עוגת שוקולד וגזר

אתמול בשבע בבוקר - ממש על השעון, איך שנפתחה ההרשמה באינטרנט, רשמתי את הילדה שלי לגן עירייה. טרום-טרום-חובה, שלום, אנחנו גדלנו. איך זה קרה, למה והכי חשוב - מתי, אני ממש לא מבינה. אבל הזמן טס (כשנהנים) וחוק חינוך חינם מגיל שלוש הגיע מבחינתנו ממש בזמן. זה והוזלת הקוטג' - תזכורות מהקיץ הסוער שעבר על מחוזותינו ברוח "אביב העמים" נוסח מזרח התיכון. עדיין לא מבינה במאת האחוזים איך החוק הזה אמור לעבוד ואם באמת כולם ייהנו ממנו. אין לי סבלנות להתעמק בקריאתו כי מבינה שעד פתיחת שנת הלימודים הדברים עוד יכולים להשתנות. עצוב לי לחשוב שמקור הבעיה שלי כאן - שאני פשוט לא סומכת על המדינה שלי שתחוקק חוקים לטובת כלל אזרחיה. היכול להיות שמה שעלה לנו עד עכשיו מאות שקלים בחודש נקבל בחינם? חינם? אצלנו?! אין דבר כזה. אצלנו אפילו חיילים כבר לא נוסעים ברכבת בחינם (בימי ראשון בין שש לתשע בבוקר). ואם באמת זה יהיה בחינם, אז על החינם הזה אנחנו, האזרחים, כנראה כבר נשלם ביוקר איפה שהוא במקום אחר. אולי יעלו שוב את מחירי הקוטג'.

בינתיים הילדה שלי גודלת, התרגשתי נורא כשהיום בשבע בבוקר הקשתי את השנתון שלה וכבר ראיתי בגלילת הדף למטה נתונים הבאים לרישום - טרום חובה, חובה, כיתה א'.... כאמור, איך שהזמן טס מהר (שוב, כשנהנים). אז מקווה קודם כל שהיא תהנה בגן החדש שכל כך הייתי לחוצה לרשום אותה - כי באזור רישום שלנו, שכונה צעירה במרכז העיר, הביקוש (ילדים) עולים על היצע (גנים). אינני יודעת אם כל הקודם זוכה, אך לא לוקחת סיכונים. הספיקה לי חווית הרישום של הגדול לגן טרום חובה שהתמהמהתי לרשום לפני ארבע שנים (!! אכן הזמן טס כשנהנים). כשלא היה מקום ורשמו אותנו לגן החדש שהעירייה "הבטיחה" לפתוח באזור, הבטחה שבוודאי לא קיימה לקראת פתיחת שנת הלימודים ולכן שלחו את הילדים ללמוד בתוך כיתת ממ"ד קטנטנה בבית ספר יסודי מרוחק עשרים דקות נסיעה מהבית. לאחר מכתב זועם לראש העיר ופרסום שלנו בעיתונות המקומית, קיבלתי טלפון מהעירייה - יש לנו בדיוק (!) מקום אחרון (!!) לרשום את הבן שלכם לגן הצמוד לביתכם (!!!). מה עשו שאר ההורים שיועדו לאותו so called גן - לא יודעת, צר לי להגיד שאני במקרה זה לקחתי את ההזדמנות בשתי ידיי. ניסיתי לארגן סוג של מחאה משותפת של כל ההורים, אך אני לא בנויה להוביל מהפכות חברתיות. כשאחרים לא שיתפו פעולה, אני נלחמתי וכתבתי בשביל הבן שלי. רק חבל שיש דברים שמשיגים אצלנו רק במלחמות.... ולכן קשה לי להאמין שאין שום "אותיות קטנות"בנושא של חוק חינוך חינם. וכבר שמעתי שחוק חינוך חינם זה לא חוק חינוך חובה וכי מספר המקומות מוגבל. בוודאי כל אלה שתכננו להישאר בגנים הפרטיים כעת יפנו לגני עירייה ובוודאי שהגנים לא ערוכים לשינוי שכזה. אולי נצטרך לכתוב עוד מכתב זועם לראש העיר, הוא גם התחלף בינתיים - בכל זאת עברו ארבע שנים, מקווה שגם הוא נהנה בתפקידו (והזמן שלו רץ).

ובכיוון השני - מה לגבי בית הספר של הילד? בית ספר צומח, כאמור שוב בשכונת מגורים צעירה בה יש ביקוש אדיר למוסדות חינוך יסודי - ורק לפני שנתיים נבנה כאן בית ספר. איפה למדו אותם מאה וקצת תלמידים שלומדים כעת בשכבה עם הבן שלי - רק העירייה יודעת, ולא מספרת. מעל 40 תלמידים בכיתה בבתי ספר הסמוכים - זה אחד הפתרונות. נפלא, כמו הפתרון לשים שלושים ילדים בני ארבע בתוך חדרון ממ"ד בתוך בית ספר יסודי. הילד שלי מהמחזור הפותח, כיתה א' של מחזור א'. בינתיים הוא כבר אמור לסיים כיתה ב' (איך שהזמן טס... למרות שהוא טוען דווקא שהוא משתתעמם נורא בבית הספר והזמן לא זז לו) ובינתיים כבר שנתיים שהמשך בניית בית הספר הוא על הנייר בלבד. נבנו לפני שנתיים שתי קומות של מבנה קטן שמספיק לשתי שכבות גיל בלבד. ומה הלאה? מה בשנה הבאה? איפה ילמדו כיתות ג'? זה לא שלא היה צפי בעירייה שתוך שנתיים יצטרכו להמשיך את הבניה, הפתעה גדולה - ילדים גודלים, והם גם עושים את זה משום מה מאוד מהר. כנראה גם בעירייה הזמן טס... כי נהנים...

ואנחנו נשמור על אופטימיות זעירה / זהירה ונתרגש מעוד שלב בחיים של הקטנים שלנו.

עוגת גזר שוקולדית עסיסית וטעימה מאוד. מהזן האהוב עליי - ערבב הכל ושלח לתנור. ואפשר גם לתרץ שגזר זה בריא לעיניים ולקחת עוד פרוסה. תהינו!

מצרכים (לתבנית אינגליש קייק)

3/4 כוס שמן
1 כוס סוכר
2 ביצים
1 כוס קמח + 1 כפית א. אפיה
3 כפות אבקת קקאו
1/3 כוס חלב
1 גביע יוגורט לבן (200 גר')
100 גר' שוקולד מריר, חתוך לקוביות קטנות
2 גזרים בינוניים קלופים ומגוררים
1/3 כפית קינמון טחון

הנכה:

לערבב יחד את כל החומרים. לאפות כ- 40 דקות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות.

והנה יד קטנה ושובבה מנסה לטעום מאובייקט הצילום...

מקור להשראה - חנה שאולוב, ספר העוגות שלי