ב זה בום

חזרנו לשגרת הטילים. חזרנו למתח, לחשש, לחישוב בזמן הנהיגה היכן לעצור ולרוץ אם תהיה אזעקה, ובכלל לנסיעה עם חלון פתוח ובלי רדיו. חזרנו לילד בן שש וחצי, שחושש להתקלח, ומבקש שנקלח אותו כדי שיספיק לצאת אם תהיה אזעקה. חזרנו למציאות מזרח תיכונית אחרי שהרגשנו אירופה עם מחאה של מדינות נורמליות, מחאה כלכלית של חברה אזרחית. ויכוחים על מידת הסוציאליזם, על רמת חיים ברמה ה-21, ועוד דברים שמטרידים את העולם המערבי. אז אחרי שהרגשנו אירופה חברתית, זה הזמן לחזור למילון המוכר. א זה אזעקה. ב זה בום.

ואולי אפשר להעביר גם רשימת דרישות לחמאס, או לכל הארגונים האחרים שהם ממציאים כדי לא לקחת אחריות על הטילים. כמובן שלא ניתן לבקש שיניחו לנו בשקט. אבל אפשר אולי להתגמש בכמה דברים:

הדבר שהכי מפריע לי אלו השעות של הטילים. הדרישות שלנו הן פשטות בנקודה זו. השעה האהובה על שיגורי הטילים היא מחמש וחצי בבוקר. זו שעה לא טובה ולא מתחשבת בהרגלי היהודים. רובנו לא קמים לתפילה בחמש עם המואזין. רובנו קמים בין שש וחצי לשבע. לכן אזעקה בין חמש וחצי לשש מעמידה אותך במצב שאתה יכול לחזור לישון פחות משעה. בעצם הלכו לך שעתיים של שינה. לכן אנו דורשים להעביר את שעת שיגור הטילים הלילית לשעות שתיים עד שלוש. כך אחרי רבע שעה אפשר לחזור לישון זמן ארוך מספיק.

ועוד בנושא השעות. בין שבע לשמונה כולם בדרך לעבודה. הילד שאל אם טיל חודר אוטו. הדילמה האם לחגור את הילדים מאחורה למניעת נזק בתאונה אפשרית, או לא לחגור ולחסוך כעשר שניות יקרות מהיציאה המטורפת מהרכב לעבר איזשהו חדר מדרגות היא בעייתית. מחישוב שלי עדיף לחגור. יותר סיכוי לתאונה. מצד שני טיל זה טיל. לכן אשמח אם בשעות שציינתי לא ישוגרו טילים. במיוחד כשתתחיל שנת הלימודים הדבר בעייתי.

אם כבר שנת לימודים. אני לא רוצה לתאר איך ניתן להכניס ילדים בני שנתיים לממ"ד. ילדים בני שנה שלא רצים זה עוד קל כי הם לא בורחים. בעצם הם גם לא הולכים וצריך להרים אותם. להשאיר אותם בממ"ד כל היום זו בעיה. ואם הטיל נופל בזמן שנת הצהריים. מזל שהקטנה בשבועיים הקרובים בבית כי אין גן... אז אבקש שמהראשון בספטמבר לא ישוגרו טילים בזמן שהילדים בגן. כלומר עד חמש אחה"צ.

ואם כבר הגענו להידברות בנושא שעות השיגור. יום שישי בצהריים אני לוקח את הילד לים. שם אין איפה להסתתר. אז בין השעות ארבע לשבע בשישי... סגרנו? לפחות עד אחרי סוכות. כמו כן תשאירו פעם בשבוע אחר צהריים פנוי לקניות בסופר. תבחרו איזה יום שאתם רוצים. אפילו בכל יום עיר אחרת. תודה מראש.

יש תיאוריה ביחסים בינלאומיים שמדברת על גלישה (SPIIL OVER). כלומר גלישה של שיחות על נושאים פחות מהותיים לנושאים מהותיים. הדוגמא הנפוצה היא דיפלומטיית הפינג-פונג שהפשירה את היחסים בין ארה"ב לסין ב-1972. בקצרה: ארה"ב הסכימה  להשתתף בטורניר פינג פונג בסין וכך החלו שיחות בין המדינות שהיו עוינות, עד שהגיעו לדרגים של המנהיגים. הצעה קצת יותר רצינית מההצעה על שעות השיגור למעלה. סגרו עכשיו את עסקת גלעד שליט. עניין שהיה צריך לבצע מזמן. דרשו ערבויות בינלאומיות להפרה של ההסכם. בכך נתקן את השגיאה של ההתנתקות החד צדדית ללא הסכם. המחיר יהיה כואב אבל יהיה צעד שניתן למנף לטובתנו. אם יופר ההסכם יש לקבוע סנקציות מראש. לעשות זאת דו צדדי, כלומר להגיד מה יהיו הסנקציות נגדינו אם אנחנו נפר את ההסכם.

לכל אלו שמגכחים על הנאיביות. המצב עדיף מעכשיו. אם לא ננסה לא נשיג דבר. גם כך המחיר בעסקת שליט הוא ידוע. גם הם מחפשים דרך לרדת מסיבוב האלימות הנוכחי בהישג. ראשי החמאס יוכלו להציג שחרור אסירים כהישג. אנחנו נשיג את שחרורו של גלעד שליט וזמן כדי להצטייד בעוד מערכות כיפת ברזל. האופציה השנhיה היא מבצע צבאי. זו אופציה פחות טובה אלא אם כן אתה אדם שחי מחוץ למציאות הבינלאומית, שלא ניתן להתייחס אליה בביטול גם אם אנחנו ממש רוצים.

ואנחנו. נלך לישון בתקווה ללילה שלם ללא אזעקות. ננהל שגרת מלחמה. נשכנע את עצמנו ובעיקר את הילדים שהכל יהיה בסדר. נחבק אותם קצת יותר חזק בלילה. חזרנו למזרח התיכון. אנחנו עוטפים את עזה והיא עוטפת אותנו. בטווח הטילים המתרחב מפעם לפעם ב חזר להיות בום. לא אוהל. באוהל אין ממ"ד...

בברכת שבוע שקט, ושנת לימודים שקטה... על השנה לאחר מכן כבר נדבר שוב...