הילד שלי מתלונן שהשיעורים בבית הספר משעממים אותו. "אני לא מבין למה אני צריך ללמוד מה שאני יודע כבר מגיל ארבע" - הוא אומר. ואני מנסה להסביר לו, שלמרות שהוא יודע לקרוא מגיל שלוש וחצי, יודע מה ההבדל בין ברכיאוזרוס לאלוזאורוס (סוגי דינוזאורים... תשאלו אותו, לי ממש אין מושג), מהי בירת איסלנד ואיך נראה הדגל של אורוגוואי, עדיין יש לו הרבה מה ללמוד בכיתה א'. ללמוד להיות מסודר, לדעת להיצמד ללוח הזמנים וגם להכין שעורי בית. אז הנה הוא מכין שעורי בית, בעמידה בוודאי, לשבת אצלנו זה בעיה כי יש קוצים לא נגיד איפה, וממלמל משהו לעצמו תוך כדי בוודאי, כי גם להיות שניה בשקט זאת בעיה אצלנו... אני מתקרבת בשביל לנסות ולשמוע מה הוא אומר:
- אמא, זה סיפור ממש מטופש ולא מעניין!
- סיימת להכין?
- כן.
- בוא, תן לי לקרוא.
- סיימת להכין?
- כן.
- בוא, תן לי לקרוא.
ואני קוראת את הסיפור (אכן לא מעניין) על איזו עז שהלכה לה בשדה וראתה פרח יפה ששמו עירית. היא אכלה את הפרח היפה, אך הוא היה ממש מר ולא טעים (מוסר השכל - לא כל מה שנוצץ?...). בסוף הטקסט - שאלות עליו. ואז אני מגיעה לשאלה האחרונה: "מה לדעתכם תעשה עז יום למחרת כששוב תצא לשדה ותראה את הפרח?" לא יודעת לאיזו תשובה קיוו המחברים (על קליטת המסר?...) אך הגאון שלי רשם תשובה שלה אני מקדישה רשומה זו. מסוג הדברים הראויים להנצחה. כל המרירות של גיל שש, הבאסה מהעיסוק בדברים הנראים לו מיותרים כל כך, והציניות שבגיל כל כך רך כבר מתחילה להדאיג, התבטאה בתשובה קצרה: "מצידי - שתאכל דשא!". ככה, עם סימן קריאה בסוף. התעלפתי מצחוק. ואימצתי כמוטו לחיים. פשוט מעולה. מישהו מציק לך? תגיד בלב - מצידי שיאכל דשא. הלקוח זועם בעבודה? תחשוב - מצידי, שיאכל דשא, זה עוזר. בעלי התלונן ששכחתי לקנות לחמניות ואין לו איך להכין סנדוויץ לעבודה למחר ומה הוא יאכל - אז עניתי לו - מצידי, תאכל דשא. גאוני!
אז יאללה, היום אוכלים דשא. שתדעו, זה אפילו דיאטטי. הדשא. לא התוספות שמסביב. בתפקיד הדשא - בצל ירוק. לא יודעת מה העז מהסיפור הייתה אומרת על הטארט, לנו הוא היה טעים מאוד.
אפשר להשתמש בכל הגבינות שנשארו במקרר וגם לגוון עם עשבי תיבול. במקום מלאווח בוודאי אפשר לקחת בצק עלים רגיל, אני מעדיפה מלאווח כי הוא מופשר תוך דקות (ומי זוכר להוציא את הבצק מהמקפיא לילה לפני...) או אפשר גם לוותר על תחתית הבצק ולהינות מארוחת ערב דיאטטית יותר.
מצרכים:
1 עלה מלאווח
בצל ירוק קצוץ דק (כ-2 כוסות)
200 גר' גבינה צהובה מגוררת
150 גר' גבינה בולגרית, מפוררת
250 גר' גבינה לבנה
1 גביע (200 גר') יוגורט לבן חמוץ
1/2 כוס חלב
3 ביצים
3 כפות קמח
תיבול: פלפל שחור גרוס, מלח (בזהירות, גבינה בולגרית מלוחה)
אופציונלי - עגבניות שרי חתוכות לחצי (פשוט כי אני מאוד אוהבת עגבניות...)
בצל ירוק קצוץ דק (כ-2 כוסות)
200 גר' גבינה צהובה מגוררת
150 גר' גבינה בולגרית, מפוררת
250 גר' גבינה לבנה
1 גביע (200 גר') יוגורט לבן חמוץ
1/2 כוס חלב
3 ביצים
3 כפות קמח
תיבול: פלפל שחור גרוס, מלח (בזהירות, גבינה בולגרית מלוחה)
אופציונלי - עגבניות שרי חתוכות לחצי (פשוט כי אני מאוד אוהבת עגבניות...)
הכנה:
להפשיר את המלוואח ולרפד איתו תבנית עגולה - אפשר למתוח קצת את הבצק כדי להתאים אותו לגודל התבנית. לחורר את הבצק בעזרת מזלג.
לערבב בקערה את כל מרכיבי המילוי ולצקת על הבצק. לפזר מעל קצת פלפל שחור גרוס ולסדר עגבניות שרי.
פינת הפרגון
מתכון זה נבחר ופורסם על ידי מעריב בעיתון (כן, אני בגרסה מודפסת!) וגם באתר NRG
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה