אי פעם, לפני שנים רבות, החלטתי שאני רוצה לפתוח בלוג שברובו יהפוך לקולינרי. תחילת דרכו עוד הייתה באתר תפוז, כמה שנים אחרי הועתק לכאן, לבולגר. התמונות הראשונות שליוו את המתכונים - באיכות משתנה, מ"גרוע ביותר האם זה בכלל אוכל" דרך "סביר אך לא ברור מה מצולם פה" ועד "גרוע נסבל עם קצת דמיון רואים שזה טעים". מאז, אני רוצה להחמיא לעצמי, השתפרתי. או לפחות למדתי שפלאש זה האויב הכי גדול של האוכל ואור טבעי - זה הדבר הכי טוב שיכול לקרוא לאוכל. כלומר, לפורטרט של האוכל. אחד המתכונים שלא הועתקו מהבלוג הקודם - מתכון לחצ'פורי. כי התמונה הייתה מזעזעת אפילו יחסית אליי של אז. הרבה שנים עברו, טעם של המאפה הנפלא, השילוב אחד המוצלחים בין גבינה חמה לבצק, עוד היה לי בפה. וכך גם הקלוריות הרבות שבו נדבקו לי למותניים וסירבו לעזוב. לקח הרבה זמן עד שהחלטתי לשחזר את המתכון.
אחרי הלידה השלישית וקצת לפני החזרה מחופשת הלידה החלטתי להיכנס למשטר דיאטה, כי התירוצים נגמרו והג'ינס זעק. רגע לפני, בתור ארוחת שחיטות לפרידה, החלטתי להכין - לא סטייק, לא עוגה עתירת קצפת. חצ'פורי. לחם גרוזיני במילוי גבינה. דבר הכי עתיר קלוריות שאני מכירה. אך שווה כל ביס. פעם בשנה. ואז - אבוי. שוב התמונות יצאו לא משהו. יותר טובות ממה שהיה לפני כמה שנים. לפחות משהו שכן ראוי ללווות מתכון כאן בבלוג. אז סוף סוף המתכון עולה לאוויר. במיוחד שעוד מעט שבועות - וזאת בהחלט סיבה טובה לחטא של "פעם בשנה"...
הזדמנות טובה להראות כאן קצת מהתמונות מטיול שלנו לגאורגיה מלפני שנתיים בדיוק. טיול שכולו הנאה (גם גסטרונומית), נופים נפלאים, אנשים הכי חמים, אוכל מצוין (מקומי, אל תנסו שם לטעום מההשפעות שבאו מבחוץ...) ו-הכל זול, זול, זול....
מצחטה, מפגש שתי נהרות:
טביליסי, מבט מלמעלה וקשט בענן
ישן מול חדש - גשר מודרני מזכוכית מול העיר העתיקה של טביליסי
מאגר מים בג'ינבלי
וכמובן המראות מהשוק - לפתוח את התיאבון
הכמויות במתכון ל-6 חצ'פורי גדולים, כלומר 6 מנות טובות בגודל XXL בדיוק כמו שגאורגים אוהבים. מומלץ לחלוק את המנה עם החבר ולהוסיף סלט ירקות ליד. זה לא חצ`פורי אמיתי, חצ`פורי אמיתי - זה חצי יום עבודה. כאן חוסכת את עיקר פעולת הקיפול והרידוד (וגם כמויות של חמאה שמקפלים לתוך הבצק, כך שהמקורי הוא עוד יותר "דיאטטי")... נקרא למתכון -
חצ`פורי (בהליך מקוצר)
אחרי הלידה השלישית וקצת לפני החזרה מחופשת הלידה החלטתי להיכנס למשטר דיאטה, כי התירוצים נגמרו והג'ינס זעק. רגע לפני, בתור ארוחת שחיטות לפרידה, החלטתי להכין - לא סטייק, לא עוגה עתירת קצפת. חצ'פורי. לחם גרוזיני במילוי גבינה. דבר הכי עתיר קלוריות שאני מכירה. אך שווה כל ביס. פעם בשנה. ואז - אבוי. שוב התמונות יצאו לא משהו. יותר טובות ממה שהיה לפני כמה שנים. לפחות משהו שכן ראוי ללווות מתכון כאן בבלוג. אז סוף סוף המתכון עולה לאוויר. במיוחד שעוד מעט שבועות - וזאת בהחלט סיבה טובה לחטא של "פעם בשנה"...
הזדמנות טובה להראות כאן קצת מהתמונות מטיול שלנו לגאורגיה מלפני שנתיים בדיוק. טיול שכולו הנאה (גם גסטרונומית), נופים נפלאים, אנשים הכי חמים, אוכל מצוין (מקומי, אל תנסו שם לטעום מההשפעות שבאו מבחוץ...) ו-הכל זול, זול, זול....
מצחטה, מפגש שתי נהרות:
טביליסי, מבט מלמעלה וקשט בענן
ישן מול חדש - גשר מודרני מזכוכית מול העיר העתיקה של טביליסי
מאגר מים בג'ינבלי
פסל של מייסד העיר מעל נהר קורה בטביליסי
וכמובן המראות מהשוק - לפתוח את התיאבון
הכמויות במתכון ל-6 חצ'פורי גדולים, כלומר 6 מנות טובות בגודל XXL בדיוק כמו שגאורגים אוהבים. מומלץ לחלוק את המנה עם החבר ולהוסיף סלט ירקות ליד. זה לא חצ`פורי אמיתי, חצ`פורי אמיתי - זה חצי יום עבודה. כאן חוסכת את עיקר פעולת הקיפול והרידוד (וגם כמויות של חמאה שמקפלים לתוך הבצק, כך שהמקורי הוא עוד יותר "דיאטטי")... נקרא למתכון -
חצ`פורי (בהליך מקוצר)
מצרכים (ל-6 חצ`פורי גדולים)
לבצק:
500 גרם לבן, ריוויון או גיל
1/2 כפית מלח
1 ביצה
100 גרם חמאה או מרגרינה
כ-750 גרם קמח
1/2 כפית אבקת אפיה
+ כ-30 גר' חמאה נוספת להברשה מעל המאפה המוכן
למילוי:
800 גרם גבינה. (הגבינה הקלאסית לחצ`פרי בוודאי גבינה גרוזינית - סולוגוני, מוכרים אותה כמעט בכל סופר. אפשר להחליף במוצרלה. אפשר להשתמש גם בתערובת גבינות - צהובה, בולגרית, פטה, אבל עדיין סולוגוני (או מוצרלה) צריך להיות המרכיב העיקרי)
כוס חלב
2 ביצים
2 כפות קמח
מלח
הכנה:
לערבב את כל המצרכים לבצק, להוסיף קמח בהדרגה עד שהבצק הופך לרך וטיפה דביק. לאסוף לכדור, לקמח מעט את הבצק, לכסות במגבת שלא יתייבש ולהניח בצד ל-20-30 דק`.
לחלק את הבצק ל-6 חלקים ולגלגל 6 כדורים שווים. לרדד על משטח מקומח כל כדור לקוטר כ-30 ס"מ ועובי כס"מ. לשים באמצע כל עיגול שישית מהמילוי. למשוך בעדינות את קצוות הבצק לכיוון המרכז כדי לסגור את הגבינה בפנים ולהדביק את הקצוות ביחד במרכז - נוצר מעין שק עם ה"סגירה" באמצע.
לשטח קצת את ה"שק", עכשיו הוא יותר דומה לפיתה עם מילוי בפנים.
אפשר להכין את החצ`פורי בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, 15-20 דקות. את החצ`פורי שמים בתבנית משומנת עם ה"סגירה" למטה. אפשר גם להכין במחבת, לטגן כל חצ`פורי בנפרד במחבת חם מאוד וללא שמן כ-5 דקות מכל צד או עד שהבצק מזהיב.
להניח חתיכה קטנה של חמאה על החצ`פורי המוכן והבריש מצד אחד, החמאה נמסה מיד לתוך המאפה הרותח. להערים אחד על השני, ולהמשיך להבריש בחמאה את הצד העליון. להשהות כ-5 דקות לפני האכילה. מומלץ לאכול מיד, לחימום חוזר - בתנור בלבד, שחומם מראש ל-200 מעלות.
למתכון באתר Foods Dictionary, כולל חישוב ערכים תזונתיים
שלבי הכנה:
משטחים את הבצק ושמים חלק מהמילוי במרכז
למתכון באתר Foods Dictionary, כולל חישוב ערכים תזונתיים
שלבי הכנה:
משטחים את הבצק ושמים חלק מהמילוי במרכז
אוספים את הבצק ל"שק"
מטגנים על מתבת לוהטת ללא שמן (או אופים בתנור)
ו... בתור בונוס - שדרוג שלי שהופך את המתכון לחצ`פורי לעצלנים באמת...
לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה חצ`פורי בלי להעליב את כל העדה... אבל זה עדיין טעים מאוד. שמים בתבנית בצק עלים מוכן ומרודד (בטח, כי אנחנו עצלנים...), יוצרים שוליים גבוהים. שופכים את המילוי של החצ`פורי (במקרה זה אני אוהבת להוסיף גם גביע קוטג`, שלא מתאים בגרסה הקודמת כי הופך את המילוי לנוזלי מדי ואני חוששת שיגלוש החוצה מה"תפר") ומכניסים לתנור ל-25 דק`...
חותכים כמה פרוסות עגבנייה ליד וארוחת בוקר של שבת, משמינה וטעימה ביותר, מוכנה באפס מאמץ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה