. עכשיו הכל כבר רגוע יותר. אנחנו בבית החדש, גדול יותר, מרווח יותר, עם הרבה יותר מקומות אחסון בהם אפשר להתחיל לצבור מחדש את כל משחקי הקופסא והפאזלים ואף מדף הבשמים שלי באמבטיה גדול ומרווח יותר (רמז!). 

מה עוד היה לנו? בין לבין בחודש האחרון היו שתי בריתות, שתי חתונות ואזכרה לאבא, ממש הרגשתי כאילו זו תמצית של החיים. שלוש שנים כבר. וכאן בדיוק הזמן משנה את המהות שלו של הטקטוק המדוייק והמתמטי של השעון והופך למשהו נזיל וסובייקטיבי כמו התמונות של סלבדור דאלי. כבר שלוש? איך שלוש? רק שלוש?.. רק לגעגוע אין את הזמן שלו... גם הבלוג שלי שנפתח בדיוק בתקופה ההיא חגג שלוש שנים. למרות שלא הייתי כאן ואף לא קראתי לא מסרים ולא תגובות (ועמכם הסליחה...) קרו לבלוג שלי כמה דברים חיוביים, כנראה כדי שלא ירגיש מוזנח מדי... מתכון שלי לפשטידת כרישה וגבינות פורסם במאקו , מתכון נוסף לסלט עלים ופירות פורסם ב nrg וסוכריות בריאות מקוואקר בשתי דקות זכו לאזכור בניוזלטר של "על השולחן" וכל זה גרם להתרגשות רבה בין ארגזי קרטון. 

כמה שחיכיתי לחגים השנה. ביולי כבר אמרתי שאני רוצה להגיע לראש השנה, שלושה ימים של מנוחה (ופירוק ארגזים) בבית החדש. אז הנה הם כבר באו וחלפו, ממש מהר מדי לטעמי. מעודד שכיפור וסוכות עוד לפנינו, עוד הפוגה קצרה מהריצה המטורפת של השעון. בהזדמנות זו, אמנם באיחור - שנה טובה לכל קוראי הבלוג, הקוראים הוותיקים, המנויים החדשים שהצטרפו בתקופה האחרונה למרות השקט ששרר כאן - ברוכים הבאים. שתהיה שנה טובה, שנה מתוקה, שנה של ריגושים וחיוכים, התחדשות ושינויים רק לטובה. ובין כל אלה שנמצא גם כמה דקות לשגרה. שבת בבוקר עם כוס קפה וספר טוב. השגרה הכי מתוקה שיש. במקרה שלי עכשיו זה הספר השלישי של ג'ורג' מרטין שלא מסוגלת לעזוב, מסדרת "שיר של אש ושל קרח", מומלץ ביותר לכל אוהבי ז'אנר הפנטזי. 

ובצד הגסטרונומי של העניין - כמה כיף לבשל במטבח החדש! הרבה יותר גדול, ואני עדיין מתרגזת כשהולכת לאיבוד בין כל הארונות והמגירות בניסיון להזכר איפה בדיוק שמתי את קולפן התפוחים... עוד לא מצאתי שם את הפינה שלי להעמיד את הצלחות ולצלם לפני הגשתם לשולחן. אמנם הייתי רוצה בשביל הסימליות לחזור עם מתכון ראשון שעשיתי בבית החדש, אך גם כבל USB של המצלמה עוד לא נמצא, בטח זרוק באחד הארגזים הבודדים שנשארו עוד בצד... המתכון הראשון שהתבשל, יותר נכון, נאפה בתנור החדש (תענוג של תנור!) כבר קיים בבלוג בראוניז במינימום עבודה (ארגזים, זוכרים?) ובמקסימום טעם שוקולדי. אז בינתיים בפתיחה המחודשת - מתוך ארכיב תמונות של המון מתכונים ישנים שטרם זכו כאן לפרסום....

אם מדברים על מקסימום טעם שוקולדי במינימום מאמץ - רק כמה דקות בודדות מפרידות בינינו לבין קינוח שוקולדי מדהים הזריז בעולם. מתאים במיוחד לימים קשים של משבר בדיאטה או... מעבר דירה... כולם מכירים את "עוגת שוקולד בכוס", הגיע הזמן שגם אצלי בבלוג תהיה אחת כזאת. בעצם, אפילו שתיים. גרסה של קארין גורן והשניה, טעימה לא פחות, מרחבי האינטרנט. היתרון של הגרסה השניה (או החסרון...) שאפשר להכין אותה גם ללא שמנת מתוקה, נניח באותם הרגעים כשנשבעתם לא לקנות שמנת מתוקה וחמאה כדי לעמוד בפיתוי האפייה (וכבר יום למחרת מתחרטים...). מיתרונות העוגה לדיאטה - היא בכמות מדודה שמתחסלת במקום. נגמר ואין עוד. אך שוב - החסרון שאפשר לקום ולהכין תוך שלוש דקות חדשה...

עוגת שוקולד חמה בספל, במיקרוגל - 1

ל-4 ספלי קפה קטנים (100 מ"ל) כל אחת + ספל גדול להכנת הרוטב

(וכן, אפשר גם כמו במתכון המקורי להשתמש בספל אחד גדול בלבד... אך זה כבר מוגזם לאכול את כל העוגה לבד... בחושך... יאמי... לא, לא, עדיף שתחלקו לכמה ספלים...)

מצרכים:

לעוגה:
1 ביצה
2 כפות שמן
1/4 כוס סוכר לבן או חום
1/4 כוס שוקולית
1 כף שטוחה קקאו
1/4 כוס שמנת מתוקה
1/4 כוס קמח תופח (או רגיל + 1 כפית שטוחה של א.אפיה)
4 קוביות שוקולד מריר או חלב (לא חובה)

לרוטב שוקולד:
1/4 כוס שמנת מתוקה
8 קוביות שוקולד מריר

הכנה:

בקערה להקציף קלות עם המזלג את הביצה. להוסיף שמן, סוכר, שוקולית, קקאו ושמנת מתוקה ולערבב במזלג. להוסיף קמח תופח ולערבב במזלג לתערובת חלקה. לחלק באופן שווה בין 4 ספלי קפה, אפשר להחביא בפנים גם קוביית שוקולד. לשים את הספלים במיקרוגל ולחמם כדקה וחצי, עד שהעוגה תפוחה, רכה ויציבה למגע (בודקים ואם צריך מחממים עוד קצת, עד שהיא מוכנה).

רוטב:

בספל נפרד לשים 1/4 כוס שמנת מתוקה ו-8 קוביות שוקולד מריר. לחמם כדקה וחצי במיקרוגל  - יחד עם שאר ספלי העוגה (מכינים בספל גדול אחרת הרוטב עלול לגלוש). לערבב ולמזוג על העוגה. לאכול מיד.

קישור למקור

עוגת שוקולד חמה בספל, במיקרוגל - 2

 מצרכים:

ל-4 ספלי קפה קטנים (100 מ"ל) כל אחת

1 ביצה
1.5 כפות קקאו או 2 כפות שוקולית
1/3 כוס סוכר
1/3 כוס קמח תופח (או רגיל + 1 כפית שטוחה של א.אפיה)
1 שקית סוכר וניל
קמצוץ מלח
קמצוץ קינמון (לא חובה)
20 גר' שוקולד צ'יפס או כמה קוביות שוקולד מריר - 1-2 לכוס (לא חובה... אך רצוי...)
2 כפות שמן
1/3 כוס מים רותחים

הכנה:

לערבב את כל המצרכים חוץ מהמים והשוקולד צ'פיס ולהעביר לכוסות. להחביא בתוך כל כוס קובייה-שתיים של שוקולד מריר או קצת שוקולד צ'פס, לטפטף בזהירות את המים הרותחים לכל כוס, לא לשפוך הכל מיד  שלא יווצרו "בועות" בעוגה. לאחר הוספת המים לא מערבבים.  להכניס למיקרו ל-2 - 2.5 דקות.