יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

מאסטר שף-2 יוצא לדרך וניחוחות של קונפי עגבניות בתערובת תבלינים ים תיכונים באוויר

נתחיל מסוג של דיסקליימר. אני לא ראיתי את העונה הראשונה של התוכנית, ואני כנראה היחידה בארץ. לא רואה שום סוג של ריאליטי שמרקדים, מבשלים, מזמרים, מקפצים או סתם גרים על מסכינו, מזמינים את הצופה לתוך חייהם ונפשותיהם ונחלת הפרט הופכת להיות נחלת הכלל. ובכלל, טלוויזיה אצלי זה לשעתיים בשבוע שמוקדשות לסדרות מתח מסוג " " CSI NYאו "חוק וסדר". אה, וסדרת מקור ישראלית, מופת לכל דבר, הפריזמה של המציאות העגומה שלנו, "פולישוק".
ופתאום - מאסטר שף? ועוד ניהול פורום של התוכנית? אני לא נורמלית, אין לי שנייה זמן פנוי, עשר שעות עבודה, שש (וקצת) שעות שינה ומה שנשאר - מתחלק בין שני ילדים, בעל, בישולים, ספרים ובלוגי היקר. הטלפון שממנו זה התחיל הגיע באמצע יום עבודה עמוס: "את רוצה לנהל פורום מאסטר שף?". מי, אני? אין לי זמן אפילו לראות את התוכנית... אמנם נושא הבישול קרוב לליבי (ולעוד כמה איברים פנימיים)... אמנם זה סוג של אתגר שכמוהו עוד לא התנסיתי... אמנם לא ראיתי חצי פרק מהעונה הקודמת, אך השמות של אינה, סמדי ואלקנה אינם זרים לי (וגם עוגת גבינה ועוגיות אוראו המעולה של אינה בביצוע של גיסתי שכבשה את ליבי וחגגה על הריסות הדיאטה שלי בשבעות האחרון)... לא, לא, אני לא יכולה, עניתי, הודיתי על ההצעה, ניתקתי את הטלפון והמשכתי בעיסוקיי. אך הזמזום הזה נשאר איתי למשך כל היום. הזמזום של... אולי.... בכל זאת... איכשהו.... הרי בישול זה מדבר אלי... הספר של "מאסטר שף" של העונה הראשונה תופס לו מקום של כבוד במדפי ספרי הבישול שלי... וזה לפרק זמן מוגבל, הרח זה רק לעונה של התוכנית....
ואז לקראת סוף יום העבודה, מצאתי את עצמי מחייגת את המספר... אם יש לי שעה פנויה, עדיף להקדיש אותה לקיפול שמונה מכונות כביסה שהצטברו להן על הכורסה בסלון - ניסיתי לגייס את שאריות ההיגיון בזמן שהקשבתי לצליל ההמתנה. אני אקפל אותן תוך כדי שאני רואה את התוכנית ביום חמישי - עניתי לעצמי ולשאריות ההיגיון. והשאר - היסטוריה :) אני עוד לא יודעת איך זה יהיה, מה זה יהיה, לאיזה כיוון זה יילך ומה זה ידרוש ממני. אבל מהיום אני "כחולה" בפורום "מאסטר שף" בתפוז ואני מקווה ליהנות מכל רגע. העיקר שיהיה טעים, ובהקשר זה לא משנה איך נקרא למתכון - פסטה ברוטב עגבניות או קונפי עגבניות בנגיעות תיבול ים תיכוני...
ואם בטלוויזיה עסקינו - נשנוש אולטימטיבי בשבילי בזמן הצפייה בטלוויזיה - עוגיות שוקולד-צ'פס. עם כוס קפה ליד, בוודאי. החיסרון - לא שמים לב איך קופסת העוגיות מתרוקנת פתאום... הנה גרסה אחת מהרבות והטעימות.
עוגיות שוקולד - צ'יפס

מצרכים:
225 גר' חמאה
3/4 כוס סוכר חום
1/2 כוס סוכר רגיל
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/4 2 כוסות קמח רגיל + 1/2 1 כפית אבקת אפיה
קמצוץ מלח
1 כוס אגוזי מלך שבורים גס
2 כוסות שוקולד צ'פס (אצלי - 2/3 מהכמות - שוקולד צ'יפ מריר ו 1/3 - שוקולד צ'פס לבן)
הכנה:
לערבל את החמאה עם הסוכר. להוסיף את הביצים ותמצית הוניל. לערבב היטב, להוסיף את הקמח ואבקת האפיה. לערבב. להוסיף את האגוזים והשוקולד צ'פס. לערבב.
ליצור עוגיות בעזרת כפית  ולסדר במרווחים בתבנית  מרופדת בנייר אפיה.
לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-8-10 דקות, חשוב לא לייבש את העוגיות. העוגיות צריכות להיות זהובות ורכות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה