יום שני, 30 בספטמבר 2013

שני ערבים וחתול. על אמירות שעוברות לנו ממול.

בדיחה שנזכרתי בה:" -מה מבחן הקבלה לתנועת כך? - להרוג שני ערבים וחתול. - למה חתול? - התקבלת".
בנימה רצינית יותר. מועמד מספר 23 ברשימת הליכוד ביתנו, מפלגת השלטון, מציע שבמקום לשלם כסף לכיפת ברזל אפשר להציע לכל משפחה פלסטינית חצי מיליון דולר בתמורה לעזיבתה למקום "שיהיה לה נוח יותר" להגדרתו. אמר. אמירה שכזו עברה יחסית בשקט. הרי כולנו מכירים את האיש. מי שלא זוכר מוזמן לקרוא כתבות מהתקופה שלפני רצח רבין. למועמד מספר 23 ברשימה היה חלק גדול בהסתה הפרועה ואף לתמיכה במעשים בלתי חוקיים, הכל על מנת לעצור את הסכמי אוסלו. הוא אף הורשע בבית משפט בהמרדה. שנים לאחר הרצח טען המועמד שהוא הזדעזע ממעשה הרצח אך גם ניתק כל קשר בין דעותיו ומעשיו לבין הרצח עצמו. כאילו שאין קשר בין טענתו שהחלטות הממשלה אינן לגיטימיות ויש להתנגד להן בכל דרך, ואמירתו שיש לנקוט בכל האמצעים כולל מרי אזרחי, לבין הרצח עצמו. 
כיצד היינו מגיבים אם במדינה כלשהי היו מציעים לשלם למשפחה יהודית סכום כסף כדי שתעזוב את המדינה? היינו כמובן זועקים שזו החלטה אנטישמית, החלטה שמפלה את היהודים, החלטה שמדינת ישראל חייבת לפעול על מנת לבטלה. כיצד היינו מגיבים אם ארה"ב הייתה מחליטה שאינה רוצה יותר יהודים מכיוון שהם עולים הרבה כסף למדינה האמריקאית בעובדה שהם סוחטים תקציב מהסנאט כדי לממן את המלחמה שלהם בישראל ויותר זול לגרש אותם למקום אחר?
זה מתחיל בהצעות קונקרטיות למצוא פתרון לבעיה הפלסטינית. כלומר מתחיל בהסכמה שרצוי יהיה להזיז את כל הפלסטינים מבתיהם. ברגע שהצעה כזו מועלית ולא נתקלת בהוקעה עוברים לשלב הבא - מי שלא רוצה להתפנות מרצון תמורת תשלום נדאג לזה שהוא ירצה להתפנות על ידי הערמת קשיים בלתי נסבלים על חייו. הגבלות תנועה, סחר וכדומה. אחר כך נעבור להחרמת אדמות, החרמת רכוש ומי שעדיין יישאר נקנה לו כרטיס חד כיווני ברכבת. נשמע מופרך? יהודים שהסכימו בהתחלה לעזוב את גרמניה עשו זאת בהסכמת השלטונות תוך לקיחת כל רכושם עמם. נחתם אף הסכם בין התנועה הציונית לממשל הנאצי בראשית דרכו על העברת יהודים מגרמניה לישראל. הסוף ידוע.
אני מתאר מה חושבים חלק גדול מהקוראים. שההשוואה לא במקומה. היהודים לא התפוצצו ברחובות ברלין ומינכן וכדומה. הכל נכון אבל הגזענות לא צריכה להיות מוצדקת בשום דרך. בטח שלא מצד העם היהודי שסבל ממנה וידוע באמות מוסריות גבוהות יותר משאר עמי העולם. דוגמא ממקורותינו. אחרי ששמע אברהם אבינו על החלטת האל להחריב את סדום ועמורה הוא החל להתווכח עם האל. אותו אברהם שלא היסס להעמיד את בנו לקורבן אדם התווכח דווקא בנושא זה. הוא דרש מהאל לבדוק את מספר הצדיקים בסדום. רק כשהתברר לא שאין צדיקים בסדום קיבל את החלטת האל. זה המוסר היהודי. האם מספר 23 ברשימת הליכוד ביתנו בדק את מספר הצדיקים הפלסטינים? האם הוא שם עצמו לקובע גורלות לגבי בני אדם אחרים שלא ניתנה להם הזכות לבחור בו? האם הוא יעצור רק בפלסטינים בשטחים? מה לגבי הערבים בישראל? דרוזים? הומוסקסואלים? סתם חילונים שמאלנים? אין שום זכות לאדם לגרש אדם אחר, ערבי ככל שיהיה, מביתו. זה מנוגד להיגיון, לצדק , לעקרונות הדמוקרטיה  ולדת היהודית. לגבי התנחלויות? יש להם הזכות להצביע ולמחות אך הם מחויבים לקבל את הכרעת הרוב. זה לא אותו הדבר, אפילו לא קרוב.
עוד דבר מאוד חשוב. זכותו של העם היהודי על מולדתו לא תלוי בדולרים זרים. לעם היהודי יש זכות היסטורית, טבעית ומוסרית למדינה יהודית בארץ ישראל. הצעה שכזו היא הזניית הרעיון הציוני, דווקא ממי שמתיימר לייצג את הציונות. זכותנו על הארץ לא תלויה בכסף כי אם באמונה בצדקת דרכנו. איננו צריכים לשחד אף אדם על מנת לממש זכות זו. ארץ ישראל היא של העם היהודי והוא מוכן להאבק עליה, ולהילחם עליה כשאין ברירה. העם היהודי לקח ארץ מדברית והפך אותה לארץ פורחת. זכותנו על הארץ נרכשה גם בזכות העבודה הרבה שהעם היהודי השקיע בה במאה וחמישים השנים האחרונות.
קשה היה לי להבין כיצד אמירה כזו עוברת לסדר היום, בעוד אמירה של מנהיג הבית היהודי לגבי חופש מצפון (גם זו אמירה בעייתית, אבל אמירה מוסרית) מעוררת רעש. כדאי למפלגת הליכוד ביתנו לעשות סדר בביתם (שהוא לא ביתנו) ולרסן את מספר 23 בביתם, ודומים לו (מישהו חשב על מירי רגב שאמירותיה במצב האומה נעות בין גזענות וטמטום) לפני שהם תוקפים ימינה ושמאלה. חוסר התגובה הציבורית לגבי רעיון עזיבה תמורת פיצוי מדאיג עוד יותר מהרעיון עצמו. ההבדל בתגובות לאמירות נובע אולי גם בגלל שבנט דיבר נגד הצבא והממשלה, ואילו מספר 23 בליכוד ביתנו דיבר נגד ערבים, שזה כנראה פחות מפריע לציבור.כדאי לציבור לזכור האסונות הגדולים לא התרחשו רק בגלל הקנאות של המעטים אלא בגלל שתיקתם ואדישותם של הרבים.
ואנחנו, נחשוב מה אנחנו היינו עושים עם חצי מיליון דולר. בטוח שהייתי עובר בנתב"ג, אבל רק לאיזה חודש חודשיים, לטיול גדול. הרי למרות שאני ואשתי אקדמאים המרויחים סביר אין לנו אפשרות לממן טיול של חודש בחו"ל. כבר התחלתי לדמיין טיול ברכב באירופה. שנה אחר כך טיול מחוף לחוף בארה"ב. אבל בסוף היינו חוזרים לישראל. כסף לא קונה מולדת, כסף לא קונה תחושת שייכות. 


בברכת שנה אזרחית נקייה מרעיונות כאלו.   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה