בראוניז בטעם כרמל

לא, זאת לא שגיאת כתיב :) ב-01 ליוני חגגנו יום הולדת שנה לנסיכה היפה שלנו. הלבשתי אותה בשמלה לבנה עם פרחים ושרנו לה שירי יום הולדת. כאילו זה היה לפני שני רגעים ממש. הלידה, ההתרגשות, 3240 גרם של אושר. חזרנו לבית ההפוך (שני הגברים שלי בהחלט הצליחו להפוך אותו כמו שצריך ביומיים וחצי שלא הייתי...). הסתכלתי על המלאכית בסל-קל שהרגע נכנסה בפעם הראשונה לביתה וקלטתי. יש לי שני ילדים. הצילו, איך לכל הרוחות אני אמורה להתמודד עם זה?!? ופתאום כבר עברה לה שנה והנסיכה חוגגת יום הולדת.

מהרגע שהאולטרסאונד אישר לנו שהתחושות שלי נכונות וצפויה יורשת, התחלנו לחשוב על השם. ידעתי פחות או יותר מה אני לא רוצה, להחליט מה אני כן רוצה היה קשה יותר. לא רוצה שמות לועזיים, אנחנו לא חיים בתוך טלנובלה, מחפשת שם עברי ופשוט, אך לא נפוץ מדי. לא רוצה שמות של חפצים - משי? קסם? ים? לא מתאים. אבנים יקרות - טופז, ספיר, קורל - לא הסגנון שלי. אחרי חודשים של התלבטויות, נשארנו עם רשימה קצרה. עדן, שם עדין ויפה וגם לזכרה של סבתא שלי (אידה). מאיה, השם האלגנטי וגם כי היא יכולה להיוולד בחודש מאי. מיכל - וכל מיכל שאני מכירה היא אינטלגנטית ויפה.. רוני - בגלל הצליל המתגלגל וגם לזכרו שם סבא שלי (אהרון). גילעד, היורש הבכור, רצה לקרוא לה ורד, אני לא כל כך אהבתי ואז הוא אמר - כי ורד זה הפרח הכי יפה בעולם והתינוקת שלנו תהיה הכי יפה בעולם. המיס אותי הילד, כמעט והסכמתי... וכרמל. ישראלי, עם קשר לארץ ומקום יפה. ממשיך את הסדרה של ההרים עם גילעד. כי יש גם קשר לשבועות, הנסיכה שלי נולדה יומיים אחרי חג השבועות (לא סתם כל ההריון היה לי חשק מטורף לעוגות גבינה), כרמל - זה הטוב של בציר הגפן שקוצרים בשבועות. וגם גילעד הסכים ואמר שהוא הכי אוהב גלידת קרמל :)

כשעמדנו להשתחרר מבית החולים, כמו כל הורים טריים עברנו הדרכה מקוצרת אצל אחות מחלקת היולדות. איך להלביש, למה לשים לב, איך לחגור את הסל-קל. האחות שאלה תוך כדי שיחה איך אנחנו רוצים לקרוא לבובה. אמרנו שאנחנו עדיין מתלבטים, אולי עדן, אולי מיכל, אולי כרמל... האחות רק שמעה את השם וכמעט התחילה לבכות מהתרגשות: "בבקשה, תקראו לה כרמל! זה שם כל כך יפה, כל כך מיוחד, אתם חייבים לקרוא לה כרמל!".

הגענו הביתה ואחרי שהשתלטתי על ההיסטריה הפתאומית שלי, התחלנו "למדוד" את השמות על הנסיכה. קראנו לה מיכל, היא לא זזה. קראנו לה עדן, היא הסתכלה בעניין. קראנו לה כרמל והיא פתחה עיניים גדולות (וכמה שהעיניים שלה יפות!) ואפילו ראינו רמז של חיוך. וכך נהיה. כרמל שלנו, אכן מתוקה כמו גלידת קרמל. וליום הולדתה הראשון של כרמל הכנתי עוגה בטעם קרמל. הפכתי חנויות אבל מצאתי טופי קרמל. כי הייתי חייבת בראוניז בטעם כרמל :)

מצרכים (לתבנית מרובעת בגודל 24 ס"מ):

200 גר' חמאה או מרגרינה
200 גר' שוקולד מריר
1/3 1 כוס סוכר חום
4 ביצים
2/3 1 כוסות קמח + כפית אבקת אפיה
1/3 כוס אבקת קקאו
200 גר' סוכריות טופי - קרמל קצוצות

הכנה:

להמיס במיקרו את החמאה והשוקולד ולערבב לקבלת תערובת אחידה. לערבב פנימה את הסוכר והביצים, להוסיף את הקמח ואת הקקאו ולערבב לתערובת חלקה.

לצקת את התערובת לתבנית מרופדת בנייר אפייה. לפזר מעל את הסוכריות טופי, לערבב קלות כדי שיבלעו חלקית בתוך התערובת.

לאפות בתנור מחומם מראש ל-180 מעלות כ-30 דקות.

מקור: איילת לטוביץ', "שוקולד"

לפני ההגשה מומלץ לחמם פרוסת בראוניז במיקרו כ-40 שניות. השוקולד מתחמם, הקרמל קצת נמס... קפיצה לתוך בריכת הקרמל

והנה כרמל היפה. מתכון לא מצורף :)