באחד הוויכוחים על צורת השלטון האידיאלית שנערכו ביוון לפני כאלפיים שנה, טען אחד המשתתפים (לדעתי אריסטו) נגד הדמוקרטיה האתונאית. לטענתו, שיטת הממשל האידיאלית היא אוליגרכיה אינטלקטואלית, המורכבת מקבוצת אנשים שעברו תהליך חינוכי מתאים לכך מגיל צעיר ויש להם את הידע והיכולת שמתאימים על מנת לנהל מדינה. הדמוקרטיה לטענתו תביא להחלטות פופוליסטיות, המוניות שרק יזיקו למדינה. החיסרון הוא כמובן כיצד תיקבע קבוצה זו, אבל לא עסקו שם בקטנות... הקאנצלר הפרוסי האגדי אוטו פון ביסמרק טען כאלפיים שנים לאחר מכן שדמוקרטיה היא כמו לתת לילדים אפשרות לנהל את כלכלת הבית. (הילדים שלי היו קונים סוכריות ומעדני חלב...) גם אצלנו בן גוריון טען שצריך לעשות לא מה שהעם רוצה אלא לעשות מה שהוא צריך.
הקדמה ארוכה זו נועדה על מנת לנתח את התגובה של חלקים גדולים בעולם המערבי, ובעיקר בישראל, לאירועים במצרים. המדינות הדמוקרטיות לא יכולות לתמוך בנשיא לא דמוקרטי, וחייבת לתמוך במפגינים שקוראים להפלתו ולעריכת בחירות. הבעיה שהמפגינים הם ערבים. כן כן, אותו עם שאחראי לפיגועי הטרור בשנים האחרונות, אותם אלו שתפסו, ובצדק, את תפקיד הרעים לאחר נפילת הקומוניזם. אותם אלו שבחרו באופן דמוקרטי את הטרור האסלאמי באלג'יר, את החמאס בעזה ואת המפלגה המוסלמית בתורכיה שמאיימת לחבר אותה לטרור העולמי. באיראן לא ערכו בחירות ב-1979 אבל מזכירים גם אותם כדוגמא. הרי אם ניתן למפגינים האלו את הזכות הטבעית, שמגיעה לכל בני האדם, לבחור בשלטון שימשול עליו, אנחנו נקבל טרור מוסלמי עולמי, סגירת תעלת סואץ, ומלחמת עולם שלישית לאחר שיתקיפו את ישראל. ובכן המצב מסובך ומסוכן, בעיקר לנו הישראלים. השכנים מעבר לקיר.
ההפגנות במצרים נולדו מתוך יאוש, מתוך רעב. שום שלטון ,גם לא הדמוקרטי והנאור ביותר לא יפתור את בעיותיה הכלכליות והחברתיות של מצרים בעשור הקרוב. זהו תהליך שיקח עשרות שנים וספק אם יצליח. לכן הסכנה שכל שלטון שיעלה בבחירות יתקל בקשיים. קריאות האשמה יופנו כמובן כלפי המערב ובעיקר נגד ישראל. הרי תמיד אנחנו אשמים - ראו ערך "סופות בנגב" ברוסיה 1881, וכמובן רפובליקת ויימאר שהצמיחה את הנאציזם. מצד שני, כפי הנראה לעין לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, ולתמוך בטבח של אלפי מפגינים נגד השלטון הנוכחי במצרים. מעבר לבעיה הלוגית והמוסרית של תומכי הדמוקרטיה, יש כאן גם בעיה אסטרטגית - אם המערב לא נותן יד לאנשים שקוראים לדמוקרטיה אז אין כל תקווה למיליוני הרעבים במדינות העולם השלישי, ובסופו של דבר הם יפנו לדרך האלימות, שהיא תהיה יותר קיצונית, ותופנה בסופו של דבר נגד המערב העשיר. איזו תקווה נעביר לאיראנים הרבים הממתינים לתמיכה במערב ביום בו יפגינו נגד השלטון, תמיכה שלא הגיעה לפני כשנתיים בהפגנות שם. איזה מסר נעביר לעם הסיני שמתעצם. שדמוקרטיה היא רק לאירופאים?
התנאי לדמוקרטיה טובה הוא חינוך טוב וערכי של אזרחיה. חינוך שיאפשר לכל אזרח להצביע באופן מושכל בקלפי. במצרים, כמו בשאר מדינות ערב אין תשתית חינוכית כזו מהרבה סיבות. אם נתמוך בבחירות דמוקרטיות אנו עלולים לקבל מדינה ענקית, בעלת עוצמה צבאית מפחידה, מעבר לגבול הבטוח ביותר של מדינת ישראל בשלושים השנים האחרונות. אם נתמוך בהישארות השלטון הנוכחי אנו מפרים את העקרונות שבשמם אנו מצדיקים חלק גדול ממעשינו וקיומנו, ונוטלים את התקווה לעתיד טוב יותר אי פעם. ובכן המצב סבוך ומסוכן.
ואנחנו? מה עלינו לעשות? האופציה שנשארה לנו היא לזכור את מקומנו וגודלנו. לא מדינת ישראל יכולה להחליט על גורלה של מצרים. עדיף לעקוב בשקט ובדריכות, ולאחל לעם המצרי הצלחה ושלום בכל אשר ילך. לא מעבר לכך. לקוות שכל שלטון שיעלה יהיה מספיק חכם להבין שהפרת חוזה השלום היא גזר דין מוות לכלכלה המצרית ולאנשיה. שמי שלא יהיה יציץ בספרי החשבונות של המדינה ויבין שחוץ מקצת יותר רטוריקה אנטי ישראלית, על מנת לרצות את ההמון אם יצטרך, לא יכול לעשות מעבר לכך. אנחנו צריכים רק לא להרוס אם איזו רטוריקה טיפשית משלנו שמטרתה להשיג עוד מצביעים, על הפצצת סכר אסואן...
רגע ,כבר אמר זאת פוליטיקאי ישראלי מסוים, שהיום הוא שר החוץ. טוב, נקווה שהוא עסוק בעניינים חשובים יותר... זה מחזיר אותי לתחילת הרשומה. אולי עדיף שגם אצלנו במקום דמוקרטיה יתנו רק לקבוצה מסוימת של משכילים לבחור ולנהל את המדינה. אולי להתנות זכות בחירה בבגרות מעל ממוצע 80, וציון מעל 85 באזרחות. ולחייב את כל אלו שעומדים בתנאים אלו להצביע. אני מכיר כמה מפלגות שיקטנו באופן משמעותי. בתמורה קבוצת הבוחרים תוותר על זכותה הטבעית וההיסטרית להדיח כל מועמד בכל תכנית ריאליטי כלשהי. את הלחם והשעשועים, את האופיום נשאיר להמונים.
בברכת תקווה נאיבית ששכנינו יותר חכמים ממה שמספרים לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה