יום שבת, 3 בינואר 2015

2015. רביולי תותים.

2015. שנה חדשה. רק לי זה נשמע כמספר דמיוני לחלוטין? אלפיים. ועוד. חמש עשרה. חלק מספרי מדע בדיוני עליהם גדלתי דיברו על עתיד רחוק וטוב סביב השנים האלה. פתאום זאת המציאות שלנו. והעתיד הטוב עדיין קצת רחוק. 

נזכרתי איך לפני שנים רבות (מדי), בקבוצת בנות בנות עשר וקצת דיברנו על שנת אלפיים המבצבצת לה אי שם באופק הרחוק. על נבואות זעם שהבטיחו סוף העולם וחורבן האנושות (על באג אלפיים אז אפילו לא שמענו). התחלנו לחשב בנות כמה נהיה כשהעולם יקרוס. רק בנות 22? איזה באסה למות צעירות כל כך, מה כבר נספיק לראות בחיים. מה עם הלימודים? מה עם אהבה? מה נספיק להרגיש ולחוות עד אז? 

כשהייתי בת 22 לקראת שנת 2000, קצת אחרי השחרור, קצת לפני תחילת הלימודים, עבדתי בחברת הייטק. חצי שנה מראש עשו שם הגרלות על תורנות הכוננים ללילה הגורלי שבו עולם המחשבים אמור לקרוס, והבטיחו 400% משכורת לכוננות זו. חלק קיוו שאכן תהיה הקריסה, אולי תמחק להם המשכנתא. משכנתא? זה באמת מושג שהיה אז רחוק ממני שנות אור. 

22 - זה היה ממש מזמן. גם שנת 2000. במסיבת סילבסטר 2000 התנשקנו בחצות עם בחור אותו הכרתי כחודשיים לפני. חגגנו קבוצה של חברים בפאב שהיה סגור רק לנו, היה שייך לאחד החברים שעשה ערב טרום פתיחה. קבוצת חברים גדולה שחלקם כבר התפזרו על פני הארץ והעולם ואבד הקשר במערבולת השנים והקילומטרים. זוג אחד שמאז בינתיים כבר התגרש. זוג שהתחתן ומגדל בנחת שתי בנות ומדברים איתם ב"מזל טובים" בימי הולדת. עם חלק אנחנו עדיין חברים טובים. החשוב מכל - אותו הבחור מנשיקת סילבסטר, כנראה חלק מהמשאלות שהובעו בשנת 2000 בכל זאת מתגשמות, הוא הבן זוגי לבלוזוגי. צועדים ביחד כבר 15 (!) שנים יד ביד לעבר השקיעה, כלומר, שנת 2015 הדמיונית. 

יש משהו מרתק ב"רשומות סיכום". שבאות לסמן סיום תקופה. התחלת תקופה חדשה. כמו בלוגודלת שנה ל"בלוזוגי", אותו פספסתי בהצלחה השנה (מי אמר "צוק איתן" ולא קיבל?). כמו תחילת שנה חדשה, גם אם עכשיו כבר לא חוגגים עם קבוצת חברים גדולה בפאב סגור. אלא עובדים עד צאת הנשמה (סוף שנה...), כוס תה חם וספר טוב, עדיין כיף לקום בבוקר ב-01.01 ולהרגיש התחלה חדשה של משהו. סיכום של משהו אחר. ולהבין מה היה (האמת, לא הייתה משהו השנה ההיא, 2014). לקוות למה יהיה הלאה (ויהיה פשוט מצוין ב-2015). לעשות מין גשר בין עבר לעתיד. לא לשכוח ליהנות מההווה בדרך. 

מזל שיש פרויקט מנטקה. אחרת לא נראה לי שהייתי מגיעה לכתוב את הרשומה הזו בכלל. הפעם קיבלנו חומר גלם אהוב במיוחד על כולם, לו חיכינו כבר הרבה זמן. אדום, לוהט, מתוק וטעים. תותים. תותים! אלפי קינוחים אפשר להמציא עם הפרטי המדהים הזה. אבל אני... אני משום מה לא בא לי על קינוח. לא. בא. לי. על. קינוח. מצב לא תקין עלי האדמות, הרי אני מכורה לקינוחים, לאפייה, למתוק. אבל הפעם רציתי משהו אחר. בין היתר כי ידעתי ששאר חברי הפרויקט יביאו ביצועים בלתי נשכחים לדברים סופר טעימים. (וכך היה.... ראו כאן. מאוד, אבל מאוד כדאי לכם).

ואני, כנראה בהתקף של נוסטלגיה ותחושת סיום והתחלה בו זמנית, שתמיד מלווה אותי לקראת סוף שנה אזרחית, חשבתי על משהו נוסטלגי במיוחד. אבל חדש מאוד. משהו שסבתא שלי הייתה מכינה רק "פעם ב..." והייתי מתענגת על כל ביס. אבל לקחת למקום אחר, לקחת ל-2015. את הזיכרון, את הגעגוע, את האהבה. את ה"וקנירי ס וישניה" של סבתא - ורניקי (קרפעלך) מתוקים במילוי דובדבנים. שהייתה מגישה עם רוטב דובדבנים סמיך, אותו הייתה מבשלת עם סוכר וקורנפלור, ושמנת חמוצה. מנה של דמעות של אושר, דמעות של געגוע. ובאופטימיות של המבט אל העתיד, אני מחליפה את המילוי לתותים. רוטב אני לא מבשלת, כי תותים טריים פשוט טעימים כל כך. וצורה - צורה של רביולי. כי "רביולי" זה הרבה יותר מודרני מ"ורניקי" (ובינינו, גם יותר קל להכין...). ואני בונה כאן גשר בין עבר לעתיד. בין שנת 80 ומשהו של המאה הקודמת. בה ילדה קטנה ישבה והתענגה ממאכליה של סבתה האוהבת. לבין 2015 בה אני מבשלת למשפחה שלי, מנסה ליצור אצלם זיכרון משלהם שיחבר גם להם בבוא הזמן בין העבר לעתיד. רק שלא ישכחו ליהנות מההווה בדרך. 

בתאבון. שתהיה שנה טובה ומוצלחת. 

רביולי תותים



מצרכים: 

לבצק: 
3.5 -4  כוסות קמח (מוסיפים בהדרגה לפי הצורך)
1 כוס מים פושרים
1 כף שמן
קמצוץ סודה לאפיה (ממש טיפה, כחמישית כפית)
תיבול: חצי כפית מלח


מילוי ורוטב תותים: 
500 גר' תותים שתופים ופרוסים לקוביות קטנות
4 כפות סוכר (או יותר, תלוי בטעם ובמתיקות התותים)
1 כף קורנפלור 


הנכה:

בצק: 
למזוג את המים לתוך קערה עמוקה, להוסיף שמן, סודה, מלח ופלפל. לערבב ולהוסיף בהדרגה את הקמח תוך כדי ערבוב. להמשיך להוסיף קמח עד לקבלת בצק גמיש ורך (יכול להיות שלא תצטרכו את כל כמות הקמח

בצק זה לא מחייב השהייה, אך מומלץ לכסות אותו ולהשאיר בכל זאת כרגע שעה - חצי שעה בצד, הוא הופך להיות הרבה יותר אלסטי ונוח לרידוד. 

מילוי:
להניח את התותים הפרוסים בקערה. לפזר את הסוכר ואת הקונפלור מעל ולערבב בעדינות. להשאיר כרבע שעה בצד. לסנן מהמיץ שהפרישו (בו נשתמש להכנת הרוטב). 

הכנת הרביולי: 
לחלק את הבצק לכמה חלקים ולרדד כל חלק על משטח מקומם לעלה דק - הכי דק שניתן בלי שהבצק נקרע (מומלץ לכסות את שאר הבצק כשלא עובדים איתו). לפרוס את הצבק עם סכין (או הכי נוח - עם גלגלת פיצה) לפסים שווים. להניח את התותים במרווחים (לפי הגודל הרצוי של הרביולי) לאורך צד אחד בלבד של הפס.



לקפל את הצד השני של הבצק מעל המילוי ולחתוך את הבצק לריבועים (לא בתוך המילוי, במרווחים...).



להדק היטב את הקצוות ולעבור עם המזלג להידוק נוסף.


אפשר גם הפוך - קודם לפרוס את הבצק במרווחים בין המילוי


לקפל את הצד השני של פס הבצק מעל המילוי ולהדק. 


להרתיח כמות גדולה של מים כמו לבישול פסטה. לכמות זו של רביולי השתמשתי בשני סירי פסטה גדולים (לא להעמיס על סיר אחד, שלא יידבקו). 


להוסיף כחצי כפית מלח לכל סיר. להוסיף את הרביולי. להביא לרתיחה. כמה דקות לאחר הרתיחה הרביולי מתחילים לצוף.



ממשיכים לבשל אותם כ-10 דקות נוספות. להוציא אותם מהמים בזהירות עם כף מחוררת. 



רוטב:
להוסיף למיץ שתותים הפרישו ושמרנו בצד תותים פרוסים מהמילוי (אם לא נותר, להוסיף כמה תותים נוספים). להעביר למעבד מזון ולעבד לרוטב חלק. אם הרוטב לא מתוק מספיק, להוסיף עוד סוכר. 

להגיש את הרביולי מיד אחרי הבישול, עם רוטב תותים וקצת שמנת חמוצה. 



הע/ארות:

- זה לא הבצק הקלאסי של רביולי (למרות שאין הרבה הבדלים, פסטה זה פסטה בכל מקום, גם באיטליה וגם בברה"מ של שנות השמונים). אני השתמשתי בבצק המוכר שלי לפלמני

- אוולי (בטוח) זאת גם לא השיטה המסורתית להכנת רביולי (אבל איך אפשר לדבר על מסורת כשיש כאן בצק של פלמני ומילוי תותים?) אך זאת שיטה שהייתה לי הכי נוחה לעבודה, מוזמנים לייצר את הרביולי שלכם בכל דרך שנוחה לכם. רק לא לשכוח לעדכן אותי, זה משמח ליבו של הבלוגר עד אין סוף. 

- קורנפלור במילוי - לא חובה. אני הוספתי על מנת שיסמיך קצת את המיץ שהתותים מפרישים. 

- רוטב תותים - ילדים שלי רבו עליו. אם ממש מתעקשים, אפשר לשלב עם רוטב שוקולד. אין דבר ששוקולד לא מוסיף לו... 


6 תגובות:

  1. תמיד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת והרביולי נראים מעולה!

    השבמחק
  2. בא לי בא לי! נראה טעים :)

    השבמחק
    תשובות
    1. ממש טעים :) קצת התעסקות... אבל זה ריפוי בעיסוק בבוקר חורפי וקר...

      מחק
  3. כמה רומנטי הפוסט והתותים. שנה טובה

    השבמחק
    תשובות
    1. התחיל מנוסטלגיה, עבר לרומנטיקה :) כנראה ככה זה כשתותים מעורבים בעניין...
      תודה ושנה נפלאה גם לך

      מחק