יום ראשון, 13 באוקטובר 2013

פסטה שלא סגורה על עצמה


- כשהיית בגיל שלנו מה רצית להיות? - שאלו אותי תלמידים בשבוע שעבר.
- עיתונאי, או עובד במשרד החוץ.
- אז למה אתה כאן?
- כי החלטתי שזה חשוב, ובעיקר ראיתי שאני טוב בזה.

כמה מהאנשים הבוגרים נמצאים במקום בו הם חשבו שיהיו כשעדיין היו תלמידים? אני מניח שלא הרבה. אבל תמיד אחת השאלות הראשונות שמבוגר (בדרך כלל מכר ותיק של ההורים) שואל ילד בשיחת ההיכרות היא מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול. כאילו הם לא מודעים למציאות שמראה שהשאלה הזו לא רלוונטית.

אצלנו גילעד רוצה להיות וטרינר אבל בשנה האחרונה הוא מסייג את התשובה ואומר שאולי הוא יבחר באחד המקצועות שהוא עדיין לא מכיר. אנחנו חושבים שהוא יהיה בגל"צ כי הוא מדבר בלי סוף, או שילמד משפטים כי אצלו הם ארוכים מאוד.

כרמל בשלב שהיא רוצה להיות "שייחנית", ובתרגום מכרמלית, אישה במים שעושה ככה (הדגמה ויזואלית של סיבובי ידיים). זו אחת מהמילים שהיא עדיין מחליפה אותיות ומצחיקה אותנו. לכן אנחנו שואלים אותה הרבה את השאלה הזו. אך לדעתנו היא תהיה מנהלת בית ספר כי היא אוהבת לנהל את כל המשפחה. החל מלקבוע באיזו כוס כל אחד ישתה, ובלהזכיר לאחיה הגדול לעשות שיעורים או לצחצח שיניים.

הפסטה בתמונה (מזמן לא שיתפתי מתכוני פסטה ברוטב אדום, מוזמנים לקרוא מה השיגעון שלי בנושא) גם התחילה בתור חצי קילו של בשר טחון מופשר שחשב שהוא יהיה משהו אחר - בשר שנשאר מהפלמני והיה צריך למצוא לו פתרון מהיר). מה שעונה על כל הגדרות אלה אצלי - זה, בוודאי, פסטה בולונייז. הבעיה שהתחלתי מהר, ללא תכנון, אלא פשוט כל פעם הוספתי משהו שקפץ לי לעין והרגשתי שישתלב. יצאה פסטה שלא סגורה על עצמה מהי. קצת אסייאתית, קצת צפון אפריקאית, קצת אירופאית וקצת ים תיכונית.

גם הבשר הטחון לא תכנן את דרכו מראש, אבל היה לו כיוון, והייתה לו סביבה תומכת... אולי לכן חשוב לשאול את הילדים מה הם רוצים להיות שיהיו גדולים. עדיף שלא יהיו סגורים על עצמם. אבל שיהיו להם שאיפות, שיהיה להם כיוון. ובינתיים נהנה מפסטה טעימה ולא שגרתית שקיבצה לתוכה הרבה טעמים מהרבה מקומות.



מצרכים:

קופסה קטנה 230 גרם אננס
500 גרם בשר טחון
2 בצלים
3 שיני שום קצוץ דק
3 כפות רוטב צ׳ילי מתוק
1/2 כוס יין אדום יבש
12 זיתים ירוקים חתוכים לחצאים
חצי כפית סחוג
חצי כף רוטב סויה
רסק עגבניות ( אריזה של 260 גרם)
תבלינים: מלח, ראס אל חנות, קארי, ג׳ינג׳ר

הכנה:

מחממים ווק כשתי דקות על אש גבוהה מאוד. מוסיפים בהדרגה את הבשר (ללא שמן) מערבבים כל כמה שניות.
מוסיפים בצל פרוס לחצאי טבעות. קצת מלח וקארי.

אחרי שהבשר משנה קצת את צבעו מוסיפים  בהדרגה כל כמה דקות: צ'ילי מתוק, יין, זיתים, אננס (עם הנוזלים)
מוסיפים רסק עגבניות וכוס מים, שום, סויה ותבלינים.

מביאים לרתיחה ומשאירים עוד שתי דקות על אש נמוכה יותר.

בסיר נפרד מבשלים פסטה, מסננים ומערבבים עם הרוטב.


2 comments:

  1. אשריך שבסופו שלך דבר אתה עושה את מה שגילית שאתה טוב בו. זה לגמרי לא מובן מאליו ובהחלט לא תמיד כך. בצבא, אם כי בכלל לא רק שם, אפילו מגחכים על זה שאדם נשאר או "נתקע" בדיוק במקום בו הוא לא כל כך מוצלח, כי זה בדיוק השלב בו מפסיקים לקדם אותו.

    והפסטה נראית בעלת פוטנציאל, אך צמחוניותי מונעת ממני לבחון את הנושא לעומקו בעצמי.

    המשך יום שמח

    גגג האחת

    השבמחק
    תשובות
    1. מקווה שאתקדם גם במערכת הנוכחית. בינתיים לוקח הרבה פרויקטים.
      שבוע טוב.

      מחק