קסם של עוגה

ב-31.12 ראיתי את סטנה קלאוס. נסענו ברכב, ופתאום הוא עבר בריצה את הכביש. עם כרס גדולה וזקן, מעיל אדום ומקל הליכה. כמו מכת חשמל, כמו מכונת זמן מטורפת שסחררה אותי, לאותה השנייה חזרתי עשרים שנים אחורה, לילדות. אז קראתי לו DED MOROZ, סבא קור, ולא סנטה קלאוס, אך מה זה משנה. עכשיו הוא יוציא מהשק שעל גבו מתנה ששמר במיוחד בשבילי, מתנה של קסם. שנייה בחיים שבה אני, בת שלושים ושתיים, עובדת, בעלת תואר אקדמאי ואמא לשניים, האמנתי שהוא קיים, הוא הגיע במיוחד בשבילי מהקוטב הצפוני והכל אפשרי. איפה הציניות שלי, איפה העייפות. ורק הקול המופתע של הילד שלי החזיר אותי חזרה למציאות: "אמא, מי זה?". "זה קסם, גילעד, זה סנטה קלאוס." "הוא אמיתי?" עברה השנייה, נגמר הקסם. "לא, חמוד, זה מישהו שהתחפש לסנטה קלאוס, כמו בפורים". כאן ישראל 2011 - בעוד כמה שעות - וסנטה קלאוס לא קיים. אבל הזיכרון על רגע שבו הקסם היה אפשרי משום מה נשאר איתי וגם עכשיו גורם לי לחייך.

עם העבודה שלי - כשדצמבר הוא החודש הלחוץ ביותר בשנה, והשבוע האחרון שלו - לחוץ במיוחד, גם אם הייתי רוצה לנסות ולציין שנה חדשה בדרך כלשהי, ב-31.12 אין לי זמן וגם לא כוח. וגם השם "שנה אזרחית חדשה" מזעזע ומרוקן בפורמליות שלו את כל הרוח של החג האהוב עליי בילדות הרחוקה שעברה במקום אחר. יש משפט ברוסית שאומר, איך שאתה מעביר את הלילה הראשון של השנה החדשה, כך תעביר את כל השנה. בחצות בלילה ב-31.12 מצאתי את עצמי יושבת בסלון עם מוסיקה שקטה ברקע (שהילדים לא יתעוררו) וספר טוב ביד. איחלתי לעצמי ולכולנו שבדיוק כך תהיה שנת 2011. שקטה, עם מנגינה מרגיעה ברקע וילדים שישנים בשלווה ורק הנשימה שלהם עמוקה - עמוקה. שנה מלאת עבודה וגם שיהיו רגעים רק בשביל עצמנו. בשביל להירגע, להכין כוס קפה ועוגת שוקולד עם מינימום 65% קקאו, לקרוא ספר, לפתוח בלוג, ללמוד דברים חדשים, לעסוק במה שאוהבים. ומדי פעם - באמצע המערבולת של החיים, להאמין שהקסם אפשרי.

במרדף שלי אחרי דברים חדשים שרוצה לנסות וחידושים שרוצה לחדש, אם יש עוגה שהכנתי הכי הרבה פעמים ועוד אמשיך להכין - זאת העוגה הזאת. כל כך טעימה, הכי פשוטה להכנה וכמעט ולא משמינה (כמעט :)), זה גם סוג של קסם. השורשים של העוגה - רוסיים, וגם בגלל זה היא לדעתי הכי מתאימה לרשומה זו. היא נקראת "צבטייבסקי" (TSVETAEVSKI), ניסיתי למצוא באינטרנט את הפענוח לשם ואם יש באמת קשר למשוררת רוסיה מרינה צבטייבה מתחילת המאה שעברה, אבל לא מצאתי מידע מאומת. אז שוב, סנטה קלאוס או סבא קור, צבטייבסקי או סתם עוגת תפוחים טעימה - איך שנקרא לזה זה לא משנה את המשמעות. או את הטעם. ואם כבר אמרנו שלשם אין משמעות, שתהיה שנה אזרחית טובה.

מצרכים: (מתאים לתבנית מלבנית 22 * 28 או תבנית מלבנית חד פעמית)

4-5 תפוחים ירוקים

לבצק:1.5 כוס קמח
1 כפית א. אפיה
גביע (150 גר') יוגורט לבן (במקור - שמנת חמוצה)
150 גר' חמאה מומסת

לקרם:2 גביעי (300 גר') יוגורט לבן (במקור - שמנת חמוצה)
1 ביצה
1 כוס סוכר (או כוס וחצי, תלוי אם משמשים ביוגורט חמוץ או ממותק)
2 שקיות סוכר וניל
2 כפות קמח

הכנה:

לקלף את התפוחים ולפרוס הכי דק שניתן - בעזרת קלפן תפוחי אדמה (או מעבד מזון שיעשה את העבודה בשנייה וחצי).

לערבב את כל המצרכים של הבצק לקבלת בצק רך ועדין, לשטח אותו בתבנית. לסדר את התפוחים מעל הבצק.

לערבב את כל המצרכים לקרם ולשפוך מעל התפוחים.

לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-45 דקות.