יום שלישי, 1 באוקטובר 2013

קדאיף תרי"ג

אביב הגיע, פסח בא. רגע, איזה אביב, איזה פסח! זהו סתיו שהגיע (למרות שבאוויר הלוהט בחוץ עדיין לא מרגישים) וראש השנה כבר כאן. הזמן טס, תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת... וברוח החג שכבר ממש כאן, הפרוייקט של מנטקה עוסק החודש ב... איך לא - רימונים.
אחרי שהתאוששתי מהמחשבה שעוד חודש עבר ואצלי הרגיש כיום אחד בקושי, התחלתי לחשוב על הקינוח שלי. איך ששמעתי רימונים, ידעתי ישר שהמרכיב העיקרי בקינוח יהיה גלידה. לפני שנים רבות (עד מאוד, עשר שנים לפחות... אמאל'ה, אני עוד לא רגילה לספור בעשרות שנים אחורה!) בעיתון מעריב לקראת החגים פרסמו כמה מתכונים חגיגיים עם רימונים. בעלי בדרך כלל אדיש למתכונים הכתובים - הוא מבשל לבד בעזרת החושים, "מריח" לו שבתבשיל חסר מלח או צריך להוסיף עוד סוכר, מומחיות שאני עדיין לא מצליחה לפתח, וממציא פסטות ברטבים מוזרים וטעימים עד אין סוף. פתאום הוא בא אליי עם העיתון ביד ואמר - אולי תכיני את זה?.. הכנתי בוודאי, ויצאה גלידה מעלפת ממש. מאז כאמור עברו שנים רבות ועוד לא יצא לי להכין את הגלידה שוב, למרות שטעמה עדיין זכור לי היטב. המתכון בינתיים בוודאי התאדה בין גזירי עיתונים, ערימות של מגזינים ומדף של ספרי בישול שגם סניף ממוצע של סטימצקי היה מתגאה בו. ופתאום - אתגר רימונים. גלידה - הגיע הרגע לשחזור המתכון ההוא! המתכון המודפס בוודאי לא נמצא, מזל שיש אינטרנט. זכרתי שתרגמתי והעלתי אז את המתכון בפורום בישול רוסי, בו הייתי פעילה בתקופה ההיא וממנו התחילה ההתמכרות המשולבת בין הבישול לאינטרנט. נפלאות הרשת העולמית - מצאתי אותו ממש בשניות... ורק בשביל לגלות שבמתכון משתמשים ב-7 חלבונים. טריים. ללא בישול. אני?!!! אני עשיתי פעם מתכון המשלב ביצים חיות?.. למה?! לא נורמלית. מתכחשת. לזה ולשימוש המרובה עד מאוד במרגרינה במתכונים הראשונים שלי. ולתמונות הנוראיות עם פלאש וקלוז אפ המככבות ברשומות הראשונות שלי מטעמי נוסטלגיה וחוסר הזמן שלי לשחזר את המתכון ולהחליף את התמונה. גם זה יבוא יום אחד. אולי בפנסיה. רק עוד שלושים שנה שבקצב כזה יעברו לי ממש בטיל. 
איפה היינו? חזרה לגלידה. לא מוותרת על גלידה. ואם המתכון אותו זכרתי עשר שנים לא מתאים, אמציא מתכון משלי. אז המצאתי. נכון, ממש לא דל קלוריות. אבל שווה כל אחת מהן. הקלוריות. עוד כפית קטנה בבקשה. מטורף כמה שזה טעים. חשבתי על אופן הגשה מקורי. הרי לא נגיש גלידת רימונים חגיגית בכוסות וופל פשוטים מהסופר. עברה בי מחשבה מטורפת על הכנת גביעי וופל בבית... ואז חשבתי על קדאיף. כמה פשוט, ככה מיוחד. אגיש את הגלידה בסלסלות קדאיף. ועדיין היה חסר לי משהו להשלמת החוויה. משהו מלמעלה. משהו שידגיש, שיעצים את הטעם וישלים את המראה... קצפת אולי, בטעם רימונים. אבל עוד קצפת, עוד 38% שומן? יכביד על הקינוח המרענן שיצא לי. מה עוד שמים על גלידה? סירופ! נכון, אני גאון. אכין סירופ רימונים. וכך זה היה וכך זה נולד, גבירותיי ורבותיי, אחד הדברים הטעימים ביותר שמוחי הקודח המציא. כן, מותר לי להתלהב וקצת (קצת?!) לעוף על עצמי. תכינו, תטעמו, תבינו.
כאן אפשר לראות דברים מעלפים שבלוגרים אחרים הכינו במסגרת הפרוייקט. מעולם הרימון לא היה נראה טוב יותר...
חג שמח. שנהיה במלאים דברים טובים כרימון :)
סלסילות קדאיף עם גלידת רימונים וסירופ רימונים 

מצרכים:
לגלידה:
250 מ"ל קצפת מתוקה להקצפה 32% - 38%
2 כפות אבקת אינסטנט פודינג וניל (לא חובה)
400 גר' (פחית) חלב מרוכז
300 מ"ל (כוס וחצי) מיץ רימונים טרי סחוט
2 כפות מיץ לימון 
לסירופ רימונים (גרנדין):
מיץ סחוט משלושה רימונים
סוכר - בכמות זהה לכמות המיץ שיצא
1/4 כוס יין אדום (לא חובה, אך משדרג מאוד)
לקדאיף:
200 גר' איטריות קדאיף מופשרות
100 גר' חמאה מוסמת + חמאה לשימון התבניות
1/3 כוס סוכר
הכנה:
גלידה: 
להעביר את החלב המרוכז לכלי גדול עם מכסה הרמטי שמתאים להקפאה. להוסיף מיץ רימונים ומיץ לימון. לערבב היטב ולהכניס למקפיא לכ-30 דקות. 
להקציף את הקצפת עם הפודינג לקצפת יציבה. להוציא מהמקפיא את תערובת המיץ, לערבב אותה ולשפוך לתוך הקצפת, בלי לסגור את המיקסר - רק להנמיך את המהירות. להמשיך להקציף יחד רק עד לקבלת תערובת אחידה. 
להעביר את התערובת חזרה לכלי, לשטח, לסגור עם המכסה ולהכניס למקפיא לכ-8 שעות, עד להקפאה מלאה של הגלידה. 
מומלץ לערבב את הגלידה כמה פעמים במהלך ההקפאה, על מנת שתקפא באופן אחיד. בשלב הערבוב הוספתי כמה כפות מסירופ רימונים, לתוספת צבע וטעם (לא חובה).

גרנדין: 
לסחוט מיץ מרימונים ולמדוד את הכמות (אצלי יצא כוס וחצי של מיץ). לשפוך את המיץ לסיר ולהוסיף סוכר בכמות זהה לכמות המיץ. להוסיף את היין ולערבב. להביא לרתיחה ולבשל על אש קטנה עד לצמצום הנוזלים, כ-20-25 דקות. 
כשהנוזל מתקרר הוא מסמיך והופך לסירופ צמיגי, מתוק להחריד וטעים להחריד. להעביר לצנצנת או בקבוק מעוקרים ואפשר לשמור במקרר תקופה ארוכה הודות לכמות הסוכר בסירופ. 

הכנת סלסלות הקדאיף
בקערה גדולה להניח את אטריות הקדאיף המופשרות. לצקת עליהן חמאה מומסת וסוכר. לערבב היטב עם הידיים עד שהכל יכוסה בסוכר ובחמאה, להקפיד תוך כדי להפריד עם האצבעות האיטריות.
לשמן היטב תבנית שקעים (אצלי 2 תבניות סיליקון של 6 שקעים כ"א), לרפד כל שקע באטריות כך שייווצרו מעין סלסילות קטנות.
לאפות כ –10 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות עד שהקצוות משחימים.
להוציא מהתנור, לצנן ורק אחר כך להוציא בזהירות את הסלסילות מהתבנית.
הרכבה
להניח כדור גלידה בסלסלת קדאיף. למזוג מעל הגלידה ככפית מסירופ רימונים ולקשט בגרגירי רימון. 

הערות / הארות
לסחוט מיץ רימונים בבית אפשרי בהחלט אך מלכלך ביותר. אני השתמשתי במסחטה חשמלית של פירות הדר ואת הגרעינים שנשארו בתוך המסחטה למעלה מעכתי היטב עם כף. אם יש לכם אפשרות, אפשר לקנות מיץ טרי סחוט בדוכן מיצים הקרוב אבל... איפה כל הכיף?..
לגלידה בטעמים אחרים ניתן להשתמש בכל מיץ אחר, אני מאמינה שיצא מעולה לדוגמא עם פירות יער, ניתן גם להוסיף חתיכות פרי.
הוספת אינסטנט פודינג לשמנת מתוקה עבור הגלידה אינה חובה. לי משום מה יש פוביה מהקצפת יתר של שמנת מתוקה. מצד אחד אני רוצה קצפת יציבה, מצד שני אני מפחדת מהתפרקות הקצפת. לכן מעדיפה להוסיף את האניסטנט שגם מסמיך את הקצפת וגם מונע הקצפת יתר, ובכמות של כף או שתיים - לא משפיע על הטעם הסופי. פוביה, אין מה לעשות...
הצבע הסופי של הגלידה קצת חיוור לעומת האדום הזוהר של רימונים. אני הוספתי במהלך ההקפאה (בשלב הערבוב) כמה כפות מסירופ רימונים לחיזוק הצבע והטעם. אפשר בוודאי להוסיף צבע מאכל, אני מעדיפה לא להשתמש בהם...
גרנדין - זהו סירופ מתוק מאוד וסמיך. לעומת רכז רימונים הנמכר בסופרים, לא מתאים לתבשילים, הוא מתוק מדי ומתאים מאוד לקינוחים ומשקאות. תשכחו מויטמינצ'ק וסירופ פטל. כמה כפות מסירופ רימונים מעורבבים עם כמה כוסות מים - ויש לכם יופי של משקה ורדרד ובריא. להעביר לקנקן יפה ולהגיש בשולחן החג. הילדים יודו לכם.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה