כתום בצלחת - מרק עדשים כתומות

כשהייתי בהריון עם גילעד, חודש שלישי בערך, טיילנו עם אחותי בחיפה. בסיום הטיול התארחנו אצל משפחה ערבית ושם אכלתי מעדן שטעמו עדיין, כמעט שבע שנים אחרי, אצלי בקצה הלשון. כנאפה הומ-מייד. כשטעמנו, אמר בעלי למארחת בערבית: "יבורכו הידיים שהכינו את זה", והוא צדק. מאז כל חודשי ההיריון שנותרו לי אני חלמתי על דבר אחד - כנאפה! אך כנאפה לא מגדלים באזורנו. יש מנהג האומר שאסור לאשה בהריון לחשוק במשהו ולא לקבל. סיפור אמיתי על חמותי כשהייתה בהריון עם בעלי - הריצה את בעלה באמצע ליל דצמבר קריר ברחובות העיר בחיפוש אחרי אבטיח. ואני פראיירית שנשארתי עם החשקים שלי, ותודו שיכולתי לשלוח אותו עד יפו! ולא עשיתי, איזו חמודה ומתחשבת אני...

עד היום - כנאפה זה הדבר שלא מסוגלת לעמוד בפניו, הדבר הטעים ביותר שקיים, הפינוק האולטימטיבי. ומה הקשר - חוץ מהצבע הכתום - בין כנאפה למרק עדשים כתומות המופיע בכותרת? כי מישהי בהריון כבר חודשיים מבקשת שאפרסם כאן מתכון למרק עדשים כתומות. כאמור דחיית חשקים להריונית אינו דבר מומלץ, ובמיוחד שמדובר באחד המרקים הטעימים ביותר שמלווה אותנו כבר חורפים רבים. בעצמי הופתעתי שהמתכון עדיין לא הוגש בביתי הווירטואלי. אז הנה, סיר גדול על הגז, חלונות סגורים שזגוגיותיהם מתמלאות באדי הבישול. תענוג של חורף. צפויה לנו סערה בדרך, זה הזמן.

מצרכים:

1 בצל קצוץ
2-3 גזרים חתוכים לקוביות קטנות או מגוררים בפומפייה גסה
2-3 ענפי סלרי קצוצים
2 תפו"א חתוכים לקוביות
1/2 1 כוסות עדשים כתומות
קופסה גדולה של שימורי עגבניות מרוסקות (800 גר')
מיץ מלימון אחד גדול
תיבול: מלח, פפריקה אדומה מתוקה, כף רוטב צ'ילי מתוק, כף אבקת מרק עוף, כף סוכר

הכנה:

לטגן את הבצל עם קצת שמן עד להזהבה. להוסיף את הגזר ואת הסלרי. להוסיף את העגבניות, לבשל כדקה ולהוסיף 8-10 כוסות מים או מרק עוף. להוסיף את התפוח אדמה ולבשל על אש נמוכה כחצי שעה. להוסיף את העדשים ואת התבלינים ולבשל כרבע שעה נוספת. בסוף להוסיף מיץ לימון. לבדוק את המוכנות לפי תפוח אדמה.