הצטרפותם של לא פוליטיקאים כמו שלי יחמוביץ, ניצן הורביץ, אורי אורבך, נועם שליט ויאיר לפיד לתוך הפוליטיקה משקפת את ההרגשה של חלקים בציבור שגונבים לנו את המדינה. אמירות ברוח הזאת ניתן לשמוע בשיח הציבורי בתחומים רבים ושונים. אם בנושא המחאה החברתית, בנושא הדרת נשים, הסתננות מהגרי העבודה מאפריקה, השחיתות בשלטון, שידורי הטלוויזיה המזעזעים, הצעות חוק בעלות סימן שאלה דמוקרטי, הבניה המפלצתית לאורך קו החוף של ישראל ועוד יותר מדי דברים מספר שאלות שעולות - מי גונב? מי זה לנו? האם המדינה היא רכוש של אנשים שניתן לגנוב? ושל אילו אנשים?
בשנה האחרונה נחשפתי מספר פעמים לתיאוריה הרפובליקנית של הדמוקרטיה הליברלית. עיקרה על קצה המזלג (לא נחפור) הוא דגש על חשיבות האינטרס הכללי והמרחב הציבורי במדינה, והגנה עליו מפני השתלטות של סקטורים שונים המנסים לנצל את זכויותיהם הדמוקרטיות לשם השגת אינטרסים צרים שהם רק שלהם, תוך פגיעה באינטרס הציבורי. רס פובליקה = של הציבור. ולא של אנשים פרטיים ואוסף של אינטרסים צרים.
הביקורת הראשונית שלי הייתה כמובן זו הזמנה לפאשיזם. המשכתי להתעניין וראיתי שזה לא הכיוון. אין הכוונה לפגוע בזכויותיהם של האזרחים אלא לעודד אותם לפעול מתוך ראייה כוללת. כדוגמא ניתן לקחת את בן גוריון. כשהגיעו עולים עם קום המדינה הוא שלח אותם לגור באזורים שהיו חשובים מבחינה לאומית. אם הוא לא היה עושה זאת כל המדינה הייתה גרה בתל אביב. נכון שהייתה פגיעה בפרטים, נכון שהיה אי צדק, אבל האינטרס הכללי של המדינה גבר על הרצון של כל אזרח לבחור במדויק את מקום מגוריו. לפחות הוא נתן דוגמא אישית בנושא זה, גם מתוך ראייה של טובת האזרחים בישראל. כדבריו אני עושה לא מה שהעם רוצה אלא מה שהעם צריך.
ההרגשה היום היא שהכסף שאזרחי המדינה משלמים כמיסים הולך לטובת קבוצות שונות של אינטרס שרואות בעיקר את האינטרס הפוליטי הצר שלהן ולא את טובת הציבור.(היטיב לנסח זאת לפיד- איפה הכסף?) ההרגשה היא שהפוליטיקאים מייצגים בעיקר את עצמם. חבר כנסת ושר הפך למקצוע ולמגדיל אגו ופחות לשליחות ציבורית. הרי רק השבוע אמר ראש הממשלה שעל מנת לממן חוק חינוך חינם כבר מגיל שלוש יש לקצץ בכל משרדי הממשלה, ובאותו השבוע העלו חברי הכנסת והשרים את שכרם באלף שקלים. כמו שאני אגיד לילד שלי שאין לי כסף לקנות לו פיצה ובערב אחרי שהוא נרדם לצאת לאכול אנטריקוט. תקציב המדינה עומד כמו עוגה במאפייה, כשרק אלו שדוחפים זוכים לקבל חלקים. בינתיים יש הרבה פירורים מבוזבזים, וערימת ג'יפה של שאריות. אנשים כמו יחימוביץ ולפיד קראו את הלך הרוח הציבורי בנושא הכלכלי-חברתי והתנדבו לכלכך את הידיים בקערת הג'יפה על מנת להוציא מעט פירורים של מימוש עצמי (ואולי קצת אגו וחלום ישן).
התפיסה הרפובליקנית אמורה להזכיר לנו שאנחנו באותה הסירה, ואסור לנו לנדנד אותה כל אחד לפי רצונו. צד אחד ימשוך לכיוונו חזק מדי, וכולנו ניפול יחד איתו. לא רק בנושא הכלכלי אלא גם בהיבט הבטחוני, הדתי והאקולוגי. פתרון? כמובן חינוך. חינוך לרפובליקניות כמו האימרה של הנשיא קנדי שביקש לא לשאול מה המדינה עשתה בשבילי אלא מה אני עשיתי בשבילה. התגייסות (תרתי משמע) של כל החברה לשם שיפור האינטרס הכללי בהגנה בטחונית וחברתית (חרדים וערבים יבצעו שירות לאומי בקהילותיהם, למענם, ויחסכו חלק מתקציבי הרווחה), בכלכלה,ההנהגה חייבת לחנך באמצעות דוגמא אישית (עדיין ממתין לשר שיסרב לקבל תוספות שכר ויתרום אותם לאיזו מחלקה אונקולוגית או משהו דומה). ליזום פיתוח של הפריפריה, ובעיקר לעודד אנשים שתורמים לחברה להמשיך לתרום על ידי דאגה לצרכיהם. ליצור מחויבות של כלל האזרחים למדינתם, למקום מגוריהם. לראות מעבר לגבעות האינטרס הצר, אולי מחכה שם עמק פורח. בשביל מחויבות כזו צריך דוגמא אישית והנהגה ראויה. כשאני נכנס לכיתה מלוכלכת אני מתחיל להרים לכלוך מהרצפה, תלמידים מיד מצטרפים, הרבה יותר יעיל מלצעוק עליהם לנקות.
כמובן שיש לחנך לחשיבות ההצבעה בבחירות. אלו שאינם מצביעים שייכים לרוב השותק והסוחב, אלו שטוענים שאין טעם להשתתף בבחירות, הרי גם כלום לא ישתנה. הם מחזקים את הסקטוריאליות ומחלישים את הציבור. הרפובליקניות מתחילה במעורבות פוליטית מינימלית. הנה רעיון לשיפור תחושה זו. שינוי שיטת הבחירות למשטר נשיאותי. שיהיה מנהיג שפחות תלוי בשיקולים קואליציונים של מפלגות בינוניות וקטנות. לפני השינוי כדאי להגן על האזרחים ולעגן חוקה שתקבע מה מותר ומה אסור באופן מפורש. ראש המדינה יוגבל מחוקים דמוקרטיים הרואים את טובת המדינה ולא מעסקנים פוליטיים שרואים את טובת קבוצתם בלבד ואת המשך כהונתם. כך ניתן יהיה לנהל רפובליקה ולא אוסף של פרטים.
ואנחנו, אנחנו קטנים. אולי בטעות איזה פוליטיקאי יקרא את זה וישתמש ברעיון במצע הבחירות שלו. שמעתי שיאיר לפיד מלמד אזרחות בהתנדבות בבית ספר ביפו. רעיון הרפובליקניות נכנס כנושא בלימודי האזרחות בתיכון בתכנית החדשה, אולי ישים לב. אולי הוא נהנה לגגל את עצמו ברשת, נוסיף אותו בתגיות... רק עצה קטנה, את רעיון המשטר הנשיאותי תדחה לאחר שתוכיח את עצמך בשדה הפוליטי. גם ככה יתקפו אותך בנושא שיגעון גדלות (לא בטוח שבצדק).
בברכת הצלחה ואזרחות פעילה לכל אזרחי ישראל. שנת בחירות מוצלחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה