מחשבה שחולפת לאחר כל בחירות פנימיות בכל מפלגה- מי קובע את רשימות המפלגות? מי מכתיר מועמדים להנהגה בישראל? מבט על אירועי בחירות פנימיות בכל מפלגה, ולא רק בקדימה, מעלה תמונה מדאיגה. חברי הכנסת נבחרים על ידי מספר עסקנים אינטרסנטיים, חלקם הגדול מאנשים שזו פרנסתם, המכונים בתקשורת קבלני קולות(או ספסרי קולות?) שבינם לבין האינטרסים של מדינת ישראל אין דבר וחצי דבר. אנשים שתפקידם הוא לייצר כמות גדולה של מתפקדים- אם זה העובדים במפעלם או קרובי משפחתם, ולאחר שיגשימו את מטרת המועמד הם יקבלו מקורות תעסוקה רבים במועצות המקומיות או כעובדי מדינה המעבירים ניירות ממקום למקום ללא תועלת.
פתאום מתגלה שלמקומות מרוחקים, לכפרים קטנים, יש יותר כוח מאשר לערים הגדולות. שבישוב בן עשרת אלפים אנשים יש כאלפיים חברי מפלגה בכל אחת מהמפלגות הגדולות. שרשימות המפלגות נקבעות בעצם על ידי אנשים שזו פרנסתם, ובעצם המפלגות מונהגות לא על ידי הטובים ביותר אלא על ידי אלו שהבטיחו הכי הרבה ג'ובים להכי מעט אנשים, בעוד רב האוכלוסייה מתפרנסת מעבודה אמיתית ומחכה להנהגה אמיתית.
נוצר מצב בעייתי שבו האנשים הטובים ביותר נפלטים מהפוליטיקה או נדחקים לשוליה. אנשים שנהגו לנהל מערכות גדולות של אנשים ומשאבים נאלצים לבלוע את כבודם ולהתחנף לאנשים שבסתר ליבם הם בזים להם, ובצדק. מפלגת קדימה נולדה מתחושת מיאוס זו והפכה לדבר דומה. ברוב המקרים האנשים מאחורי הקלעים הם אותם אנשים, רק התפאורה מסביבם שונה. אדם שרוצה לעמוד בראש מפלגה גדולה חייב לעבור בתוך תעלת הביוב הנקראת מרכז המפלגה, ולצאת משם מטונף.
נכון שזו השיטה גם בארצות הברית, הדמוקרטיה הגדולה, ואפילו שם השיטה יותר צינית ויותר מנוכרת לצרכיה האמיתיים של האוכלוסייה. אבל היא, הדמוקרטיה הגדולה יכולה להרשות זאת לעצמה. אנחנו דמוקרטוה קטנה ושברירית ,לא יכולים להרשות לעצמנו שעתיד המדינה יהיה תלוי בספסרי הקולות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב בו אנחנו מסתכלים על הרשימות למפלגות השונות וחושבים שאין למי להצביע.
צריך לשנות מספר דברים. ניתן להתחיל משיטה אחרת לקביעת מועמדים. או להרחיב את מעגל הבוחרים או לצמצם אותו למספר אנשים קטן . לקבוע מספר חברי מפלגה יחסית לגודל הישוב. לאכוף את פסילת המתפקדים הכפולים. ניתן גם לערוך מפקד ארצי ממוחשב כך שלא יהיה ניתן לדעת מהיכן הגיעו קולות המצביעים וכך אי אפשר יהיה לעקוב האם ספסרי הקולות סיפקו את "הסחורה". אלו רק רעיונות מהשרוול שמראות שאפשר לשנות את המצב העגום. כרפורמה עמוקה יותר ניתן לשנות את שיטת הבחירות הארצית.
הערה קטנה. אין ברשומה זו כוונה לפגוע באותם חברי מפלגות שנמצאים שם מטעמים אידיאולוגיים. חבל רק שהם מעטים מול רבים. כמו כן אין ברשומה לפגוע בשאול מופז שפשוט הפעם ידע להשתמש בשיטה הקלוקלת הזו. הוא בהחלט אדם ראוי להימנות עם מנהיגי המדינה.
ואנחנו, נגיד תודה שאנחנו לא מתמודדים לשום תפקיד שלטוני. מי צריך את כאב הראש הזה. עדיף לשבת בבית ולהצביע בתכניות ריאליטי. גם שם למתמודדת הכי טובה נמאס מהבלאגן , מהצורך להיות יותר נחמדה ממוכשרת, והיא הלכה ללמוד לבגרויות.
בברכת הצלחה לכל מנהיג או מנהיגה שיבחרו לראשות הממשלה. הצלחתם היא הצלחתנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה