יום שישי, 27 בספטמבר 2013

לטעום מהתפוח

גילעד מתכונן למבחן בתורה (כיתה ב') ובא אלי עם שאלות חזרה על בריאת העולם
- אני לא מבין את השאלה! "במה נעלה האדם מחיות". מה זאת אומרת?
- שואלים במה אדם יותר טוב מחיות (מכוונת לתשובה "כי נוצר בצלם" וכד' ברוח החומר הנלמד)
- את זה הבנתי. אבל אני לא יכול לענות במה אדם יותר טוב מחיות.
- למה לא?
- כי זה לא מדויק. יש יתרונות בלהיות אדם ויש יתרונות גם בלהיות חיה...
לא יודעת כמה הוא יקבל בתורה, אבל בפילוסופיה הילד שלי אלוף. הנה עוד דוגמא ללוגיקה המנצחת שלו. כזאת שמשאירה אותי חסרת מילים... בשעה שש בערב טען גילעד שאין לו שיעורי בית. בשמונה וחצי התברר שדווקא יש והרבה.
- מתי תספיק להכין את כל זה, למה אמרת שאין לך שיעורים?
- פשוט כי נתנו יותר מדי.... אז לא היה לי כוח לעשות (לפחות יש כאן כנות מסויימת...)
- אז ישבת כל הערב ושיחקת במחשב, זה לא הקטין לך את כמות השיעורים! (אני מנסה לשמור על סוג של מורל ודוגמא בוגרת)
- נכון, אבל לפחות זה היה כיף...
ברור שזה יותר כיף לשחק בעולם הוירטואלי בו יש לו וילה עם בריכה, חליפת חלל, תפקיד מרכזי בקבוצת כדורגל (והוא משחק במדים של מסי) ומעל מאה הצעות חברות מבנות בגילאי כיתה ב' עד ה'. גם אני לא הייתי מתנגדת, במיוחד לא לקטע של וילה עם בריכה. תנסו להוציא ילד בן שבע (אוטוטו :) משם ולשים אותו מול השיעורים. הנחש פיתה את האישה.... שמישהו ינסה להסביר לי (ולגילעד) למה ילדים בגיל שבע צריכים ללמוד במה חיות נחותים מבני אדם (ואסכים עם גילעד - האמנם? תלוי איזו חיה ואילו בני אדם, וזאת במקרים שאפשר להבדיל ביניהם...) ואיך הנחש פיתה את האישה. למה בשיעורי מתמטיקה מתעקשים ללמד את הילדים לספור בעזרת הקבצת גפרורים צבעוניים לקבוצות של עשר וקשירתם עם גומיות. למה לעשות עוול לשכל של הילדים? אז התעלמתי מהעובדה שגילעד כבר יודע כפל וחילוק, הלכתי היום לחנות כלי כתיבה ובזבזתי עוד כמה שקלים על המצרכים המיותרים. אי אפשר לסטות ימינה או שמאלה, נטפח את כולם לבינוניות. למצטיינים נאסור להתקדם בחומר, הם חייבים להיות באותו הקצב עם כל הכיתה, ולמתקשים נעזור באמצע המבחן עם תשובות (גילעד שאל אותי היום האם מורה אמורה לעזור לילדים לענות על שאלות באמצע המבחן, כי זה זה מה שהמורה שלהם עושה...). מערכת החינוך שלנו, פנינו לאן... ככל שעובר הזמן, אני מתאכזבת ממנה יותר ויותר מזדהה עם המשפט שמורה אחרת, מורה בתיכון, אמרה לי פעם: "יש ילדים שיצליחו למרות ולא בזכות מערכת החינוך שלנו..." עצוב כמה שזה נכון. כבר לא נשאר פה עץ ואין כאן דעת, נשאר רק הפיתוי של חוה. ותפוח. שבא הפעם בדואט עם אגוזים. תשימו אותם מעל עוגת גבינה - ויש כאן פיתוי רציני.
עוגת גבינה עם תפוחים ואגוזים


תבנית מלבנית 23X33 ס"מ
לשים ♥ - הכנה יום מראש!
מצרכים:
לבסיס:
50 גר' אגוזי מלך או פקאן
1 כף סוכר חום
100 גרם ביסקוויטים פתי-בר
50 גר' חמאה מומסת
למלית הגבינה:
900 גר' גבינה לבנה 5% (במקור 500 גר' של גבינה 30% ו-400 גר' גבינה 5%)
1/4 1 כוסות סוכר
1 שקית סוכר וניל
1 גביע (200 גר') יוגורט לבן (במקור - שמנת חמוצה)
2 כפות קורנפלור או פודינג אינסטנט וניל (לא חובה, אני מוסיפה כדי לייצב את העוגה כי משתמשת בגבינות 5% שומן + יוגורט)
4 ביצים
לציפוי:
3 תפוחי עץ, קלופים וקצוצים לקוביות קטנות
75 גר' אגוזי מלך או פקאן, קצוצים דק
1/2 כו סוכר חום
1 כפית קינמון טחון
1 כפית קורנפלור 
הכנה:
להכנת הבסיס לרסק את האגוזים יחד עם סוכר ב"פולסים" במעבד מזון לפירורים קטנים. להוסיף ביסקוויטים שבורים ולהמשיך להפעיל בלחיצות קצרות כדי לטחון את הביסקוויטים. להוסיף את החמאה המומסת ולפעיל עוד מספר שניות כדי לערבב יחד את כל החומרים.
לרפד תבנית בנייר אפייה ולהדק את תערובת הפירורים לתחתית התבנית. לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות במשך 10 דקות. להוציא את התבנית ולהנמיך את חום התנור ל-160 מעלות.
בינתיים להכין את המלית: לערבל במהירות בינונית את הגבינה עם הסוכר וסוכר וניל לתערובת חלקה לגמרי. להוסיף את היוגורט ולערבל היטב. להוסיף את הביצים - אחת בכל פעם - ולערבל היטב לאחר כל הוספה. לצקת את תערובת הגבינה על הבסיס האפוי.
לערבב יחד את כל חומרי הציפוי ולפזר על מלית הגבינה. לאפות בתנור (כאמור בחום 160 מעלות) במשך 50-55 דקות. להוציא מהתנור ולצנן לגמרי. לכסות את התבנית ולקרר במקרר במשך לילה לפחות כדי להניח לשכבת הגבינה להתייצב.


מקור: דנית סלומון, אופה בקלות (חייבת לציין - אחד מספרי האפייה האהובים עליי...)


פינת הפרגון 


טוב, זה ה-פרגון! דנית סולומון, בעלת המתכון, הציצה בבלוג שלי ואהבה את מה שעשיתי... 

אין תגובות:

פרסום תגובה